תוכנית מדידה טופוגרפית

הגדרה: תוכנית מדידה טופוגרפית היא תיאור גרפי מפורט של פני השטח באזור מסוים, תוך התייחסות הן לממד האופקי (קואורדינטות X ו-Y) והן לממד האנכי (גובה). תוכנית זו נוצרת על ידי מודד מוסמך תוך שימוש בטכניקות מדידה מתקדמות, ומכילה מידע רב:

• גבולות: מיקום וצורת גושי קרקע, חלקות, וחלקות משנה.
• תכסית: מיקום וסוג של עצמים פיזיים על פני השטח, כגון מבנים, כבישים, צמחייה, גופי מים ועוד.
• תבליט: תיאור פני השטח עצמם, באמצעות קווי גובה ונקודות גובה.
• פרטים נוספים: מערכות תשתית תת-קרקעיות, סימוני גובה, נתוני ניקוז ועוד.

שימושים: תוכניות מדידה טופוגרפיות משמשות למגוון רחב של צרכים, ביניהם:

• תכנון הנדסי ואדריכלי: תכנון מבנים, תשתיות, כבישים, גשרים ועוד.
• הגשת בקשות להיתר בניה: תוכניות בניין עיר (תב"ע) ותוכניות להיתר בניה מחייבות צירוף תוכנית מדידה טופוגרפית.
• רישום מקרקעין: לצורך רישום זכויות במקרקעין בלשכת רישום המקרקעין.
• מדידות הנדסיות: חישובי כמויות עפר, תכנון עבודות עפר, תכנון תוואי שטח ועוד.
• מיפוי גאוגרפי: יצירת מפות טופוגרפיות דיגיטליות.

דרישות: תוכניות מדידה טופוגרפיות חייבות לעמוד בדרישות חוק המודדים ובנהלים של המרכז למיפוי ישראל (מפ"י). הן חייבות להיות מדויקות, ערוכות בקנה מידה מתאים וחתומות על ידי מודד מוסמך.

תהליך הכנת תוכנית:

1. הזמנת מודד מוסמך: בעל המקצוע יבצע את עבודת המדידה בשטח תוך שימוש בציוד מתקדם.
2. עיבוד נתונים: ניתוח נתוני המדידה והתאמתם לדרישות התקן.
3. הכנת תוכנית: יצירת תרשים ממוחשב הכולל את כל המידע הנדרש.
4. אישור: הגשת התוכנית לאישור מפ"י.

סוגים של תוכניות מדידה:

• מפה מצבית: מציגה את מיקום וסוג האובייקטים בשטח ללא התייחסות לגובה.
• מפה טופוגרפית: מציגה את פני השטח תוך התייחסות הן לממד האופקי והן לממד האנכי.
• תכנית לצורכי רישום (תצ"ר): מפה טופוגרפית מיוחדת המשמשת לצורך רישום זכויות במקרקעין.

לסיכום

תוכנית מדידה טופוגרפית היא כלי חשוב ורב-תכליתי המשמש למגוון רחב של צרכים הנדסיים, אדריכליים ותכנוניים. תוכנית זו חייבת להיות מדויקת וערוכה על ידי מודד מוסמך בהתאם לדרישות החוק.

גובה 0.00+ בתהליך בניה פירושו שהגובה של הרצפה או המשטח הרלוונטי נמצא מעל גובה פני הים. האות "+" מציינת שהגובה הוא מעל 0.00, שהוא נקודת הייחוס המקובלת לגובה בבנייה.

בדרך כלל, גובה 0.00+ מתייחס לגובה של הרצפה בקומה הראשונה של בניין. גובה זה נמדד ביחס לגובה פני הים, אשר נקבע על ידי רשות המים בישראל.

גובה 0.00+ הוא חשוב לצורך תכנון והקמה של מבנים. הוא משמש לקביעת הגובה של פתחים, חלונות, דלתות ורכיבים אחרים של המבנה. גובה זה גם חשוב לצורך חישובי הנדסיים של המבנה, כגון עומסים ויציבות.

להלן כמה דוגמאות לשימוש בגובה 0.00+ בתהליך בניה:

• מהנדס מבנים משתמש בגובה 0.00+ כדי לקבוע את גובה הרצפה בקומה הראשונה של בניין.
• קבלן בניין משתמש בגובה 0.00+ כדי לבדוק אם הרצפה בקומה הראשונה ממוקמת בגובה הנכון.
• אדריכל משתמש בגובה 0.00+ כדי לתכנן את גובה החלונות והדלתות בקומה הראשונה של בניין.

כתב כמויות המפרק את הבניה לאלמנטים ומגדיר עלות לכל סעיף וסעיף עד אשר הפרויקט הושלם. פירוק האלמנטים יכול להיות פירוק בסיסי או פירוק מפורט – דוגמא: אומדן מפורט לשלד המבנה (נפוץ בעיקר בבניה ציבורית גדולה מאוד)  יכול להיות מפורק למחירי בטון, מחירי ברזל, מחירי פועלים וכו'. אומדן בסיסי  קובע עלות כל שלד המבנה, עלות כל עבודת הצבע, עלות כל עבודת הטיח וכו'. רצוי מאוד לצאת לפרויקט עם אומדן בניה אשר יתווה את הדרך וההתנהלות הכספית לכל תקופת הבניה עד לאכלוסו.

הגדרה: בנייה נמוכה מתייחסת למבנים למגורים בעלי מספר קומות נמוך, בדרך כלל עד שתיים. הגדרה זו עשויה להשתנות במקצת בין תוכניות מתאר מקומיות וגורמים רגולטוריים שונים.

סוגי בנייה נמוכה:

• בנייה צמודת קרקע: בתים בודדים, וילות, קוטג'ים, בתים דו-משפחתיים או ארבע-משפחתיים.
• בנייה רוויה נמוכה: בניינים רבי קומות (עד 4 קומות) עם מספר קטן יחסית של יחידות דיור (עד 4 דירות לדונם).

יתרונות:

• איכות חיים: שטח פרטי, גינה, תחושת מרחב ופרטיות.
• קהילה: קהילה מגובשת יותר, קשרים חברתיים חזקים יותר.
• צפיפות נמוכה: פחות עומס על תשתיות, פחות פקקים, פחות זיהום אוויר.
• נוף פתוח: שמירה על אופי כפרי, נוף פתוח ומרחבים ירוקים.

חסרונות:

• עלות: מחירי קרקע גבוהים יותר, עלויות בנייה גבוהות יותר.
• צריכת קרקע: שימוש נרחב יותר בשטח קרקע, פחות יעילות.
• תחבורה: תלות רבה יותר ברכב פרטי, פחות אפשרויות תחבורה ציבורית.
• שירותים: פחות שירותים ציבוריים זמינים, מרחק גדול יותר ממרכזי קניות, בתי ספר וכו'.

מגמות עכשוויות:

• התחדשות עירונית: עיבוי עירוני תוך שימור אופי צמוד קרקע.
• בנייה ירוקה: בנייה נמוכה יעילה יותר מבחינה אנרגטית.
• טכנולוגיות חדשות: שימוש בטכנולוגיות חדשניות לבנייה מהירה וירוקה יותר.

היטל השבחה הוא תשלום חובה הנדרש מבעל מקרקעין או מחוכר לדורות על ידי הוועדה המקומית אשר אישרה תוכנית בנייה והביאה בכך לעליית שווי המקרקעין שלו.

הגדרה

היטל השבחה מוגדר בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, כ"תשלום המגיע לוועדה המקומית בגין עליית ערך מקרקעין עקב אישור תוכנית".

היקף ההיטל

שיעור היטל ההשבחה הוא 50% משווי ההשבחה. שווי ההשבחה הוא ההפרש שבין שווי המקרקעין לפני אישור התוכנית המשביחה, לבין שווי המקרקעין לאחר אישור התוכנית.

מועד תשלום ההיטל

היטל ההשבחה משולם במועד מימוש ההשבחה, כלומר במועד אחד מהאירועים הבאים:

• מכירת המקרקעין
• קבלת היתר בנייה או שימוש
• תחילת הניצול בפועל של זכויות ההשבחה

פטורים והנחות

על פי חוק התכנון והבנייה, ניתנים מספר פטורים והנחות מתשלום היטל השבחה. בין הפטור וההנחות ניתן למצוא:

• פטור על מקרקעין המיועדים לשימוש חוקי ללא אישור תוכנית
• פטור על מקרקעין המיועדים לשימוש ציבורי
• הנחה על מקרקעין בבעלות המדינה
• הנחה על מקרקעין בבעלות רשות מקומית

ערר על היטל השבחה

בעל מקרקעין רשאי לערער על החלטת הוועדה המקומית לגבי גובה היטל ההשבחה. הערר מופנה לוועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה.

הערות

• היטל השבחה הוא תשלום שנועד לכסות את עלויות הפיתוח של התוכנית המשביחה.
• היטל השבחה יכול להוות נטל כספי משמעותי על בעלי מקרקעין.
• חשוב להכיר את הוראות חוק התכנון והבנייה לגבי היטל השבחה, על מנת להימנע מתשלומים מיותרים.

איסכורית היא למעשה פח רב שימושי המשמש לקירוי והקשחה של מבנים. האיסכורית משמשת לבניית גגות וקירות, היא נוחה מאוד להתקנה, הכל נעשה בהברגה על גבי שלד תומך.

האסכורית עשויה מפלדה מגולוונת, אשר מעניקה לה עמידות בפני חלודה. היא מגיעה במגוון גדלים, צבעים ועוביים, בהתאם לשימוש המיועד.

השימושים העיקריים באיסכורית הם:

• גידור: האיסכורית משמשת לגידור שטחי בנייה, מחסנים, מבני תעשייה ועוד. היא זמינה במגוון צבעים, כך שניתן להתאימה לסביבה.
• קירוי: האיסכורית משמשת לקירוי גגות של מבני תעשייה, מחסנים, בתים פרטיים ועוד. היא קלה להתקנה ועמידות בפני מזג אוויר.
• חיפוי: האיסכורית משמשת לחיפוי קירות של מבנים. היא זמינה במגוון צבעים, כך שניתן להתאימה לסגנון המבנה.

מה זה אף מים?

אף מים הוא חריץ או בליטה קטנה הממוקמת בתחתית משטח, בדרך כלל אדן חלון או מרפסת, שתפקידו לשנות את זרימת המים. כאשר יורד גשם או כאשר משקים עציצים על אדן החלון, המים נוטים לזרום לכל עבר, כולל אל תחתית המשטח. אף המים מכוון את זרימת המים כלפי מטה, ומונע מהם לזרום לאורך המשטח ולחלחל אל תוך המבנה.

למה זה חשוב?

אף מים הוא פתרון איטום פשוט אך יעיל שיכול למנוע נזקי מים רבים. חדירת מים למבנה עלולה לגרום לבעיות רבות, כגון:

• עובש ופטריות: מים עומדים עלולים ליצור תנאים אידיאליים להתפתחות עובש ופטריות, שיכולים לפגוע בבריאות ובאסתטיקה של המבנה.
• ריקבון: מים עלולים לגרום לריקבון של עץ ולחומרים אחרים, מה שיכול להוביל לפגיעה מבנית במבנה.
• נזקי צבע: חדירת מים עלולה לגרום לקילוף צבע, התנפחות ועיוותים בקירות.
• נזקי טיח: מים עלולים לגרום לסדקים ונזקים בטיח.

היכן ניתן למצוא אף מים?

אף מים ניתן למצוא במקומות רבים, ביניהם:

• אדני חלונות: אף מים הוא מרכיב סטנדרטי ברוב אדני החלונות.
• מרפסות: אף מים מותקן בדרך כלל בקצה התקרה של המרפסת, כדי למנוע ממי הגשמים לזלוג אל תוך המרפסת.
• גגות: אף מים מותקן לעיתים קרובות בקצה הגג, כדי למנוע ממי הגשמים לזלוג אל קירות המבנה.
• מעקות: אף מים מותקן לעיתים קרובות על מעקות סביב גגות, כדי למנוע ממי הגשמים הזורמים על הקיר מלהגיע אל קצהו העליון של האיטום.

התקנה:

אף מים ניתן להתקין בקלות יחסית. ניתן לרכוש אף מים מוכן בחנויות טמבור או אצל קבלני איטום, ולהתקין אותו בעזרת דבק או חומרי איטום אחרים.

חשוב לציין:

• מומלץ לוודא שאף המים מותקן בצורה נכונה ושהוא מכוון את זרימת המים בצורה יעילה.
• יש לבדוק את אף המים באופן קבוע ולוודא שהוא תקין.
• במקרה של נזק לאף המים, יש לתקן אותו בהקדם האפשרי.

לסיכום:

אף מים הוא פתרון איטום פשוט ויעיל שיכול למנוע נזקי מים רבים. חשוב לוודא שאף המים מותקן בצורה נכונה ושהוא תקין, על מנת להבטיח את יעילותו.