הארקה לחשמל ביתי לקצר חשמלי

הארקה היא תהליך יצירת קשר חשמל בין רכיב חשמלי או מכני לקרקע. זה נעשה כדי להגן על אנשים ורכוש מפני נזק חשמלי וקצר שעלול לפגוע בחיי אדם.

ישנם שני סוגים עיקריים של הארקה: 

1. הארקה פונקציונלית היא הארקה המשמשת לתפקוד תקין של מערכת חשמלית או מכנית. לדוגמה, הארקת גוף מכונה מסייעת למנוע מהמכונה לטעון חשמלית ולהפוך למסוכנת למגע.

2. הארקה מגנה היא הארקה המשמשת להגנה על אנשים ורכוש מפני נזק חשמלי. לדוגמה, הארקת לוח חשמל מסייעת למנוע מהחשמל לזרום דרך אנשים או רכוש במקרה של תקלה חשמלית.

ישנן מספר שיטות שונות להארקה. השיטה הנפוצה ביותר היא שימוש באדמה כמקור להארקה. אדמה היא מוליך טוב של חשמל, כך שהיא מספקת דרך בטוחה לזרם חשמל.

שיטה אחרת להארקה היא שימוש בכבלים מוליכים. כבלים אלה יכולים להיות מחוברים לקרקע או לרכיב חשמלי או מכני אחר.

הארקה היא חלק חשוב מכל מערכת חשמלית או מכנית. זה עוזר להגן על אנשים ורכוש מפני נזק חשמלי.

מונחים נוספים

קרמיקה היא חומר מוצק לריצוף וחיפוי , שאינו אורגני או מתכתי, המבוסס על חרסית או על מגוון חומרים אחרים. היא נוצרת על ידי חימום של חומרים אלו בטמפרטורה גבוהה, אשר משנה את המבנה המולקולרי שלהם והופך אותם לחומר מוצק וקשיח.

בענף הבנייה, קרמיקה משמשת למגוון מטרות, כולל:

  • לבנים: לבנים קרמיות הן אחד החומרים הנפוצים ביותר לבניית קירות. הן עמידות בפני אש, קור ורטיבות, ואינן דורשות תחזוקה רבה.
  • אריחים: אריחי קרמיקה משמשים לריצוף, חיפוי קירות ועוד. הם עמידים בפני שחיקה, קל לנקות אותם והם מגיעים במגוון רחב של צבעים ודפוסים.
  • משפרי איכות: קרמיקה משמשת גם כחומר משפר איכות במוצרים אחרים, כגון בטון וחומרים מבודדים.

קווי בניין (בניה) הם קווים דמיוניים המגדירים את הגבולות המותרים לבנייה בתחום המגרש. הם נקבעים במסגרת תכנית בניין עיר (תב"ע) ומתייחסים למרחק המינימלי המותר בין המבנה לבין גבולות המגרש.

מטרות קווי בניין

  • מניעת צפיפות יתר: קווי בניין מבטיחים מרווח מינימלי בין מבנים, מה שתורם לתחושת מרחב ואוורור.
  • הבטחת תאורה ואוורור: מרווח זה מאפשר חדירת אור טבעי ואוויר צח לכל הדירות בבניין.
  • שמירה על חזות אחידה: קווי בניין תורמים להגדרת אופי השכונה ומבטיחים חזות אחידה ורציפה לאורך הרחוב.
  • בטיחות: קווי בניין מאפשרים גישה נוחה לכבאיות ולרכבי חירום במקרה חירום.
 

סוגים של קווי בניין

  • קו בניין קדמי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין הדרך הסמוכה.
  • קו בניין אחורי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין גבול המגרש האחורי.
  • קו בניין צדדי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין גבולות המגרש הצדדיים.
 

הקלות בקווי בניין:

במקרים מסוימים ניתן לקבל היתר לבנייה במרחק קטן יותר מהמצוין בתב"ע. היתר כזה נקרא "הקלה בקו בניין". ניתן לקבל הקלה מסיבות שונות, כגון:

  • ניצול יעיל יותר של שטח המגרש.
  • התאמת המבנה לתנאי השטח.
  • יצירת אדריכלות ייחודית.
 

מהי פרצלציה?

פרצלציה היא תהליך חלוקת נכס מקרקעין למספר חלקות קטנות יותר. פרצלציה יכולה להתבצע מסיבות שונות, כגון:

  • מכירת חלקות קטנות יותר: יזמים עשויים לחלק נכס גדול למספר חלקות קטנות יותר כדי למכור אותן במחירים נגישים יותר לרוכשים פוטנציאליים.
  • פיתוח: ייתכן שיהיה צורך לחלק נכס למספר חלקות קטנות יותר לצורך פיתוח, כגון בניית מספר בתים או בניינים.
  • ירושה: ייתכן שיהיה צורך לחלק נכס למספר חלקות קטנות יותר בין יורשים.

תהליך הפרצלציה

תהליך הפרצלציה מורכב ממספר שלבים:

1. הכנת תכנית: יש להכין תכנית פרצלציה המפרטת את חלוקת הנכס לחלקות קטנות יותר. תכנית זו צריכה להיות מאושרת על ידי הרשויות המקומיות. 2. מדידה: יש למדוד את הנכס ולחלק אותו לחלקות קטנות יותר בהתאם לתוכנית הפרצלציה. 3. רישום: יש לרשום את חלוקת הנכס בטאבו.

הליך אישור תכנית פרצלציה:

  • הגשת תוכנית פרצלציה לרשויות המקומיות.
  • בדיקת התוכנית על ידי הרשויות המקומיות.
  • קיום דיון פומבי בתוכנית.
  • אישור התוכנית על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.
  • ערעור על החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה (אפשרי).

היבטים משפטיים

חשוב לציין כי תהליך הפרצלציה כפוף לחוקים ותקנות רבים. יש להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום המקרקעין לפני ביצוע תהליך הפרצלציה.

היבטים כלכליים

תהליך הפרצלציה יכול להיות כרוך בעלויות גבוהות, כגון:

  • עלויות תכנון: יש לשלם לאדריכל או מהנדס עבור הכנת תוכנית הפרצלציה.
  • עלויות מדידה: יש לשלם למודד מוסמך עבור מדידת הנכס.
  • עלויות רישום: יש לשלם אגרות רישום לטאבו.

יתרונות וחסרונות של פרצלציה

יתרונות:

  • מכירת נכסים במחירים נגישים יותר: ניתן למכור חלקות קטנות יותר במחירים נגישים יותר לרוכשים פוטנציאליים.
  • פיתוח: ניתן לפתח נכס בצורה יעילה יותר לאחר חלוקתו לחלקות קטנות יותר.
  • ירושה: ניתן לחלק נכס בין יורשים בצורה הוגנת יותר לאחר חלוקתו לחלקות קטנות יותר.

חסרונות:

  • עלויות גבוהות: תהליך הפרצלציה יכול להיות כרוך בעלויות גבוהות.
  • מורכבות: תהליך הפרצלציה יכול להיות מורכב ודורש ידע מקצועי.
  • פגיעה בערך הנכס: ייתכן שחלוקת נכס למספר חלקות קטנות יותר תפגע בערך הנכס הכולל.

לסיכום

פרצלציה היא תהליך מורכב ורב-שלבי הכרוך בהיבטים משפטיים וכלכליים רבים. חשוב לשקול היטב את כל היתרונות והחסרונות לפני ביצוע תהליך הפרצלציה.

יסודות בית הם הבסיס ההנדסי של המבנה, והם אחראים על כך שהבית יהיה יציב וחזק. היסודות מקבעים את הבית לאדמה (כלונסאות, רפסודה ויסודות אחרים) ונושאים על גבם את כל המשקל של המבנה, כולל המשקל של הקירות, הרצפה והגג.

ישנם סוגים שונים של יסודות, והבחירה בסוג היסוד המתאים תלויה במספר גורמים, כגון סוג הקרקע, גודל המבנה והעומסים הצפויים עליו.

סוגי יסודות נפוצים

  • יסוד בודד: יסוד בודד הוא יסוד בצורת פירמידה קטומה, הנוצק בתוך בור רדוד. יסודות בודדים משמשים בדרך כלל לבניית מבנים קטנים ופשוטים, או סככות.
  • יסוד נמשך: יסוד נמשך הוא יסוד ארוך וצר, הנוצק בתוך בור עמוק. יסודות נמשכים משמשים בדרך כלל לבניית מבנים גדולים יותר, או מבנים בעלי עומסים גבוהים.
  • יסוד רפסודה: יסוד רפסודה הוא יסוד גדול ורחב, הנוצק על פני הקרקע. יסודות רפסודה משמשים בדרך כלל לבניית מבנים באזורים עם קרקע בעייתית, כגון קרקע בוצית או חולית.
  • כלונסאות: כלונסאות הם עמודים ארוכים, הננעצים עמוק באדמה. כלונסאות משמשים בדרך כלל לבניית מבנים בעלי עומסים גבוהים, או מבנים באזורים עם קרקע בעייתית.

יסודות עמוקים הם יסודות החודרים לעומק האדמה, לפחות 10 מטר, כדי להגיע לשכבות קרקע יציבות יותר. הם משמשים בעיקר במקרים שבהם הקרקע בפני השטח אינה יציבה מספיק כדי לתמוך במשקל המבנה, כגון בקרקעות חרסיתית, סחלית או בוצית.

יסודות עמוקים מגיעים במגוון צורות וגדלים, והם מותאמים לסוג הקרקע ולעומסים הפועלים עליהם. סוגי יסודות עמוקים נפוצים כוללים:

  • כלונסאות: כלונסאות הן עמודים ארוכים בצורת גליל, עשויים מבטון מזוין או מפלדה. הם מוחדרים לקרקע באמצעות קידוח או חפירה, וחודרים לשכבות הקרקע העמוקות.
  • מיקרופיילים: מיקרופיילים הם כבלים מתכת דקים המוחדרים לקרקע באמצעות קידוח. הם משמשים ליצירת רשת תומכת בקרקע, ומונעים ממנה לשקוע.
  • יסודות עמוקים דחוסים: יסודות עמוקים דחוסים הם כלונסאות או מיקרופיילים המוחדרים לקרקע באמצעות דחיסה. הם משמשים בעיקר בקרקעות רכות או בוציות.
פיקוח כללי מאוד על ביצוע העבודה לפי תכנית שנעשית על-ידי המתכנן.המקצועי. כגון:מהנדס המבנה, אדריכל, מתכנן אינסטלציה, מעצב פנים. לדוגמא בפיקוח הנדסי של  הקונסטרוקטור" אשר מגיע לפיקוח עליון בשלבים קריטיים מבחינתו, לדוג' : קידוח ויציקת כלונסאות, לפני יציקת רצפה, לפני יציקת ממ"ד, לפני יציקת גג וכו'. הבהרה חשובה:  לא תתאפשר יציקת אלמנטים ללא אישור מהמתכנן על כך כי ביצע פיקוח עליון בשטח ומאשר יציקת בטון!

שכבת הרבצה, או טיח יסוד, היא שכבת טיח ראשונה המיושמת על קירות או תקרות לפני יישום טיח פנים או חוץ. היא משמשת למטרות רבות, ואין לבצע לאחריה שליכט צבעוני, ביניהן:

  • יישור פני השטח: הרבצה ממלאת את כל החורים והסדקים בקיר, ומייצרת משטח אחיד וחלק עבור הטיח העליון.
  • שיפור האחיזה: הרבצה מעניקה אחיזה טובה יותר לטיח העליון, ומבטיחה שלא יתקלף או יתנתק.
  • הגנה על הקיר: הרבצה מגנה על הקיר מפני רטיבות, קור וחום.
  • בידוד: הרבצה יכולה לשמש כחומר בידוד תרמי ואקוסטי.

סוגי הרבצה:

  • הרבצה צמנטית: זוהי הרבצה הנפוצה ביותר, והיא מורכבת ממלט, חול ומים. היא מתאימה לשימוש פנימי וחיצוני.
  • הרבצה גבסית: הרבצה זו מורכבת מגבס ומים. היא מתאימה לשימוש פנימי בלבד, ומתייבשת במהירות רבה יותר מהרבצה צמנטית.
  • הרבצה תרמית: הרבצה זו מכילה חומרים מיוחדים המפחיתים את מעבר החום דרך הקיר. היא מתאימה לשימוש פנימי וחיצוני.
 

הרבצה צמנטית

הרבצה צמנטית היא סוג של טיח יסוד המורכב ממלט, חול ומים. היא משמשת ליישור פני שטח קירות ותקרות לפני יישום טיח פנים או חוץ. הרבצה צמנטית משמשת גם להגנה על הקיר מפני רטיבות, קור וחום. הרבצה צמנטית היא הבחירה הנפוצה ביותר לטיח יסוד מכיוון שהיא חזקה, עמידה ומתייבשת במהירות. היא גם יחסית זולה וקל ליישום.

יתרונות בהשוואה לסוגים אחרים של טיח יסוד:

  • חוזק ועמידות: הרבצה צמנטית חזקה ועמידה, מה שהופך אותה לבחירה טובה לאזורים עם תנועת רגל רבה או חשופים לתנאי מזג אוויר קשים.
  • עמידות בפני מים: הרבצה צמנטית עמידה בפני מים, מה שהופך אותה לבחירה טובה לאזורים לחים או רטובים.
  • התייבשות מהירה: הרבצה צמנטית מתייבשת במהירות, מה שמאפשר לך להמשיך בפרויקט שלך במהירות רבה יותר.
  • עלות נמוכה: הרבצה צמנטית היא יחסית זולה בהשוואה לסוגים אחרים של טיח יסוד.

יישום הרבצה:

יישום הרבצה מתבצע על ידי טייח מקצועי. תחילה, מנקים את הקיר מכל לכלוך ואבק. לאחר מכן, מתיזים על הקיר שכבה דקה של מים. את הרבצה מערבבים עם מים עד לקבלת תערובת אחידה, ומורחים אותה על הקיר בעזרת כף טייחים. לאחר מכן, מיישרים את הרבצה בעזרת מגב.

זמן ייבוש:

זמן ייבוש הרבצה תלוי בסוג הרבצה ובתנאי מזג האוויר. בדרך כלל, הרבצה צמנטית מתייבשת תוך 24-48 שעות, והרבצה גבסית מתייבשת תוך 4-6 שעות.

טיפים:

  • חשוב לוודא שהקיר נקי ויבש לפני יישום הרבצה.
  • יש להשתמש בחומרים באיכות גבוהה ולבצע את העבודה בצורה מקצועית.
  • יש להקפיד על זמן ייבוש מספיק לפני יישום הטיח העליון.

כלונסאות פירוש

כלונס כיסוד בניין הוא אלמנט בצורת עמוד המוחדר לתוך האדמה בחלקו התחתון ומחובר ליתר יסודות המבנה בחלקו העליון. הוא משמש לקיבוע מבנה לקרקע או לתמיכה בעומסים שונים הקשורים לקרקע.

השימוש בכלונסאות נפוץ בעיקר באדמה רכה כמו חול או בוץ, שם יסודות רגילים עלולים לגרום למבנה לשקוע. כלונסאות יכולות להיות עשויות מעץ, פלדה, בטון מזוין או בטון דרוך.

ישנם מספר סוגים של כלונסאות, הנבדלים בדרך שבה הם מוחדרים לקרקע.

סוגים עיקריים של כלונסאות:

  • כלונסאות קצה: כלונסאות אלו מחוברים לשכבת קרקע יציבה, כגון סלע או חול צפוף.
  • כלונסאות חיכוך: כלונסאות אלו נסמכים על חיכוך בין הכלונס לאדמה.
  • כלונסאות טרומיים: כלונסאות אלו מיוצרים מראש במפעל, ונחתכים לאורך הנדרש. הם מוכנסים לקרקע באמצעות מחפר או ציוד מכני אחר.
  • כלונסאות יציקה באתר: כלונסאות אלו נוצקים במקום, לאחר שהבור נחפר. הם עשויים בדרך כלל מבטון מזוין.
  • כלונסאות פלדה: כלונסאות אלו עשויות מפלדה, והן מוכנסות לקרקע באמצעות דחפור או ציוד מכני אחר.

הבחירה בסוג הכלונס המתאים תלויה במספר גורמים, כולל סוג הקרקע, עומסי המבנה הצפויים ותנאי השטח.

היתרון העיקרי של שימוש בכלונסאות הוא שהם מאפשרים לבנות מבנים גם על קרקע רכה. בנוסף, הם יכולים לעזור למנוע מפני שקיעת מבנים ופגיעה ביציבותם.

כלונסאות משמשים במגוון רחב של שימושים, כגון:

  • בניית מבנים על קרקע חולית או בוצית
  • בניית מבנים על קרקע שיש בה מי תהום
  • תמיכה בקירות תמך
  • בניית מבנים בקרבת חוף הים

השימוש בכלונסאות הוא חשוב במיוחד בבניית מבנים בעלי עומסים גדולים, כגון בניינים גבוהים או מבנים תעשייתיים.

אונטרקאנט (Unterkante בגרמנית) הוא מונח באדריכלות ובבנייה המשמש לציון גובה הסף התחתון של חלון. בתוכניות בניין, אונטרקאנט מסומן בדרך כלל על ידי האותיות UK, יחד עם גובה הסף בסנטימטרים.

לדוגמה, UK100 יציין שאונטרקאנט החלון נמצא בגובה 100 ס"מ מעל מפלס הרצפה.

חשוב לציין שאונטרקאנט שונה מאוברקאנט, שהוא מונח המתייחס לגובה הסף העליון של חלון.

שימושים של אונטרקאנט

  • תכנון אדריכלי: אדריכלים משתמשים באונטרקאנט כדי לקבוע את מיקום החלונות ביחס לרצפה ולרהיטים.
  • קביעת גובה אדן החלון: גובה אדן החלון נקבע בדרך כלל ביחס לאונטרקאנט.
  • חישוב תאורה טבעית: משפיע על כמות האור הטבעי החודרת לחדר.
  • מניעת הצפות: באזורים עתירי גשמים, אונטרקאנט גבוה יותר יכול למנוע חדירת מים לחדר דרך החלונות.

גורמים המשפיעים על אונטרקאנט

  • גובה הרצפה: גובה הרצפה משפיע ישירות על אונטרקאנט.
  • גובה אדן החלון: גובה אדן החלון משפיע על אונטרקאנט, כיוון שהוא צריך להיות נמוך יותר מהאונטרקאנט.
  • סגנון אדריכלי: סגנונות אדריכליים שונים עשויים לקבוע גבהים שונים של אונטרקאנט.
  • דרישות בטיחות: תקני בטיחות עשויים להכתיב גובה מינימלי של אונטרקאנט.

סיכום

אונטרקאנט הוא מונח חשוב באדריכלות ובבנייה המשמש לציון גובה הסף התחתון של חלון. הבנת אונטרקאנט חיונית לתכנון אדריכלי נכון, קביעת גובה אדן החלון, חישוב תאורה טבעית ומניעת הצפות.

דילוג לתוכן