אגרגט

אגרגט הוא מונח כללי המתייחס לחומר גרגירי, בדרך כלל בגודל של 0.15 מ"מ עד מספר עשרות מילימטרים. אגרגטים יכולים להיות טבעיים או מלאכותיים, ומורכבים ממגוון חומרים, ביניהם:

  • סלעים גרוסים: גיר, דולומיט, בזלת, צור ועוד.
  • חול: חול ים, חול נהר, חול דיונות ועוד.
  • תערובות מלאכותיות: אפר פחם, אגרגטים קלים מחרסית תפוחה, ועוד.

השימוש העיקרי באגרגטים הוא בבנייה, כחומר מילוי בבטון ובאספלט. תכונותיהם של האגרגטים, כמו גודל, צורה, צפיפות וחוזק, משפיעות רבות על תכונות הבטון או האספלט הסופי.

שימושים נוספים של אגרגטים:

  • סלילת כבישים: משמשים כבסיס לתשתית הכביש, ומהווים חלק משמעותי מהאספלט.
  • סינון מים: משמשים במערכות סינון מים, שם הם עוזרים ללכוד לכלוך וחלקיקים אחרים.
  • גינון: משמשים כחיפוי קרקע, לשיפור ניקוז הקרקע ולמניעת צמיחת עשבים שוטים.
  • ייצור זכוכית: אגרגטים מסוימים, כמו חול צור, משמשים כחומרי גלם בתעשיית הזכוכית.

סוגי אגרגטים:

אגרגטים מסווגים על פי מספר קטגוריות:

  • מקור: טבעיים או מלאכותיים.
  • גודל: דק, גס, או תערובת של דק וגס.
  • צורה: עגול, מרובע, או לא סדיר.
  • צפיפות: קל, רגיל, או כבד.
  • שימוש: בטון, אספלט, סינון מים, גינון, ועוד.

בחירת אגרגטים:

בחירת האגרגטים המתאימים תלויה בשימוש הספציפי ובדרישות הפרויקט. יש לקחת בחשבון גורמים כמו חוזק, עמידות, צפיפות, גודל וצורה. חשוב להשתמש באגרגטים איכותיים ומתאימים על מנת להבטיח את איכות המבנה או התשתית.

לסיכום:

אגרגטים הם חומרים חשובים בתעשיית הבנייה ובתעשיות נוספות. הבנת תכונותיהם וסוגיהם השונים חיונית לבחירת האגרגטים המתאימים לכל שימוש.

מונחים נוספים

הגדרה: תוכנית מדידה טופוגרפית היא תיאור גרפי מפורט של פני השטח באזור מסוים, תוך התייחסות הן לממד האופקי (קואורדינטות X ו-Y) והן לממד האנכי (גובה). תוכנית זו נוצרת על ידי מודד מוסמך תוך שימוש בטכניקות מדידה מתקדמות, ומכילה מידע רב:

  • גבולות: מיקום וצורת גושי קרקע, חלקות, וחלקות משנה.
  • תכסית: מיקום וסוג של עצמים פיזיים על פני השטח, כגון מבנים, כבישים, צמחייה, גופי מים ועוד.
  • תבליט: תיאור פני השטח עצמם, באמצעות קווי גובה ונקודות גובה.
  • פרטים נוספים: מערכות תשתית תת-קרקעיות, סימוני גובה, נתוני ניקוז ועוד.

שימושים: תוכניות מדידה טופוגרפיות משמשות למגוון רחב של צרכים, ביניהם:

  • תכנון הנדסי ואדריכלי: תכנון מבנים, תשתיות, כבישים, גשרים ועוד.
  • הגשת בקשות להיתר בניה: תוכניות בניין עיר (תב"ע) ותוכניות להיתר בניה מחייבות צירוף תוכנית מדידה טופוגרפית.
  • רישום מקרקעין: לצורך רישום זכויות במקרקעין בלשכת רישום המקרקעין.
  • מדידות הנדסיות: חישובי כמויות עפר, תכנון עבודות עפר, תכנון תוואי שטח ועוד.
  • מיפוי גאוגרפי: יצירת מפות טופוגרפיות דיגיטליות.

דרישות: תוכניות מדידה טופוגרפיות חייבות לעמוד בדרישות חוק המודדים ובנהלים של המרכז למיפוי ישראל (מפ"י). הן חייבות להיות מדויקות, ערוכות בקנה מידה מתאים וחתומות על ידי מודד מוסמך.

תהליך הכנת תוכנית:

  1. הזמנת מודד מוסמך: בעל המקצוע יבצע את עבודת המדידה בשטח תוך שימוש בציוד מתקדם.
  2. עיבוד נתונים: ניתוח נתוני המדידה והתאמתם לדרישות התקן.
  3. הכנת תוכנית: יצירת תרשים ממוחשב הכולל את כל המידע הנדרש.
  4. אישור: הגשת התוכנית לאישור מפ"י.

סוגים של תוכניות מדידה:

  • מפה מצבית: מציגה את מיקום וסוג האובייקטים בשטח ללא התייחסות לגובה.
  • מפה טופוגרפית: מציגה את פני השטח תוך התייחסות הן לממד האופקי והן לממד האנכי.
  • תכנית לצורכי רישום (תצ"ר): מפה טופוגרפית מיוחדת המשמשת לצורך רישום זכויות במקרקעין.

לסיכום

תוכנית מדידה טופוגרפית היא כלי חשוב ורב-תכליתי המשמש למגוון רחב של צרכים הנדסיים, אדריכליים ותכנוניים. תוכנית זו חייבת להיות מדויקת וערוכה על ידי מודד מוסמך בהתאם לדרישות החוק.

שפכטל אמריקאי הוא חומר משחתי בעל מרקם רך, המשמש להחלקת קירות מכל הסוגים (בלוקים, בטון, גבס). זוהי השכבה האחרונה שמיישמים על הקיר על תקן הכנה לצבע.

הרכב

שפכטל אמריקאי מורכב בעיקר ממינרלים, כמו סיד, גבס או צמנט, ומילוי, כגון חול או אגרגטים אחרים. כמו כן, הוא מכיל חומרים מתקשים, כגון פולימרים או מלט, המסייעים ליצירת מרקם חזק ועמיד.

תכונות

שפכטל אמריקאי בעל מספר תכונות חשובות, הכוללות:

  • יכולת מילוי גבוהה: שפכטל אמריקאי מסוגל לכסות פגמים גדולים בקיר, כגון חורים, סדקים ומישקים.
  • עמידות גבוהה: שפכטל אמריקאי עמיד בפני שחיקה, פגעי מזג האוויר ופגעי כימיקלים.
  • גמישות: שפכטל אמריקאי גמיש ומאפשר לשנות את צורתו בקלות, דבר המקל על עבודת ההחלקה.
  • קל לשימוש: שפכטל אמריקאי מוכן לשימוש, ללא צורך בערבוב או הכנה מוקדמת.

שימושים

שפכטל אמריקאי משמש למגוון שימושים, הכוללים:

  • החלקת קירות לפני צביעה: זוהי העבודה השכיחה ביותר בה משתמשים בשפכטל אמריקאי.
  • מילוי חורים וסדקים בקירות: שפכטל אמריקאי יכול לשמש גם כדי למלא חורים וסדקים בקירות, לפני ביצוע עבודות צבע או חיפוי אחרות.
  • יישור פגמים במשטחים: שפכטל אמריקאי יכול לשמש גם כדי ליישר פגמים במשטחים, כגון רצפות, תקרות או קירות גבס.

שיטות עבודה

ישנן מספר שיטות עבודה פופולריות לשימוש בשפכטל אמריקאי, הכוללות:

  • שיטת היד: שיטה זו היא הפשוטה והיעילה ביותר, והיא מתאימה לעבודות קטנות או בינוניות.
  • שיטת המלטשת: שיטה זו יעילה לעבודות גדולות, והיא מאפשרת לקבל משטח חלק ואחיד יותר.
  • שיטת המכונה: שיטה זו היא היעילה ביותר, והיא מתאימה לעבודות גדולות מאוד.

טיפים לשימוש

כדי לקבל תוצאות טובות בשימוש בשפכטל אמריקאי, חשוב להקפיד על מספר טיפים, הכוללים:

  • השתמשו בחומר איכותי: שפכטל אמריקאי איכותי יאפשר לכם לקבל משטח חלק ואחיד יותר.
  • הכניסו את החומר למריחה בצורה אחידה: כדי למנוע יצירת כתמים או גבשושיות, חשוב להכניס את החומר למריחה בצורה אחידה.
  • השתמשו בכלי עבודה מתאימים: שימוש בכלי עבודה מתאימים יסייע לכם לקבל תוצאות טובות יותר.
  • המתינו לייבוש מלא: לפני ביצוע עבודות נוספות, חשוב להמתין לייבוש מלא של השפכטל.

סיכום

שפכטל אמריקאי הוא חומר רב-תכליתי המשמש למגוון שימושים, כגון החלקת קירות לפני צביעה, מילוי חורים וסדקים בקירות ועוד. כדי לקבל תוצאות טובות בשימוש בשפכטל אמריקאי, חשוב להקפיד על מספר טיפים.

מה זה אף מים?

אף מים הוא חריץ או בליטה קטנה הממוקמת בתחתית משטח, בדרך כלל אדן חלון או מרפסת, שתפקידו לשנות את זרימת המים. כאשר יורד גשם או כאשר משקים עציצים על אדן החלון, המים נוטים לזרום לכל עבר, כולל אל תחתית המשטח. אף המים מכוון את זרימת המים כלפי מטה, ומונע מהם לזרום לאורך המשטח ולחלחל אל תוך המבנה.

למה זה חשוב?

אף מים הוא פתרון איטום פשוט אך יעיל שיכול למנוע נזקי מים רבים. חדירת מים למבנה עלולה לגרום לבעיות רבות, כגון:

  • עובש ופטריות: מים עומדים עלולים ליצור תנאים אידיאליים להתפתחות עובש ופטריות, שיכולים לפגוע בבריאות ובאסתטיקה של המבנה.
  • ריקבון: מים עלולים לגרום לריקבון של עץ ולחומרים אחרים, מה שיכול להוביל לפגיעה מבנית במבנה.
  • נזקי צבע: חדירת מים עלולה לגרום לקילוף צבע, התנפחות ועיוותים בקירות.
  • נזקי טיח: מים עלולים לגרום לסדקים ונזקים בטיח.

היכן ניתן למצוא אף מים?

אף מים ניתן למצוא במקומות רבים, ביניהם:

  • אדני חלונות: אף מים הוא מרכיב סטנדרטי ברוב אדני החלונות.
  • מרפסות: אף מים מותקן בדרך כלל בקצה התקרה של המרפסת, כדי למנוע ממי הגשמים לזלוג אל תוך המרפסת.
  • גגות: אף מים מותקן לעיתים קרובות בקצה הגג, כדי למנוע ממי הגשמים לזלוג אל קירות המבנה.
  • מעקות: אף מים מותקן לעיתים קרובות על מעקות סביב גגות, כדי למנוע ממי הגשמים הזורמים על הקיר מלהגיע אל קצהו העליון של האיטום.

התקנה:

אף מים ניתן להתקין בקלות יחסית. ניתן לרכוש אף מים מוכן בחנויות טמבור או אצל קבלני איטום, ולהתקין אותו בעזרת דבק או חומרי איטום אחרים.

חשוב לציין:

  • מומלץ לוודא שאף המים מותקן בצורה נכונה ושהוא מכוון את זרימת המים בצורה יעילה.
  • יש לבדוק את אף המים באופן קבוע ולוודא שהוא תקין.
  • במקרה של נזק לאף המים, יש לתקן אותו בהקדם האפשרי.

לסיכום:

אף מים הוא פתרון איטום פשוט ויעיל שיכול למנוע נזקי מים רבים. חשוב לוודא שאף המים מותקן בצורה נכונה ושהוא תקין, על מנת להבטיח את יעילותו.

גובה 0.00+ בתהליך בניה פירושו שהגובה של הרצפה או המשטח הרלוונטי נמצא מעל גובה פני הים. האות "+" מציינת שהגובה הוא מעל 0.00, שהוא נקודת הייחוס המקובלת לגובה בבנייה.

בדרך כלל, גובה 0.00+ מתייחס לגובה של הרצפה בקומה הראשונה של בניין. גובה זה נמדד ביחס לגובה פני הים, אשר נקבע על ידי רשות המים בישראל.

גובה 0.00+ הוא חשוב לצורך תכנון והקמה של מבנים. הוא משמש לקביעת הגובה של פתחים, חלונות, דלתות ורכיבים אחרים של המבנה. גובה זה גם חשוב לצורך חישובי הנדסיים של המבנה, כגון עומסים ויציבות.

להלן כמה דוגמאות לשימוש בגובה 0.00+ בתהליך בניה:

  • מהנדס מבנים משתמש בגובה 0.00+ כדי לקבוע את גובה הרצפה בקומה הראשונה של בניין.
  • קבלן בניין משתמש בגובה 0.00+ כדי לבדוק אם הרצפה בקומה הראשונה ממוקמת בגובה הנכון.
  • אדריכל משתמש בגובה 0.00+ כדי לתכנן את גובה החלונות והדלתות בקומה הראשונה של בניין.
ספי שיש הם סוג של לוחות שיש המותקנים בעיקר בתחתית חלונות. מעבר ליופי שיוצרים ספי השיש, קיים תפקיד נוסף לסף השיש, והוא ליצור איטום ולמנוע כניסת מיים מחוץ למבנה לתוך המבנה. את סף השיש בחלון יש להתקין בזווית מינימלית לכיוון חוץ המבנה, על-מנת שכאשר יורדים גשמים או עומדים מים על סף השיש, ישפכו המים לכיוון חוץ ולא לכיוון המבנה.
  • תחת סף השיש יש לבצע איטום תקין.
  • יש לדאוג ל "אף מיים" בתחתית החיצונית של סף השיש.
  • סף השיש יבלוט כ- 2 ס"מ אל מחוץ למבנה
  • סף השיש יוכנס כ-2 ס"מ מכל צד אל תוך הטיח
  • סף השיש יהיה ברמת ספיגות גבוהה כדי למנוע חדירת מיים לתוך אבן השיש.
 
כתב כמויות המפרק את הבניה לאלמנטים ומגדיר עלות לכל סעיף וסעיף עד אשר הפרויקט הושלם. פירוק האלמנטים יכול להיות פירוק בסיסי או פירוק מפורט – דוגמא: אומדן מפורט לשלד המבנה (נפוץ בעיקר בבניה ציבורית גדולה מאוד)  יכול להיות מפורק למחירי בטון, מחירי ברזל, מחירי פועלים וכו'. אומדן בסיסי  קובע עלות כל שלד המבנה, עלות כל עבודת הצבע, עלות כל עבודת הטיח וכו'. רצוי מאוד לצאת לפרויקט עם אומדן בניה אשר יתווה את הדרך וההתנהלות הכספית לכל תקופת הבניה עד לאכלוסו.

דמי חכירה הם תשלום תקופתי (בדרך כלל שנתי) המשולם על ידי חוכר לבעל מקרקעין עבור הזכות להשתמש בנכס לתקופה מוגדרת.

בישראל, רוב הקרקעות הן בבעלות המדינה, ולכן רוב האנשים מחזיקים בנכסים בחכירה ולא בבעלות מלאה.

סוגי חכירה עיקריים:

  • חכירה לדורות: תקופת חכירה ארוכה (49 שנים) עם אפשרות להארכה נוספת ל-49 שנים. נפוצה בעיקר במגורים.
  • חכירה רגילה: תקופת חכירה קצרה יותר (5-49 שנים) עם אפשרות להארכה. נפוצה בעיקר במגזר העסקי והחקלאי.
  • חכירה מהוונת: תשלום חד פעמי עבור כל תקופת החכירה, פוטר את החוכר מתשלום דמי חכירה שנתיים.

גורמים המשפיעים על גובה דמי החכירה:

  • מיקום הנכס: נכסים במיקום מבוקש יהיו בעלי דמי חכירה גבוהים יותר.
  • ייעוד הנכס: נכסים למגורים יהיו בעלי דמי חכירה נמוכים יותר מנכסים מסחריים או תעשייתיים.
  • גודל הנכס: נכסים גדולים יותר יהיו בעלי דמי חכירה גבוהים יותר.
  • תקופת החכירה: תקופות חכירה ארוכות יותר יהיו בעלות דמי חכירה גבוהים יותר.

אפשרויות תשלום דמי חכירה:

  • תשלום שנתי: התשלום הנפוץ ביותר.
  • תשלום היוון: תשלום חד פעמי עבור כל תקופת החכירה.
  • תשלום במספר תשלומים: ניתן לפרוס את תשלום דמי החכירה למספר תשלומים (בדרך כלל עד 15 תשלומים).

אשפרה בבטון היא תהליך של הרטבה והגנה על הבטון לאחר יציקת, כדי למנוע התייבשות מהירה מדי של הבטון, ועל ידי כך לאפשר לו להתקשות בתנאים אופטימליים ולהקנות לו חוזק מקסימלי.

בקיצור:

הרטבה והגנה על בטון לאחר יציקת כדי לחזק אותו

למאמר המלא והמורחב: לחץ כאן ! 

יסודות רדודים הם יסודות הממוקמים בעומק רדוד, בדרך כלל פחות מ-2 מטרים. הם משמשים לביסוס מבנים קטנים ובינוניים, בעלי עומסים נמוכים עד בינוניים, הנבנים על קרקע יציבה.

סוגי יסודות רדודים:

יסוד עובר:

יסוד רציף הנמצא מתחת לקירות הבניין. הוא מעביר את העומסים מהקירות אל הקרקע ומתאים למבנים קטנים וקלים יחסית. יתרונותיו: פשוט וקל יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.  

יסוד בודד:

יסוד בצורת קובייה או פירמידה הנמצא מתחת לעמודים של המבנה. הוא מעביר את העומסים מהעמודים אל הקרקע ומתאים למבנים בעלי עמודים, כמו בתים פרטיים, מבני תעשייה ועוד. יתרונותיו: מתאים למבנים כבדים, מאפשר גמישות בתכנון המבנה. חסרונותיו: יקר יותר מיסוד עובר, דורש תכנון מדויק.  

דוברה:

יסוד רדוד ורחב המכסה את כל שטח המבנה. הוא מתאים למבנים כבדים באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: מתאים למבנים כבדים באזורים עם קרקע חלשה, מפחית את הסיכון להתיישבות לא אחידה. חסרונותיו: יקר מאוד להקמה, דורש תכנון מיוחד.  

יסוד רצועה:

יסוד רציף וצר יותר מיסוד עובר, משמש בעיקר לביסוס קירות נושאים. יתרונותיו: קל יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.

יסוד משולב:

שילוב של יסוד עובר ויסוד בודד. משמש לביסוס מבנים בעלי קירות נושאים ועמודים. יתרונותיו: מתאים למגוון סוגי מבנים, מאפשר גמישות בתכנון המבנה. חסרונותיו: יקר יותר מיסוד עובר, דורש תכנון מדויק.

יסוד פלטה:

יסוד רדוד דמוי דוברה, אך קטן יותר. מתאים למבנים קלים יחסית באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: פשוט יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.

יסוד רשת:

יסוד רדוד המורכב מרשת של קורות בטון. מתאים למבנים קלים יחסית באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: קל יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.

יסוד כלונסאות:

יסוד רדוד המורכב מכלונסאות פלדה או בטון המוחדרים לאדמה. מתאים למבנים כבדים באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: מתאים למבנים כבדים, מפחית את הסיכון להתיישבות לא אחידה. חסרונותיו: יקר יחסית להקמה, דורש תכנון מיוחד.

 

בחירת סוג היסוד:

בחירת סוג היסוד המתאים תלויה במספר גורמים, ביניהם: סוג המבנה, משקל המבנה, סוג הקרקע, תנאי השטח ותקציב. חשוב להתייעץ עם מהנדס בניין מוסמך לפני בחירת סוג היסוד.

בחירת יסודות רדודים מתאימה צריכה להתבסס על בדיקת הקרקע באתר הבניה. בדיקת הקרקע תאפשר להעריך את יציבות הקרקע ויכולתה לשאת את העומסים של המבנה.  
דילוג לתוכן