תוכנית עבודה אדריכלית

מייבש כביסה קונדנסור הוא סוג של מייבש כביסה חשמלי הפועל באמצעות עיבוי אדי מים. בניגוד למייבשי פונקציונליים, המפזרים אוויר לח לחדר, מייבשי קונדנסור אוספים את האדים במיכל מים. למאמר המלא אודות ייבוש באמצעות מייבש כביסה, לחץ כאן

דו"ח קרקע הוא מסמך הנדסי המכיל מידע מקיף על תכונות הקרקע באזור מסוים. הוא משמש אדריכלים, מהנדסים וקבלנים לתכנון וביצוע עבודות בנייה ופיתוח.

בדר"כ הדוח יופק ע"י יועץ הקרקע שהוסמך לכך.

מה כולל דו"ח קרקע?

• תיאור גיאולוגי: תיאור של תצורת הקרקע, סוגי הסלעים והקרקעות באזור, היסטוריה גיאולוגית ועוד.
• תכונות פיזיקליות: נתונים על גודל גרגירי הקרקע, צפיפות, נקבוביות, חדירות מים ועוד.
• תכונות כימיות: נתונים על רמת החומציות, מליחות, תכולת חומרים אורגניים ועוד.
• תכונות הנדסיות: נתונים על חוזק הקרקע, עמידות בשקיעה, נטייה להתנזלות ועוד.
• המלצות: המלצות לביסוס המבנה, תכנון מערכות ניקוז, עבודות עפר ועוד.

מתי נדרש דו"ח קרקע?

• לפני תכנון וביצוע כל עבודת בנייה, כגון: בניית בית, בניין, כביש, גשר ועוד.
• לפני ביצוע עבודות פיתוח, כגון: חפירת תעלות, התקנת תשתיות ועוד.
• במקרים של חשש ליציבות הקרקע, כגון: באזורים עם מדרונות תלולים, באזורים עם סיכון להצפות ועוד.

מי מכין דו"ח קרקע?

דו"ח קרקע מוּכּן על ידי יועץ קרקע מוסמך. יועץ קרקע הוא מהנדס בעל ידע וניסיון בתחום הגיאולוגיה וההנדסה הגיאוטכנית.

תהליך הכנת דו"ח קרקע

• איסוף נתונים: יועץ הקרקע יאסוף נתונים קיימים על האזור, כגון: מפות גיאולוגיות, נתוני קידוחים קודמים ועוד.
• ביצוע עבודות שטח: יועץ הקרקע יבצע עבודות שטח, כגון: חפירת בורות ניסיון, ביצוע קידוחים, בדיקות מעבדה ועוד.
• ניתוח נתונים: יועץ הקרקע ינתח את הנתונים שנאספו ויכין דו"ח הכולל את ממצאי הבדיקה והמלצות מקצועיות.

חשיבות דו"ח קרקע

דו"ח קרקע מקצועי תורם רבות לתכנון וביצוע עבודות בנייה ופיתוח בטוחות ויעילות. הוא מסייע למנוע תאונות, נזקים ועיכובים במהלך הפרויקט.

הפקעה היא פעולה בה המדינה משתלטת על רכושו הפרטי של האזרח, או תופסת את הזכויות של האזרח ברכוש, תוך מתן פיצוי כספי, אך ללא הסכמת הבעלים. הנכס נלקח או לשימוש הממשלה או על ידי משלחת לצדדים שלישיים אשר יקדישו אותו לשימוש ציבורי, אזרחי או, במקרים מסוימים, פיתוח כלכלי.

הסדרה חוקית

ההפקעה בישראל מוגדרת בפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943. על פי הפקודה, השר הממונה על הקרקעות (שר האוצר) רשאי להורות על הפקעת מקרקעין לצורכי ציבור. הפקעה יכולה להתבצע גם על ידי רשויות מקומיות, למשל, על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

התנאים להפקעה

ההפקעה מותנית בקיומם של שלושה תנאים:

• צורך ציבורי: הפקעה יכולה להתבצע רק אם קיים צורך ציבורי ממשי בנכס המופקע. הצורך הציבורי יכול להיות צורך פיזי, כגון הקמת כביש או בניית בית ספר, או צורך חברתי, כגון הקמת פארק או שמורת טבע.
• זיקה של הצורך לנכס: הצורך הציבורי חייב להיות קשור לנכס המופקע. לדוגמה, לא ניתן להפקיע נכס פרטי לצורך הקמת גן ציבורי אם קיים שטח ציבורי חלופי בסמוך.
• שווי הנכס: הפיצוי שיינתן לבעלי הנכס המופקע חייב להיות שווה לשווי הנכס ביום ההפקעה.

הליך ההפקעה

הליך ההפקעה מתחיל בכך שהרשות המפקיעה מפרסמת הודעה על הכוונה להפקיע את הנכס. לאחר פרסום ההודעה, בעלי הנכס המופקע יכולים להגיש התנגדויות להפקעה. ההתנגדויות ידונו בוועדה מיוחדת, אשר תמליץ לשר האוצר אם להפקיע את הנכס.

אם השר הממונה על הקרקעות מחליט להפקיע את הנכס, הוא פוקד על הפקעה. פקודת ההפקעה כוללת את פרטי הנכס המופקע, את הסיבה להפקעה ואת סכום הפיצוי שיינתן לבעלי הנכס.

הערות

• הפקעה יכולה להתבצע גם ללא תמורה, אם הנכס המופקע הוא נכס חיוני לביטחון המדינה.
• בעלי הנכס המופקע יכולים לערער על פקודת ההפקעה לבית המשפט המחוזי.

הפקעה בישראל

הפקעה היא כלי חשוב בידי המדינה לצורך פיתוח המדינה ושירותי הציבור. בישראל, ההפקעה משמשת למגוון מטרות, כגון:

• הקמת תשתיות, כגון כבישים, מסילות ברזל, נמלים ושדות תעופה.
• הקמת מבני ציבור, כגון בתי ספר, בתי חולים, משרדי ממשלה ומוסדות תרבות.
• פיתוח אזורי, כגון הקמת שכונות חדשות או פארקים.

הפקעה יכולה להיות מורכבת וטעונה רגשית, במיוחד עבור בעלי הנכסים המופקעים. על מנת להבטיח שהפקעה תתבצע בצורה הוגנת ויעילה, חשוב להקפיד על התנאים וההליכים המפורטים בחוק.

ספי שיש הם סוג של לוחות שיש המותקנים בעיקר בתחתית חלונות. מעבר ליופי שיוצרים ספי השיש, קיים תפקיד נוסף לסף השיש, והוא ליצור איטום ולמנוע כניסת מיים מחוץ למבנה לתוך המבנה. את סף השיש בחלון יש להתקין בזווית מינימלית לכיוון חוץ המבנה, על-מנת שכאשר יורדים גשמים או עומדים מים על סף השיש, ישפכו המים לכיוון חוץ ולא לכיוון המבנה.

• תחת סף השיש יש לבצע איטום תקין.
• יש לדאוג ל "אף מיים" בתחתית החיצונית של סף השיש.
• סף השיש יבלוט כ- 2 ס"מ אל מחוץ למבנה
• סף השיש יוכנס כ-2 ס"מ מכל צד אל תוך הטיח
• סף השיש יהיה ברמת ספיגות גבוהה כדי למנוע חדירת מיים לתוך אבן השיש.

 

"שליכט צבעוני" הוא מונח המתאר את תהליך הציור או הצביעה שבו משתמשים בצבעים רבים ושונים כדי ליצור תופעה ויזואלית מסוימת. במקור, המונח "שליכט" מתאר את הצבע המעורב בבניית חומרי בניין, המשמש כדי להעניק להם מראה מוצק וגמישות יותר. בציור ובצביעה, "שליכט צבעוני" מתאר את השימוש במגוון רחב של צבעים, טכניקות ואפקטים על מנת ליצור תחושה של עומק, תנועה וחוויות ויזואליות מסוימות. כמו כן, השימוש בשליכט צבעוני יכול להיות משולב עם טכניקות אחרות כמו קווי רישום, ריסוק ושכבות מכה ליצירת תופעה ויזואלית מעניינת וקולעת. כדי ליצור שליכט צבעוני מוצלח, יש לבחור בצבעים המתאימים לצורך ולהשתמש בטכניקות המתאימות כדי ליישם את הצבעים בצורה מדויקת ובעזרת כלי עבודה נכונים.

בנייה ירוקה היא גישה לתכנון , בניה , שיפוץ ושדרוג המבנה באמצעות הטמעת התקנים הרלונטים לבניה והביצוע תוך התחשבות בסביבה ובמשאבים שהוגדרו לכך. הבניה הירוקה כוללת שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, חסכון באנרגיה ובמים, ניהול פסולת יעיל והתאמה לאקלים המקומי.

תחילת ההתפתחות  לאנרגיה ירוקה ומתחדשת בישראל, החלה להתפתח בשנות ה-90 של המאה ה-20. . בשנת 2020 פורסם תקן ישראלי לבנייה ירוקה (ת"י 5281), המגדיר את הדרישות לבנייה ירוקה בישראל. למידע שלם ומלא אודות בניה ירוקה ואנרגיה מתחדשת לחץ כאן!

יסודות עמוקים הם יסודות החודרים לעומק האדמה, לפחות 10 מטר, כדי להגיע לשכבות קרקע יציבות יותר. הם משמשים בעיקר במקרים שבהם הקרקע בפני השטח אינה יציבה מספיק כדי לתמוך במשקל המבנה, כגון בקרקעות חרסיתית, סחלית או בוצית.

יסודות עמוקים מגיעים במגוון צורות וגדלים, והם מותאמים לסוג הקרקע ולעומסים הפועלים עליהם. סוגי יסודות עמוקים נפוצים כוללים:

• כלונסאות: כלונסאות הן עמודים ארוכים בצורת גליל, עשויים מבטון מזוין או מפלדה. הם מוחדרים לקרקע באמצעות קידוח או חפירה, וחודרים לשכבות הקרקע העמוקות.
• מיקרופיילים: מיקרופיילים הם כבלים מתכת דקים המוחדרים לקרקע באמצעות קידוח. הם משמשים ליצירת רשת תומכת בקרקע, ומונעים ממנה לשקוע.
• יסודות עמוקים דחוסים: יסודות עמוקים דחוסים הם כלונסאות או מיקרופיילים המוחדרים לקרקע באמצעות דחיסה. הם משמשים בעיקר בקרקעות רכות או בוציות.

צמר סלעים – בידוד תרמי ואקוסטי

צמר סלעים הוא חומר בידוד תרמי ואקוסטי, העשוי מסלעים מותכים. החומר מיוצר על ידי הזרמת אוויר על פני סלע מותך, או סיבוב הסלע המותך במהירות גבוהה.

תכונות צמר סלעים

• בידוד תרמי: צמר סלעים הוא חומר בידוד תרמי יעיל מאוד. הוא מסוגל לחסום את מעבר החום בין שני אזורים בעלי טמפרטורות שונות.
• בידוד אקוסטי: צמר סלעים הוא חומר בידוד אקוסטי יעיל. הוא מסוגל לספוג אנרגיית קול, ובכך להפחית את רמת הרעש בחלל.
• עמידות באש: צמר סלעים הוא חומר עמיד בפני אש. הוא יכול לעמוד בטמפרטורות גבוהות מאוד, ללא פגיעה ביכולת הבידוד שלו.
• משקל קל: צמר סלעים הוא חומר קל משקל. הוא קל להתקנה ולניהול.

שימושים צמר סלעים

צמר סלעים משמש למגוון רחב של יישומים, כולל:

• בידוד מבנים: צמר סלעים משמש לבידוד קירות, תקרות, רצפות וקירות מסך. הוא מסייע לשמור על טמפרטורה נוחה בתוך המבנה, ולחסוך באנרגיה.
• בידוד תעשייה: צמר סלעים משמש לבידוד ציוד ומערכות תעשייתיות. הוא מסייע להגן על הציוד מפני נזקי חום וקור, ולשפר את ביצועי המערכות.
• בידוד סביבתי: צמר סלעים משמש לבידוד מערכות ביוב, מערכות מים חמים וקרים, ומערכות טיהור אוויר. הוא מסייע לשמור על בטיחות המערכות, ולשפר את יעילותן.

סיכום

צמר סלעים הוא חומר בידוד תרמי ואקוסטי יעיל, בעל יתרונות רבים. החומר משמש למגוון רחב של יישומים, הן בבנייה והן בתעשייה.

גרמושקה – תוכנית הגשה להיתר בנייה

גרמושקה היא תוכנית הגשה להיתר בנייה, המורכבת מתוכניות וטפסים שונים המתארים את התוכנית העתידית לבנייה. תוכניות אלו נקראות גם "תוכנית בניין עיר" או "תוכנית ביצוע".

מהי גרמושקה?

גרמושקה היא תוכנית הגשה להיתר בנייה, המורכבת מתוכניות וטפסים שונים המתארים את התוכנית העתידית לבנייה. תוכניות אלו נקראות גם "תוכנית בניין עיר" או "תוכנית ביצוע".

מטרת הגרמושקה

מטרת הגרמושקה היא לתאר את התוכנית העתידית לבנייה, ולאפשר לוועדה המקומית לתכנון ובנייה (וועדה מקומית) לבחון את התוכנית ולקבוע האם היא עומדת בתקנות התכנון והבנייה.

מי צריך להגיש גרמושקה?

כל מי שמתכנן לבצע בנייה או שיפוץ, בין אם מדובר בהקמת מבנה חדש לחלוטין, שינוי מעטפת או חזית של מבנה קיים, או שיפוץ פנימי, חייב להגיש גרמושקה לוועדה המקומית.

מה כוללת הגרמושקה?

גרמושקה כוללת את התוכניות הבאות:

• תוכנית חתך – תוכנית המתארת את המבנה בחתך, מעל ומתחת לפני הקרקע.
• תוכנית קומה – תוכנית המתארת את המבנה בכל קומה.
• תוכנית מצב קיים – תוכנית המתארת את המבנה הקיים כפי שהוא נמצא היום.
• תוכנית מצב עתידי – תוכנית המתארת את המבנה המתוכנן לאחר הבנייה או השיפוץ.
• טופס בקשה להיתר בנייה – טופס המפרט את פרטי הבקשה.
• אישור מהנדס מבנים – אישור של מהנדס מבנים כי התוכנית עומדת בדרישות התקן הישראלי לבנייה.

איך מגישים גרמושקה?

ניתן להגיש גרמושקה באופן ידני או באופן מקוון.

אם מעוניינים להגיש גרמושקה באופן ידני, יש לפנות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה ולקבל את הטפסים הדרושים. לאחר שמילאתם את הטפסים, יש לצרף את כל המסמכים הדרושים ולשלוח אותם לוועדה המקומית.

אם מעוניינים להגיש גרמושקה באופן מקוון, יש להיכנס לאתר האינטרנט של הוועדה המקומית ולמלא את הטופס המקוון. לאחר שמילאתם את הטופס, יש לצרף את כל המסמכים הדרושים ולשלוח אותם לוועדה המקומית.

משך הטיפול בבקשה להיתר בנייה

משך הטיפול בבקשה להיתר בנייה הוא כ-3 חודשים. עם זאת, משך הטיפול עשוי להשתנות בהתאם לגודל הפרויקט, מורכבות התוכנית, והיקף העבודה שצריך לעשות לוועדה המקומית כדי לאשר את הבקשה.

עלויות הגשת גרמושקה

עלות הגשת גרמושקה משתנה בהתאם לוועדה המקומית. בדרך כלל, העלות כוללת את האגרה על הבקשה, את עלות אישור מהנדס מבנים, ואת עלות בדיקת התוכניות על ידי הוועדה המקומית.

סיכום

גרמושקה היא מסמך חשוב ביותר בתהליך הוצאת היתר בנייה. חשוב לוודא שהגרמושקה מורכבת מכל המסמכים הדרושים, ושהיא עומדת בדרישות התקנות התכנון והבנייה.