בניה ירוקה

בנייה ירוקה היא גישה לתכנון , בניה , שיפוץ ושדרוג המבנה באמצעות הטמעת התקנים הרלונטים לבניה והביצוע תוך התחשבות בסביבה ובמשאבים שהוגדרו לכך.
הבניה הירוקה כוללת שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, חסכון באנרגיה ובמים, ניהול פסולת יעיל והתאמה לאקלים המקומי.

תחילת ההתפתחות  לאנרגיה ירוקה ומתחדשת בישראל, החלה להתפתח בשנות ה-90 של המאה ה-20.
. בשנת 2020 פורסם תקן ישראלי לבנייה ירוקה (ת"י 5281), המגדיר את הדרישות לבנייה ירוקה בישראל.

למידע שלם ומלא אודות בניה ירוקה ואנרגיה מתחדשת
לחץ כאן!

מונחים נוספים

תכסית היא מושג בתחום התכנון והבנייה המתייחס לשטח הקרקע המכוסה על ידי מבנה. בדרך כלל, התכסית מחושבת במדידה כאחוז משטח המגרש הכולל. לדוגמה, תכסית של 40% פירושה שהמבנה מכסה 40% משטח המגרש, בעוד ש-60% מהשטח נותרים פתוחים.

חישוב התכסית נעשה על ידי הקרנת שטח הבניין על מגרש שטוח. חשוב לציין שחישוב זה אינו לוקח בחשבון את גובה המבנה או את מספר הקומות בו.

מטרות הגבלת התכסית:

  • ניצול יעיל של קרקע: הגבלת התכסית מבטיחה שלא כל שטח המגרש יכוסה בבנייה, ונותרת קרקע פנויה לשימושים אחרים, כגון שטחי ציבור, גינון, חניה ועוד.
  • שמירה על איכות הסביבה: שטחים פתוחים תורמים לאוורור, חדירת אור טבעי, ניקוז מי גשמים ועוד, וכך תורמים לשמירה על איכות הסביבה.
  • עיצוב אדריכלי נעים: הגבלת התכסית מאפשרת תכנון מבנים בצורות מגוונות יותר ומאפשרת יצירת מרחב ציבורי נעים יותר.

חישוב התכסית:

חישוב התכסית נעשה על ידי הנוסחה הבאה:

תכסית (%) = (שטח הבניין / שטח המגרש) * 100

לדוגמה, עבור מבנה בשטח 200 מ"ר במגרש בשטח 500 מ"ר, התכסית תחושב כך:

תכסית (%) = (200 מ"ר / 500 מ"ר) * 100 = 40%

הבדלים בין תכסית לזכויות בנייה:

חשוב להבדיל בין תכסית לבין זכויות בנייה. זכויות בנייה מתייחסות לשטח הבניין המותר לבנייה במגרש, תוך התחשבות במספר קומות, גובה ועוד. לעומת זאת, התכסית מתייחסת רק לשטח הקרקע המכוסה על ידי המבנה, ללא קשר לגובהו.

לסיכום:

תכסית היא מושג חשוב בתחום התכנון והבנייה, והיא משפיעה על אופן ניצול הקרקע, עיצוב המבנים ואיכות הסביבה. הבנת מושג התכסית חשובה לכל מי שמעוניין לתכנן או לבנות מבנה.

בדק בית:

בדיקה מקצועית של נכס נדל"ני, דירה או בית, שמטרתה לאתר ליקויי בנייה ופגמים. הבדיקה מתבצעת על ידי מהנדס בניין מוסמך, הנקרא גם "בודק בית".

הבדיקה כוללת:

  • בדיקה חזותית: איתור סדקים, כתמי רטיבות, נזקים לקירות, ריצפה, תקרות ועוד.
  • בדיקה טכנית: בדיקת תשתיות כמו אינסטלציה, חשמל, מערכות מים ועוד.
  • בדיקה תקינות: בדיקת התאמת הנכס לתקנים ישראלים.

לאחר הבדיקה, בודק הבית מכין דו"ח מפורט המציג את כל הליקויים והפגמים שנמצאו, כולל תיאור הבעיה, תמונות וסרטונים, הערכת עלויות תיקון ועוד.

דו"ח בדק בית משמש כלי חשוב הן לרוכשי דירות והן למוכרים, ומאפשר להם לקבל תמונת מצב מלאה של הנכס לפני ביצוע עסקה.

למאמר המלא אודות בדק בית לחץ כאן !!

ארגז רוח, המכונה גם "פאתי גג" או "סוגר גג", הוא רכיב אדריכלי חשוב המותקן על גגות רעפים. תפקידיו העיקריים הם:

  • הגנה על הרעפים: ארגז הרוח מונע מרוחות חזקות לנתק או להזיז את רעפי הגג. הוא עושה זאת על ידי יצירת מחסום פיזי וחיזוק חיבור הרעפים למבנה.
  • אטימות: ארגז הרוח מונע חדירת מים, גשמים ופסולת אל תוך חלל הגג, ובכך תורם לשמירה על יובש ומונע נזקי רטיבות.
  • אסתטיקה: ארגז הרוח משלים את עיצוב גג הרעפים ומעניק לו מראה אסתטי נעים. הוא זמין במגוון צורות, חומרים וצבעים, המאפשרים התאמה אישית לסגנון הבית.

חומרים נפוצים:

  • עץ: חומר מסורתי וזול יחסית, אך דורש תחזוקה שוטפת.
  • אלומיניום: קל משקל, עמיד בפני פגעי מזג האוויר ואינו דורש תחזוקה.
  • PVC: קל משקל, עמיד בפני מים וזול יחסית.

ארגזי רוח – סוגים עיקריים:

  • ארגזי קופסא: צורה קלאסית ופשוטה, נפוצה בעיקר בבתים ישנים.
  • ארגזי רוח כפריים: בעלי עיצוב מעוגל וחלק, מעניקים מראה כפרי וחמים.
  • ארגזי רוח ספרדיים: בעלי עיצוב מחודד וקשתות, מעניקים מראה יוקרתי ומרשים.

התקנה:

התקנת ארגז רוח צריכה להתבצע על ידי איש מקצוע מוסמך. חשוב לוודא שהארגז מותאם לסוג הגג, צורת הבית ותנאי מזג האוויר באזור.

תחזוקה:

תחזוקת ארגז רוח תלויה בחומר ממנו הוא עשוי.

  • עץ: דורש צביעה או איטום באופן קבוע.
  • אלומיניום: אינו דורש תחזוקה מיוחדת, אך מומלץ לבצע ניקוי תקופתי.
  • PVC: אינו דורש תחזוקה מיוחדת, אך מומלץ לבדוק אותו באופן תקופתי לוודא שאין בו סדקים או פגמים.
עץ MDF (Medium Density Fiberboard) הוא חומר בניין פופולרי העשוי משאריות עץ טחונות ודבק. הוא ידוע בזכות פני השטח החלקים והאחידים שלו, העמידות שלו וקלות העיבוד שלו.  

יתרונות עץ MDF

  • פני שטח חלקים: בעל פני שטח חלקים וישרים באופן טבעי, מה שהופך אותו לבסיס אידיאלי לצביעה, פורניר או חיפוי אחר.
  • עמידות:  נחשב חזק ועמיד, ויכול לעמוד בפני שחיקה, שריטות ופגיעות אחרות.
  • קלות עיבוד: ניתן לחתוך, לנסר, לקדוח ולשייף עץ MDF בקלות רבה, מה שהופך אותו לחומר אידיאלי עבור מגוון רחב של פרויקטים.
  • מחיר: עץ זול יותר מעץ מלא, מה שהופך אותו לאפשרות משתלמת עבור פרויקטים רבים.
  • רב-תכליתי: ניתן להשתמש בעץ MDF במגוון רחב של יישומים, כולל בניית רהיטים, ארונות, דלתות, ריצוף וחיפוי קירות.

חסרונות עץ MDF

  • רגישות למים: עץ MDF אינו עמיד בפני מים ויכול להתנפח אם הוא נחשף ללחות רבה.
  • פליטת פורמלדהיד: חלק מסוגי עץ MDF פולטים פורמלדהיד, שהוא גז רעיל שיכול להזיק לבריאות.
  • משקל: עץ MDF כבד יותר מחומרי בניין אחרים, כגון עץ מלא או סיבית.

שימושים נפוצים של עץ MDF

  • רהיטים: חומר פופולרי לבניית רהיטים, כולל ארונות, מטבחים, שולחנות וכיסאות.
  • ארונות:  משמש לעתים קרובות לבניית ארונות, מכיוון שהוא חזק ועמיד ויכול להחזיק משקל רב.
  • דלתות: בחירה פופולרית עבור דלתות פנים, מכיוון שהוא חלק, עמיד וניתן לצבוע אותו בקלות.
  • ריצוף: ניתן להשתמש בעץ MDF לריצוף, אך חשוב לבחור סוג עמיד בפני מים.
  • חיפוי קירות: ניתן להשתמש בעץ MDF לחיפוי קירות, מה שנותן לחדר מראה מלוטש ומודרני.

סיכום

עץ MDF הוא חומר בניין רב-תכליתי ועמיד עם מגוון רחב של יישומים. הוא בחירה פופולרית עבור פרויקטים רבים בשל פני השטח החלקים שלו, העמידות שלו וקלות העיבוד שלו. עם זאת, חשוב להיות מודעים לחסרונותיו של עץ MDF, כגון רגישותו למים ופליטת פורמלדהיד, לפני השימוש בו בפרויקט.

סומסום וסומסומית הם שני סוגים של חצץ המשמשים כמצע לריצוף לבית.

ההבדל העיקרי ביניהם הוא גודל הגרגירים. סומסום הוא חצץ בעל גרגירים בגודל של 0.4-0.2 מ"מ, בעוד וסומסומית היא חצץ בעל גרגירים בגודל של 0.2-0.1 מ"מ.

גודל הגרגירים משפיע על מספר תכונות של המצע, כגון:
  • בידוד אקוסטי: סומסומית בעלת בידוד אקוסטי טוב יותר מאשר סומסום. זאת מכיוון שסומסומית מכילה יותר חללים קטנים בין הגרגירים, אשר יכולים לספוג קול.
  • ניקוז מים: סומסום בעלת יכולת ניקוז מים טובה יותר מאשר סומסום. זאת מכיוון שסומסום בעלת גרגירים גדולים יותר, אשר יכולים לאפשר למים לזרום בקלות דרך המצע.
  • קלילות: סומסום וסומסומית הן חומרים קלים, אך סומסומית קלה יותר מאשר סומסום. זאת מכיוון שסומסומית מכילה יותר חללים קטנים בין הגרגירים, אשר מפחיתים את משקל המצע.
  • עלויות : לרוב סומסומית יקרה יותר

לוחות גבס הם לוחות בנייה העשויים מחומרים שונים, כגון גבס, נייר וקלקר. הם משמשים למגוון רחב של יישומים, כגון בניית מחיצות, תקרות, נישות ועוד.

סוגי לוחות גבס

קיימים מספר סוגים של לוחות גבס, הנבדלים זה מזה במאפיינים ובשימושים שלהם.

  • לוחות גבס סטנדרטיים – לוחות אלו הם הנפוצים ביותר. הם עשויים מחומרים איכותיים ועמידים, ומתאימים למגוון רחב של יישומים.
  • לוחות גבס עמידים בפני אש – לוחות אלו מיוצרים מחומרים עמידים בפני חום ולחות, ומתאימים לשימוש במקומות שבהם יש סכנה לשריפה.
  • לוחות גבס עמידים בפני רטיבות – לוחות אלו מיוצרים מחומרים עמידים בפני מים, ומתאימים לשימוש במקומות שבהם יש סכנה לרטיבות.
  • לוחות גבס דקים – לוחות אלו הם דקים יותר מאשר לוחות גבס סטנדרטיים, ומתאימים לשימוש במקומות שבהם יש צורך בחיסכון במקום.
  • לוחות גבס מבודדים – לוחות אלו מכילים חומר מבודד, ומתאימים לשימוש במקומות שבהם יש צורך בבידוד תרמי או אקוסטי.

יסודות רדודים הם יסודות הממוקמים בעומק רדוד, בדרך כלל פחות מ-2 מטרים. הם משמשים לביסוס מבנים קטנים ובינוניים, בעלי עומסים נמוכים עד בינוניים, הנבנים על קרקע יציבה.

סוגי יסודות רדודים:

יסוד עובר:

יסוד רציף הנמצא מתחת לקירות הבניין. הוא מעביר את העומסים מהקירות אל הקרקע ומתאים למבנים קטנים וקלים יחסית. יתרונותיו: פשוט וקל יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.  

יסוד בודד:

יסוד בצורת קובייה או פירמידה הנמצא מתחת לעמודים של המבנה. הוא מעביר את העומסים מהעמודים אל הקרקע ומתאים למבנים בעלי עמודים, כמו בתים פרטיים, מבני תעשייה ועוד. יתרונותיו: מתאים למבנים כבדים, מאפשר גמישות בתכנון המבנה. חסרונותיו: יקר יותר מיסוד עובר, דורש תכנון מדויק.  

דוברה:

יסוד רדוד ורחב המכסה את כל שטח המבנה. הוא מתאים למבנים כבדים באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: מתאים למבנים כבדים באזורים עם קרקע חלשה, מפחית את הסיכון להתיישבות לא אחידה. חסרונותיו: יקר מאוד להקמה, דורש תכנון מיוחד.  

יסוד רצועה:

יסוד רציף וצר יותר מיסוד עובר, משמש בעיקר לביסוס קירות נושאים. יתרונותיו: קל יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.

יסוד משולב:

שילוב של יסוד עובר ויסוד בודד. משמש לביסוס מבנים בעלי קירות נושאים ועמודים. יתרונותיו: מתאים למגוון סוגי מבנים, מאפשר גמישות בתכנון המבנה. חסרונותיו: יקר יותר מיסוד עובר, דורש תכנון מדויק.

יסוד פלטה:

יסוד רדוד דמוי דוברה, אך קטן יותר. מתאים למבנים קלים יחסית באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: פשוט יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.

יסוד רשת:

יסוד רדוד המורכב מרשת של קורות בטון. מתאים למבנים קלים יחסית באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: קל יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.

יסוד כלונסאות:

יסוד רדוד המורכב מכלונסאות פלדה או בטון המוחדרים לאדמה. מתאים למבנים כבדים באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: מתאים למבנים כבדים, מפחית את הסיכון להתיישבות לא אחידה. חסרונותיו: יקר יחסית להקמה, דורש תכנון מיוחד.

 

בחירת סוג היסוד:

בחירת סוג היסוד המתאים תלויה במספר גורמים, ביניהם: סוג המבנה, משקל המבנה, סוג הקרקע, תנאי השטח ותקציב. חשוב להתייעץ עם מהנדס בניין מוסמך לפני בחירת סוג היסוד.

בחירת יסודות רדודים מתאימה צריכה להתבסס על בדיקת הקרקע באתר הבניה. בדיקת הקרקע תאפשר להעריך את יציבות הקרקע ויכולתה לשאת את העומסים של המבנה.  

גרמושקא, או תוכנית הגשה, היא מכלול של תוכניות וטפסים המוגשים עבור קבלת היתר בנייה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה. תוכנית ההגשה מכונה "גרמושקה" (מכיוון שהיא מקופלת כמו אקורדיון), "הרמוניקה" ו-"התיק הוורוד" (מכיוון שהיא מאוחסנת בתיק קרטון בצבע ורוד).

מה כוללת גרמושקא?

גרמושקא כוללת את המסמכים הבאים:

❋ דף ראשון: דף זה כולל את הפרטים הבסיסיים של הבקשה, כגון:
  • פרטי המגרש
  • שם מבקש ההיתר
  • פרטי מהנדס הבניין
  • תיאור הבקשה
  • טבלת שטחים
❋ מפה מצבית: מפה זו מתארת את המצב הקיים במגרש, כולל קווי בניין, שטחים פתוחים, מבנים קיימים, ועוד. המפה צריכה להיות ערוכה בקנה מידה של 1:250 או 1:500. ❋ סכמה לחישוב שטחים: סכמה זו מפרטת את שטחי הבניה המבוקשים, כולל שטח עיקרי ושטחי שירות. ❋ תוכניות בנייה: תוכניות אלה מתארות את המבנה המוצע לבניה, כולל תוכניות קומות, חתכים, חזיתות, ועוד. התוכניות צריכות להיות ערוכות בקנה מידה של 1:100 או 1:50. ❋ טופס בדיקת זכויות: טופס זה מוגש על ידי היזם או האדריכל ומאשר כי נבדקו זכויות הבניה החלות על המגרש. ❋ טופס אישור חתימה: טופס זה מאושר על ידי עורך הבקשה, מהנדס הבניין ובעל המגרש.

כיצד להגיש גרמושקא?

גרמושקא מוגשת לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, יחד עם האגרה הרלוונטית. ניתן להגיש את הגרמושקא באופן מקוון או באופן ידני.

תהליך קבלת היתר בנייה

לאחר הגשת הגרמושקא, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בודקת את הבקשה. הבדיקה כוללת בדיקת התאמת התוכניות לתב"ע החלה על המגרש, בדיקת התאמת התוכניות לחוקי הבניה ולתקנותיו, ובדיקת התאמת התוכניות לתנאים הסביבתיים.

אם הבקשה מאושרת, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מנפיקה היתר בנייה. היתר הבנייה הוא מסמך רשמי המאפשר לבעל המגרש להתחיל בעבודות הבניה.

הזמן הנדרש לקבלת היתר בנייה

הזמן הנדרש לקבלת היתר בנייה משתנה בהתאם לגודל הבקשה, מורכבותה, ועומסים בעבודה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה. באופן כללי, ניתן לצפות לקבלת היתר בנייה תוך חודשים ספורים.

טיפים להכנת גרמושקא

הכנת גרמושקא היא תהליך מורכב הדורש ידע וניסיון מקצועיים. מומלץ להיעזר באדריכל או במהנדס בניין מוסמך להכנת הגרמושקא.

להלן מספר טיפים להכנת גרמושקא:

  • הקפידו על דיוק ושלמות המסמכים: כל המסמכים המוגשים לוועדה המקומית לתכנון ובנייה חייבים להיות מדויקים ושלמים. כל אי דיוק או חוסר במסמכים עלול לעכב את תהליך קבלת ההיתר.
  • היעזרו באנשי מקצוע: הכנת גרמושקא היא תהליך מורכב הדורש ידע וניסיון מקצועיים. מומלץ להיעזר באדריכל או במהנדס בניין מוסמך.

דמי היתר הם תשלום שגובה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) עבור מימוש זכויות נוספות או שונות בקרקע, שעבורן לא שולמה לרשות תמורה.

במילים אחרות:

  • רמ"י משכירה קרקעות לזמן מוגדר (לרוב 49 שנים) תמורת דמי חכירה שנתיים.
  • חוזה החכירה מגדיר את זכויות הבנייה והשימוש המותרים בקרקע.
  • אם בעל החכירה רוצה לבצע שינוי שדורש זכויות נוספות (לדוגמה, תוספת בנייה, שינוי יעוד, פיצול מגרש), עליו לשלם לרמ"י דמי היתר.

מקרים נפוצים בהם נדרשים דמי היתר:

  • תוספת שטח בנייה: בניית יחידת דיור נוספת, הרחבת בית קיים, בניית ממ"ד, בניית מרפסת.
  • שינוי יעוד: הפיכת שטח חקלאי למגורים, הפיכת שטח מסחרי למגורים.
  • פיצול מגרש: חלוקת מגרש אחד לשני מגרשים נפרדים.
  • הקמת מבנה חדש: בניית בית חדש, בניית מחסן, בניית בריכה.

חישוב דמי היתר:

  • דמי ההיתר מחושבים לפי הפרש השווי בין ערך הקרקע לפני השינוי (לפי זכויות הבנייה והשימוש המוגדרות בחוזה החכירה) לערכה לאחר השינוי.
  • שיעור התשלום נקבע בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל, והוא נע בין 31% ל-50% מההפרש.
  • ניתן להגיש השגה שמאית או משפטית על גובה דמי ההיתר.
דילוג לתוכן