פרצלציה

מהי פרצלציה?

פרצלציה היא תהליך חלוקת נכס מקרקעין למספר חלקות קטנות יותר. תהליך זה יכול להתבצע מסיבות שונות, כגון:

  • מכירת חלקות קטנות יותר: יזמים עשויים לחלק נכס גדול למספר חלקות קטנות יותר כדי למכור אותן במחירים נגישים יותר לרוכשים פוטנציאליים.
  • פיתוח: ייתכן שיהיה צורך לחלק נכס למספר חלקות קטנות יותר לצורך פיתוח, כגון בניית מספר בתים או בניינים.
  • ירושה: ייתכן שיהיה צורך לחלק נכס למספר חלקות קטנות יותר בין יורשים.

תהליך הפרצלציה

תהליך הפרצלציה מורכב ממספר שלבים:

1. הכנת תוכנית: יש להכין תוכנית פרצלציה המפרטת את חלוקת הנכס לחלקות קטנות יותר. תוכנית זו צריכה להיות מאושרת על ידי הרשויות המקומיות.

2. מדידה: יש למדוד את הנכס ולחלק אותו לחלקות קטנות יותר בהתאם לתוכנית הפרצלציה.

3. רישום: יש לרשום את חלוקת הנכס בטאבו.

הליך אישור תוכנית פרצלציה:

  • הגשת תוכנית פרצלציה לרשויות המקומיות.
  • בדיקת התוכנית על ידי הרשויות המקומיות.
  • קיום דיון פומבי בתוכנית.
  • אישור התוכנית על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.
  • ערעור על החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה (אפשרי).

היבטים משפטיים

חשוב לציין כי תהליך הפרצלציה כפוף לחוקים ותקנות רבים. יש להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום המקרקעין לפני ביצוע תהליך הפרצלציה.

היבטים כלכליים

תהליך הפרצלציה יכול להיות כרוך בעלויות גבוהות, כגון:

  • עלויות תכנון: יש לשלם לאדריכל או מהנדס עבור הכנת תוכנית הפרצלציה.
  • עלויות מדידה: יש לשלם למודד מוסמך עבור מדידת הנכס.
  • עלויות רישום: יש לשלם אגרות רישום לטאבו.

יתרונות וחסרונות של פרצלציה

יתרונות:

  • מכירת נכסים במחירים נגישים יותר: ניתן למכור חלקות קטנות יותר במחירים נגישים יותר לרוכשים פוטנציאליים.
  • פיתוח: ניתן לפתח נכס בצורה יעילה יותר לאחר חלוקתו לחלקות קטנות יותר.
  • ירושה: ניתן לחלק נכס בין יורשים בצורה הוגנת יותר לאחר חלוקתו לחלקות קטנות יותר.

חסרונות:

  • עלויות גבוהות: תהליך הפרצלציה יכול להיות כרוך בעלויות גבוהות.
  • מורכבות: תהליך הפרצלציה יכול להיות מורכב ודורש ידע מקצועי.
  • פגיעה בערך הנכס: ייתכן שחלוקת נכס למספר חלקות קטנות יותר תפגע בערך הנכס הכולל.

לסיכום

פרצלציה היא תהליך מורכב ורב-שלבי הכרוך בהיבטים משפטיים וכלכליים רבים. חשוב לשקול היטב את כל היתרונות והחסרונות לפני ביצוע תהליך הפרצלציה.

מונחים נוספים

בריכת שחייה גלישה ביתית היא בריכה בעלת מפלס מים אחיד. המים בבריכה גולשים דרך תעלה היקפית אל בור איזון, שם הם מסוננים ומוחזר לבריכה. בריכות שחייה גלישה ביתיות הן אופציה יוקרתית, אך הן גם בעלות מראה מרשים וייחודי. בריכות אלו בנויות כך שדופן אחת או יותר שלהן נמוכה יותר משאר הדפנות.

יתרונות בריכת שחייה גלישה ביתית:

  • מראה יוקרתי: בריכת גלישה מעניקה לחצר מראה יוקרתי ומרשים, ומעלה את ערך הנכס.
  • חווית שחייה ייחודית: בריכת גלישה מאפשרת שחייה רציפה ללא הפרעות, ותחושה של בריכה אינסופית.
  • תחזוקה קלה יחסית: מערכת הגלישה מסייעת בשמירה על ניקיון המים, ומפחיתה את הצורך בשימוש בחומרי חיטוי.

בואו נדבר גם על החסרונות 

  • עלות גבוהה: בריכות גלישה יקרות יותר מבריכות שחייה רגילות, הן בשל תהליך הבנייה המורכב יותר והן בשל הצורך במערכת גלישה ייעודית.
  • שטח גדול: בריכות גלישה דורשות שטח גדול יותר מבריכות שחייה רגילות, הן בשל הבריכה עצמה והן בשל הצורך בתעלות היקפיות ובור איזון.
  • תחזוקה שוטפת: מערכת הגלישה דורשת תחזוקה שוטפת, כולל ניקוי התעלות ובור האיזון.
 

מה חשוב לקחת בחשבון?

  • תקציב: יש להקציב תקציב מתאים לבניית הבריכה, כולל עלויות עבודות עפר, בטון, מערכת גלישה, ציוד טיהור ועוד.
  • שטח: יש לוודא שהחצר גדולה מספיק להכיל את הבריכה, תעלות היקפיות ובור איזון.
  • היתרים: יש להוציא היתר בנייה מהרשות המקומית לפני תחילת הבנייה.
  • תחזוקה: יש לקחת בחשבון את העלויות והזמן הנדרשים לתחזוקה שוטפת של הבריכה.
בריכת גלישה ביתית

מהי פרצלציה?

פרצלציה היא תהליך חלוקת נכס מקרקעין למספר חלקות קטנות יותר. תהליך זה יכול להתבצע מסיבות שונות, כגון:

  • מכירת חלקות קטנות יותר: יזמים עשויים לחלק נכס גדול למספר חלקות קטנות יותר כדי למכור אותן במחירים נגישים יותר לרוכשים פוטנציאליים.
  • פיתוח: ייתכן שיהיה צורך לחלק נכס למספר חלקות קטנות יותר לצורך פיתוח, כגון בניית מספר בתים או בניינים.
  • ירושה: ייתכן שיהיה צורך לחלק נכס למספר חלקות קטנות יותר בין יורשים.

תהליך הפרצלציה

תהליך הפרצלציה מורכב ממספר שלבים:

1. הכנת תוכנית: יש להכין תוכנית פרצלציה המפרטת את חלוקת הנכס לחלקות קטנות יותר. תוכנית זו צריכה להיות מאושרת על ידי הרשויות המקומיות. 2. מדידה: יש למדוד את הנכס ולחלק אותו לחלקות קטנות יותר בהתאם לתוכנית הפרצלציה. 3. רישום: יש לרשום את חלוקת הנכס בטאבו.

הליך אישור תוכנית פרצלציה:

  • הגשת תוכנית פרצלציה לרשויות המקומיות.
  • בדיקת התוכנית על ידי הרשויות המקומיות.
  • קיום דיון פומבי בתוכנית.
  • אישור התוכנית על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.
  • ערעור על החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה (אפשרי).

היבטים משפטיים

חשוב לציין כי תהליך הפרצלציה כפוף לחוקים ותקנות רבים. יש להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום המקרקעין לפני ביצוע תהליך הפרצלציה.

היבטים כלכליים

תהליך הפרצלציה יכול להיות כרוך בעלויות גבוהות, כגון:

  • עלויות תכנון: יש לשלם לאדריכל או מהנדס עבור הכנת תוכנית הפרצלציה.
  • עלויות מדידה: יש לשלם למודד מוסמך עבור מדידת הנכס.
  • עלויות רישום: יש לשלם אגרות רישום לטאבו.

יתרונות וחסרונות של פרצלציה

יתרונות:

  • מכירת נכסים במחירים נגישים יותר: ניתן למכור חלקות קטנות יותר במחירים נגישים יותר לרוכשים פוטנציאליים.
  • פיתוח: ניתן לפתח נכס בצורה יעילה יותר לאחר חלוקתו לחלקות קטנות יותר.
  • ירושה: ניתן לחלק נכס בין יורשים בצורה הוגנת יותר לאחר חלוקתו לחלקות קטנות יותר.

חסרונות:

  • עלויות גבוהות: תהליך הפרצלציה יכול להיות כרוך בעלויות גבוהות.
  • מורכבות: תהליך הפרצלציה יכול להיות מורכב ודורש ידע מקצועי.
  • פגיעה בערך הנכס: ייתכן שחלוקת נכס למספר חלקות קטנות יותר תפגע בערך הנכס הכולל.

לסיכום

פרצלציה היא תהליך מורכב ורב-שלבי הכרוך בהיבטים משפטיים וכלכליים רבים. חשוב לשקול היטב את כל היתרונות והחסרונות לפני ביצוע תהליך הפרצלציה.

תוכנית המגדירה את המבנה מבחינה תכנונית.

תוכנית אדריכלית היא שרטוט דו-ממדי המתאר את צורת המבנה, את חלוקתו הפנימית ואת היבטים נוספים של המבנה, כגון מיקום הדלתות והחלונות, גובה התקרות, גודל החללים ועוד.

תוכניות אדריכליות משמשות למגוון מטרות, כגון:

  • הגשת בקשה להיתר בנייה לרשויות
  • תיאום בין גורמי התכנון והביצוע
  • תכנון ועיצוב המבנה
  • ביצוע המבנה בפועל

תוכניות אדריכליות נערכות על ידי אדריכלים, והן כוללות מגוון רחב של פרטים, כגון:

  • קנה מידה: מידה המציינת את היחס בין מידות המבנה על התוכנית לבין מידות המבנה במציאות.
  • סימנים גרפיים: סימנים המשמשים לייצוג אלמנטים שונים במבנה, כגון קירות, עמודים, דלתות וחלונות.
  • טקסט: טקסט המספק מידע נוסף על המבנה, כגון גודל החללים, גובה התקרות וכיווני הזרימה של התנועה במבנה.
  תוכניות אדריכליות הן מסמכים חשובים ביותר לתהליך הבנייה, והן מספקות מידע חיוני לכל העוסקים בבנייה, החל מהיזם, דרך האדריכל והמהנדס ועד לקבלן המבצע.
בונדרול הוא צבע יסוד, הידוע גם בשם צבע מקשר או צבע פריימר. הוא מיועד ליישום על קירות לפני צביעתם בצבע אקרילי. בונדרול משמש לחיזוק התשתית, יצירת שכבת חיבור בין הקיר לצבע, והבטחת כיסוי אחיד של הצבע.  

סוגי בונדרול

קיימים שני סוגים עיקריים של בונדרול:

  • בונדרול רגיל – מיועד ליישום על קירות יציבים ובעלי ספיגה תקינה.

  • בונדרול סופר – מיועד ליישום על קירות בעלי ספיגה גבוהה או חלשה, או על קירות שאינם יצבים.

 

שימושים של בונדרול

בונדרול משמש בעיקר ליישום על קירות לפני צביעתם בצבע אקרילי. עם זאת, הוא יכול לשמש גם למטרות נוספות, כגון:

  • צביעת קירות בטון – בונדרול יכול לשמש ליישום על קירות בטון לפני צביעתם בצבע אקרילי.
  • צביעת קירות מחומרים אחרים – בונדרול יכול לשמש ליישום על קירות מחומרים אחרים, כגון צמר סלעים או גבס, לפני צביעתם בצבע אקרילי.
  • שימוש כחומר יסוד לתיקונים – בונדרול יכול לשמש כחומר יסוד לפני תיקון קירות באמצעות שפכטל.
 

יתרונות השימוש  

לשימוש בבונדרול מספר יתרונות, כגון:

  • חיזוק התשתית – בונדרול מסייע לחיזוק התשתית, מה שמפחית את הסיכון לקילופים של הצבע.
  • יצירת שכבת חיבור – בונדרול יוצר שכבת חיבור בין הקיר לצבע, מה שמבטיח כיסוי אחיד של הצבע.
  • מניעת ספיגה – בונדרול מונע ספיגה של הצבע לתוך הקיר, מה שמאריך את חיי הצבע.

בונדרול הוראות שימוש

לפני מריחת בונדרול יש להכין את הקיר כראוי. הסר כל לכלוך, אבק או שומנים מהקיר. אם הקיר סדוק או פגום, יש לתקן אותו באמצעות שפכטל.

מריחת בונדרול מתבצעת באמצעות רולר, מברשת או בהתזה. יש למרוח את הבונדרול בשכבה דקה וישרה. המתן לייבוש מלא של השכבה הראשונה לפני מריחת השכבה השנייה.

טיפים לשימוש 

  • בחר את סוג הבונדרול המתאים לסוג התשתית של הקיר.
  • הקפד על מריחת שכבה דקה וישרה של הבונדרול.
  • המתן לייבוש מלא של השכבה הראשונה לפני מריחת השכבה השנייה.

סיכום

בונדרול הוא חומר חשוב בעבודות צבע. הוא משמש לחיזוק התשתית, יצירת שכבת חיבור בין הקיר לצבע, והבטחת כיסוי אחיד של הצבע. השימוש בבונדרול מסייע להבטיח תוצאה איכותית של הצביעה.

דמי הסכמה הם תשלום שעל חוכר לשלם כתנאי להעברת זכויות חכירה בנכס. התשלום נגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בתמורה להסכמתה להעברת זכות החכירה לאחר.

מי משלם דמי הסכמה?

  • המוכר של הנכס, במקרים בהם לא היוון את דמי החכירה.
  • הקונה של הנכס, במקרים בהם המוכר היוון את דמי החכירה, אך הקונה מעוניין להוון סכום נוסף.

איך מחשבים דמי הסכמה?

שיעור דמי ההסכמה המקסימלי הוא שליש מעליית ערך הקרקע. גובה התשלום בפועל נקבע לפי מספר גורמים, ביניהם:

  • ייעוד הקרקע: דמי ההסכמה עבור קרקע חקלאית יהיו גבוהים יותר מאשר עבור קרקע למגורים.
  • גודל הנכס: ככל שהנכס גדול יותר, כך יהיו דמי ההסכמה גבוהים יותר.
  • מיקום הנכס: דמי ההסכמה יהיו גבוהים יותר באזורים מבוקשים יותר.
  • שווי הנכס: ככל ששווי הנכס גבוה יותר, כך יהיו דמי ההסכמה גבוהים יותר.

פטור מדמי הסכמה

במקרים מסוימים ניתן לקבל פטור מתשלום דמי הסכמה, לדוגמה:

  • העברה בין בני משפחה: העברה בין הורים לילדים, בין בני זוג, בין אחים, וכדומה.
  • העברה ללא תמורה: העברת זכויות ללא תמורה כספית.
  • היוון דמי חכירה: תשלום מראש של דמי החכירה לכל תקופת החכירה.

לסיכום

דמי הסכמה הם תשלום חשוב שיש לקחת בחשבון בעת ביצוע עסקאות נדל"ן. חשוב להבין את אופן חישוב דמי ההסכמה ואת האפשרויות לקבלת פטור מתשלום.

יסודות עמוקים הם יסודות החודרים לעומק האדמה, לפחות 10 מטר, כדי להגיע לשכבות קרקע יציבות יותר. הם משמשים בעיקר במקרים שבהם הקרקע בפני השטח אינה יציבה מספיק כדי לתמוך במשקל המבנה, כגון בקרקעות חרסיתית, סחלית או בוצית.

יסודות עמוקים מגיעים במגוון צורות וגדלים, והם מותאמים לסוג הקרקע ולעומסים הפועלים עליהם. סוגי יסודות עמוקים נפוצים כוללים:

  • כלונסאות: כלונסאות הן עמודים ארוכים בצורת גליל, עשויים מבטון מזוין או מפלדה. הם מוחדרים לקרקע באמצעות קידוח או חפירה, וחודרים לשכבות הקרקע העמוקות.
  • מיקרופיילים: מיקרופיילים הם כבלים מתכת דקים המוחדרים לקרקע באמצעות קידוח. הם משמשים ליצירת רשת תומכת בקרקע, ומונעים ממנה לשקוע.
  • יסודות עמוקים דחוסים: יסודות עמוקים דחוסים הם כלונסאות או מיקרופיילים המוחדרים לקרקע באמצעות דחיסה. הם משמשים בעיקר בקרקעות רכות או בוציות.

סומסום וסומסומית הם שני סוגים של חצץ המשמשים כמצע לריצוף לבית.

ההבדל העיקרי ביניהם הוא גודל הגרגירים. סומסום הוא חצץ בעל גרגירים בגודל של 0.4-0.2 מ"מ, בעוד וסומסומית היא חצץ בעל גרגירים בגודל של 0.2-0.1 מ"מ.

גודל הגרגירים משפיע על מספר תכונות של המצע, כגון:
  • בידוד אקוסטי: סומסומית בעלת בידוד אקוסטי טוב יותר מאשר סומסום. זאת מכיוון שסומסומית מכילה יותר חללים קטנים בין הגרגירים, אשר יכולים לספוג קול.
  • ניקוז מים: סומסום בעלת יכולת ניקוז מים טובה יותר מאשר סומסום. זאת מכיוון שסומסום בעלת גרגירים גדולים יותר, אשר יכולים לאפשר למים לזרום בקלות דרך המצע.
  • קלילות: סומסום וסומסומית הן חומרים קלים, אך סומסומית קלה יותר מאשר סומסום. זאת מכיוון שסומסומית מכילה יותר חללים קטנים בין הגרגירים, אשר מפחיתים את משקל המצע.
  • עלויות : לרוב סומסומית יקרה יותר

טיט הוא חומר בניין העשוי מאדמה וחומרים אורגניים. הוא עשוי בדרך כלל מאדמה חרסיתית, אך ניתן להשתמש גם בסוגים אחרים של אדמה, כגון אדמה חולתית או אדמה חימרית. חומרים אורגניים נפוצים בטיט כוללים קש, זרעים, או דשא.

טיט משמש לבניית קירות, תקרות, ורצפות. הוא גם משמש לטיח, לבנייה של כלי חרס, ולייצור של צעצועים ופסלים.

טיט הוא חומר זול וקל להכנה. הוא גם ידידותי לסביבה, מכיוון שהוא עשוי מחומרים טבעיים.

טיט הוא חומר חזק ויציב, אך הוא גם רך וניתן לעיצוב. זה הופך אותו לאידיאלי לבנייה של מבנים מסורתיים, כגון בתים כפריים ומקדשים.

טיט הוא חומר עתיק מאוד. הוא שימש לבנייה עוד מהתקופה הנאוליתית, והוא עדיין נמצא בשימוש נפוץ ברחבי העולם.

אוברקאנט (Oberkante בגרמנית) הוא מונח אדריכלי המשמש לציון הקו העליון של פתח, כגון חלון או דלת. הוא נמדד מהרצפה כלפי מעלה, ומייצג את הגובה המקסימלי אליו מגיע הפתח.

המונח משמש לעתים קרובות בצירוף עם "אונטרקאנט" (Unterkante בגרמנית), שמציין את הקו התחתון של הפתח ונמדד גם הוא מהרצפה.

שימושים נפוצים לאוברקאנט:

  • בתכנון בניינים: אדריכלים ומהנדסים משתמשים באוברקאנט כדי לקבוע את מיקומם וגודלם של פתחים, וכן כדי לתאם ביניהם.
  • בבנייה: קבלנים משתמשים באוברקאנט כדי לוודא שהפתחים מותקנים בגובה הנכון.
  • בעיצוב פנים: מעצבי פנים משתמשים באוברקאנט כדי ליצור תחושה של פרופורציה ואף.

דוגמאות לשימוש באוברקאנט:

  • "האוברקאנט של החלון החדש הוא 2 מטר מהרצפה."
  • "הקבלן צריך להוריד את האוברקאנט של הדלת ב-10 ס"מ."
  • "מעצב הפנים בחר להעלות את האוברקאנט של הארונות עד התקרה."
דילוג לתוכן