דמי הסכמה

דמי הסכמה הם תשלום שעל חוכר לשלם כתנאי להעברת זכויות חכירה בנכס. התשלום נגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בתמורה להסכמתה להעברת זכות החכירה לאחר.

מי משלם דמי הסכמה?

  • המוכר של הנכס, במקרים בהם לא היוון את דמי החכירה.
  • הקונה של הנכס, במקרים בהם המוכר היוון את דמי החכירה, אך הקונה מעוניין להוון סכום נוסף.

איך מחשבים דמי הסכמה?

שיעור דמי ההסכמה המקסימלי הוא שליש מעליית ערך הקרקע. גובה התשלום בפועל נקבע לפי מספר גורמים, ביניהם:

  • ייעוד הקרקע: דמי ההסכמה עבור קרקע חקלאית יהיו גבוהים יותר מאשר עבור קרקע למגורים.
  • גודל הנכס: ככל שהנכס גדול יותר, כך יהיו דמי ההסכמה גבוהים יותר.
  • מיקום הנכס: דמי ההסכמה יהיו גבוהים יותר באזורים מבוקשים יותר.
  • שווי הנכס: ככל ששווי הנכס גבוה יותר, כך יהיו דמי ההסכמה גבוהים יותר.

פטור מדמי הסכמה

במקרים מסוימים ניתן לקבל פטור מתשלום דמי הסכמה, לדוגמה:

  • העברה בין בני משפחה: העברה בין הורים לילדים, בין בני זוג, בין אחים, וכדומה.
  • העברה ללא תמורה: העברת זכויות ללא תמורה כספית.
  • היוון דמי חכירה: תשלום מראש של דמי החכירה לכל תקופת החכירה.

לסיכום

דמי הסכמה הם תשלום חשוב שיש לקחת בחשבון בעת ביצוע עסקאות נדל"ן. חשוב להבין את אופן חישוב דמי ההסכמה ואת האפשרויות לקבלת פטור מתשלום.

מונחים נוספים

ברכה קצרה שמברכים בעת בניית מעקה על גג או מרפס של בית חדש. מצוות עשה מהתורה היא לבנות מעקה על גג, שנאמר (דברים כב, ח): "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך, ולא תשים דמים בביתך, כי יפול הנופל ממנו". כדי לקיים מצווה זו בשמחה ובהכרה, מברכים ברכה לפני תחילת הבנייה.

הנוסח המקובל של הברכה הוא:

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לעשות מעקה.

יש שנוהגים לומר גם "שהחיינו" לפני הברכה, אך יש מחלוקת הלכתית בנושא.

חשוב לציין שבניית מעקה אינה רק קיום מצווה, אלא גם צעד חשוב לשמירה על ביטחון דיירי הבית.

תוכנית בנייה, הנקראת גם פרוגרמה, היא מסמך מפורט המתאר את כל הדרישות וההנחיות לפרויקט בנייה. היא משמשת כמדריך לכל הצוותים המעורבים בפרויקט, החל מהאדריכלים והקבלנים ועד לבעלי המקצוע והדיירים.

תוכנית בנייה טובה תבטיח שהפרויקט יתנהל בצורה חלקה ויעילה, תוך עמידה בלוחות זמנים, בתקציב ובתקנות.

מידע כללי פרוגרמה

תוכנית בנייה כוללת בדרך כלל את הפרטים הבאים:

  • תיאור הפרויקט: כולל מידע על סוג המבנה, ייעודו, גודלו ומיקומו.
  • דרישות תכנוניות: כולל הנחיות לגבי עיצוב המבנה, חומרי הבנייה, גובהו, מספר הקומות, שטח הבנייה ועוד.
  • דרישות פונקציונליות: כולל הנחיות לגבי חלוקת החללים, מיקום המתקנים, התשתיות והריהוט.
  • תקנות: כולל הנחיות לגבי עמידה בתקנות הבנייה, התקנים והחוקים הרלוונטיים.
  • לוחות זמנים: כולל תאריכים יעד לכל שלב בפרויקט.
  • תקציב: כולל פירוט עלויות הבנייה הצפויות.
  • צוות הפרויקט: כולל רשימת אנשי הקשר לכל צוות, תפקידם ופרטי התקשרות.

סוגים של תכניות בנייה

קיימים סוגים שונים של תכניות בנייה, בהתאם לגודל ומורכבות הפרויקט:

  • בסיסית: תכנית קצרה ופשוטה המתארת את הדרישות העיקריות של הפרויקט.
  • מפורטת: תכנית מקיפה ופרטנית המתארת את כל הדרישות וההנחיות לפרויקט.
  • עבודה: תכנית מפורטת המתארת את כל השלבים הנדרשים לביצוע הפרויקט, כולל לוחות זמנים, משאבים ותקציב.

חשיבות תוכנית בנייה

תכנית בנייה טובה חשובה מאוד להצלחת פרויקט בנייה. היא תורמת ל:

  • יעילות: תכנון מוקפד מראש מאפשר ביצוע יעיל יותר של הפרויקט וחיסכון גם בזמן וגם בכסף.
  • איכות: מפורטת מבטיחה שהפרויקט יבוצע בהתאם לדרישות ולסטנדרטים הגבוהים ביותר.
  • תקשורת: ברורה ומובנת לכל הצוותים המעורבים בפרויקט מונעת אי הבנות וחוסכת בזמן ובכסף.
  • בקרה: תוכנית בנייה מאפשרת מעקב אחר התקדמות הפרויקט וזיהוי בעיות בזמן אמת.

כתיבת תוכנית בנייה

כתיבת תכנית בנייה היא עבודה מורכבת הדורשת ידע וניסיון בתחום הבנייה.

כל שכן יש גם צורך להיעזר במתכננים כגון אדריכל או מהנדס בנייה מנוסים לצורך כתיבת תוכנית מקצועית ומתאימה.

טיפים לכתיבת תוכנית בנייה

  • הגדירו את הדרישות שלכם בצורה ברורה ומפורטת.
  • התייעצו עם אנשי מקצוע בתחום הבנייה.
  • השתמשו בתוכנות ייעודיות לתכנון בנייה.
  • לתווך הזמן יש לעדכן את תוכנית הבנייה באופן שוטף בהתאם להתקדמות הפרויקט.

יסודות בית הם הבסיס ההנדסי של המבנה, והם אחראים על כך שהבית יהיה יציב וחזק. היסודות מקבעים את הבית לאדמה (כלונסאות, רפסודה ויסודות אחרים) ונושאים על גבם את כל המשקל של המבנה, כולל המשקל של הקירות, הרצפה והגג.

ישנם סוגים שונים של יסודות, והבחירה בסוג היסוד המתאים תלויה במספר גורמים, כגון סוג הקרקע, גודל המבנה והעומסים הצפויים עליו.

סוגי יסודות נפוצים

  • יסוד בודד: יסוד בודד הוא יסוד בצורת פירמידה קטומה, הנוצק בתוך בור רדוד. יסודות בודדים משמשים בדרך כלל לבניית מבנים קטנים ופשוטים, או סככות.
  • יסוד נמשך: יסוד נמשך הוא יסוד ארוך וצר, הנוצק בתוך בור עמוק. יסודות נמשכים משמשים בדרך כלל לבניית מבנים גדולים יותר, או מבנים בעלי עומסים גבוהים.
  • יסוד רפסודה: יסוד רפסודה הוא יסוד גדול ורחב, הנוצק על פני הקרקע. יסודות רפסודה משמשים בדרך כלל לבניית מבנים באזורים עם קרקע בעייתית, כגון קרקע בוצית או חולית.
  • כלונסאות: כלונסאות הם עמודים ארוכים, הננעצים עמוק באדמה. כלונסאות משמשים בדרך כלל לבניית מבנים בעלי עומסים גבוהים, או מבנים באזורים עם קרקע בעייתית.

אגרגט הוא מונח כללי המתייחס לחומר גרגירי, בדרך כלל בגודל של 0.15 מ"מ עד מספר עשרות מילימטרים. אגרגטים יכולים להיות טבעיים או מלאכותיים, ומורכבים ממגוון חומרים, ביניהם:

  • סלעים גרוסים: גיר, דולומיט, בזלת, צור ועוד.
  • חול: חול ים, חול נהר, חול דיונות ועוד.
  • תערובות מלאכותיות: אפר פחם, אגרגטים קלים מחרסית תפוחה, ועוד.

השימוש העיקרי באגרגטים הוא בבנייה, כחומר מילוי בבטון ובאספלט. תכונותיהם של האגרגטים, כמו גודל, צורה, צפיפות וחוזק, משפיעות רבות על תכונות הבטון או האספלט הסופי.

שימושים נוספים של אגרגטים:

  • סלילת כבישים: משמשים כבסיס לתשתית הכביש, ומהווים חלק משמעותי מהאספלט.
  • סינון מים: משמשים במערכות סינון מים, שם הם עוזרים ללכוד לכלוך וחלקיקים אחרים.
  • גינון: משמשים כחיפוי קרקע, לשיפור ניקוז הקרקע ולמניעת צמיחת עשבים שוטים.
  • ייצור זכוכית: אגרגטים מסוימים, כמו חול צור, משמשים כחומרי גלם בתעשיית הזכוכית.

סוגי אגרגטים:

אגרגטים מסווגים על פי מספר קטגוריות:

  • מקור: טבעיים או מלאכותיים.
  • גודל: דק, גס, או תערובת של דק וגס.
  • צורה: עגול, מרובע, או לא סדיר.
  • צפיפות: קל, רגיל, או כבד.
  • שימוש: בטון, אספלט, סינון מים, גינון, ועוד.

בחירת אגרגטים:

בחירת האגרגטים המתאימים תלויה בשימוש הספציפי ובדרישות הפרויקט. יש לקחת בחשבון גורמים כמו חוזק, עמידות, צפיפות, גודל וצורה. חשוב להשתמש באגרגטים איכותיים ומתאימים על מנת להבטיח את איכות המבנה או התשתית.

לסיכום:

אגרגטים הם חומרים חשובים בתעשיית הבנייה ובתעשיות נוספות. הבנת תכונותיהם וסוגיהם השונים חיונית לבחירת האגרגטים המתאימים לכל שימוש.

שכבת הרבצה, או טיח יסוד, היא שכבת טיח ראשונה המיושמת על קירות או תקרות לפני יישום טיח פנים או חוץ. היא משמשת למטרות רבות, ואין לבצע לאחריה שליכט צבעוני, ביניהן:

  • יישור פני השטח: הרבצה ממלאת את כל החורים והסדקים בקיר, ומייצרת משטח אחיד וחלק עבור הטיח העליון.
  • שיפור האחיזה: הרבצה מעניקה אחיזה טובה יותר לטיח העליון, ומבטיחה שלא יתקלף או יתנתק.
  • הגנה על הקיר: הרבצה מגנה על הקיר מפני רטיבות, קור וחום.
  • בידוד: הרבצה יכולה לשמש כחומר בידוד תרמי ואקוסטי.

סוגי הרבצה:

  • הרבצה צמנטית: זוהי הרבצה הנפוצה ביותר, והיא מורכבת ממלט, חול ומים. היא מתאימה לשימוש פנימי וחיצוני.
  • הרבצה גבסית: הרבצה זו מורכבת מגבס ומים. היא מתאימה לשימוש פנימי בלבד, ומתייבשת במהירות רבה יותר מהרבצה צמנטית.
  • הרבצה תרמית: הרבצה זו מכילה חומרים מיוחדים המפחיתים את מעבר החום דרך הקיר. היא מתאימה לשימוש פנימי וחיצוני.
 

הרבצה צמנטית

הרבצה צמנטית היא סוג של טיח יסוד המורכב ממלט, חול ומים. היא משמשת ליישור פני שטח קירות ותקרות לפני יישום טיח פנים או חוץ. הרבצה צמנטית משמשת גם להגנה על הקיר מפני רטיבות, קור וחום. הרבצה צמנטית היא הבחירה הנפוצה ביותר לטיח יסוד מכיוון שהיא חזקה, עמידה ומתייבשת במהירות. היא גם יחסית זולה וקל ליישום.

יתרונות בהשוואה לסוגים אחרים של טיח יסוד:

  • חוזק ועמידות: הרבצה צמנטית חזקה ועמידה, מה שהופך אותה לבחירה טובה לאזורים עם תנועת רגל רבה או חשופים לתנאי מזג אוויר קשים.
  • עמידות בפני מים: הרבצה צמנטית עמידה בפני מים, מה שהופך אותה לבחירה טובה לאזורים לחים או רטובים.
  • התייבשות מהירה: הרבצה צמנטית מתייבשת במהירות, מה שמאפשר לך להמשיך בפרויקט שלך במהירות רבה יותר.
  • עלות נמוכה: הרבצה צמנטית היא יחסית זולה בהשוואה לסוגים אחרים של טיח יסוד.

יישום הרבצה:

יישום הרבצה מתבצע על ידי טייח מקצועי. תחילה, מנקים את הקיר מכל לכלוך ואבק. לאחר מכן, מתיזים על הקיר שכבה דקה של מים. את הרבצה מערבבים עם מים עד לקבלת תערובת אחידה, ומורחים אותה על הקיר בעזרת כף טייחים. לאחר מכן, מיישרים את הרבצה בעזרת מגב.

זמן ייבוש:

זמן ייבוש הרבצה תלוי בסוג הרבצה ובתנאי מזג האוויר. בדרך כלל, הרבצה צמנטית מתייבשת תוך 24-48 שעות, והרבצה גבסית מתייבשת תוך 4-6 שעות.

טיפים:

  • חשוב לוודא שהקיר נקי ויבש לפני יישום הרבצה.
  • יש להשתמש בחומרים באיכות גבוהה ולבצע את העבודה בצורה מקצועית.
  • יש להקפיד על זמן ייבוש מספיק לפני יישום הטיח העליון.

קבלן רשום הוא קבלן שעמד בתנאי הרישום של רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון.

התנאים כוללים:

  • הכשרה מקצועית מתאימה, כגון תואר בהנדסה או הנדסאי, או תעודת מנהל עבודה.
  • ניסיון מעשי בתחום הבנייה, בהיקף של לפחות שנתיים.
  • עמידות בדרישות החוק, כגון רישיון עסק וביטוח.

קבלנים רשומים מחולקים לענפים שונים, בהתאם לסוג העבודות שבהם הם מומחים. לדוגמה, ישנם קבלנים רשומים לעבודות בנייה כללית, קבלנים רשומים לעבודות חשמל, קבלנים רשומים לעבודות אינסטלציה, ועוד.

משמעות היות קבלן רשום היא שהקבלן עבר תהליך של בדיקה ואשרור על ידי רשם הקבלנים, וכי הוא עומד בדרישות החוק והמקצועיות לביצוע עבודות בנייה.

בישראל, עבודות בנייה בהיקף כספי מסוים או מסוג מסוים חייבות להתבצע רק על ידי קבלן רשום. לדוגמה, עבודות בנייה בהיקף של מעל מיליון שקלים חייבות להתבצע על ידי קבלן רשום בענף הראשי.

היתרון של העסקת קבלן רשום הוא שהקבלן נושא באחריות מקצועית ומשפטית לביצוע העבודות. הקבלן רשום מחויב לספק ללקוח עבודות איכותיות ומקצועיות, בהתאם לחוק ולתקנות.

בנייה ירוקה היא גישה לתכנון , בניה , שיפוץ ושדרוג המבנה באמצעות הטמעת התקנים הרלונטים לבניה והביצוע תוך התחשבות בסביבה ובמשאבים שהוגדרו לכך. הבניה הירוקה כוללת שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, חסכון באנרגיה ובמים, ניהול פסולת יעיל והתאמה לאקלים המקומי.

תחילת ההתפתחות  לאנרגיה ירוקה ומתחדשת בישראל, החלה להתפתח בשנות ה-90 של המאה ה-20. . בשנת 2020 פורסם תקן ישראלי לבנייה ירוקה (ת"י 5281), המגדיר את הדרישות לבנייה ירוקה בישראל. למידע שלם ומלא אודות בניה ירוקה ואנרגיה מתחדשת לחץ כאן!

גרמושקה – תוכנית הגשה להיתר בנייה

גרמושקה היא תוכנית הגשה להיתר בנייה, המורכבת מתוכניות וטפסים שונים המתארים את התוכנית העתידית לבנייה. תוכניות אלו נקראות גם "תוכנית בניין עיר" או "תוכנית ביצוע".

מהי גרמושקה?

גרמושקה היא תוכנית הגשה להיתר בנייה, המורכבת מתוכניות וטפסים שונים המתארים את התוכנית העתידית לבנייה. תוכניות אלו נקראות גם "תוכנית בניין עיר" או "תוכנית ביצוע".

מטרת הגרמושקה

מטרת הגרמושקה היא לתאר את התוכנית העתידית לבנייה, ולאפשר לוועדה המקומית לתכנון ובנייה (וועדה מקומית) לבחון את התוכנית ולקבוע האם היא עומדת בתקנות התכנון והבנייה.

מי צריך להגיש גרמושקה?

כל מי שמתכנן לבצע בנייה או שיפוץ, בין אם מדובר בהקמת מבנה חדש לחלוטין, שינוי מעטפת או חזית של מבנה קיים, או שיפוץ פנימי, חייב להגיש גרמושקה לוועדה המקומית.

מה כוללת הגרמושקה?

גרמושקה כוללת את התוכניות הבאות:

  • תוכנית חתך – תוכנית המתארת את המבנה בחתך, מעל ומתחת לפני הקרקע.
  • תוכנית קומה – תוכנית המתארת את המבנה בכל קומה.
  • תוכנית מצב קיים – תוכנית המתארת את המבנה הקיים כפי שהוא נמצא היום.
  • תוכנית מצב עתידי – תוכנית המתארת את המבנה המתוכנן לאחר הבנייה או השיפוץ.
  • טופס בקשה להיתר בנייה – טופס המפרט את פרטי הבקשה.
  • אישור מהנדס מבנים – אישור של מהנדס מבנים כי התוכנית עומדת בדרישות התקן הישראלי לבנייה.

איך מגישים גרמושקה?

ניתן להגיש גרמושקה באופן ידני או באופן מקוון.

אם מעוניינים להגיש גרמושקה באופן ידני, יש לפנות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה ולקבל את הטפסים הדרושים. לאחר שמילאתם את הטפסים, יש לצרף את כל המסמכים הדרושים ולשלוח אותם לוועדה המקומית.

אם מעוניינים להגיש גרמושקה באופן מקוון, יש להיכנס לאתר האינטרנט של הוועדה המקומית ולמלא את הטופס המקוון. לאחר שמילאתם את הטופס, יש לצרף את כל המסמכים הדרושים ולשלוח אותם לוועדה המקומית.

משך הטיפול בבקשה להיתר בנייה

משך הטיפול בבקשה להיתר בנייה הוא כ-3 חודשים. עם זאת, משך הטיפול עשוי להשתנות בהתאם לגודל הפרויקט, מורכבות התוכנית, והיקף העבודה שצריך לעשות לוועדה המקומית כדי לאשר את הבקשה.

עלויות הגשת גרמושקה

עלות הגשת גרמושקה משתנה בהתאם לוועדה המקומית. בדרך כלל, העלות כוללת את האגרה על הבקשה, את עלות אישור מהנדס מבנים, ואת עלות בדיקת התוכניות על ידי הוועדה המקומית.

סיכום

גרמושקה היא מסמך חשוב ביותר בתהליך הוצאת היתר בנייה. חשוב לוודא שהגרמושקה מורכבת מכל המסמכים הדרושים, ושהיא עומדת בדרישות התקנות התכנון והבנייה.

הגדרה: בנייה נמוכה מתייחסת למבנים למגורים בעלי מספר קומות נמוך, בדרך כלל עד שתיים. הגדרה זו עשויה להשתנות במקצת בין תוכניות מתאר מקומיות וגורמים רגולטוריים שונים.

סוגי בנייה נמוכה:

  • בנייה צמודת קרקע: בתים בודדים, וילות, קוטג'ים, בתים דו-משפחתיים או ארבע-משפחתיים.
  • בנייה רוויה נמוכה: בניינים רבי קומות (עד 4 קומות) עם מספר קטן יחסית של יחידות דיור (עד 4 דירות לדונם).

יתרונות:

  • איכות חיים: שטח פרטי, גינה, תחושת מרחב ופרטיות.
  • קהילה: קהילה מגובשת יותר, קשרים חברתיים חזקים יותר.
  • צפיפות נמוכה: פחות עומס על תשתיות, פחות פקקים, פחות זיהום אוויר.
  • נוף פתוח: שמירה על אופי כפרי, נוף פתוח ומרחבים ירוקים.

חסרונות:

  • עלות: מחירי קרקע גבוהים יותר, עלויות בנייה גבוהות יותר.
  • צריכת קרקע: שימוש נרחב יותר בשטח קרקע, פחות יעילות.
  • תחבורה: תלות רבה יותר ברכב פרטי, פחות אפשרויות תחבורה ציבורית.
  • שירותים: פחות שירותים ציבוריים זמינים, מרחק גדול יותר ממרכזי קניות, בתי ספר וכו'.

מגמות עכשוויות:

  • התחדשות עירונית: עיבוי עירוני תוך שימור אופי צמוד קרקע.
  • בנייה ירוקה: בנייה נמוכה יעילה יותר מבחינה אנרגטית.
  • טכנולוגיות חדשות: שימוש בטכנולוגיות חדשניות לבנייה מהירה וירוקה יותר.
דילוג לתוכן