ריצוף פורצלן

אגרגט הוא מונח כללי המתייחס לחומר גרגירי, בדרך כלל בגודל של 0.15 מ"מ עד מספר עשרות מילימטרים. אגרגטים יכולים להיות טבעיים או מלאכותיים, ומורכבים ממגוון חומרים, ביניהם:

• סלעים גרוסים: גיר, דולומיט, בזלת, צור ועוד.
• חול: חול ים, חול נהר, חול דיונות ועוד.
• תערובות מלאכותיות: אפר פחם, אגרגטים קלים מחרסית תפוחה, ועוד.

השימוש העיקרי באגרגטים הוא בבנייה, כחומר מילוי בבטון ובאספלט. תכונותיהם של האגרגטים, כמו גודל, צורה, צפיפות וחוזק, משפיעות רבות על תכונות הבטון או האספלט הסופי.

שימושים נוספים של אגרגטים:

• סלילת כבישים: משמשים כבסיס לתשתית הכביש, ומהווים חלק משמעותי מהאספלט.
• סינון מים: משמשים במערכות סינון מים, שם הם עוזרים ללכוד לכלוך וחלקיקים אחרים.
• גינון: משמשים כחיפוי קרקע, לשיפור ניקוז הקרקע ולמניעת צמיחת עשבים שוטים.
• ייצור זכוכית: אגרגטים מסוימים, כמו חול צור, משמשים כחומרי גלם בתעשיית הזכוכית.

סוגי אגרגטים:

אגרגטים מסווגים על פי מספר קטגוריות:

• מקור: טבעיים או מלאכותיים.
• גודל: דק, גס, או תערובת של דק וגס.
• צורה: עגול, מרובע, או לא סדיר.
• צפיפות: קל, רגיל, או כבד.
• שימוש: בטון, אספלט, סינון מים, גינון, ועוד.

בחירת אגרגטים:

בחירת האגרגטים המתאימים תלויה בשימוש הספציפי ובדרישות הפרויקט. יש לקחת בחשבון גורמים כמו חוזק, עמידות, צפיפות, גודל וצורה. חשוב להשתמש באגרגטים איכותיים ומתאימים על מנת להבטיח את איכות המבנה או התשתית.

לסיכום:

אגרגטים הם חומרים חשובים בתעשיית הבנייה ובתעשיות נוספות. הבנת תכונותיהם וסוגיהם השונים חיונית לבחירת האגרגטים המתאימים לכל שימוש.

קרמיקה היא חומר מוצק לריצוף וחיפוי , שאינו אורגני או מתכתי, המבוסס על חרסית או על מגוון חומרים אחרים. היא נוצרת על ידי חימום של חומרים אלו בטמפרטורה גבוהה, אשר משנה את המבנה המולקולרי שלהם והופך אותם לחומר מוצק וקשיח.

בענף הבנייה, קרמיקה משמשת למגוון מטרות, כולל:

• לבנים: לבנים קרמיות הן אחד החומרים הנפוצים ביותר לבניית קירות. הן עמידות בפני אש, קור ורטיבות, ואינן דורשות תחזוקה רבה.
• אריחים: אריחי קרמיקה משמשים לריצוף, חיפוי קירות ועוד. הם עמידים בפני שחיקה, קל לנקות אותם והם מגיעים במגוון רחב של צבעים ודפוסים.
• משפרי איכות: קרמיקה משמשת גם כחומר משפר איכות במוצרים אחרים, כגון בטון וחומרים מבודדים.

מפקח בנייה הוא איש מקצוע בתחום הבנייה שאחראי על פיקוח ומלווה בניית מבנים, החל מהשלבים הראשונים של התכנון ועד לסיום הבנייה.

תפקידו של מפקח הבנייה הוא לוודא שהבנייה מתבצעת בהתאם לתוכניות התכנון, לתקנים ולתקנות. הוא עושה זאת על ידי ביקור באתר הבנייה באופן קבוע, בדיקת העבודה המתבצעת ויצירת תקשורת עם הקבלנים, מנהלי העבודה והעובדים.

מפקח בנייה צריך להיות בעל ידע וניסיון בתחום הבנייה. הוא צריך להיות מסוגל לקרוא ולהבין תוכניות בנייה, לזהות כשלים בבנייה ולפתור בעיות. מפקח בנייה צריך גם להיות בעל כישורי תקשורת טובים כדי שיתקשר ביעילות עם הגורמים השונים המעורבים בפרויקט בנייה.

להלן כמה מתחומי האחריות של מפקח בנייה:

• בדיקת תוכניות התכנון של המבנה ולוודא שהן עומדות בתקנים ובתקנות
• ביקור באתר הבנייה באופן קבוע כדי לפקח על העבודה המתבצעת
• בדיקת איכות החומרים והעבודה
• טיפול בבעיות ובבעיות באתר הבנייה
• ניהול תקציב הפרויקט
• עמידה בלוחות הזמנים של הפרויקט
• התקשורת עם הלקוחות, הקבלנים והעובדים

מפקחי בנייה יכולים לעבוד עבור חברות בנייה, חברות פיתוח נדל"ן או באופן עצמאי. הם יכולים לעבוד על מגוון רחב של פרויקטים בנייה, החל מבנייני מגורים, מבני מסחר ומבני ציבור.

הגדרה: תוכנית מדידה טופוגרפית היא תיאור גרפי מפורט של פני השטח באזור מסוים.

תוך התייחסות הן לממד האופקי (קואורדינטות X ו-Y) והן לממד האנכי (גובה).

תוכנית זו נוצרת על ידי מודד מוסמך תוך שימוש בטכניקות מדידה מתקדמות, ומכילה מידע רב:

• גבולות: מיקום וצורת גושי קרקע, חלקות, וחלקות משנה.
• תכסית: מיקום וסוג של עצמים פיזיים על פני השטח, כגון מבנים, כבישים, צמחייה, גופי מים ועוד.
• תבליט: תיאור פני השטח עצמם, באמצעות קווי גובה ונקודות גובה.
• פרטים נוספים: מערכות תשתית תת-קרקעיות, סימוני גובה, נתוני ניקוז ועוד.

שימושים: תוכניות מדידה טופוגרפיות משמשות למגוון רחב של צרכים, ביניהם:

• תכנון הנדסי ואדריכלי: תכנון מבנים, תשתיות, כבישים, גשרים ועוד.
• הגשת בקשות להיתר בניה: תוכניות בניין עיר (תב"ע) ותוכניות להיתר בניה מחייבות צירוף תוכנית מדידה טופוגרפית.
• רישום מקרקעין: לצורך רישום זכויות במקרקעין בלשכת רישום המקרקעין.
• מדידות הנדסיות: חישובי כמויות עפר, תכנון עבודות עפר, תכנון תוואי שטח ועוד.
• מיפוי גאוגרפי: יצירת מפות טופוגרפיות דיגיטליות.

דרישות: תוכניות מדידה טופוגרפיות חייבות לעמוד בדרישות חוק המודדים ובנהלים של המרכז למיפוי ישראל (מפ"י).

הן חייבות להיות מדויקות, ערוכות בקנה מידה מתאים וחתומות על ידי מודד מוסמך.

תהליך הכנת תוכנית:

1. הזמנת מודד מוסמך: בעל המקצוע יבצע את עבודת המדידה בשטח תוך שימוש בציוד מתקדם.
2. עיבוד נתונים: ניתוח נתוני המדידה והתאמתם לדרישות התקן.
3. הכנת תוכנית: יצירת תרשים ממוחשב הכולל את כל המידע הנדרש.
4. אישור: הגשת התוכנית לאישור מפ"י.

סוגים של תוכניות מדידה:

• מפה מצבית: מציגה את מיקום וסוג האובייקטים בשטח ללא התייחסות לגובה.
• מפה טופוגרפית: מציגה את פני השטח תוך התייחסות הן לממד האופקי והן לממד האנכי.
• תכנית לצורכי רישום (תצ"ר): מפה טופוגרפית מיוחדת המשמשת לצורך רישום זכויות במקרקעין.

לסיכום

תוכנית מדידה טופוגרפית היא כלי חשוב ורב-תכליתי המשמש למגוון רחב של צרכים הנדסיים, אדריכליים ותכנוניים. תוכנית זו חייבת להיות מדויקת וערוכה על ידי מודד מוסמך בהתאם לדרישות החוק.

היטל השבחה הוא תשלום חובה הנדרש מבעל מקרקעין או מחוכר לדורות על ידי הוועדה המקומית אשר אישרה תוכנית בנייה והביאה בכך לעליית שווי המקרקעין שלו.

הגדרה

היטל השבחה מוגדר בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, כ"תשלום המגיע לוועדה המקומית בגין עליית ערך מקרקעין עקב אישור תוכנית".

היקף ההיטל

שיעור היטל ההשבחה הוא 50% משווי ההשבחה. שווי ההשבחה הוא ההפרש שבין שווי המקרקעין לפני אישור התוכנית המשביחה, לבין שווי המקרקעין לאחר אישור התוכנית.

מועד תשלום ההיטל

היטל ההשבחה משולם במועד מימוש ההשבחה, כלומר במועד אחד מהאירועים הבאים:

• מכירת המקרקעין
• קבלת היתר בנייה או שימוש
• תחילת הניצול בפועל של זכויות ההשבחה

פטורים והנחות

על פי חוק התכנון והבנייה, ניתנים מספר פטורים והנחות מתשלום היטל השבחה. בין הפטור וההנחות ניתן למצוא:

• פטור על מקרקעין המיועדים לשימוש חוקי ללא אישור תוכנית
• פטור על מקרקעין המיועדים לשימוש ציבורי
• הנחה על מקרקעין בבעלות המדינה
• הנחה על מקרקעין בבעלות רשות מקומית

ערר על היטל השבחה

בעל מקרקעין רשאי לערער על החלטת הוועדה המקומית לגבי גובה היטל ההשבחה. הערר מופנה לוועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה.

הערות

• היטל השבחה הוא תשלום שנועד לכסות את עלויות הפיתוח של התוכנית המשביחה.
• היטל השבחה יכול להוות נטל כספי משמעותי על בעלי מקרקעין.
• חשוב להכיר את הוראות חוק התכנון והבנייה לגבי היטל השבחה, על מנת להימנע מתשלומים מיותרים.

תוכנית קונסטרוקטיבית הנדסית המגדירה את המבנה מבחינה הנדסית מבחינת פרטי ברזל ובטון המופקת ע"י מהנדס המבנה.

תוכנית קונסטרוקטיבית היא תרשים המציג את המבנה הפנימי של מבנה, כולל שלד המבנה, התקרות, והרצפות. היא נועדה להבטיח את יציבות המבנה ועמידותו בפני עומסים, כגון משקל המבנה עצמו, משקל המשתמשים והציוד, וכן עומסים חיצוניים, כגון רוחות ורעשים.

תוכנית קונסטרוקטיבית מורכבת מרכיבים רבים, כגון:

• עמודים: עמודים הם אלמנטים קונסטרוקטיביים אנכייים התומכים בקורות. הם עשויים בדרך כלל מבטון או מפלדה.
• קורות: קורות הן אלמנטים קונסטרוקטיביים אופקיים התומכים ברצפות ובקירות. הן עשויות בדרך כלל מבטון, מפלדה או עץ.
• רצפות: רצפות הן אלמנטים קונסטרוקטיביים אופקיים התומכים במשקל של המשתמשים והציוד. הן עשויות בדרך כלל מבטון, מפלדה או עץ.
• קירות: קירות הם אלמנטים קונסטרוקטיביים אנכיים המעניקים למבנה יציבות ותמך. הם עשויים בדרך כלל מבטון, מפלדה או לבנים.
• חיזוקים: חיזוקים הם אלמנטים קונסטרוקטיביים המעניקים למבנה חוזק נוסף. הם עשויים בדרך כלל מברזל או מפלדה.

תוכנית קונסטרוקטיבית היא מסמך חשוב מאוד בתהליך הבנייה. היא משמשת את המהנדסים והקבלנים לביצוע הבנייה בהתאם לתקנים ולחוקים.

עץ OSB (ראשי תיבות באנגלית של Oriented Strand Board)

הוא סוג של עץ מעובד הדומה ללוח שבבית (סיבית).

נוצר על ידי הוספת דבקים ולאחר מכן דחיסה של שכבות של גדילי עץ (פתיתים) תוך שיכוב באוריינטציה מכוונת.

מאפיינים עיקריים של עץ OSB:

• חזק ועמיד: עשוי משכבות של גדילי עץ המונחות בכיוונים שונים,. מה שמעניק לו חוזק ועמידות גבוהים יותר מאשר לוחות עץ אחרים, כמו סיבית.
• עמיד בפני רטיבות: עמיד בפני רטיבות ופטריות. מה שהופך אותו לבחירה טובה לשימוש באזורים לחים.
• קל לעבודה:  קל לחיתוך, ניסור וקידוח. מה שהופך אותו לחומר נוח לעבודה איתו עבור פרויקטים של בנייה ושיפוץ.
• זול יחסית: זול יותר מעץ מלא. מה שהופך אותו לאפשרות משתלמת עבור פרויקטים רבים.
• מגוון שימושים: משמש במגוון רחב של יישומים, כולל בניית קירות, רצפות, גגות, ריהוט ועוד.

בואו נדבר עם על החסרונות:

• מראה תעשייתי: בעל מראה תעשייתי יותר מעץ מלא, וייתכן שלא יתאים לכל סגנונות העיצוב.
• פחות ידידותי לסביבה: ייצור עץ OSB כרוך בשימוש בדבקים ובחומרים כימיים אחרים, מה שהופך אותו לפחות ידידותי לסביבה מעץ מלא.
• פחות עמיד לתיקון: פחות עמיד לתיקון מעץ מלא, וייתכן שיהיה צורך להחליף אותו אם הוא ניזוק.

לסיכום.

עץ OSB הוא חומר בנייה רב-תכליתי ועמיד במחיר סביר, אך חשוב לשקול את היתרונות והחסרונות שלו לפני השימוש בו.

מטבח חוץ לגינה והמרפסת הוא אזור בישול הממוקם מחוץ לבית. יכול להיות אופציה נהדרת לכל מי שרוצה להוסיף נופח של יוקרה, נוחות ופינוק לגינה שלו. פינת הבישול החיצוני מאפשר לכם לבשל וליהנות מאוכל טרי וטעים באוויר הפתוח, וגם מהווה מקום נהדר לאירוח של חברים ובני משפחה.

מטבח חוץ יכול להיות פשוט או מורכב, בהתאם לצרכים שלכם ולתקציב שלכם.  פינת בישול פשוטה עשויה לכלול רק משטח עבודה, כיור וגריל. מטבח חוץ מורכב יותר עשוי לכלול גם כיריים, תנור, מקרר, מדיח כלים ועוד.

למאמר מלא ומורחב על מטבח חוץ – לחץ כאן!

דמי היתר הם תשלום שגובה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) עבור מימוש זכויות נוספות או שונות בקרקע, שעבורן לא שולמה לרשות תמורה.

במילים אחרות:

• רמ"י משכירה קרקעות לזמן מוגדר (לרוב 49 שנים) תמורת דמי חכירה שנתיים.
• חוזה החכירה מגדיר את זכויות הבנייה והשימוש המותרים בקרקע.
• אם בעל החכירה רוצה לבצע שינוי שדורש זכויות נוספות (לדוגמה, תוספת בנייה, שינוי יעוד, פיצול מגרש), עליו לשלם לרמ"י דמי היתר.

מקרים נפוצים בהם נדרשים דמי היתר:

• תוספת שטח בנייה: בניית יחידת דיור נוספת, הרחבת בית קיים, בניית ממ"ד, בניית מרפסת.
• שינוי יעוד: הפיכת שטח חקלאי למגורים, הפיכת שטח מסחרי למגורים.
• פיצול מגרש: חלוקת מגרש אחד לשני מגרשים נפרדים.
• הקמת מבנה חדש: בניית בית חדש, בניית מחסן, בניית בריכה.

חישוב דמי היתר:

• דמי ההיתר מחושבים לפי הפרש השווי בין ערך הקרקע לפני השינוי (לפי זכויות הבנייה והשימוש המוגדרות בחוזה החכירה) לערכה לאחר השינוי.
• שיעור התשלום נקבע בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל, והוא נע בין 31% ל-50% מההפרש.
• ניתן להגיש השגה שמאית או משפטית על גובה דמי ההיתר.