אף מים

מה זה אף מים?

אף מים הוא חריץ או בליטה קטנה הממוקמת בתחתית משטח, בדרך כלל אדן חלון או מרפסת, שתפקידו לשנות את זרימת המים. כאשר יורד גשם או כאשר משקים עציצים על אדן החלון, המים נוטים לזרום לכל עבר, כולל אל תחתית המשטח. אף המים מכוון את זרימת המים כלפי מטה, ומונע מהם לזרום לאורך המשטח ולחלחל אל תוך המבנה.

למה זה חשוב?

אף מים הוא פתרון איטום פשוט אך יעיל שיכול למנוע נזקי מים רבים. חדירת מים למבנה עלולה לגרום לבעיות רבות, כגון:

  • עובש ופטריות: מים עומדים עלולים ליצור תנאים אידיאליים להתפתחות עובש ופטריות, שיכולים לפגוע בבריאות ובאסתטיקה של המבנה.
  • ריקבון: מים עלולים לגרום לריקבון של עץ ולחומרים אחרים, מה שיכול להוביל לפגיעה מבנית במבנה.
  • נזקי צבע: חדירת מים עלולה לגרום לקילוף צבע, התנפחות ועיוותים בקירות.
  • נזקי טיח: מים עלולים לגרום לסדקים ונזקים בטיח.

היכן ניתן למצוא אף מים?

אף מים ניתן למצוא במקומות רבים, ביניהם:

  • אדני חלונות: אף מים הוא מרכיב סטנדרטי ברוב אדני החלונות.
  • מרפסות: אף מים מותקן בדרך כלל בקצה התקרה של המרפסת, כדי למנוע ממי הגשמים לזלוג אל תוך המרפסת.
  • גגות: אף מים מותקן לעיתים קרובות בקצה הגג, כדי למנוע ממי הגשמים לזלוג אל קירות המבנה.
  • מעקות: אף מים מותקן לעיתים קרובות על מעקות סביב גגות, כדי למנוע ממי הגשמים הזורמים על הקיר מלהגיע אל קצהו העליון של האיטום.

התקנה:

אף מים ניתן להתקין בקלות יחסית. ניתן לרכוש אף מים מוכן בחנויות טמבור או אצל קבלני איטום, ולהתקין אותו בעזרת דבק או חומרי איטום אחרים.

חשוב לציין:

  • מומלץ לוודא שאף המים מותקן בצורה נכונה ושהוא מכוון את זרימת המים בצורה יעילה.
  • יש לבדוק את אף המים באופן קבוע ולוודא שהוא תקין.
  • במקרה של נזק לאף המים, יש לתקן אותו בהקדם האפשרי.

לסיכום:

אף מים הוא פתרון איטום פשוט ויעיל שיכול למנוע נזקי מים רבים. חשוב לוודא שאף המים מותקן בצורה נכונה ושהוא תקין, על מנת להבטיח את יעילותו.

מונחים נוספים

הפקעה היא פעולה בה המדינה משתלטת על רכושו הפרטי של האזרח, או תופסת את הזכויות של האזרח ברכוש, תוך מתן פיצוי כספי, אך ללא הסכמת הבעלים. הנכס נלקח או לשימוש הממשלה או על ידי משלחת לצדדים שלישיים אשר יקדישו אותו לשימוש ציבורי, אזרחי או, במקרים מסוימים, פיתוח כלכלי.

הסדרה חוקית

ההפקעה בישראל מוגדרת בפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943. על פי הפקודה, השר הממונה על הקרקעות (שר האוצר) רשאי להורות על הפקעת מקרקעין לצורכי ציבור. הפקעה יכולה להתבצע גם על ידי רשויות מקומיות, למשל, על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

התנאים להפקעה

ההפקעה מותנית בקיומם של שלושה תנאים:

  • צורך ציבורי: הפקעה יכולה להתבצע רק אם קיים צורך ציבורי ממשי בנכס המופקע. הצורך הציבורי יכול להיות צורך פיזי, כגון הקמת כביש או בניית בית ספר, או צורך חברתי, כגון הקמת פארק או שמורת טבע.
  • זיקה של הצורך לנכס: הצורך הציבורי חייב להיות קשור לנכס המופקע. לדוגמה, לא ניתן להפקיע נכס פרטי לצורך הקמת גן ציבורי אם קיים שטח ציבורי חלופי בסמוך.
  • שווי הנכס: הפיצוי שיינתן לבעלי הנכס המופקע חייב להיות שווה לשווי הנכס ביום ההפקעה.

הליך ההפקעה

הליך ההפקעה מתחיל בכך שהרשות המפקיעה מפרסמת הודעה על הכוונה להפקיע את הנכס. לאחר פרסום ההודעה, בעלי הנכס המופקע יכולים להגיש התנגדויות להפקעה. ההתנגדויות ידונו בוועדה מיוחדת, אשר תמליץ לשר האוצר אם להפקיע את הנכס.

אם השר הממונה על הקרקעות מחליט להפקיע את הנכס, הוא פוקד על הפקעה. פקודת ההפקעה כוללת את פרטי הנכס המופקע, את הסיבה להפקעה ואת סכום הפיצוי שיינתן לבעלי הנכס.

הערות

  • הפקעה יכולה להתבצע גם ללא תמורה, אם הנכס המופקע הוא נכס חיוני לביטחון המדינה.
  • בעלי הנכס המופקע יכולים לערער על פקודת ההפקעה לבית המשפט המחוזי.

הפקעה בישראל

הפקעה היא כלי חשוב בידי המדינה לצורך פיתוח המדינה ושירותי הציבור. בישראל, ההפקעה משמשת למגוון מטרות, כגון:

  • הקמת תשתיות, כגון כבישים, מסילות ברזל, נמלים ושדות תעופה.
  • הקמת מבני ציבור, כגון בתי ספר, בתי חולים, משרדי ממשלה ומוסדות תרבות.
  • פיתוח אזורי, כגון הקמת שכונות חדשות או פארקים.

הפקעה יכולה להיות מורכבת וטעונה רגשית, במיוחד עבור בעלי הנכסים המופקעים. על מנת להבטיח שהפקעה תתבצע בצורה הוגנת ויעילה, חשוב להקפיד על התנאים וההליכים המפורטים בחוק.

אומדן עלויות וכתב כמויות נועד לפרק את הבניה לאלמנטים ומגדיר עלות לכל סעיף וסעיף עד אשר הפרויקט הושלם.

פירוק האלמנטים יכול להיות פירוק בסיסי או פירוק מפורט – דוגמא: אומדן מפורט לשלד המבנה (נפוץ בעיקר בבניה ציבורית גדולה מאוד) יכול להיות מפורק למחירי בטון, מחירי ברזל, מחירי פועלים וכו'. אומדן בסיסי  קובע עלות כל שלד המבנה. עלות כל עבודת הצבע, עלות כל עבודת הטיח וכו'. רצוי מאוד ואפילו חובה לצאת לפרויקט עם אומדן בניה אשר יתווה את הדרך וההתנהלות הכספית לכל תקופת הבניה עד לאכלוסו.
תוכנית קונסטרוקטיבית הנדסית המגדירה את המבנה מבחינה הנדסית מבחינת פרטי ברזל ובטון המופקת ע"י מהנדס המבנה.

תוכנית קונסטרוקטיבית היא תרשים המציג את המבנה הפנימי של מבנה, כולל שלד המבנה, התקרות, והרצפות. היא נועדה להבטיח את יציבות המבנה ועמידותו בפני עומסים, כגון משקל המבנה עצמו, משקל המשתמשים והציוד, וכן עומסים חיצוניים, כגון רוחות ורעשים.

תוכנית קונסטרוקטיבית מורכבת מרכיבים רבים, כגון:

  • עמודים: עמודים הם אלמנטים קונסטרוקטיביים אנכייים התומכים בקורות. הם עשויים בדרך כלל מבטון או מפלדה.
  • קורות: קורות הן אלמנטים קונסטרוקטיביים אופקיים התומכים ברצפות ובקירות. הן עשויות בדרך כלל מבטון, מפלדה או עץ.
  • רצפות: רצפות הן אלמנטים קונסטרוקטיביים אופקיים התומכים במשקל של המשתמשים והציוד. הן עשויות בדרך כלל מבטון, מפלדה או עץ.
  • קירות: קירות הם אלמנטים קונסטרוקטיביים אנכיים המעניקים למבנה יציבות ותמך. הם עשויים בדרך כלל מבטון, מפלדה או לבנים.
  • חיזוקים: חיזוקים הם אלמנטים קונסטרוקטיביים המעניקים למבנה חוזק נוסף. הם עשויים בדרך כלל מברזל או מפלדה.

תוכנית קונסטרוקטיבית היא מסמך חשוב מאוד בתהליך הבנייה. היא משמשת את המהנדסים והקבלנים לביצוע הבנייה בהתאם לתקנים ולחוקים.

אימפרגנציה היא תהליך של הספגת חומר נוזלי אל תוך חומר מוצק, כמו בטון, עץ או אבן. מטרת התהליך היא להקנות לחומר המוצק תכונות חדשות, כגון:

  • עמידות בפני מים ולחות: חומר האיטום חודר לתוך נקבוביות החומר המוצק ומונע חדירת מים.
  • חוזק: חומר האיטום יכול לחזק את החומר המוצק ולמנוע שחיקה.
  • הגנה מפני מזיקים: חומר האיטום יכול להכיל חומרים רעילים המונעים התפתחות של פטריות, עובש וחרקים.
  • מראה: חומר האיטום יכול לשנות את צבע החומר המוצק או להעניק לו גימור מבריק.

שימושים נפוצים באימפרגנציה:

  • איטום קירות חיצוניים: מונע חדירת מים ולחות אל תוך המבנה, ובכך מונע נזקי רטיבות, עובש וקילוף צבע.
  • איטום רצפות: מונע חדירת מים וכתמים, ומקל על ניקיון הרצפה.
  • הגנה על עץ: מונע ריקבון, עובש ומזיקים, ומשפר את עמידות העץ לאורך זמן.
  • איטום אבן: מונע ספיגת מים וכתמים, ומשמר את המראה הטבעי של האבן.
  • שיקום וחיזוק תשתיות בטון: חומר האיטום חודר לתוך סדקים וחריצים בבטון ומחזק אותו.

סוגי חומרי אימפרגנציה:

קיימים סוגים רבים של חומרי אימפרגנציה, ביניהם:

  • על בסיס סילוקסן: חומר שקוף וחסר ריח, עמיד בפני UV ומתאים לשימוש פנימי וחיצוני.
  • על בסיס אקרילי: חומר זול יחסית, קל לשימוש ומתאים לשימוש פנימי וחיצוני.
  • על בסיס פוליאוריטן: חומר עמיד מאוד, בעל כושר הידבקות גבוה ומתאים לשימוש פנימי וחיצוני.
  • על בסיס שעווה: חומר טבעי, ידידותי לסביבה ומתאים לשימוש על עץ.

בחירת חומר אימפרגנציה:

חשוב לבחור חומר אימפרגנציה המתאים לשימוש הרצוי ולסוג החומר המוצק שאותו רוצים לאטום. יש לקחת בחשבון גורמים כגון:

  • תנאי מזג האוויר: חומר האיטום צריך להיות עמיד בתנאי מזג האוויר השוררים באזור.
  • סוג החומר המוצק: חומר האיטום צריך להיות מתאים לסוג החומר המוצק שאותו רוצים לאטום.
  • המראה הרצוי: ישנם חומרי אימפרגנציה שקופים וישנם חומרי אימפרגנציה צבעוניים.
  • ** התקציב:** מחירי חומרי האימפרגנציה משתנים בהתאם לסוג החומר ולמותג.

יישום אימפרגנציה:

ניתן ליישם אימפרגנציה בעצמך או באמצעות איש מקצוע. יישום עצמי של אימפרגנציה אינו מסובך, אך חשוב לוודא שהחומר מיושם בצורה אחידה ועל פי הוראות היצרן.

טיפים ליישום אימפרגנציה:

  • ודא שהמשטח נקי ויבש לפני יישום חומר האיטום.
  • ערבב היטב את חומר האיטום לפני השימוש.
  • החל את חומר האיטום בשכבות דקות ואחידות.
  • תן לכל שכבה להתייבש לפני יישום השכבה הבאה.
  • עיין תמיד בהוראות היצרן לפני יישום חומר האיטום.

סיכום

אימפרגנציה היא דרך יעילה להגן על חומרים רבים מפני נזקי מים, לחות, מזיקים ושחיקה. עם זאת, חשוב לשקול את היתרונות והחסרונות של אימפרגנציה לפני קבלת החלטה האם ליישם אותה.

אינסטלצייה הינה תהליך של התקנת מערכת מים וביוב בבית או במבנה מסוים. המערכת כוללת מספר רכיבים ומוצרים שונים, כגון מערכת צנרת, מסנן מים, משאבה, וכו'. כל אלו רכיבים חיוניים לכך שיהיה נוח ושירותי לך להשתמש במים וביוב במקום המיועד בביתך. ביצוע האינסטלציה מצריך ידע ומיומנות מקצועיים רבים, ולכן חשוב להפנות את העבודה לקבלן אינסטלציה מנוסה ומוסמך. הקבלן צריך להיות מכיר את כל הרכיבים של המערכת ולדעת איך להתקין אותם בצורה המתאימה והבטוחה ביותר.  בנוסף, קבלן אינסטלציה מקצועי יכול לסייע בבחירת המוצרים המתאימים לצרכי השימוש ולהתאים אותם למערכת המים הקיימת בבית בשיפוץ ולשימוש הכי תיקני ואיכותי בבית חדש.

תכסית היא מושג בתחום התכנון והבנייה המתייחס לשטח הקרקע המכוסה על ידי מבנה. בדרך כלל, התכסית מחושבת במדידה כאחוז משטח המגרש הכולל. לדוגמה, תכסית של 40% פירושה שהמבנה מכסה 40% משטח המגרש, בעוד ש-60% מהשטח נותרים פתוחים.

חישוב התכסית נעשה על ידי הקרנת שטח הבניין על מגרש שטוח. חשוב לציין שחישוב זה אינו לוקח בחשבון את גובה המבנה או את מספר הקומות בו.

מטרות הגבלת התכסית:

  • ניצול יעיל של קרקע: הגבלת התכסית מבטיחה שלא כל שטח המגרש יכוסה בבנייה, ונותרת קרקע פנויה לשימושים אחרים, כגון שטחי ציבור, גינון, חניה ועוד.
  • שמירה על איכות הסביבה: שטחים פתוחים תורמים לאוורור, חדירת אור טבעי, ניקוז מי גשמים ועוד, וכך תורמים לשמירה על איכות הסביבה.
  • עיצוב אדריכלי נעים: הגבלת התכסית מאפשרת תכנון מבנים בצורות מגוונות יותר ומאפשרת יצירת מרחב ציבורי נעים יותר.

חישוב התכסית:

חישוב התכסית נעשה על ידי הנוסחה הבאה:

תכסית (%) = (שטח הבניין / שטח המגרש) * 100

לדוגמה, עבור מבנה בשטח 200 מ"ר במגרש בשטח 500 מ"ר, התכסית תחושב כך:

תכסית (%) = (200 מ"ר / 500 מ"ר) * 100 = 40%

הבדלים בין תכסית לזכויות בנייה:

חשוב להבדיל בין תכסית לבין זכויות בנייה. זכויות בנייה מתייחסות לשטח הבניין המותר לבנייה במגרש, תוך התחשבות במספר קומות, גובה ועוד. לעומת זאת, התכסית מתייחסת רק לשטח הקרקע המכוסה על ידי המבנה, ללא קשר לגובהו.

לסיכום:

תכסית היא מושג חשוב בתחום התכנון והבנייה, והיא משפיעה על אופן ניצול הקרקע, עיצוב המבנים ואיכות הסביבה. הבנת מושג התכסית חשובה לכל מי שמעוניין לתכנן או לבנות מבנה.

דמי חכירה הם תשלום תקופתי (בדרך כלל שנתי) המשולם על ידי חוכר לבעל מקרקעין עבור הזכות להשתמש בנכס לתקופה מוגדרת.

בישראל, רוב הקרקעות הן בבעלות המדינה, ולכן רוב האנשים מחזיקים בנכסים בחכירה ולא בבעלות מלאה.

סוגי חכירה עיקריים:

  • חכירה לדורות: תקופת חכירה ארוכה (49 שנים) עם אפשרות להארכה נוספת ל-49 שנים. נפוצה בעיקר במגורים.
  • חכירה רגילה: תקופת חכירה קצרה יותר (5-49 שנים) עם אפשרות להארכה. נפוצה בעיקר במגזר העסקי והחקלאי.
  • חכירה מהוונת: תשלום חד פעמי עבור כל תקופת החכירה, פוטר את החוכר מתשלום דמי חכירה שנתיים.

גורמים המשפיעים על גובה דמי החכירה:

  • מיקום הנכס: נכסים במיקום מבוקש יהיו בעלי דמי חכירה גבוהים יותר.
  • ייעוד הנכס: נכסים למגורים יהיו בעלי דמי חכירה נמוכים יותר מנכסים מסחריים או תעשייתיים.
  • גודל הנכס: נכסים גדולים יותר יהיו בעלי דמי חכירה גבוהים יותר.
  • תקופת החכירה: תקופות חכירה ארוכות יותר יהיו בעלות דמי חכירה גבוהים יותר.

אפשרויות תשלום דמי חכירה:

  • תשלום שנתי: התשלום הנפוץ ביותר.
  • תשלום היוון: תשלום חד פעמי עבור כל תקופת החכירה.
  • תשלום במספר תשלומים: ניתן לפרוס את תשלום דמי החכירה למספר תשלומים (בדרך כלל עד 15 תשלומים).

ברכה קצרה שמברכים בעת בניית מעקה על גג או מרפס של בית חדש. מצוות עשה מהתורה היא לבנות מעקה על גג, שנאמר (דברים כב, ח): "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך, ולא תשים דמים בביתך, כי יפול הנופל ממנו". כדי לקיים מצווה זו בשמחה ובהכרה, מברכים ברכה לפני תחילת הבנייה.

הנוסח המקובל של הברכה הוא:

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לעשות מעקה.

יש שנוהגים לומר גם "שהחיינו" לפני הברכה, אך יש מחלוקת הלכתית בנושא.

חשוב לציין שבניית מעקה אינה רק קיום מצווה, אלא גם צעד חשוב לשמירה על ביטחון דיירי הבית.

מהי פרצלציה?

פרצלציה היא תהליך חלוקת נכס מקרקעין למספר חלקות קטנות יותר. פרצלציה יכולה להתבצע מסיבות שונות, כגון:

  • מכירת חלקות קטנות יותר: יזמים עשויים לחלק נכס גדול למספר חלקות קטנות יותר כדי למכור אותן במחירים נגישים יותר לרוכשים פוטנציאליים.
  • פיתוח: ייתכן שיהיה צורך לחלק נכס למספר חלקות קטנות יותר לצורך פיתוח, כגון בניית מספר בתים או בניינים.
  • ירושה: ייתכן שיהיה צורך לחלק נכס למספר חלקות קטנות יותר בין יורשים.

תהליך הפרצלציה

תהליך הפרצלציה מורכב ממספר שלבים:

1. הכנת תכנית: יש להכין תכנית פרצלציה המפרטת את חלוקת הנכס לחלקות קטנות יותר. תכנית זו צריכה להיות מאושרת על ידי הרשויות המקומיות. 2. מדידה: יש למדוד את הנכס ולחלק אותו לחלקות קטנות יותר בהתאם לתוכנית הפרצלציה. 3. רישום: יש לרשום את חלוקת הנכס בטאבו.

הליך אישור תכנית פרצלציה:

  • הגשת תוכנית פרצלציה לרשויות המקומיות.
  • בדיקת התוכנית על ידי הרשויות המקומיות.
  • קיום דיון פומבי בתוכנית.
  • אישור התוכנית על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.
  • ערעור על החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה (אפשרי).

היבטים משפטיים

חשוב לציין כי תהליך הפרצלציה כפוף לחוקים ותקנות רבים. יש להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום המקרקעין לפני ביצוע תהליך הפרצלציה.

היבטים כלכליים

תהליך הפרצלציה יכול להיות כרוך בעלויות גבוהות, כגון:

  • עלויות תכנון: יש לשלם לאדריכל או מהנדס עבור הכנת תוכנית הפרצלציה.
  • עלויות מדידה: יש לשלם למודד מוסמך עבור מדידת הנכס.
  • עלויות רישום: יש לשלם אגרות רישום לטאבו.

יתרונות וחסרונות של פרצלציה

יתרונות:

  • מכירת נכסים במחירים נגישים יותר: ניתן למכור חלקות קטנות יותר במחירים נגישים יותר לרוכשים פוטנציאליים.
  • פיתוח: ניתן לפתח נכס בצורה יעילה יותר לאחר חלוקתו לחלקות קטנות יותר.
  • ירושה: ניתן לחלק נכס בין יורשים בצורה הוגנת יותר לאחר חלוקתו לחלקות קטנות יותר.

חסרונות:

  • עלויות גבוהות: תהליך הפרצלציה יכול להיות כרוך בעלויות גבוהות.
  • מורכבות: תהליך הפרצלציה יכול להיות מורכב ודורש ידע מקצועי.
  • פגיעה בערך הנכס: ייתכן שחלוקת נכס למספר חלקות קטנות יותר תפגע בערך הנכס הכולל.

לסיכום

פרצלציה היא תהליך מורכב ורב-שלבי הכרוך בהיבטים משפטיים וכלכליים רבים. חשוב לשקול היטב את כל היתרונות והחסרונות לפני ביצוע תהליך הפרצלציה.

דילוג לתוכן