בטוחה

גרמושקא, או תוכנית הגשה, היא מכלול של תוכניות וטפסים המוגשים עבור קבלת היתר בנייה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה. תוכנית ההגשה מכונה "גרמושקה" (מכיוון שהיא מקופלת כמו אקורדיון), "הרמוניקה" ו-"התיק הוורוד" (מכיוון שהיא מאוחסנת בתיק קרטון בצבע ורוד).

מה כוללת גרמושקא?

גרמושקא כוללת את המסמכים הבאים:

❋ דף ראשון: דף זה כולל את הפרטים הבסיסיים של הבקשה, כגון:

• פרטי המגרש
• שם מבקש ההיתר
• פרטי מהנדס הבניין
• תיאור הבקשה
• טבלת שטחים

❋ מפה מצבית: מפה זו מתארת את המצב הקיים במגרש, כולל קווי בניין, שטחים פתוחים, מבנים קיימים, ועוד. המפה צריכה להיות ערוכה בקנה מידה של 1:250 או 1:500. ❋ סכמה לחישוב שטחים: סכמה זו מפרטת את שטחי הבניה המבוקשים, כולל שטח עיקרי ושטחי שירות. ❋ תוכניות בנייה: תוכניות אלה מתארות את המבנה המוצע לבניה, כולל תוכניות קומות, חתכים, חזיתות, ועוד. התוכניות צריכות להיות ערוכות בקנה מידה של 1:100 או 1:50. ❋ טופס בדיקת זכויות: טופס זה מוגש על ידי היזם או האדריכל ומאשר כי נבדקו זכויות הבניה החלות על המגרש. ❋ טופס אישור חתימה: טופס זה מאושר על ידי עורך הבקשה, מהנדס הבניין ובעל המגרש.

כיצד להגיש גרמושקא?

גרמושקא מוגשת לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, יחד עם האגרה הרלוונטית. ניתן להגיש את הגרמושקא באופן מקוון או באופן ידני.

תהליך קבלת היתר בנייה

לאחר הגשת הגרמושקא, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בודקת את הבקשה. הבדיקה כוללת בדיקת התאמת התוכניות לתב"ע החלה על המגרש, בדיקת התאמת התוכניות לחוקי הבניה ולתקנותיו, ובדיקת התאמת התוכניות לתנאים הסביבתיים.

אם הבקשה מאושרת, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מנפיקה היתר בנייה. היתר הבנייה הוא מסמך רשמי המאפשר לבעל המגרש להתחיל בעבודות הבניה.

הזמן הנדרש לקבלת היתר בנייה

הזמן הנדרש לקבלת היתר בנייה משתנה בהתאם לגודל הבקשה, מורכבותה, ועומסים בעבודה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה. באופן כללי, ניתן לצפות לקבלת היתר בנייה תוך חודשים ספורים.

טיפים להכנת גרמושקא

הכנת גרמושקא היא תהליך מורכב הדורש ידע וניסיון מקצועיים. מומלץ להיעזר באדריכל או במהנדס בניין מוסמך להכנת הגרמושקא.

להלן מספר טיפים להכנת גרמושקא:

• הקפידו על דיוק ושלמות המסמכים: כל המסמכים המוגשים לוועדה המקומית לתכנון ובנייה חייבים להיות מדויקים ושלמים. כל אי דיוק או חוסר במסמכים עלול לעכב את תהליך קבלת ההיתר.
• היעזרו באנשי מקצוע: הכנת גרמושקא היא תהליך מורכב הדורש ידע וניסיון מקצועיים. מומלץ להיעזר באדריכל או במהנדס בניין מוסמך.

מפקח בנייה הוא איש מקצוע בתחום הבנייה שאחראי על פיקוח ומלווה בניית מבנים, החל מהשלבים הראשונים של התכנון ועד לסיום הבנייה.

תפקידו של מפקח הבנייה הוא לוודא שהבנייה מתבצעת בהתאם לתוכניות התכנון, לתקנים ולתקנות. הוא עושה זאת על ידי ביקור באתר הבנייה באופן קבוע, בדיקת העבודה המתבצעת ויצירת תקשורת עם הקבלנים, מנהלי העבודה והעובדים.

מפקח בנייה צריך להיות בעל ידע וניסיון בתחום הבנייה. הוא צריך להיות מסוגל לקרוא ולהבין תוכניות בנייה, לזהות כשלים בבנייה ולפתור בעיות. מפקח בנייה צריך גם להיות בעל כישורי תקשורת טובים כדי שיתקשר ביעילות עם הגורמים השונים המעורבים בפרויקט בנייה.

להלן כמה מתחומי האחריות של מפקח בנייה:

• בדיקת תוכניות התכנון של המבנה ולוודא שהן עומדות בתקנים ובתקנות
• ביקור באתר הבנייה באופן קבוע כדי לפקח על העבודה המתבצעת
• בדיקת איכות החומרים והעבודה
• טיפול בבעיות ובבעיות באתר הבנייה
• ניהול תקציב הפרויקט
• עמידה בלוחות הזמנים של הפרויקט
• התקשורת עם הלקוחות, הקבלנים והעובדים

מפקחי בנייה יכולים לעבוד עבור חברות בנייה, חברות פיתוח נדל"ן או באופן עצמאי. הם יכולים לעבוד על מגוון רחב של פרויקטים בנייה, החל מבנייני מגורים, מבני מסחר ומבני ציבור.

תוכנית בנייה, הנקראת גם פרוגרמה, היא מסמך מפורט המתאר את כל הדרישות וההנחיות לפרויקט בנייה. היא משמשת כמדריך לכל הצוותים המעורבים בפרויקט, החל מהאדריכלים והקבלנים ועד לבעלי המקצוע והדיירים.

תוכנית בנייה טובה תבטיח שהפרויקט יתנהל בצורה חלקה ויעילה, תוך עמידה בלוחות זמנים, בתקציב ובתקנות.

מידע כללי פרוגרמה

תוכנית בנייה כוללת בדרך כלל את הפרטים הבאים:

• תיאור הפרויקט: כולל מידע על סוג המבנה, ייעודו, גודלו ומיקומו.
• דרישות תכנוניות: כולל הנחיות לגבי עיצוב המבנה, חומרי הבנייה, גובהו, מספר הקומות, שטח הבנייה ועוד.
• דרישות פונקציונליות: כולל הנחיות לגבי חלוקת החללים, מיקום המתקנים, התשתיות והריהוט.
• תקנות: כולל הנחיות לגבי עמידה בתקנות הבנייה, התקנים והחוקים הרלוונטיים.
• לוחות זמנים: כולל תאריכים יעד לכל שלב בפרויקט.
• תקציב: כולל פירוט עלויות הבנייה הצפויות.
• צוות הפרויקט: כולל רשימת אנשי הקשר לכל צוות, תפקידם ופרטי התקשרות.

סוגים של תכניות בנייה

קיימים סוגים שונים של תכניות בנייה, בהתאם לגודל ומורכבות הפרויקט:

• בסיסית: תכנית קצרה ופשוטה המתארת את הדרישות העיקריות של הפרויקט.
• מפורטת: תכנית מקיפה ופרטנית המתארת את כל הדרישות וההנחיות לפרויקט.
• עבודה: תכנית מפורטת המתארת את כל השלבים הנדרשים לביצוע הפרויקט, כולל לוחות זמנים, משאבים ותקציב.

חשיבות תוכנית בנייה

תכנית בנייה טובה חשובה מאוד להצלחת פרויקט בנייה. היא תורמת ל:

• יעילות: תכנון מוקפד מראש מאפשר ביצוע יעיל יותר של הפרויקט וחיסכון גם בזמן וגם בכסף.
• איכות: מפורטת מבטיחה שהפרויקט יבוצע בהתאם לדרישות ולסטנדרטים הגבוהים ביותר.
• תקשורת: ברורה ומובנת לכל הצוותים המעורבים בפרויקט מונעת אי הבנות וחוסכת בזמן ובכסף.
• בקרה: תוכנית בנייה מאפשרת מעקב אחר התקדמות הפרויקט וזיהוי בעיות בזמן אמת.

כתיבת תוכנית בנייה

כתיבת תכנית בנייה היא עבודה מורכבת הדורשת ידע וניסיון בתחום הבנייה.

כל שכן יש גם צורך להיעזר במתכננים כגון אדריכל או מהנדס בנייה מנוסים לצורך כתיבת תוכנית מקצועית ומתאימה.

טיפים לכתיבת תוכנית בנייה

• הגדירו את הדרישות שלכם בצורה ברורה ומפורטת.
• התייעצו עם אנשי מקצוע בתחום הבנייה.
• השתמשו בתוכנות ייעודיות לתכנון בנייה.
• לתווך הזמן יש לעדכן את תוכנית הבנייה באופן שוטף בהתאם להתקדמות הפרויקט.

דו"ח קרקע הוא מסמך הנדסי המכיל מידע מקיף על תכונות הקרקע באזור מסוים. הוא משמש אדריכלים, מהנדסים וקבלנים לתכנון וביצוע עבודות בנייה ופיתוח.

בדר"כ הדוח יופק ע"י יועץ הקרקע שהוסמך לכך.

מה כולל דו"ח קרקע?

• תיאור גיאולוגי: תיאור של תצורת הקרקע, סוגי הסלעים והקרקעות באזור, היסטוריה גיאולוגית ועוד.
• תכונות פיזיקליות: נתונים על גודל גרגירי הקרקע, צפיפות, נקבוביות, חדירות מים ועוד.
• תכונות כימיות: נתונים על רמת החומציות, מליחות, תכולת חומרים אורגניים ועוד.
• תכונות הנדסיות: נתונים על חוזק הקרקע, עמידות בשקיעה, נטייה להתנזלות ועוד.
• המלצות: המלצות לביסוס המבנה, תכנון מערכות ניקוז, עבודות עפר ועוד.

מתי נדרש דו"ח קרקע?

• לפני תכנון וביצוע כל עבודת בנייה, כגון: בניית בית, בניין, כביש, גשר ועוד.
• לפני ביצוע עבודות פיתוח, כגון: חפירת תעלות, התקנת תשתיות ועוד.
• במקרים של חשש ליציבות הקרקע, כגון: באזורים עם מדרונות תלולים, באזורים עם סיכון להצפות ועוד.

מי מכין דו"ח קרקע?

דו"ח קרקע מוּכּן על ידי יועץ קרקע מוסמך. יועץ קרקע הוא מהנדס בעל ידע וניסיון בתחום הגיאולוגיה וההנדסה הגיאוטכנית.

תהליך הכנת דו"ח קרקע

• איסוף נתונים: יועץ הקרקע יאסוף נתונים קיימים על האזור, כגון: מפות גיאולוגיות, נתוני קידוחים קודמים ועוד.
• ביצוע עבודות שטח: יועץ הקרקע יבצע עבודות שטח, כגון: חפירת בורות ניסיון, ביצוע קידוחים, בדיקות מעבדה ועוד.
• ניתוח נתונים: יועץ הקרקע ינתח את הנתונים שנאספו ויכין דו"ח הכולל את ממצאי הבדיקה והמלצות מקצועיות.

חשיבות דו"ח קרקע

דו"ח קרקע מקצועי תורם רבות לתכנון וביצוע עבודות בנייה ופיתוח בטוחות ויעילות. הוא מסייע למנוע תאונות, נזקים ועיכובים במהלך הפרויקט.

יסודות בית הם הבסיס ההנדסי של המבנה, והם אחראים על כך שהבית יהיה יציב וחזק. היסודות מקבעים את הבית לאדמה (כלונסאות, רפסודה ויסודות אחרים) ונושאים על גבם את כל המשקל של המבנה, כולל המשקל של הקירות, הרצפה והגג.

ישנם סוגים שונים של יסודות, והבחירה בסוג היסוד המתאים תלויה במספר גורמים, כגון סוג הקרקע, גודל המבנה והעומסים הצפויים עליו.

סוגי יסודות נפוצים

• יסוד בודד: יסוד בודד הוא יסוד בצורת פירמידה קטומה, הנוצק בתוך בור רדוד. יסודות בודדים משמשים בדרך כלל לבניית מבנים קטנים ופשוטים, או סככות.
• יסוד נמשך: יסוד נמשך הוא יסוד ארוך וצר, הנוצק בתוך בור עמוק. יסודות נמשכים משמשים בדרך כלל לבניית מבנים גדולים יותר, או מבנים בעלי עומסים גבוהים.
• יסוד רפסודה: יסוד רפסודה הוא יסוד גדול ורחב, הנוצק על פני הקרקע. יסודות רפסודה משמשים בדרך כלל לבניית מבנים באזורים עם קרקע בעייתית, כגון קרקע בוצית או חולית.
• כלונסאות: כלונסאות הם עמודים ארוכים, הננעצים עמוק באדמה. כלונסאות משמשים בדרך כלל לבניית מבנים בעלי עומסים גבוהים, או מבנים באזורים עם קרקע בעייתית.

עץ OSB (ראשי תיבות באנגלית של Oriented Strand Board)

הוא סוג של עץ מעובד הדומה ללוח שבבית (סיבית).

נוצר על ידי הוספת דבקים ולאחר מכן דחיסה של שכבות של גדילי עץ (פתיתים) תוך שיכוב באוריינטציה מכוונת.

מאפיינים עיקריים של עץ OSB:

• חזק ועמיד: עשוי משכבות של גדילי עץ המונחות בכיוונים שונים,. מה שמעניק לו חוזק ועמידות גבוהים יותר מאשר לוחות עץ אחרים, כמו סיבית.
• עמיד בפני רטיבות: עמיד בפני רטיבות ופטריות. מה שהופך אותו לבחירה טובה לשימוש באזורים לחים.
• קל לעבודה:  קל לחיתוך, ניסור וקידוח. מה שהופך אותו לחומר נוח לעבודה איתו עבור פרויקטים של בנייה ושיפוץ.
• זול יחסית: זול יותר מעץ מלא. מה שהופך אותו לאפשרות משתלמת עבור פרויקטים רבים.
• מגוון שימושים: משמש במגוון רחב של יישומים, כולל בניית קירות, רצפות, גגות, ריהוט ועוד.

בואו נדבר עם על החסרונות:

• מראה תעשייתי: בעל מראה תעשייתי יותר מעץ מלא, וייתכן שלא יתאים לכל סגנונות העיצוב.
• פחות ידידותי לסביבה: ייצור עץ OSB כרוך בשימוש בדבקים ובחומרים כימיים אחרים, מה שהופך אותו לפחות ידידותי לסביבה מעץ מלא.
• פחות עמיד לתיקון: פחות עמיד לתיקון מעץ מלא, וייתכן שיהיה צורך להחליף אותו אם הוא ניזוק.

לסיכום.

עץ OSB הוא חומר בנייה רב-תכליתי ועמיד במחיר סביר, אך חשוב לשקול את היתרונות והחסרונות שלו לפני השימוש בו.

יסודות רדודים הם יסודות הממוקמים בעומק רדוד, בדרך כלל פחות מ-2 מטרים. הם משמשים לביסוס מבנים קטנים ובינוניים, בעלי עומסים נמוכים עד בינוניים, הנבנים על קרקע יציבה.

סוגי יסודות רדודים:

יסוד עובר:

יסוד רציף הנמצא מתחת לקירות הבניין. הוא מעביר את העומסים מהקירות אל הקרקע ומתאים למבנים קטנים וקלים יחסית. יתרונותיו: פשוט וקל יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.  

יסוד בודד:

יסוד בצורת קובייה או פירמידה הנמצא מתחת לעמודים של המבנה. הוא מעביר את העומסים מהעמודים אל הקרקע ומתאים למבנים בעלי עמודים, כמו בתים פרטיים, מבני תעשייה ועוד. יתרונותיו: מתאים למבנים כבדים, מאפשר גמישות בתכנון המבנה. חסרונותיו: יקר יותר מיסוד עובר, דורש תכנון מדויק.  

דוברה:

יסוד רדוד ורחב המכסה את כל שטח המבנה. הוא מתאים למבנים כבדים באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: מתאים למבנים כבדים באזורים עם קרקע חלשה, מפחית את הסיכון להתיישבות לא אחידה. חסרונותיו: יקר מאוד להקמה, דורש תכנון מיוחד.  

יסוד רצועה:

יסוד רציף וצר יותר מיסוד עובר, משמש בעיקר לביסוס קירות נושאים. יתרונותיו: קל יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.

יסוד משולב:

שילוב של יסוד עובר ויסוד בודד. משמש לביסוס מבנים בעלי קירות נושאים ועמודים. יתרונותיו: מתאים למגוון סוגי מבנים, מאפשר גמישות בתכנון המבנה. חסרונותיו: יקר יותר מיסוד עובר, דורש תכנון מדויק.

יסוד פלטה:

יסוד רדוד דמוי דוברה, אך קטן יותר. מתאים למבנים קלים יחסית באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: פשוט יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.

יסוד רשת:

יסוד רדוד המורכב מרשת של קורות בטון. מתאים למבנים קלים יחסית באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: קל יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.

יסוד כלונסאות:

יסוד רדוד המורכב מכלונסאות פלדה או בטון המוחדרים לאדמה. מתאים למבנים כבדים באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: מתאים למבנים כבדים, מפחית את הסיכון להתיישבות לא אחידה. חסרונותיו: יקר יחסית להקמה, דורש תכנון מיוחד.

 

בחירת סוג היסוד:

בחירת סוג היסוד המתאים תלויה במספר גורמים, ביניהם: סוג המבנה, משקל המבנה, סוג הקרקע, תנאי השטח ותקציב. חשוב להתייעץ עם מהנדס בניין מוסמך לפני בחירת סוג היסוד.

בחירת יסודות רדודים מתאימה צריכה להתבסס על בדיקת הקרקע באתר הבניה. בדיקת הקרקע תאפשר להעריך את יציבות הקרקע ויכולתה לשאת את העומסים של המבנה.  

אומדן עלויות וכתב כמויות נועד לפרק את הבניה לאלמנטים ומגדיר עלות לכל סעיף וסעיף עד אשר הפרויקט הושלם.

פירוק האלמנטים יכול להיות פירוק בסיסי או פירוק מפורט – דוגמא: אומדן מפורט לשלד המבנה (נפוץ בעיקר בבניה ציבורית גדולה מאוד) יכול להיות מפורק למחירי בטון, מחירי ברזל, מחירי פועלים וכו'. אומדן בסיסי  קובע עלות כל שלד המבנה. עלות כל עבודת הצבע, עלות כל עבודת הטיח וכו'. רצוי מאוד ואפילו חובה לצאת לפרויקט עם אומדן בניה אשר יתווה את הדרך וההתנהלות הכספית לכל תקופת הבניה עד לאכלוסו.

תשריט הוא תרשים המציג ייצוג גרפי של מבנה, שטח בנוי או תוכנית עירונית. הוא כולל פרטים כמו גבולות, חלוקה פנימית, ייעוד השטחים וסמלים מוסכמים לצורך זיהוי קל.

ניתן למצוא תשריטים בהקשרים שונים, ביניהם:

• תוכנית בניין עיר (תב"ע): מציג את חלוקת השטח העירוני לייעודים שונים, כגון מגורים, מסחר, תעשייה, שטחים ציבוריים ועוד. התשריט מלווה בתקנון המגדיר את זכויות הבנייה בכל אזור.
• תשריט בית משותף: מציג את חלוקת הבניין לדירות ולחלקים המשותפים, וכן את שטחם וייעודם. התשריט משמש לצורך רישום הבית המשותף וניהולו.
• תשריט דירה: מציג את חלוקת החדרים בדירה, שטחם ומיקומם. התשריט משמש לצורך קבלת היתר בנייה, תכנון עיצוב פנים ועוד.
• תשריט הנדסי: תשריט מפורט המציג את מערכות הבניין, כגון מערכת החשמל, האינסטלציה, מיזוג האוויר ועוד. התשריט משמש לצורך תכנון, ביצוע ואחזקה של מערכות אלו.

חשיבות התשריט

לתשריט חשיבות רבה בהקשרים רבים:

• תכנון: משמש ככלי עבודה הכרחי לתכנון מבנים, שכונות וערים. הוא מאפשר לראות את התמונה המלאה ולתכנן בצורה יעילה תוך התחשבות בכל הגורמים הרלוונטיים.
• רישום:  משמשים לצורך רישום מקרקעין ובתים משותפים. הם מהווים ראיה חיונית לזכויות הבעלות ולשימוש בשטח.
• ניהול: משמשים לניהול מבנים ובתים משותפים. הם מאפשרים לזהות בעיות תחזוקה, לתכנן שיפוצים ולנהל את השימוש בחלקים המשותפים בצורה יעילה.
• תקשורת: תשריטים משמשים ככלי תקשורת יעיל בין אנשי מקצוע שונים, כגון אדריכלים, מהנדסים, קבלנים ודיירים. הם מאפשרים לכל הצדדים המעורבים להבין את התכנון בצורה ברורה וחד משמעית.

היכן ניתן למצוא תשריטים?

ניתן למצוא תשריטים במקומות הבאים:

• הרשות המקומית: מחלקת ההנדסה של הרשות המקומית מחזיקה בתשריטים של כל המבנים בתחומה. ניתן לעיין בתשריטים אלו ולצאת מהם העתקים בתשלום.
• לשכת רישום המקרקעין (טאבו): בלשכת רישום המקרקעין ניתן למצוא תשריטים של נכסים מקרקעין, כגון דירות, בתים ומגרשים.
• אתרי אינטרנט ממשלתיים: קיימים אתרי אינטרנט ממשלתיים המאפשרים לצפות בתשריטים של תוכניות בניין עיר ושל נכסים מקרקעין מסוימים.
• ארכיונים: בארכיונים ממלכתיים ופרטיים ניתן למצוא תשריטים היסטוריים של מבנים ויישובים.

סיכום

תשריט הוא כלי חשוב המשמש בהקשרים רבים, החל מתכנון מבנים ועד לניהול בתים משותפים. ניתן למצוא תשריטים במקומות שונים, ביניהם הרשות המקומית, לשכת רישום המקרקעין ואתרי אינטרנט ממשלתיים.