תוכנית מדידה טופוגרפית

הגדרה: תוכנית מדידה טופוגרפית היא תיאור גרפי מפורט של פני השטח באזור מסוים.

תוך התייחסות הן לממד האופקי (קואורדינטות X ו-Y) והן לממד האנכי (גובה).

תוכנית זו נוצרת על ידי מודד מוסמך תוך שימוש בטכניקות מדידה מתקדמות, ומכילה מידע רב:

  • גבולות: מיקום וצורת גושי קרקע, חלקות, וחלקות משנה.
  • תכסית: מיקום וסוג של עצמים פיזיים על פני השטח, כגון מבנים, כבישים, צמחייה, גופי מים ועוד.
  • תבליט: תיאור פני השטח עצמם, באמצעות קווי גובה ונקודות גובה.
  • פרטים נוספים: מערכות תשתית תת-קרקעיות, סימוני גובה, נתוני ניקוז ועוד.

שימושים: תוכניות מדידה טופוגרפיות משמשות למגוון רחב של צרכים, ביניהם:

  • תכנון הנדסי ואדריכלי: תכנון מבנים, תשתיות, כבישים, גשרים ועוד.
  • הגשת בקשות להיתר בניה: תוכניות בניין עיר (תב"ע) ותוכניות להיתר בניה מחייבות צירוף תוכנית מדידה טופוגרפית.
  • רישום מקרקעין: לצורך רישום זכויות במקרקעין בלשכת רישום המקרקעין.
  • מדידות הנדסיות: חישובי כמויות עפר, תכנון עבודות עפר, תכנון תוואי שטח ועוד.
  • מיפוי גאוגרפי: יצירת מפות טופוגרפיות דיגיטליות.

דרישות: תוכניות מדידה טופוגרפיות חייבות לעמוד בדרישות חוק המודדים ובנהלים של המרכז למיפוי ישראל (מפ"י).

הן חייבות להיות מדויקות, ערוכות בקנה מידה מתאים וחתומות על ידי מודד מוסמך.

תהליך הכנת תוכנית:

  1. הזמנת מודד מוסמך: בעל המקצוע יבצע את עבודת המדידה בשטח תוך שימוש בציוד מתקדם.
  2. עיבוד נתונים: ניתוח נתוני המדידה והתאמתם לדרישות התקן.
  3. הכנת תוכנית: יצירת תרשים ממוחשב הכולל את כל המידע הנדרש.
  4. אישור: הגשת התוכנית לאישור מפ"י.

סוגים של תוכניות מדידה:

  • מפה מצבית: מציגה את מיקום וסוג האובייקטים בשטח ללא התייחסות לגובה.
  • מפה טופוגרפית: מציגה את פני השטח תוך התייחסות הן לממד האופקי והן לממד האנכי.
  • תכנית לצורכי רישום (תצ"ר): מפה טופוגרפית מיוחדת המשמשת לצורך רישום זכויות במקרקעין.

לסיכום

תוכנית מדידה טופוגרפית היא כלי חשוב ורב-תכליתי המשמש למגוון רחב של צרכים הנדסיים, אדריכליים ותכנוניים. תוכנית זו חייבת להיות מדויקת וערוכה על ידי מודד מוסמך בהתאם לדרישות החוק.

מונחים נוספים

דמי הסכמה הם תשלום שעל חוכר לשלם כתנאי להעברת זכויות חכירה בנכס. התשלום נגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בתמורה להסכמתה להעברת זכות החכירה לאחר.

מי משלם דמי הסכמה?

  • המוכר של הנכס, במקרים בהם לא היוון את דמי החכירה.
  • הקונה של הנכס, במקרים בהם המוכר היוון את דמי החכירה, אך הקונה מעוניין להוון סכום נוסף.

איך מחשבים דמי הסכמה?

שיעור דמי ההסכמה המקסימלי הוא שליש מעליית ערך הקרקע. גובה התשלום בפועל נקבע לפי מספר גורמים, ביניהם:

  • ייעוד הקרקע: דמי ההסכמה עבור קרקע חקלאית יהיו גבוהים יותר מאשר עבור קרקע למגורים.
  • גודל הנכס: ככל שהנכס גדול יותר, כך יהיו דמי ההסכמה גבוהים יותר.
  • מיקום הנכס: דמי ההסכמה יהיו גבוהים יותר באזורים מבוקשים יותר.
  • שווי הנכס: ככל ששווי הנכס גבוה יותר, כך יהיו דמי ההסכמה גבוהים יותר.

פטור מדמי הסכמה

במקרים מסוימים ניתן לקבל פטור מתשלום דמי הסכמה, לדוגמה:

  • העברה בין בני משפחה: העברה בין הורים לילדים, בין בני זוג, בין אחים, וכדומה.
  • העברה ללא תמורה: העברת זכויות ללא תמורה כספית.
  • היוון דמי חכירה: תשלום מראש של דמי החכירה לכל תקופת החכירה.

לסיכום

דמי הסכמה הם תשלום חשוב שיש לקחת בחשבון בעת ביצוע עסקאות נדל"ן. חשוב להבין את אופן חישוב דמי ההסכמה ואת האפשרויות לקבלת פטור מתשלום.

היתר בנייה הוא אישור שניתן על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לבצע עבודת בנייה, הריסה או שינוי בשימושים במקרקעין. היתר בנייה הוא חובה על פי חוק התכנון והבנייה, ויש לקבלו לפני תחילת העבודות.

היתר בנייה כולל את המידע הבא:

  • פרטי הנכס, כגון כתובת, מס' גוש וחלקה
  • סוג הבנייה המבוקש
  • שטחי הבנייה המבוקשים
  • הממדים של המבנה
  • שימושי המבנה
  • תנאי הבניה

היתר בנייה ניתן בהתאם לזכויות הבנייה שנקבעו בתכנית המתאר התקפה למיקום בו נמצאת הקרקע.

ישנן עבודות בנייה פטורות מהיתר בנייה, כגון:

  • תיקונים קטנים, כגון תיקון גג דולף או החלפת דלת
  • עבודות שיפוצים פנימיים שאינן משפיעות על מבנה המבנה
  • הקמת מבנה זמני לתקופה של עד 90 יום

על מנת לקבל היתר בנייה, יש להגיש בקשה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה. הבקשה צריכה לכלול את המידע הנדרש, כגון תוכניות בנייה, אישורים מקצועיים וחתימה של מהנדס או אדריכל.

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תבחן את הבקשה ותתיר את הבנייה אם היא עומדת בכל הדרישות.

היתרון בנייה הוא חשוב כדי לוודא שהבנייה מתבצעת בהתאם לחוק ולתקנות, וכי היא אינה פוגעת בסביבה או בציבור.

טיט הוא חומר בניין לבניית קירות בלוק העשוי מאדמה וחומרים אורגניים. הוא עשוי בדרך כלל מאדמה חרסיתית, אך ניתן להשתמש גם בסוגים אחרים של אדמה, כגון אדמה חולתית או אדמה חימרית. חומרים אורגניים נפוצים בטיט כוללים קש, זרעים, או דשא.

טיט משמש לבניית קירות, תקרות, ורצפות. הוא גם משמש לטיח, לבנייה של כלי חרס, ולייצור של צעצועים ופסלים.

טיט הוא חומר זול וקל להכנה. הוא גם ידידותי לסביבה, מכיוון שהוא עשוי מחומרים טבעיים.

טיט הוא חומר חזק ויציב, אך הוא גם רך וניתן לעיצוב. זה הופך אותו לאידיאלי לבנייה של מבנים מסורתיים, כגון בתים כפריים ומקדשים.

טיט הוא חומר עתיק מאוד. הוא שימש לבנייה עוד מהתקופה הנאוליתית, והוא עדיין נמצא בשימוש נפוץ ברחבי העולם.

פרקט הוא רצפה עשויה עץ. הוא מורכב מפיסות עץ קטנות, המכונות "פרקטים", המודבקות זו לזו. הפרקטים יכולים להיות עשויים מעץ מסוגים שונים, כגון עץ מייפל, עץ אלון, עץ דק, ועוד.

פרקט הוא סוג ריצוף פופולרי, המשמש בבתים פרטיים, בארמונות ובאולמות ספורט. הוא נחשב לרצפה איכותית, בעלת מראה יוקרתי. פרקט הוא גם רצפה נוחה, בעלת מרקם רך ומחמם.

להלן כמה מהיתרונות של פרקט:

  • מראה יוקרתי
  • מרקם רך ומחמם
  • קל לניקוי
  • עמיד בפני שריטות
  • בידוד טוב

להלן כמה מהחסרונות של פרקט:

  • יקר יותר ממרצפות אחרות
  • נדרש תחזוקה מסוימת, כגון ניקוי וחידוש

ישנם סוגים שונים של פרקט, הנבדלים זה מזה בגודל הפרקטים, בסוג העץ ובאופן ההתקנה.

הסוגים הנפוצים של פרקט:

  • פרקט עץ מלא: פרקט זה עשוי מפיסות עץ מלא, ללא חומרים מלאכותיים. הוא נחשב לפרקט איכותי, בעל מראה יוקרתי.
  • פרקט למינציה: פרקט זה עשוי משכבות של עץ, סיבי עץ וחומרים מלאכותיים.  נחשב לפרקט זול יותר מפרקט עץ מלא, אך בעל מראה דומה.
  • פרקט פישבון: פרקט זה מורכב מפיסות עץ בצורת משולש, המונחות זו לזו בצורת חוליית דג. הוא נחשב לפרקט בעל מראה ייחודי.
  • פרקט צרפתית: פרקט זה מורכב מפיסות עץ קטנות, המונחות זו לזו בצורה צפופה. הוא נחשב לפרקט בעל מראה קלאסי.

בחירת סוג הפרקט המתאים אכן תלויה בגורמים שונים, כגון התקציב, העיצוב הרצוי והצרכים הפונקציונליים.

לוחות גבס הם לוחות בנייה העשויים מחומרים שונים, כגון גבס, נייר וקלקר. הם משמשים למגוון רחב של יישומים, כגון בניית מחיצות, תקרות, נישות ועוד.

סוגי לוחות גבס

קיימים מספר סוגים של לוחות גבס, הנבדלים זה מזה במאפיינים ובשימושים שלהם.

  • לוחות גבס סטנדרטיים – לוחות אלו הם הנפוצים ביותר. הם עשויים מחומרים איכותיים ועמידים, ומתאימים למגוון רחב של יישומים.
  • לוחות גבס עמידים בפני אש – לוחות אלו מיוצרים מחומרים עמידים בפני חום ולחות, ומתאימים לשימוש במקומות שבהם יש סכנה לשריפה.
  • לוחות גבס עמידים בפני רטיבות – לוחות אלו מיוצרים מחומרים עמידים בפני מים, ומתאימים לשימוש במקומות שבהם יש סכנה לרטיבות.
  • לוחות גבס דקים – לוחות אלו הם דקים יותר מאשר לוחות גבס סטנדרטיים, ומתאימים לשימוש במקומות שבהם יש צורך בחיסכון במקום.
  • לוחות גבס מבודדים – לוחות אלו מכילים חומר מבודד, ומתאימים לשימוש במקומות שבהם יש צורך בבידוד תרמי או אקוסטי.

פורצלן הוא חומר קרמי עשיר בקאוליניט, אשר עבר שרפה לאחר ייבושו. צבעה הטבעי הוא לבן, אך אפשר לקשטה ולגוונה בשלל צבעים.

פורצלן הוא חומר פופולרי לריצוף, בזכות תכונותיו העמידות והאלגנטיות. פורצלן הוא עמיד בפני שחיקה, כתמים, ועובש, מה שהופך אותו לבחירה טובה עבור אזורים עם תנועה רבה, כגון מטבחים, חדרי אמבטיה, וחדרי קבלה. בנוסף, פורצלן זמין במגוון רחב של צבעים ועיצובים, מה שמאפשר לכם ליצור מראה ייחודי לבית שלכם.

תכונות של פורצלן

פורצלן הוא חומר קשה, חזק, ויציב. הוא אינו סופג מים, ולכן הוא עמיד בפני כתמים ועובש. פורצלן גם עמיד בפני חום, ולכן הוא מתאים לשימוש במטבח.

להלן כמה יתרונות של שימוש בפורצלן לריצוף:

  • עמידות: פורצלן הוא חומר קשה וחזק, עמיד בפני שחיקה, כתמים, ועובש.
  • אלגנטיות: פורצלן הוא חומר מבריק ויפה, המוסיף מראה אלגנטי לכל חלל.
  • מגוון: פורצלן זמין במגוון רחב של צבעים ועיצובים, מה שמאפשר לכם ליצור מראה ייחודי לבית שלכם.

בטון הוא חומר מלטני המשמש לבנייה. הוא מורכב משלושה מרכיבים עיקריים:

  • מלט: חומר צמנטי המשמש כחומר הדבקה.
  • חול: חומר מילוי המעניק לבטון את המרקם והמבנה שלו.
  • חצץ: חומר מילוי המעניק לבטון את החוזק והעמידות שלו.

בטון מוכן לשימוש לאחר ערבוב המרכיבים שלו במים. לאחר היציקה, הבטון מתקשה ומייצר מבנה מוצק וחזק.

בטון משמש למגוון רחב של יישומים בבנייה, כולל:

  • יסודות
  • עמודים
  • קירות
  • תקרות
  • רצפות
  • גשרים
  • כבישים
  • מבנים תעשייתיים

בטון הוא חומר זול וקל לשימוש, והוא בעל חוזק ועמידות גבוהים. הוא חומר רב-גוני שניתן להשתמש בו במגוון רחב של יישומים.

הפקעה היא פעולה בה המדינה משתלטת על רכושו הפרטי של האזרח, או תופסת את הזכויות של האזרח ברכוש, תוך מתן פיצוי כספי, אך ללא הסכמת הבעלים. הנכס נלקח או לשימוש הממשלה או על ידי משלחת לצדדים שלישיים אשר יקדישו אותו לשימוש ציבורי, אזרחי או, במקרים מסוימים, פיתוח כלכלי.

הסדרה חוקית

ההפקעה בישראל מוגדרת בפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943. על פי הפקודה, השר הממונה על הקרקעות (שר האוצר) רשאי להורות על הפקעת מקרקעין לצורכי ציבור. הפקעה יכולה להתבצע גם על ידי רשויות מקומיות, למשל, על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

התנאים להפקעה

ההפקעה מותנית בקיומם של שלושה תנאים:

  • צורך ציבורי: הפקעה יכולה להתבצע רק אם קיים צורך ציבורי ממשי בנכס המופקע. הצורך הציבורי יכול להיות צורך פיזי, כגון הקמת כביש או בניית בית ספר, או צורך חברתי, כגון הקמת פארק או שמורת טבע.
  • זיקה של הצורך לנכס: הצורך הציבורי חייב להיות קשור לנכס המופקע. לדוגמה, לא ניתן להפקיע נכס פרטי לצורך הקמת גן ציבורי אם קיים שטח ציבורי חלופי בסמוך.
  • שווי הנכס: הפיצוי שיינתן לבעלי הנכס המופקע חייב להיות שווה לשווי הנכס ביום ההפקעה.

הליך ההפקעה

הליך ההפקעה מתחיל בכך שהרשות המפקיעה מפרסמת הודעה על הכוונה להפקיע את הנכס. לאחר פרסום ההודעה, בעלי הנכס המופקע יכולים להגיש התנגדויות להפקעה. ההתנגדויות ידונו בוועדה מיוחדת, אשר תמליץ לשר האוצר אם להפקיע את הנכס.

אם השר הממונה על הקרקעות מחליט להפקיע את הנכס, הוא פוקד על הפקעה. פקודת ההפקעה כוללת את פרטי הנכס המופקע, את הסיבה להפקעה ואת סכום הפיצוי שיינתן לבעלי הנכס.

הערות

  • הפקעה יכולה להתבצע גם ללא תמורה, אם הנכס המופקע הוא נכס חיוני לביטחון המדינה.
  • בעלי הנכס המופקע יכולים לערער על פקודת ההפקעה לבית המשפט המחוזי.

הפקעה בישראל

הפקעה היא כלי חשוב בידי המדינה לצורך פיתוח המדינה ושירותי הציבור. בישראל, ההפקעה משמשת למגוון מטרות, כגון:

  • הקמת תשתיות, כגון כבישים, מסילות ברזל, נמלים ושדות תעופה.
  • הקמת מבני ציבור, כגון בתי ספר, בתי חולים, משרדי ממשלה ומוסדות תרבות.
  • פיתוח אזורי, כגון הקמת שכונות חדשות או פארקים.

הפקעה יכולה להיות מורכבת וטעונה רגשית, במיוחד עבור בעלי הנכסים המופקעים. על מנת להבטיח שהפקעה תתבצע בצורה הוגנת ויעילה, חשוב להקפיד על התנאים וההליכים המפורטים בחוק.

תוכנית קונסטרוקטיבית הנדסית המגדירה את המבנה מבחינה הנדסית מבחינת פרטי ברזל ובטון המופקת ע"י מהנדס המבנה.

תוכנית קונסטרוקטיבית היא תרשים המציג את המבנה הפנימי של מבנה, כולל שלד המבנה, התקרות, והרצפות. היא נועדה להבטיח את יציבות המבנה ועמידותו בפני עומסים, כגון משקל המבנה עצמו, משקל המשתמשים והציוד, וכן עומסים חיצוניים, כגון רוחות ורעשים.

תוכנית קונסטרוקטיבית מורכבת מרכיבים רבים, כגון:

  • עמודים: עמודים הם אלמנטים קונסטרוקטיביים אנכייים התומכים בקורות. הם עשויים בדרך כלל מבטון או מפלדה.
  • קורות: קורות הן אלמנטים קונסטרוקטיביים אופקיים התומכים ברצפות ובקירות. הן עשויות בדרך כלל מבטון, מפלדה או עץ.
  • רצפות: רצפות הן אלמנטים קונסטרוקטיביים אופקיים התומכים במשקל של המשתמשים והציוד. הן עשויות בדרך כלל מבטון, מפלדה או עץ.
  • קירות: קירות הם אלמנטים קונסטרוקטיביים אנכיים המעניקים למבנה יציבות ותמך. הם עשויים בדרך כלל מבטון, מפלדה או לבנים.
  • חיזוקים: חיזוקים הם אלמנטים קונסטרוקטיביים המעניקים למבנה חוזק נוסף. הם עשויים בדרך כלל מברזל או מפלדה.

תוכנית קונסטרוקטיבית היא מסמך חשוב מאוד בתהליך הבנייה. היא משמשת את המהנדסים והקבלנים לביצוע הבנייה בהתאם לתקנים ולחוקים.

דילוג לתוכן