בניה ירוקה

יסודות רדודים הם יסודות הממוקמים בעומק רדוד, בדרך כלל פחות מ-2 מטרים. הם משמשים לביסוס מבנים קטנים ובינוניים, בעלי עומסים נמוכים עד בינוניים, הנבנים על קרקע יציבה.

סוגי יסודות רדודים:

יסוד עובר:

יסוד רציף הנמצא מתחת לקירות הבניין. הוא מעביר את העומסים מהקירות אל הקרקע ומתאים למבנים קטנים וקלים יחסית. יתרונותיו: פשוט וקל יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.  

יסוד בודד:

יסוד בצורת קובייה או פירמידה הנמצא מתחת לעמודים של המבנה. הוא מעביר את העומסים מהעמודים אל הקרקע ומתאים למבנים בעלי עמודים, כמו בתים פרטיים, מבני תעשייה ועוד. יתרונותיו: מתאים למבנים כבדים, מאפשר גמישות בתכנון המבנה. חסרונותיו: יקר יותר מיסוד עובר, דורש תכנון מדויק.  

דוברה:

יסוד רדוד ורחב המכסה את כל שטח המבנה. הוא מתאים למבנים כבדים באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: מתאים למבנים כבדים באזורים עם קרקע חלשה, מפחית את הסיכון להתיישבות לא אחידה. חסרונותיו: יקר מאוד להקמה, דורש תכנון מיוחד.  

יסוד רצועה:

יסוד רציף וצר יותר מיסוד עובר, משמש בעיקר לביסוס קירות נושאים. יתרונותיו: קל יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.

יסוד משולב:

שילוב של יסוד עובר ויסוד בודד. משמש לביסוס מבנים בעלי קירות נושאים ועמודים. יתרונותיו: מתאים למגוון סוגי מבנים, מאפשר גמישות בתכנון המבנה. חסרונותיו: יקר יותר מיסוד עובר, דורש תכנון מדויק.

יסוד פלטה:

יסוד רדוד דמוי דוברה, אך קטן יותר. מתאים למבנים קלים יחסית באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: פשוט יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.

יסוד רשת:

יסוד רדוד המורכב מרשת של קורות בטון. מתאים למבנים קלים יחסית באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: קל יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.

יסוד כלונסאות:

יסוד רדוד המורכב מכלונסאות פלדה או בטון המוחדרים לאדמה. מתאים למבנים כבדים באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: מתאים למבנים כבדים, מפחית את הסיכון להתיישבות לא אחידה. חסרונותיו: יקר יחסית להקמה, דורש תכנון מיוחד.

 

בחירת סוג היסוד:

בחירת סוג היסוד המתאים תלויה במספר גורמים, ביניהם: סוג המבנה, משקל המבנה, סוג הקרקע, תנאי השטח ותקציב. חשוב להתייעץ עם מהנדס בניין מוסמך לפני בחירת סוג היסוד.

בחירת יסודות רדודים מתאימה צריכה להתבסס על בדיקת הקרקע באתר הבניה. בדיקת הקרקע תאפשר להעריך את יציבות הקרקע ויכולתה לשאת את העומסים של המבנה.  

הפקעה היא פעולה בה המדינה משתלטת על רכושו הפרטי של האזרח, או תופסת את הזכויות של האזרח ברכוש, תוך מתן פיצוי כספי, אך ללא הסכמת הבעלים. הנכס נלקח או לשימוש הממשלה או על ידי משלחת לצדדים שלישיים אשר יקדישו אותו לשימוש ציבורי, אזרחי או, במקרים מסוימים, פיתוח כלכלי.

הסדרה חוקית

ההפקעה בישראל מוגדרת בפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943. על פי הפקודה, השר הממונה על הקרקעות (שר האוצר) רשאי להורות על הפקעת מקרקעין לצורכי ציבור. הפקעה יכולה להתבצע גם על ידי רשויות מקומיות, למשל, על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

התנאים להפקעה

ההפקעה מותנית בקיומם של שלושה תנאים:

• צורך ציבורי: הפקעה יכולה להתבצע רק אם קיים צורך ציבורי ממשי בנכס המופקע. הצורך הציבורי יכול להיות צורך פיזי, כגון הקמת כביש או בניית בית ספר, או צורך חברתי, כגון הקמת פארק או שמורת טבע.
• זיקה של הצורך לנכס: הצורך הציבורי חייב להיות קשור לנכס המופקע. לדוגמה, לא ניתן להפקיע נכס פרטי לצורך הקמת גן ציבורי אם קיים שטח ציבורי חלופי בסמוך.
• שווי הנכס: הפיצוי שיינתן לבעלי הנכס המופקע חייב להיות שווה לשווי הנכס ביום ההפקעה.

הליך ההפקעה

הליך ההפקעה מתחיל בכך שהרשות המפקיעה מפרסמת הודעה על הכוונה להפקיע את הנכס. לאחר פרסום ההודעה, בעלי הנכס המופקע יכולים להגיש התנגדויות להפקעה. ההתנגדויות ידונו בוועדה מיוחדת, אשר תמליץ לשר האוצר אם להפקיע את הנכס.

אם השר הממונה על הקרקעות מחליט להפקיע את הנכס, הוא פוקד על הפקעה. פקודת ההפקעה כוללת את פרטי הנכס המופקע, את הסיבה להפקעה ואת סכום הפיצוי שיינתן לבעלי הנכס.

הערות

• הפקעה יכולה להתבצע גם ללא תמורה, אם הנכס המופקע הוא נכס חיוני לביטחון המדינה.
• בעלי הנכס המופקע יכולים לערער על פקודת ההפקעה לבית המשפט המחוזי.

הפקעה בישראל

הפקעה היא כלי חשוב בידי המדינה לצורך פיתוח המדינה ושירותי הציבור. בישראל, ההפקעה משמשת למגוון מטרות, כגון:

• הקמת תשתיות, כגון כבישים, מסילות ברזל, נמלים ושדות תעופה.
• הקמת מבני ציבור, כגון בתי ספר, בתי חולים, משרדי ממשלה ומוסדות תרבות.
• פיתוח אזורי, כגון הקמת שכונות חדשות או פארקים.

הפקעה יכולה להיות מורכבת וטעונה רגשית, במיוחד עבור בעלי הנכסים המופקעים. על מנת להבטיח שהפקעה תתבצע בצורה הוגנת ויעילה, חשוב להקפיד על התנאים וההליכים המפורטים בחוק.

הארקה היא תהליך יצירת קשר חשמל בין רכיב חשמלי או מכני לקרקע. זה נעשה כדי להגן על אנשים ורכוש מפני נזק חשמלי וקצר שעלול לפגוע בחיי אדם.

ישנם שני סוגים עיקריים של הארקה: 

1. הארקה פונקציונלית היא הארקה המשמשת לתפקוד תקין של מערכת חשמלית או מכנית. לדוגמה, הארקת גוף מכונה מסייעת למנוע מהמכונה לטעון חשמלית ולהפוך למסוכנת למגע. 2. הארקה מגנה היא הארקה המשמשת להגנה על אנשים ורכוש מפני נזק חשמלי. לדוגמה, הארקת לוח חשמל מסייעת למנוע מהחשמל לזרום דרך אנשים או רכוש במקרה של תקלה חשמלית.

ישנן מספר שיטות שונות להארקה. השיטה הנפוצה ביותר היא שימוש באדמה כמקור להארקה. אדמה היא מוליך טוב של חשמל, כך שהיא מספקת דרך בטוחה לזרם חשמל.

שיטה אחרת להארקה היא שימוש בכבלים מוליכים. כבלים אלה יכולים להיות מחוברים לקרקע או לרכיב חשמלי או מכני אחר.

הארקה היא חלק חשוב מכל מערכת חשמלית או מכנית. זה עוזר להגן על אנשים ורכוש מפני נזק חשמלי.

מה זה אף מים?

אף מים הוא חריץ או בליטה קטנה הממוקמת בתחתית משטח, בדרך כלל אדן חלון או מרפסת, שתפקידו לשנות את זרימת המים. כאשר יורד גשם או כאשר משקים עציצים על אדן החלון, המים נוטים לזרום לכל עבר, כולל אל תחתית המשטח. אף המים מכוון את זרימת המים כלפי מטה, ומונע מהם לזרום לאורך המשטח ולחלחל אל תוך המבנה.

למה זה חשוב?

אף מים הוא פתרון איטום פשוט אך יעיל שיכול למנוע נזקי מים רבים. חדירת מים למבנה עלולה לגרום לבעיות רבות, כגון:

• עובש ופטריות: מים עומדים עלולים ליצור תנאים אידיאליים להתפתחות עובש ופטריות, שיכולים לפגוע בבריאות ובאסתטיקה של המבנה.
• ריקבון: מים עלולים לגרום לריקבון של עץ ולחומרים אחרים, מה שיכול להוביל לפגיעה מבנית במבנה.
• נזקי צבע: חדירת מים עלולה לגרום לקילוף צבע, התנפחות ועיוותים בקירות.
• נזקי טיח: מים עלולים לגרום לסדקים ונזקים בטיח.

היכן ניתן למצוא אף מים?

אף מים ניתן למצוא במקומות רבים, ביניהם:

• אדני חלונות: אף מים הוא מרכיב סטנדרטי ברוב אדני החלונות.
• מרפסות: אף מים מותקן בדרך כלל בקצה התקרה של המרפסת, כדי למנוע ממי הגשמים לזלוג אל תוך המרפסת.
• גגות: אף מים מותקן לעיתים קרובות בקצה הגג, כדי למנוע ממי הגשמים לזלוג אל קירות המבנה.
• מעקות: אף מים מותקן לעיתים קרובות על מעקות סביב גגות, כדי למנוע ממי הגשמים הזורמים על הקיר מלהגיע אל קצהו העליון של האיטום.

התקנה:

אף מים ניתן להתקין בקלות יחסית. ניתן לרכוש אף מים מוכן בחנויות טמבור או אצל קבלני איטום, ולהתקין אותו בעזרת דבק או חומרי איטום אחרים.

חשוב לציין:

• מומלץ לוודא שאף המים מותקן בצורה נכונה ושהוא מכוון את זרימת המים בצורה יעילה.
• יש לבדוק את אף המים באופן קבוע ולוודא שהוא תקין.
• במקרה של נזק לאף המים, יש לתקן אותו בהקדם האפשרי.

לסיכום:

אף מים הוא פתרון איטום פשוט ויעיל שיכול למנוע נזקי מים רבים. חשוב לוודא שאף המים מותקן בצורה נכונה ושהוא תקין, על מנת להבטיח את יעילותו.

אונטרקאנט (Unterkante בגרמנית) הוא מונח באדריכלות ובבנייה המשמש לציון גובה הסף התחתון של חלון. בתוכניות בניין, אונטרקאנט מסומן בדרך כלל על ידי האותיות UK, יחד עם גובה הסף בסנטימטרים.

לדוגמה, UK100 יציין שאונטרקאנט החלון נמצא בגובה 100 ס"מ מעל מפלס הרצפה.

חשוב לציין שאונטרקאנט שונה מאוברקאנט, שהוא מונח המתייחס לגובה הסף העליון של חלון.

שימושים של אונטרקאנט

• תכנון אדריכלי: אדריכלים משתמשים באונטרקאנט כדי לקבוע את מיקום החלונות ביחס לרצפה ולרהיטים.
• קביעת גובה אדן החלון: גובה אדן החלון נקבע בדרך כלל ביחס לאונטרקאנט.
• חישוב תאורה טבעית: משפיע על כמות האור הטבעי החודרת לחדר.
• מניעת הצפות: באזורים עתירי גשמים, אונטרקאנט גבוה יותר יכול למנוע חדירת מים לחדר דרך החלונות.

גורמים המשפיעים על אונטרקאנט

• גובה הרצפה: גובה הרצפה משפיע ישירות על אונטרקאנט.
• גובה אדן החלון: גובה אדן החלון משפיע על אונטרקאנט, כיוון שהוא צריך להיות נמוך יותר מהאונטרקאנט.
• סגנון אדריכלי: סגנונות אדריכליים שונים עשויים לקבוע גבהים שונים של אונטרקאנט.
• דרישות בטיחות: תקני בטיחות עשויים להכתיב גובה מינימלי של אונטרקאנט.

סיכום

אונטרקאנט הוא מונח חשוב באדריכלות ובבנייה המשמש לציון גובה הסף התחתון של חלון. הבנת אונטרקאנט חיונית לתכנון אדריכלי נכון, קביעת גובה אדן החלון, חישוב תאורה טבעית ומניעת הצפות.

מפקח בנייה הוא איש מקצוע בתחום הבנייה שאחראי על פיקוח ומלווה בניית מבנים, החל מהשלבים הראשונים של התכנון ועד לסיום הבנייה.

תפקידו של מפקח הבנייה הוא לוודא שהבנייה מתבצעת בהתאם לתוכניות התכנון, לתקנים ולתקנות. הוא עושה זאת על ידי ביקור באתר הבנייה באופן קבוע, בדיקת העבודה המתבצעת ויצירת תקשורת עם הקבלנים, מנהלי העבודה והעובדים.

מפקח בנייה צריך להיות בעל ידע וניסיון בתחום הבנייה. הוא צריך להיות מסוגל לקרוא ולהבין תוכניות בנייה, לזהות כשלים בבנייה ולפתור בעיות. מפקח בנייה צריך גם להיות בעל כישורי תקשורת טובים כדי שיתקשר ביעילות עם הגורמים השונים המעורבים בפרויקט בנייה.

להלן כמה מתחומי האחריות של מפקח בנייה:

• בדיקת תוכניות התכנון של המבנה ולוודא שהן עומדות בתקנים ובתקנות
• ביקור באתר הבנייה באופן קבוע כדי לפקח על העבודה המתבצעת
• בדיקת איכות החומרים והעבודה
• טיפול בבעיות ובבעיות באתר הבנייה
• ניהול תקציב הפרויקט
• עמידה בלוחות הזמנים של הפרויקט
• התקשורת עם הלקוחות, הקבלנים והעובדים

מפקחי בנייה יכולים לעבוד עבור חברות בנייה, חברות פיתוח נדל"ן או באופן עצמאי. הם יכולים לעבוד על מגוון רחב של פרויקטים בנייה, החל מבנייני מגורים, מבני מסחר ומבני ציבור.

יסודות עמוקים הם יסודות החודרים לעומק האדמה, לפחות 10 מטר, כדי להגיע לשכבות קרקע יציבות יותר. הם משמשים בעיקר במקרים שבהם הקרקע בפני השטח אינה יציבה מספיק כדי לתמוך במשקל המבנה, כגון בקרקעות חרסיתית, סחלית או בוצית.

יסודות עמוקים מגיעים במגוון צורות וגדלים, והם מותאמים לסוג הקרקע ולעומסים הפועלים עליהם. סוגי יסודות עמוקים נפוצים כוללים:

• כלונסאות: כלונסאות הן עמודים ארוכים בצורת גליל, עשויים מבטון מזוין או מפלדה. הם מוחדרים לקרקע באמצעות קידוח או חפירה, וחודרים לשכבות הקרקע העמוקות.
• מיקרופיילים: מיקרופיילים הם כבלים מתכת דקים המוחדרים לקרקע באמצעות קידוח. הם משמשים ליצירת רשת תומכת בקרקע, ומונעים ממנה לשקוע.
• יסודות עמוקים דחוסים: יסודות עמוקים דחוסים הם כלונסאות או מיקרופיילים המוחדרים לקרקע באמצעות דחיסה. הם משמשים בעיקר בקרקעות רכות או בוציות.