היטל השבחה

היטל השבחה הוא תשלום חובה הנדרש מבעל מקרקעין או מחוכר לדורות על ידי הוועדה המקומית אשר אישרה תוכנית בנייה והביאה בכך לעליית שווי המקרקעין שלו.

הגדרה

היטל השבחה מוגדר בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, כ"תשלום המגיע לוועדה המקומית בגין עליית ערך מקרקעין עקב אישור תוכנית".

היקף ההיטל

שיעור היטל ההשבחה הוא 50% משווי ההשבחה. שווי ההשבחה הוא ההפרש שבין שווי המקרקעין לפני אישור התוכנית המשביחה, לבין שווי המקרקעין לאחר אישור התוכנית.

מועד תשלום ההיטל

היטל ההשבחה משולם במועד מימוש ההשבחה, כלומר במועד אחד מהאירועים הבאים:

  • מכירת המקרקעין
  • קבלת היתר בנייה או שימוש
  • תחילת הניצול בפועל של זכויות ההשבחה

פטורים והנחות

על פי חוק התכנון והבנייה, ניתנים מספר פטורים והנחות מתשלום היטל השבחה. בין הפטור וההנחות ניתן למצוא:

  • פטור על מקרקעין המיועדים לשימוש חוקי ללא אישור תוכנית
  • פטור על מקרקעין המיועדים לשימוש ציבורי
  • הנחה על מקרקעין בבעלות המדינה
  • הנחה על מקרקעין בבעלות רשות מקומית

ערר על היטל השבחה

בעל מקרקעין רשאי לערער על החלטת הוועדה המקומית לגבי גובה היטל ההשבחה. הערר מופנה לוועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה.

הערות

  • היטל השבחה הוא תשלום שנועד לכסות את עלויות הפיתוח של התוכנית המשביחה.
  • היטל השבחה יכול להוות נטל כספי משמעותי על בעלי מקרקעין.
  • חשוב להכיר את הוראות חוק התכנון והבנייה לגבי היטל השבחה, על מנת להימנע מתשלומים מיותרים.

מונחים נוספים

תמ"א היא ראשי תיבות של "תוכנית מתאר ארצית". תוכניות אלה הן תוכניות תכנון כלל ארציות, המכסות את כל שטח מדינת ישראל, וקובעות הנחיות כלליות בנוגע לנושאים תכנוניים מרכזיים.

ישנן תוכניות מתאר רבות העוסקות בנושאים שונים, כגון:

  • תמ"א 1: קובעת הוראות בנוגע לתכנון ופיתוח חופי ישראל.
  • תמ"א 13: קובעת הוראות בנוגע לתכנון ופיתוח אזורי תעשייה.
  • תמ"א 35: קובעת הוראות בנוגע לתכנון ופיתוח שטחים חקלאיים.
  • תמ"א 38: תוכנית ידועה במיוחד, העוסקת בחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה.
  תוכניות מתאר ארצי נועדו להבטיח תכנון אחיד וראוי ברמה כלל ארצית, תוך התחשבות בצרכים ארוכי טווח ובהיבטים סביבתיים, חברתיים וכלכליים. הן קובעות מסגרת תכנונית כללית, ומהוות בסיס לתכנון מפורט יותר ברמה המקומית והמחוזית.

גרמושקה – תוכנית הגשה להיתר בנייה

גרמושקה היא תוכנית הגשה להיתר בנייה, המורכבת מתוכניות וטפסים שונים המתארים את התוכנית העתידית לבנייה. תוכניות אלו נקראות גם "תוכנית בניין עיר" או "תוכנית ביצוע".

מהי גרמושקה?

גרמושקה היא תוכנית הגשה להיתר בנייה, המורכבת מתוכניות וטפסים שונים המתארים את התוכנית העתידית לבנייה. תוכניות אלו נקראות גם "תוכנית בניין עיר" או "תוכנית ביצוע".

מטרת הגרמושקה

מטרת הגרמושקה היא לתאר את התוכנית העתידית לבנייה, ולאפשר לוועדה המקומית לתכנון ובנייה (וועדה מקומית) לבחון את התוכנית ולקבוע האם היא עומדת בתקנות התכנון והבנייה.

מי צריך להגיש גרמושקה?

כל מי שמתכנן לבצע בנייה או שיפוץ, בין אם מדובר בהקמת מבנה חדש לחלוטין, שינוי מעטפת או חזית של מבנה קיים, או שיפוץ פנימי, חייב להגיש גרמושקה לוועדה המקומית.

מה כוללת הגרמושקה?

גרמושקה כוללת את התוכניות הבאות:

  • תוכנית חתך – תוכנית המתארת את המבנה בחתך, מעל ומתחת לפני הקרקע.
  • תוכנית קומה – תוכנית המתארת את המבנה בכל קומה.
  • תוכנית מצב קיים – תוכנית המתארת את המבנה הקיים כפי שהוא נמצא היום.
  • תוכנית מצב עתידי – תוכנית המתארת את המבנה המתוכנן לאחר הבנייה או השיפוץ.
  • טופס בקשה להיתר בנייה – טופס המפרט את פרטי הבקשה.
  • אישור מהנדס מבנים – אישור של מהנדס מבנים כי התוכנית עומדת בדרישות התקן הישראלי לבנייה.

איך מגישים גרמושקה?

ניתן להגיש גרמושקה באופן ידני או באופן מקוון.

אם מעוניינים להגיש גרמושקה באופן ידני, יש לפנות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה ולקבל את הטפסים הדרושים. לאחר שמילאתם את הטפסים, יש לצרף את כל המסמכים הדרושים ולשלוח אותם לוועדה המקומית.

אם מעוניינים להגיש גרמושקה באופן מקוון, יש להיכנס לאתר האינטרנט של הוועדה המקומית ולמלא את הטופס המקוון. לאחר שמילאתם את הטופס, יש לצרף את כל המסמכים הדרושים ולשלוח אותם לוועדה המקומית.

משך הטיפול בבקשה להיתר בנייה

משך הטיפול בבקשה להיתר בנייה הוא כ-3 חודשים. עם זאת, משך הטיפול עשוי להשתנות בהתאם לגודל הפרויקט, מורכבות התוכנית, והיקף העבודה שצריך לעשות לוועדה המקומית כדי לאשר את הבקשה.

עלויות הגשת גרמושקה

עלות הגשת גרמושקה משתנה בהתאם לוועדה המקומית. בדרך כלל, העלות כוללת את האגרה על הבקשה, את עלות אישור מהנדס מבנים, ואת עלות בדיקת התוכניות על ידי הוועדה המקומית.

סיכום

גרמושקה היא מסמך חשוב ביותר בתהליך הוצאת היתר בנייה. חשוב לוודא שהגרמושקה מורכבת מכל המסמכים הדרושים, ושהיא עומדת בדרישות התקנות התכנון והבנייה.

קווי בניין הם קווים דמיוניים המגדירים את הגבולות המותרים לבנייה בתחום המגרש. הם נקבעים במסגרת תכנית בניין עיר (תב"ע) ומתייחסים למרחק המינימלי המותר בין המבנה לבין גבולות המגרש.

מטרות קווי בניין

  • מניעת צפיפות יתר: קווי בניין מבטיחים מרווח מינימלי בין מבנים, מה שתורם לתחושת מרחב ואוורור.
  • הבטחת תאורה ואוורור: מרווח זה מאפשר חדירת אור טבעי ואוויר צח לכל הדירות בבניין.
  • שמירה על חזות אחידה: קווי בניין תורמים להגדרת אופי השכונה ומבטיחים חזות אחידה ורציפה לאורך הרחוב.
  • בטיחות: קווי בניין מאפשרים גישה נוחה לכבאיות ולרכבי חירום במקרה חירום.
 

סוגים של קווי בניין

  • קו בניין קדמי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין הדרך הסמוכה.
  • קו בניין אחורי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין גבול המגרש האחורי.
  • קו בניין צדדי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין גבולות המגרש הצדדיים.
 

הקלות בקווי בניין:

במקרים מסוימים ניתן לקבל היתר לבנייה במרחק קטן יותר מהמצוין בתב"ע. היתר כזה נקרא "הקלה בקו בניין". ניתן לקבל הקלה מסיבות שונות, כגון:

  • ניצול יעיל יותר של שטח המגרש.
  • התאמת המבנה לתנאי השטח.
  • יצירת אדריכלות ייחודית.
 
הארקה היא תהליך יצירת קשר חשמלי בין רכיב חשמלי או מכני לקרקע. זה נעשה כדי להגן על אנשים ורכוש מפני נזק חשמלי

ישנם שני סוגים עיקריים של הארקה: 

1. הארקה פונקציונלית היא הארקה המשמשת לתפקוד תקין של מערכת חשמלית או מכנית. לדוגמה, הארקת גוף מכונה מסייעת למנוע מהמכונה לטעון חשמלית ולהפוך למסוכנת למגע. 2. הארקה מגנה היא הארקה המשמשת להגנה על אנשים ורכוש מפני נזק חשמלי. לדוגמה, הארקת לוח חשמל מסייעת למנוע מהחשמל לזרום דרך אנשים או רכוש במקרה של תקלה חשמלית.

ישנן מספר שיטות שונות להארקה. השיטה הנפוצה ביותר היא שימוש באדמה כמקור להארקה. אדמה היא מוליך טוב של חשמל, כך שהיא מספקת דרך בטוחה לזרם חשמל.

שיטה אחרת להארקה היא שימוש בכבלים מוליכים. כבלים אלה יכולים להיות מחוברים לקרקע או לרכיב חשמלי או מכני אחר.

הארקה היא חלק חשוב מכל מערכת חשמלית או מכנית. זה עוזר להגן על אנשים ורכוש מפני נזק חשמלי.

דמי היתר הם תשלום שגובה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) עבור מימוש זכויות נוספות או שונות בקרקע, שעבורן לא שולמה לרשות תמורה.

במילים אחרות:

  • רמ"י משכירה קרקעות לזמן מוגדר (לרוב 49 שנים) תמורת דמי חכירה שנתיים.
  • חוזה החכירה מגדיר את זכויות הבנייה והשימוש המותרים בקרקע.
  • אם בעל החכירה רוצה לבצע שינוי שדורש זכויות נוספות (לדוגמה, תוספת בנייה, שינוי יעוד, פיצול מגרש), עליו לשלם לרמ"י דמי היתר.

מקרים נפוצים בהם נדרשים דמי היתר:

  • תוספת שטח בנייה: בניית יחידת דיור נוספת, הרחבת בית קיים, בניית ממ"ד, בניית מרפסת.
  • שינוי יעוד: הפיכת שטח חקלאי למגורים, הפיכת שטח מסחרי למגורים.
  • פיצול מגרש: חלוקת מגרש אחד לשני מגרשים נפרדים.
  • הקמת מבנה חדש: בניית בית חדש, בניית מחסן, בניית בריכה.

חישוב דמי היתר:

  • דמי ההיתר מחושבים לפי הפרש השווי בין ערך הקרקע לפני השינוי (לפי זכויות הבנייה והשימוש המוגדרות בחוזה החכירה) לערכה לאחר השינוי.
  • שיעור התשלום נקבע בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל, והוא נע בין 31% ל-50% מההפרש.
  • ניתן להגיש השגה שמאית או משפטית על גובה דמי ההיתר.

לוחות גבס הם לוחות בנייה העשויים מחומרים שונים, כגון גבס, נייר וקלקר. הם משמשים למגוון רחב של יישומים, כגון בניית מחיצות, תקרות, נישות ועוד.

סוגי לוחות גבס

קיימים מספר סוגים של לוחות גבס, הנבדלים זה מזה במאפיינים ובשימושים שלהם.

  • לוחות גבס סטנדרטיים – לוחות אלו הם הנפוצים ביותר. הם עשויים מחומרים איכותיים ועמידים, ומתאימים למגוון רחב של יישומים.
  • לוחות גבס עמידים בפני אש – לוחות אלו מיוצרים מחומרים עמידים בפני חום ולחות, ומתאימים לשימוש במקומות שבהם יש סכנה לשריפה.
  • לוחות גבס עמידים בפני רטיבות – לוחות אלו מיוצרים מחומרים עמידים בפני מים, ומתאימים לשימוש במקומות שבהם יש סכנה לרטיבות.
  • לוחות גבס דקים – לוחות אלו הם דקים יותר מאשר לוחות גבס סטנדרטיים, ומתאימים לשימוש במקומות שבהם יש צורך בחיסכון במקום.
  • לוחות גבס מבודדים – לוחות אלו מכילים חומר מבודד, ומתאימים לשימוש במקומות שבהם יש צורך בבידוד תרמי או אקוסטי.
תוכנית המגדירה את המבנה מבחינה הנדסית.

תוכנית קונסטרוקטיבית היא תרשים המציג את המבנה הפנימי של מבנה, כולל שלד המבנה, התקרות, והרצפות. היא נועדה להבטיח את יציבות המבנה ועמידותו בפני עומסים, כגון משקל המבנה עצמו, משקל המשתמשים והציוד, וכן עומסים חיצוניים, כגון רוחות ורעשים.

תוכנית קונסטרוקטיבית מורכבת מרכיבים רבים, כגון:

  • עמודים: עמודים הם אלמנטים קונסטרוקטיביים אנכייים התומכים בקורות. הם עשויים בדרך כלל מבטון או מפלדה.
  • קורות: קורות הן אלמנטים קונסטרוקטיביים אופקיים התומכים ברצפות ובקירות. הן עשויות בדרך כלל מבטון, מפלדה או עץ.
  • רצפות: רצפות הן אלמנטים קונסטרוקטיביים אופקיים התומכים במשקל של המשתמשים והציוד. הן עשויות בדרך כלל מבטון, מפלדה או עץ.
  • קירות: קירות הם אלמנטים קונסטרוקטיביים אנכיים המעניקים למבנה יציבות ותמך. הם עשויים בדרך כלל מבטון, מפלדה או לבנים.
  • חיזוקים: חיזוקים הם אלמנטים קונסטרוקטיביים המעניקים למבנה חוזק נוסף. הם עשויים בדרך כלל מברזל או מפלדה.

תוכנית קונסטרוקטיבית היא מסמך חשוב מאוד בתהליך הבנייה. היא משמשת את המהנדסים והקבלנים לביצוע הבנייה בהתאם לתקנים ולחוקים.

אימפרגנציה היא תהליך של הספגת חומר נוזלי אל תוך חומר מוצק, כמו בטון, עץ או אבן. מטרת התהליך היא להקנות לחומר המוצק תכונות חדשות, כגון:

  • עמידות בפני מים ולחות: חומר האיטום חודר לתוך נקבוביות החומר המוצק ומונע חדירת מים.
  • חוזק: חומר האיטום יכול לחזק את החומר המוצק ולמנוע שחיקה.
  • הגנה מפני מזיקים: חומר האיטום יכול להכיל חומרים רעילים המונעים התפתחות של פטריות, עובש וחרקים.
  • מראה: חומר האיטום יכול לשנות את צבע החומר המוצק או להעניק לו גימור מבריק.

שימושים נפוצים באימפרגנציה:

  • איטום קירות חיצוניים: מונע חדירת מים ולחות אל תוך המבנה, ובכך מונע נזקי רטיבות, עובש וקילוף צבע.
  • איטום רצפות: מונע חדירת מים וכתמים, ומקל על ניקיון הרצפה.
  • הגנה על עץ: מונע ריקבון, עובש ומזיקים, ומשפר את עמידות העץ לאורך זמן.
  • איטום אבן: מונע ספיגת מים וכתמים, ומשמר את המראה הטבעי של האבן.
  • שיקום וחיזוק תשתיות בטון: חומר האיטום חודר לתוך סדקים וחריצים בבטון ומחזק אותו.

סוגי חומרי אימפרגנציה:

קיימים סוגים רבים של חומרי אימפרגנציה, ביניהם:

  • על בסיס סילוקסן: חומר שקוף וחסר ריח, עמיד בפני UV ומתאים לשימוש פנימי וחיצוני.
  • על בסיס אקרילי: חומר זול יחסית, קל לשימוש ומתאים לשימוש פנימי וחיצוני.
  • על בסיס פוליאוריטן: חומר עמיד מאוד, בעל כושר הידבקות גבוה ומתאים לשימוש פנימי וחיצוני.
  • על בסיס שעווה: חומר טבעי, ידידותי לסביבה ומתאים לשימוש על עץ.

בחירת חומר אימפרגנציה:

חשוב לבחור חומר אימפרגנציה המתאים לשימוש הרצוי ולסוג החומר המוצק שאותו רוצים לאטום. יש לקחת בחשבון גורמים כגון:

  • תנאי מזג האוויר: חומר האיטום צריך להיות עמיד בתנאי מזג האוויר השוררים באזור.
  • סוג החומר המוצק: חומר האיטום צריך להיות מתאים לסוג החומר המוצק שאותו רוצים לאטום.
  • המראה הרצוי: ישנם חומרי אימפרגנציה שקופים וישנם חומרי אימפרגנציה צבעוניים.
  • ** התקציב:** מחירי חומרי האימפרגנציה משתנים בהתאם לסוג החומר ולמותג.

יישום אימפרגנציה:

ניתן ליישם אימפרגנציה בעצמך או באמצעות איש מקצוע. יישום עצמי של אימפרגנציה אינו מסובך, אך חשוב לוודא שהחומר מיושם בצורה אחידה ועל פי הוראות היצרן.

טיפים ליישום אימפרגנציה:

  • ודא שהמשטח נקי ויבש לפני יישום חומר האיטום.
  • ערבב היטב את חומר האיטום לפני השימוש.
  • החל את חומר האיטום בשכבות דקות ואחידות.
  • תן לכל שכבה להתייבש לפני יישום השכבה הבאה.
  • עיין תמיד בהוראות היצרן לפני יישום חומר האיטום.

סיכום

אימפרגנציה היא דרך יעילה להגן על חומרים רבים מפני נזקי מים, לחות, מזיקים ושחיקה. עם זאת, חשוב לשקול את היתרונות והחסרונות של אימפרגנציה לפני קבלת החלטה האם ליישם אותה.

שערים וגדרות מאלומיניום לבית פרטי

שערים וגדרות הם חלק חשוב ממראהו החיצוני של בית פרטי. הם מספקים הגנה, פרטיות ומראה מכובד. שערים וגדרות מאלומיניום הם בחירה מצוינת עבור בתים פרטיים מכיוון שהם חזקים, עמידים, קלים לתחזוקה וניתן לעצב אותם במגוון רחב של סגנונות.

יתרונות שערים וגדרות מאלומיניום לבית פרטי
  • עמידות: אלומיניום הוא חומר חזק, עמיד בפני קורוזיה ועמיד בפני פגעי מזג האוויר. שערים וגדרות מאלומיניום יכולים להחזיק מעמד שנים רבות ללא תחזוקה מיוחדת.

  • קלות תחזוקה: שערים וגדרות מאלומיניום אינם דורשים תחזוקה רבה. ניתן לנקות אותם בקלות באמצעות מים וסבון.

  • מגוון רחב של עיצובים: שערים וגדרות מאלומיניום זמינים במגוון רחב של עיצובים, החל מעיצובים פשוטים ועד לעיצובים מורכבים ועיצובים ייחודיים. ניתן להתאים את העיצוב לשאר העיצוב של הבית.

  • מחיר: שערים וגדרות מאלומיניום הם בדרך כלל זולים יותר משערים וגדרות עשויים מחומרים אחרים, כגון עץ או ברזל.

 

למאמר המלא והמורחב לחץ כאן!

דילוג לתוכן