קבלן רשום

עץ OSB (ראשי תיבות באנגלית של Oriented Strand Board) הוא סוג של עץ מעובד הדומה ללוח שבבית (סיבית), שנוצר על ידי הוספת דבקים ולאחר מכן דחיסה של שכבות של גדילי עץ (פתיתים) תוך שיכוב באוריינטציה מכוונת.

מאפיינים עיקריים של עץ OSB:

• חזק ועמיד: עשוי משכבות של גדילי עץ המונחות בכיוונים שונים, מה שמעניק לו חוזק ועמידות גבוהים יותר מאשר לוחות עץ אחרים, כמו סיבית.
• עמיד בפני רטיבות: עמיד בפני רטיבות ופטריות, מה שהופך אותו לבחירה טובה לשימוש באזורים לחים.
• קל לעבודה:  קל לחיתוך, ניסור וקידוח, מה שהופך אותו לחומר נוח לעבודה איתו עבור פרויקטים של בנייה ושיפוץ.
• זול יחסית: זול יותר מעץ מלא, מה שהופך אותו לאפשרות משתלמת עבור פרויקטים רבים.
• מגוון שימושים: משמש במגוון רחב של יישומים, כולל בניית קירות, רצפות, גגות, ריהוט ועוד.

בואו נדבר עם על החסרונות:

• מראה תעשייתי: בעל מראה תעשייתי יותר מעץ מלא, וייתכן שלא יתאים לכל סגנונות העיצוב.
• פחות ידידותי לסביבה: ייצור עץ OSB כרוך בשימוש בדבקים ובחומרים כימיים אחרים, מה שהופך אותו לפחות ידידותי לסביבה מעץ מלא.
• פחות עמיד לתיקון: פחות עמיד לתיקון מעץ מלא, וייתכן שיהיה צורך להחליף אותו אם הוא ניזוק.

לסיכום, עץ OSB הוא חומר בנייה רב-תכליתי ועמיד במחיר סביר, אך חשוב לשקול את היתרונות והחסרונות שלו לפני השימוש בו.

הפקעה היא פעולה בה המדינה משתלטת על רכושו הפרטי של האזרח, או תופסת את הזכויות של האזרח ברכוש, תוך מתן פיצוי כספי, אך ללא הסכמת הבעלים. הנכס נלקח או לשימוש הממשלה או על ידי משלחת לצדדים שלישיים אשר יקדישו אותו לשימוש ציבורי, אזרחי או, במקרים מסוימים, פיתוח כלכלי.

הסדרה חוקית

ההפקעה בישראל מוגדרת בפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943. על פי הפקודה, השר הממונה על הקרקעות (שר האוצר) רשאי להורות על הפקעת מקרקעין לצורכי ציבור. הפקעה יכולה להתבצע גם על ידי רשויות מקומיות, למשל, על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

התנאים להפקעה

ההפקעה מותנית בקיומם של שלושה תנאים:

• צורך ציבורי: הפקעה יכולה להתבצע רק אם קיים צורך ציבורי ממשי בנכס המופקע. הצורך הציבורי יכול להיות צורך פיזי, כגון הקמת כביש או בניית בית ספר, או צורך חברתי, כגון הקמת פארק או שמורת טבע.
• זיקה של הצורך לנכס: הצורך הציבורי חייב להיות קשור לנכס המופקע. לדוגמה, לא ניתן להפקיע נכס פרטי לצורך הקמת גן ציבורי אם קיים שטח ציבורי חלופי בסמוך.
• שווי הנכס: הפיצוי שיינתן לבעלי הנכס המופקע חייב להיות שווה לשווי הנכס ביום ההפקעה.

הליך ההפקעה

הליך ההפקעה מתחיל בכך שהרשות המפקיעה מפרסמת הודעה על הכוונה להפקיע את הנכס. לאחר פרסום ההודעה, בעלי הנכס המופקע יכולים להגיש התנגדויות להפקעה. ההתנגדויות ידונו בוועדה מיוחדת, אשר תמליץ לשר האוצר אם להפקיע את הנכס.

אם השר הממונה על הקרקעות מחליט להפקיע את הנכס, הוא פוקד על הפקעה. פקודת ההפקעה כוללת את פרטי הנכס המופקע, את הסיבה להפקעה ואת סכום הפיצוי שיינתן לבעלי הנכס.

הערות

• הפקעה יכולה להתבצע גם ללא תמורה, אם הנכס המופקע הוא נכס חיוני לביטחון המדינה.
• בעלי הנכס המופקע יכולים לערער על פקודת ההפקעה לבית המשפט המחוזי.

הפקעה בישראל

הפקעה היא כלי חשוב בידי המדינה לצורך פיתוח המדינה ושירותי הציבור. בישראל, ההפקעה משמשת למגוון מטרות, כגון:

• הקמת תשתיות, כגון כבישים, מסילות ברזל, נמלים ושדות תעופה.
• הקמת מבני ציבור, כגון בתי ספר, בתי חולים, משרדי ממשלה ומוסדות תרבות.
• פיתוח אזורי, כגון הקמת שכונות חדשות או פארקים.

הפקעה יכולה להיות מורכבת וטעונה רגשית, במיוחד עבור בעלי הנכסים המופקעים. על מנת להבטיח שהפקעה תתבצע בצורה הוגנת ויעילה, חשוב להקפיד על התנאים וההליכים המפורטים בחוק.

יסודות בית הם הבסיס ההנדסי של המבנה, והם אחראים על כך שהבית יהיה יציב וחזק. היסודות מקבעים את הבית לאדמה ונושאים על גבם את כל המשקל של המבנה, כולל המשקל של הקירות, הרצפה והגג.

ישנם סוגים שונים של יסודות, והבחירה בסוג היסוד המתאים תלויה במספר גורמים, כגון סוג הקרקע, גודל המבנה והעומסים הצפויים עליו.

סוגי יסודות נפוצים

• יסוד בודד: יסוד בודד הוא יסוד בצורת פירמידה קטומה, הנוצק בתוך בור רדוד. יסודות בודדים משמשים בדרך כלל לבניית מבנים קטנים ופשוטים, או סככות.
• יסוד נמשך: יסוד נמשך הוא יסוד ארוך וצר, הנוצק בתוך בור עמוק. יסודות נמשכים משמשים בדרך כלל לבניית מבנים גדולים יותר, או מבנים בעלי עומסים גבוהים.
• יסוד רפסודה: יסוד רפסודה הוא יסוד גדול ורחב, הנוצק על פני הקרקע. יסודות רפסודה משמשים בדרך כלל לבניית מבנים באזורים עם קרקע בעייתית, כגון קרקע בוצית או חולית.
• כלונסאות: כלונסאות הם עמודים ארוכים, הננעצים עמוק באדמה. כלונסאות משמשים בדרך כלל לבניית מבנים בעלי עומסים גבוהים, או מבנים באזורים עם קרקע בעייתית.

גרמושקא, או תוכנית הגשה, היא מכלול של תוכניות וטפסים המוגשים עבור קבלת היתר בנייה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה. תוכנית ההגשה מכונה "גרמושקה" (מכיוון שהיא מקופלת כמו אקורדיון), "הרמוניקה" ו-"התיק הוורוד" (מכיוון שהיא מאוחסנת בתיק קרטון בצבע ורוד).

מה כוללת גרמושקא?

גרמושקא כוללת את המסמכים הבאים:

❋ דף ראשון: דף זה כולל את הפרטים הבסיסיים של הבקשה, כגון:

• פרטי המגרש
• שם מבקש ההיתר
• פרטי מהנדס הבניין
• תיאור הבקשה
• טבלת שטחים

❋ מפה מצבית: מפה זו מתארת את המצב הקיים במגרש, כולל קווי בניין, שטחים פתוחים, מבנים קיימים, ועוד. המפה צריכה להיות ערוכה בקנה מידה של 1:250 או 1:500. ❋ סכמה לחישוב שטחים: סכמה זו מפרטת את שטחי הבניה המבוקשים, כולל שטח עיקרי ושטחי שירות. ❋ תוכניות בנייה: תוכניות אלה מתארות את המבנה המוצע לבניה, כולל תוכניות קומות, חתכים, חזיתות, ועוד. התוכניות צריכות להיות ערוכות בקנה מידה של 1:100 או 1:50. ❋ טופס בדיקת זכויות: טופס זה מוגש על ידי היזם או האדריכל ומאשר כי נבדקו זכויות הבניה החלות על המגרש. ❋ טופס אישור חתימה: טופס זה מאושר על ידי עורך הבקשה, מהנדס הבניין ובעל המגרש.

כיצד להגיש גרמושקא?

גרמושקא מוגשת לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, יחד עם האגרה הרלוונטית. ניתן להגיש את הגרמושקא באופן מקוון או באופן ידני.

תהליך קבלת היתר בנייה

לאחר הגשת הגרמושקא, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בודקת את הבקשה. הבדיקה כוללת בדיקת התאמת התוכניות לתב"ע החלה על המגרש, בדיקת התאמת התוכניות לחוקי הבניה ולתקנותיו, ובדיקת התאמת התוכניות לתנאים הסביבתיים.

אם הבקשה מאושרת, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מנפיקה היתר בנייה. היתר הבנייה הוא מסמך רשמי המאפשר לבעל המגרש להתחיל בעבודות הבניה.

הזמן הנדרש לקבלת היתר בנייה

הזמן הנדרש לקבלת היתר בנייה משתנה בהתאם לגודל הבקשה, מורכבותה, ועומסים בעבודה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה. באופן כללי, ניתן לצפות לקבלת היתר בנייה תוך חודשים ספורים.

טיפים להכנת גרמושקא

הכנת גרמושקא היא תהליך מורכב הדורש ידע וניסיון מקצועיים. מומלץ להיעזר באדריכל או במהנדס בניין מוסמך להכנת הגרמושקא.

להלן מספר טיפים להכנת גרמושקא:

• הקפידו על דיוק ושלמות המסמכים: כל המסמכים המוגשים לוועדה המקומית לתכנון ובנייה חייבים להיות מדויקים ושלמים. כל אי דיוק או חוסר במסמכים עלול לעכב את תהליך קבלת ההיתר.
• היעזרו באנשי מקצוע: הכנת גרמושקא היא תהליך מורכב הדורש ידע וניסיון מקצועיים. מומלץ להיעזר באדריכל או במהנדס בניין מוסמך.

אגרגט הוא מונח כללי המתייחס לחומר גרגירי, בדרך כלל בגודל של 0.15 מ"מ עד מספר עשרות מילימטרים. אגרגטים יכולים להיות טבעיים או מלאכותיים, ומורכבים ממגוון חומרים, ביניהם:

• סלעים גרוסים: גיר, דולומיט, בזלת, צור ועוד.
• חול: חול ים, חול נהר, חול דיונות ועוד.
• תערובות מלאכותיות: אפר פחם, אגרגטים קלים מחרסית תפוחה, ועוד.

השימוש העיקרי באגרגטים הוא בבנייה, כחומר מילוי בבטון ובאספלט. תכונותיהם של האגרגטים, כמו גודל, צורה, צפיפות וחוזק, משפיעות רבות על תכונות הבטון או האספלט הסופי.

שימושים נוספים של אגרגטים:

• סלילת כבישים: משמשים כבסיס לתשתית הכביש, ומהווים חלק משמעותי מהאספלט.
• סינון מים: משמשים במערכות סינון מים, שם הם עוזרים ללכוד לכלוך וחלקיקים אחרים.
• גינון: משמשים כחיפוי קרקע, לשיפור ניקוז הקרקע ולמניעת צמיחת עשבים שוטים.
• ייצור זכוכית: אגרגטים מסוימים, כמו חול צור, משמשים כחומרי גלם בתעשיית הזכוכית.

סוגי אגרגטים:

אגרגטים מסווגים על פי מספר קטגוריות:

• מקור: טבעיים או מלאכותיים.
• גודל: דק, גס, או תערובת של דק וגס.
• צורה: עגול, מרובע, או לא סדיר.
• צפיפות: קל, רגיל, או כבד.
• שימוש: בטון, אספלט, סינון מים, גינון, ועוד.

בחירת אגרגטים:

בחירת האגרגטים המתאימים תלויה בשימוש הספציפי ובדרישות הפרויקט. יש לקחת בחשבון גורמים כמו חוזק, עמידות, צפיפות, גודל וצורה. חשוב להשתמש באגרגטים איכותיים ומתאימים על מנת להבטיח את איכות המבנה או התשתית.

לסיכום:

אגרגטים הם חומרים חשובים בתעשיית הבנייה ובתעשיות נוספות. הבנת תכונותיהם וסוגיהם השונים חיונית לבחירת האגרגטים המתאימים לכל שימוש.

אימפרגנציה היא תהליך של הספגת חומר נוזלי אל תוך חומר מוצק, כמו בטון, עץ או אבן. מטרת התהליך היא להקנות לחומר המוצק תכונות חדשות, כגון:

• עמידות בפני מים ולחות: חומר האיטום חודר לתוך נקבוביות החומר המוצק ומונע חדירת מים.
• חוזק: חומר האיטום יכול לחזק את החומר המוצק ולמנוע שחיקה.
• הגנה מפני מזיקים: חומר האיטום יכול להכיל חומרים רעילים המונעים התפתחות של פטריות, עובש וחרקים.
• מראה: חומר האיטום יכול לשנות את צבע החומר המוצק או להעניק לו גימור מבריק.

שימושים נפוצים באימפרגנציה:

• איטום קירות חיצוניים: מונע חדירת מים ולחות אל תוך המבנה, ובכך מונע נזקי רטיבות, עובש וקילוף צבע.
• איטום רצפות: מונע חדירת מים וכתמים, ומקל על ניקיון הרצפה.
• הגנה על עץ: מונע ריקבון, עובש ומזיקים, ומשפר את עמידות העץ לאורך זמן.
• איטום אבן: מונע ספיגת מים וכתמים, ומשמר את המראה הטבעי של האבן.
• שיקום וחיזוק תשתיות בטון: חומר האיטום חודר לתוך סדקים וחריצים בבטון ומחזק אותו.

סוגי חומרי אימפרגנציה:

קיימים סוגים רבים של חומרי אימפרגנציה, ביניהם:

• על בסיס סילוקסן: חומר שקוף וחסר ריח, עמיד בפני UV ומתאים לשימוש פנימי וחיצוני.
• על בסיס אקרילי: חומר זול יחסית, קל לשימוש ומתאים לשימוש פנימי וחיצוני.
• על בסיס פוליאוריטן: חומר עמיד מאוד, בעל כושר הידבקות גבוה ומתאים לשימוש פנימי וחיצוני.
• על בסיס שעווה: חומר טבעי, ידידותי לסביבה ומתאים לשימוש על עץ.

בחירת חומר אימפרגנציה:

חשוב לבחור חומר אימפרגנציה המתאים לשימוש הרצוי ולסוג החומר המוצק שאותו רוצים לאטום. יש לקחת בחשבון גורמים כגון:

• תנאי מזג האוויר: חומר האיטום צריך להיות עמיד בתנאי מזג האוויר השוררים באזור.
• סוג החומר המוצק: חומר האיטום צריך להיות מתאים לסוג החומר המוצק שאותו רוצים לאטום.
• המראה הרצוי: ישנם חומרי אימפרגנציה שקופים וישנם חומרי אימפרגנציה צבעוניים.
• ** התקציב:** מחירי חומרי האימפרגנציה משתנים בהתאם לסוג החומר ולמותג.

יישום אימפרגנציה:

ניתן ליישם אימפרגנציה בעצמך או באמצעות איש מקצוע. יישום עצמי של אימפרגנציה אינו מסובך, אך חשוב לוודא שהחומר מיושם בצורה אחידה ועל פי הוראות היצרן.

טיפים ליישום אימפרגנציה:

• ודא שהמשטח נקי ויבש לפני יישום חומר האיטום.
• ערבב היטב את חומר האיטום לפני השימוש.
• החל את חומר האיטום בשכבות דקות ואחידות.
• תן לכל שכבה להתייבש לפני יישום השכבה הבאה.
• עיין תמיד בהוראות היצרן לפני יישום חומר האיטום.

סיכום

אימפרגנציה היא דרך יעילה להגן על חומרים רבים מפני נזקי מים, לחות, מזיקים ושחיקה. עם זאת, חשוב לשקול את היתרונות והחסרונות של אימפרגנציה לפני קבלת החלטה האם ליישם אותה.

מחמם מים על גז הוא מכשיר המשמש לחימום מים לצרכים ביתיים, כגון רחצה, בישול ושטיפת כלים. מחממים אלו פועלים על ידי בעירה של גז טבעי, אשר מחמם את המים המועברים דרכו.   למאמר והסבר מפורט על מחמם מים על גז לחץ כאן!!