תשריט

תשריט הוא תרשים המציג ייצוג גרפי של מבנה, שטח בנוי או תוכנית עירונית. הוא כולל פרטים כמו גבולות, חלוקה פנימית, ייעוד השטחים וסמלים מוסכמים לצורך זיהוי קל.

ניתן למצוא תשריטים בהקשרים שונים, ביניהם:

  • תוכנית בניין עיר (תב"ע): מציג את חלוקת השטח העירוני לייעודים שונים, כגון מגורים, מסחר, תעשייה, שטחים ציבוריים ועוד. התשריט מלווה בתקנון המגדיר את זכויות הבנייה בכל אזור.
  • תשריט בית משותף: מציג את חלוקת הבניין לדירות ולחלקים המשותפים, וכן את שטחם וייעודם. התשריט משמש לצורך רישום הבית המשותף וניהולו.
  • תשריט דירה: מציג את חלוקת החדרים בדירה, שטחם ומיקומם. התשריט משמש לצורך קבלת היתר בנייה, תכנון עיצוב פנים ועוד.
  • תשריט הנדסי: תשריט מפורט המציג את מערכות הבניין, כגון מערכת החשמל, האינסטלציה, מיזוג האוויר ועוד. התשריט משמש לצורך תכנון, ביצוע ואחזקה של מערכות אלו.

חשיבות התשריט

לתשריט חשיבות רבה בהקשרים רבים:

  • תכנון: משמש ככלי עבודה הכרחי לתכנון מבנים, שכונות וערים. הוא מאפשר לראות את התמונה המלאה ולתכנן בצורה יעילה תוך התחשבות בכל הגורמים הרלוונטיים.
  • רישום:  משמשים לצורך רישום מקרקעין ובתים משותפים. הם מהווים ראיה חיונית לזכויות הבעלות ולשימוש בשטח.
  • ניהול: משמשים לניהול מבנים ובתים משותפים. הם מאפשרים לזהות בעיות תחזוקה, לתכנן שיפוצים ולנהל את השימוש בחלקים המשותפים בצורה יעילה.
  • תקשורת: תשריטים משמשים ככלי תקשורת יעיל בין אנשי מקצוע שונים, כגון אדריכלים, מהנדסים, קבלנים ודיירים. הם מאפשרים לכל הצדדים המעורבים להבין את התכנון בצורה ברורה וחד משמעית.

היכן ניתן למצוא תשריטים?

ניתן למצוא תשריטים במקומות הבאים:

  • הרשות המקומית: מחלקת ההנדסה של הרשות המקומית מחזיקה בתשריטים של כל המבנים בתחומה. ניתן לעיין בתשריטים אלו ולצאת מהם העתקים בתשלום.
  • לשכת רישום המקרקעין (טאבו): בלשכת רישום המקרקעין ניתן למצוא תשריטים של נכסים מקרקעין, כגון דירות, בתים ומגרשים.
  • אתרי אינטרנט ממשלתיים: קיימים אתרי אינטרנט ממשלתיים המאפשרים לצפות בתשריטים של תוכניות בניין עיר ושל נכסים מקרקעין מסוימים.
  • ארכיונים: בארכיונים ממלכתיים ופרטיים ניתן למצוא תשריטים היסטוריים של מבנים ויישובים.

סיכום

תשריט הוא כלי חשוב המשמש בהקשרים רבים, החל מתכנון מבנים ועד לניהול בתים משותפים. ניתן למצוא תשריטים במקומות שונים, ביניהם הרשות המקומית, לשכת רישום המקרקעין ואתרי אינטרנט ממשלתיים.

מונחים נוספים

דמי הסכמה הם תשלום שעל חוכר לשלם כתנאי להעברת זכויות חכירה בנכס. התשלום נגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בתמורה להסכמתה להעברת זכות החכירה לאחר.

מי משלם דמי הסכמה?

  • המוכר של הנכס, במקרים בהם לא היוון את דמי החכירה.
  • הקונה של הנכס, במקרים בהם המוכר היוון את דמי החכירה, אך הקונה מעוניין להוון סכום נוסף.

איך מחשבים דמי הסכמה?

שיעור דמי ההסכמה המקסימלי הוא שליש מעליית ערך הקרקע. גובה התשלום בפועל נקבע לפי מספר גורמים, ביניהם:

  • ייעוד הקרקע: דמי ההסכמה עבור קרקע חקלאית יהיו גבוהים יותר מאשר עבור קרקע למגורים.
  • גודל הנכס: ככל שהנכס גדול יותר, כך יהיו דמי ההסכמה גבוהים יותר.
  • מיקום הנכס: דמי ההסכמה יהיו גבוהים יותר באזורים מבוקשים יותר.
  • שווי הנכס: ככל ששווי הנכס גבוה יותר, כך יהיו דמי ההסכמה גבוהים יותר.

פטור מדמי הסכמה

במקרים מסוימים ניתן לקבל פטור מתשלום דמי הסכמה, לדוגמה:

  • העברה בין בני משפחה: העברה בין הורים לילדים, בין בני זוג, בין אחים, וכדומה.
  • העברה ללא תמורה: העברת זכויות ללא תמורה כספית.
  • היוון דמי חכירה: תשלום מראש של דמי החכירה לכל תקופת החכירה.

לסיכום

דמי הסכמה הם תשלום חשוב שיש לקחת בחשבון בעת ביצוע עסקאות נדל"ן. חשוב להבין את אופן חישוב דמי ההסכמה ואת האפשרויות לקבלת פטור מתשלום.

לוחות גבס הם לוחות בנייה העשויים מחומרים שונים, כגון גבס, נייר וקלקר. הם משמשים למגוון רחב של יישומים, כגון בניית מחיצות, תקרות, נישות ועוד.

סוגי לוחות גבס

קיימים מספר סוגים של לוחות גבס, הנבדלים זה מזה במאפיינים ובשימושים שלהם.

  • לוחות גבס סטנדרטיים – לוחות אלו הם הנפוצים ביותר. הם עשויים מחומרים איכותיים ועמידים, ומתאימים למגוון רחב של יישומים.
  • לוחות גבס עמידים בפני אש – לוחות אלו מיוצרים מחומרים עמידים בפני חום ולחות, ומתאימים לשימוש במקומות שבהם יש סכנה לשריפה.
  • לוחות גבס עמידים בפני רטיבות – לוחות אלו מיוצרים מחומרים עמידים בפני מים, ומתאימים לשימוש במקומות שבהם יש סכנה לרטיבות.
  • לוחות גבס דקים – לוחות אלו הם דקים יותר מאשר לוחות גבס סטנדרטיים, ומתאימים לשימוש במקומות שבהם יש צורך בחיסכון במקום.
  • לוחות גבס מבודדים – לוחות אלו מכילים חומר מבודד, ומתאימים לשימוש במקומות שבהם יש צורך בבידוד תרמי או אקוסטי.

היתר בנייה הוא אישור שניתן על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לבצע עבודת בנייה, הריסה או שינוי בשימושים במקרקעין. היתר בנייה הוא חובה על פי חוק התכנון והבנייה, ויש לקבלו לפני תחילת העבודות.

היתר בנייה כולל את המידע הבא:

  • פרטי הנכס, כגון כתובת, מס' גוש וחלקה
  • סוג הבנייה המבוקש
  • שטחי הבנייה המבוקשים
  • הממדים של המבנה
  • שימושי המבנה
  • תנאי הבניה

היתר בנייה ניתן בהתאם לזכויות הבנייה שנקבעו בתכנית המתאר התקפה למיקום בו נמצאת הקרקע.

ישנן עבודות בנייה פטורות מהיתר בנייה, כגון:

  • תיקונים קטנים, כגון תיקון גג דולף או החלפת דלת
  • עבודות שיפוצים פנימיים שאינן משפיעות על מבנה המבנה
  • הקמת מבנה זמני לתקופה של עד 90 יום

על מנת לקבל היתר בנייה, יש להגיש בקשה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה. הבקשה צריכה לכלול את המידע הנדרש, כגון תוכניות בנייה, אישורים מקצועיים וחתימה של מהנדס או אדריכל.

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תבחן את הבקשה ותתיר את הבנייה אם היא עומדת בכל הדרישות.

היתרון בנייה הוא חשוב כדי לוודא שהבנייה מתבצעת בהתאם לחוק ולתקנות, וכי היא אינה פוגעת בסביבה או בציבור.

יסודות רדודים הם יסודות הממוקמים בעומק רדוד, בדרך כלל פחות מ-2 מטרים. הם משמשים לביסוס מבנים קטנים ובינוניים, בעלי עומסים נמוכים עד בינוניים, הנבנים על קרקע יציבה.

סוגי יסודות רדודים:

יסוד עובר:

יסוד רציף הנמצא מתחת לקירות הבניין. הוא מעביר את העומסים מהקירות אל הקרקע ומתאים למבנים קטנים וקלים יחסית. יתרונותיו: פשוט וקל יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.  

יסוד בודד:

יסוד בצורת קובייה או פירמידה הנמצא מתחת לעמודים של המבנה. הוא מעביר את העומסים מהעמודים אל הקרקע ומתאים למבנים בעלי עמודים, כמו בתים פרטיים, מבני תעשייה ועוד. יתרונותיו: מתאים למבנים כבדים, מאפשר גמישות בתכנון המבנה. חסרונותיו: יקר יותר מיסוד עובר, דורש תכנון מדויק.  

דוברה:

יסוד רדוד ורחב המכסה את כל שטח המבנה. הוא מתאים למבנים כבדים באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: מתאים למבנים כבדים באזורים עם קרקע חלשה, מפחית את הסיכון להתיישבות לא אחידה. חסרונותיו: יקר מאוד להקמה, דורש תכנון מיוחד.  

יסוד רצועה:

יסוד רציף וצר יותר מיסוד עובר, משמש בעיקר לביסוס קירות נושאים. יתרונותיו: קל יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.

יסוד משולב:

שילוב של יסוד עובר ויסוד בודד. משמש לביסוס מבנים בעלי קירות נושאים ועמודים. יתרונותיו: מתאים למגוון סוגי מבנים, מאפשר גמישות בתכנון המבנה. חסרונותיו: יקר יותר מיסוד עובר, דורש תכנון מדויק.

יסוד פלטה:

יסוד רדוד דמוי דוברה, אך קטן יותר. מתאים למבנים קלים יחסית באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: פשוט יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.

יסוד רשת:

יסוד רדוד המורכב מרשת של קורות בטון. מתאים למבנים קלים יחסית באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: קל יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.

יסוד כלונסאות:

יסוד רדוד המורכב מכלונסאות פלדה או בטון המוחדרים לאדמה. מתאים למבנים כבדים באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: מתאים למבנים כבדים, מפחית את הסיכון להתיישבות לא אחידה. חסרונותיו: יקר יחסית להקמה, דורש תכנון מיוחד.

 

בחירת סוג היסוד:

בחירת סוג היסוד המתאים תלויה במספר גורמים, ביניהם: סוג המבנה, משקל המבנה, סוג הקרקע, תנאי השטח ותקציב. חשוב להתייעץ עם מהנדס בניין מוסמך לפני בחירת סוג היסוד.

בחירת יסודות רדודים מתאימה צריכה להתבסס על בדיקת הקרקע באתר הבניה. בדיקת הקרקע תאפשר להעריך את יציבות הקרקע ויכולתה לשאת את העומסים של המבנה.  

יסודות בית הם הבסיס ההנדסי של המבנה, והם אחראים על כך שהבית יהיה יציב וחזק. היסודות מקבעים את הבית לאדמה (כלונסאות, רפסודה ויסודות אחרים) ונושאים על גבם את כל המשקל של המבנה, כולל המשקל של הקירות, הרצפה והגג.

ישנם סוגים שונים של יסודות, והבחירה בסוג היסוד המתאים תלויה במספר גורמים, כגון סוג הקרקע, גודל המבנה והעומסים הצפויים עליו.

סוגי יסודות נפוצים

  • יסוד בודד: יסוד בודד הוא יסוד בצורת פירמידה קטומה, הנוצק בתוך בור רדוד. יסודות בודדים משמשים בדרך כלל לבניית מבנים קטנים ופשוטים, או סככות.
  • יסוד נמשך: יסוד נמשך הוא יסוד ארוך וצר, הנוצק בתוך בור עמוק. יסודות נמשכים משמשים בדרך כלל לבניית מבנים גדולים יותר, או מבנים בעלי עומסים גבוהים.
  • יסוד רפסודה: יסוד רפסודה הוא יסוד גדול ורחב, הנוצק על פני הקרקע. יסודות רפסודה משמשים בדרך כלל לבניית מבנים באזורים עם קרקע בעייתית, כגון קרקע בוצית או חולית.
  • כלונסאות: כלונסאות הם עמודים ארוכים, הננעצים עמוק באדמה. כלונסאות משמשים בדרך כלל לבניית מבנים בעלי עומסים גבוהים, או מבנים באזורים עם קרקע בעייתית.

אגרגט הוא מונח כללי המתייחס לחומר גרגירי, בדרך כלל בגודל של 0.15 מ"מ עד מספר עשרות מילימטרים. אגרגטים יכולים להיות טבעיים או מלאכותיים, ומורכבים ממגוון חומרים, ביניהם:

  • סלעים גרוסים: גיר, דולומיט, בזלת, צור ועוד.
  • חול: חול ים, חול נהר, חול דיונות ועוד.
  • תערובות מלאכותיות: אפר פחם, אגרגטים קלים מחרסית תפוחה, ועוד.

השימוש העיקרי באגרגטים הוא בבנייה, כחומר מילוי בבטון ובאספלט. תכונותיהם של האגרגטים, כמו גודל, צורה, צפיפות וחוזק, משפיעות רבות על תכונות הבטון או האספלט הסופי.

שימושים נוספים של אגרגטים:

  • סלילת כבישים: משמשים כבסיס לתשתית הכביש, ומהווים חלק משמעותי מהאספלט.
  • סינון מים: משמשים במערכות סינון מים, שם הם עוזרים ללכוד לכלוך וחלקיקים אחרים.
  • גינון: משמשים כחיפוי קרקע, לשיפור ניקוז הקרקע ולמניעת צמיחת עשבים שוטים.
  • ייצור זכוכית: אגרגטים מסוימים, כמו חול צור, משמשים כחומרי גלם בתעשיית הזכוכית.

סוגי אגרגטים:

אגרגטים מסווגים על פי מספר קטגוריות:

  • מקור: טבעיים או מלאכותיים.
  • גודל: דק, גס, או תערובת של דק וגס.
  • צורה: עגול, מרובע, או לא סדיר.
  • צפיפות: קל, רגיל, או כבד.
  • שימוש: בטון, אספלט, סינון מים, גינון, ועוד.

בחירת אגרגטים:

בחירת האגרגטים המתאימים תלויה בשימוש הספציפי ובדרישות הפרויקט. יש לקחת בחשבון גורמים כמו חוזק, עמידות, צפיפות, גודל וצורה. חשוב להשתמש באגרגטים איכותיים ומתאימים על מנת להבטיח את איכות המבנה או התשתית.

לסיכום:

אגרגטים הם חומרים חשובים בתעשיית הבנייה ובתעשיות נוספות. הבנת תכונותיהם וסוגיהם השונים חיונית לבחירת האגרגטים המתאימים לכל שימוש.

היטל השבחה הוא תשלום חובה הנדרש מבעל מקרקעין או מחוכר לדורות על ידי הוועדה המקומית אשר אישרה תוכנית בנייה והביאה בכך לעליית שווי המקרקעין שלו.

הגדרה

היטל השבחה מוגדר בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, כ"תשלום המגיע לוועדה המקומית בגין עליית ערך מקרקעין עקב אישור תוכנית".

היקף ההיטל

שיעור היטל ההשבחה הוא 50% משווי ההשבחה. שווי ההשבחה הוא ההפרש שבין שווי המקרקעין לפני אישור התוכנית המשביחה, לבין שווי המקרקעין לאחר אישור התוכנית.

מועד תשלום ההיטל

היטל ההשבחה משולם במועד מימוש ההשבחה, כלומר במועד אחד מהאירועים הבאים:

  • מכירת המקרקעין
  • קבלת היתר בנייה או שימוש
  • תחילת הניצול בפועל של זכויות ההשבחה

פטורים והנחות

על פי חוק התכנון והבנייה, ניתנים מספר פטורים והנחות מתשלום היטל השבחה. בין הפטור וההנחות ניתן למצוא:

  • פטור על מקרקעין המיועדים לשימוש חוקי ללא אישור תוכנית
  • פטור על מקרקעין המיועדים לשימוש ציבורי
  • הנחה על מקרקעין בבעלות המדינה
  • הנחה על מקרקעין בבעלות רשות מקומית

ערר על היטל השבחה

בעל מקרקעין רשאי לערער על החלטת הוועדה המקומית לגבי גובה היטל ההשבחה. הערר מופנה לוועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה.

הערות

  • היטל השבחה הוא תשלום שנועד לכסות את עלויות הפיתוח של התוכנית המשביחה.
  • היטל השבחה יכול להוות נטל כספי משמעותי על בעלי מקרקעין.
  • חשוב להכיר את הוראות חוק התכנון והבנייה לגבי היטל השבחה, על מנת להימנע מתשלומים מיותרים.

צמר סלעים – בידוד תרמי ואקוסטי

צמר סלעים הוא חומר בידוד תרמי ואקוסטי, העשוי מסלעים מותכים. החומר מיוצר על ידי הזרמת אוויר על פני סלע מותך, או סיבוב הסלע המותך במהירות גבוהה.

תכונות צמר סלעים

  • בידוד תרמי: צמר סלעים הוא חומר בידוד תרמי יעיל מאוד. הוא מסוגל לחסום את מעבר החום בין שני אזורים בעלי טמפרטורות שונות.
  • בידוד אקוסטי: צמר סלעים הוא חומר בידוד אקוסטי יעיל. הוא מסוגל לספוג אנרגיית קול, ובכך להפחית את רמת הרעש בחלל.
  • עמידות באש: צמר סלעים הוא חומר עמיד בפני אש. הוא יכול לעמוד בטמפרטורות גבוהות מאוד, ללא פגיעה ביכולת הבידוד שלו.
  • משקל קל: צמר סלעים הוא חומר קל משקל. הוא קל להתקנה ולניהול.

שימושים צמר סלעים

צמר סלעים משמש למגוון רחב של יישומים, כולל:

  • בידוד מבנים: צמר סלעים משמש לבידוד קירות, תקרות, רצפות וקירות מסך. הוא מסייע לשמור על טמפרטורה נוחה בתוך המבנה, ולחסוך באנרגיה.
  • בידוד תעשייה: צמר סלעים משמש לבידוד ציוד ומערכות תעשייתיות. הוא מסייע להגן על הציוד מפני נזקי חום וקור, ולשפר את ביצועי המערכות.
  • בידוד סביבתי: צמר סלעים משמש לבידוד מערכות ביוב, מערכות מים חמים וקרים, ומערכות טיהור אוויר. הוא מסייע לשמור על בטיחות המערכות, ולשפר את יעילותן.

סיכום

צמר סלעים הוא חומר בידוד תרמי ואקוסטי יעיל, בעל יתרונות רבים. החומר משמש למגוון רחב של יישומים, הן בבנייה והן בתעשייה.

פיקוח כללי מאוד על ביצוע העבודה לפי תכנית שנעשית על-ידי המתכנן.המקצועי. כגון:מהנדס המבנה, אדריכל, מתכנן אינסטלציה, מעצב פנים. לדוגמא בפיקוח הנדסי של  הקונסטרוקטור" אשר מגיע לפיקוח עליון בשלבים קריטיים מבחינתו, לדוג' : קידוח ויציקת כלונסאות, לפני יציקת רצפה, לפני יציקת ממ"ד, לפני יציקת גג וכו'. הבהרה חשובה:  לא תתאפשר יציקת אלמנטים ללא אישור מהמתכנן על כך כי ביצע פיקוח עליון בשטח ומאשר יציקת בטון!
דילוג לתוכן