בדק בית

בדק בית:

בדיקה מקצועית של נכס נדל"ני, דירה או בית, שמטרתה לאתר ליקויי בנייה ופגמים. הבדיקה מתבצעת על ידי מהנדס בניין מוסמך, הנקרא גם "בודק בית".

הבדיקה כוללת:

  • בדיקה חזותית: איתור סדקים, כתמי רטיבות, נזקים לקירות, ריצפה, תקרות ועוד.
  • בדיקה טכנית: בדיקת תשתיות כמו אינסטלציה, חשמל, מערכות מים ועוד.
  • בדיקה תקינות: בדיקת התאמת הנכס לתקנים ישראלים.

לאחר הבדיקה, בודק הבית מכין דו"ח מפורט המציג את כל הליקויים והפגמים שנמצאו, כולל תיאור הבעיה, תמונות וסרטונים, הערכת עלויות תיקון ועוד.

דו"ח בדק בית משמש כלי חשוב הן לרוכשי דירות והן למוכרים, ומאפשר להם לקבל תמונת מצב מלאה של הנכס לפני ביצוע עסקה.

למאמר המלא אודות בדק בית
לחץ כאן !!

מונחים נוספים

בעבודות בניית בית, פרזול הוא כל החומרים והאביזרים המשמשים לקישוט ולחיבור של חלקי הבניין השונים. פרזול כולל מגוון רחב של מוצרים, כגון:

  • ידיות לדלתות וחלונות
  • צירים לדלתות וחלונות
  • מנעולים
  • מנורות
  • ברזים
  • ארונות ומגירות
  • אביזרי אמבטיה
  • ריהוט
  • ועוד…

פרזול הוא חלק חשוב מהעיצוב והפונקציונליות של הבית. הוא יכול להוסיף נופך אישי וסטייל לבית, וכן לשפר את הנוחות והבטיחות שלו.

כלונסאות פירוש

כלונס כיסוד בניין הוא אלמנט בצורת עמוד המוחדר לתוך האדמה בחלקו התחתון ומחובר ליתר יסודות המבנה בחלקו העליון. הוא משמש לקיבוע מבנה לקרקע או לתמיכה בעומסים שונים הקשורים לקרקע.

השימוש בכלונסאות נפוץ בעיקר באדמה רכה כמו חול או בוץ, שם יסודות רגילים עלולים לגרום למבנה לשקוע. כלונסאות יכולות להיות עשויות מעץ, פלדה, בטון מזוין או בטון דרוך.

ישנם מספר סוגים של כלונסאות, הנבדלים בדרך שבה הם מוחדרים לקרקע.

סוגים עיקריים של כלונסאות:

  • כלונסאות קצה: כלונסאות אלו מחוברים לשכבת קרקע יציבה, כגון סלע או חול צפוף.
  • כלונסאות חיכוך: כלונסאות אלו נסמכים על חיכוך בין הכלונס לאדמה.
  • כלונסאות טרומיים: כלונסאות אלו מיוצרים מראש במפעל, ונחתכים לאורך הנדרש. הם מוכנסים לקרקע באמצעות מחפר או ציוד מכני אחר.
  • כלונסאות יציקה באתר: כלונסאות אלו נוצקים במקום, לאחר שהבור נחפר. הם עשויים בדרך כלל מבטון מזוין.
  • כלונסאות פלדה: כלונסאות אלו עשויות מפלדה, והן מוכנסות לקרקע באמצעות דחפור או ציוד מכני אחר.

הבחירה בסוג הכלונס המתאים תלויה במספר גורמים, כולל סוג הקרקע, עומסי המבנה הצפויים ותנאי השטח.

היתרון העיקרי של שימוש בכלונסאות הוא שהם מאפשרים לבנות מבנים גם על קרקע רכה. בנוסף, הם יכולים לעזור למנוע מפני שקיעת מבנים ופגיעה ביציבותם.

כלונסאות משמשים במגוון רחב של שימושים, כגון:

  • בניית מבנים על קרקע חולית או בוצית
  • בניית מבנים על קרקע שיש בה מי תהום
  • תמיכה בקירות תמך
  • בניית מבנים בקרבת חוף הים

השימוש בכלונסאות הוא חשוב במיוחד בבניית מבנים בעלי עומסים גדולים, כגון בניינים גבוהים או מבנים תעשייתיים.

היטל השבחה הוא תשלום חובה הנדרש מבעל מקרקעין או מחוכר לדורות על ידי הוועדה המקומית אשר אישרה תוכנית בנייה והביאה בכך לעליית שווי המקרקעין שלו.

הגדרה

היטל השבחה מוגדר בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, כ"תשלום המגיע לוועדה המקומית בגין עליית ערך מקרקעין עקב אישור תוכנית".

היקף ההיטל

שיעור היטל ההשבחה הוא 50% משווי ההשבחה. שווי ההשבחה הוא ההפרש שבין שווי המקרקעין לפני אישור התוכנית המשביחה, לבין שווי המקרקעין לאחר אישור התוכנית.

מועד תשלום ההיטל

היטל ההשבחה משולם במועד מימוש ההשבחה, כלומר במועד אחד מהאירועים הבאים:

  • מכירת המקרקעין
  • קבלת היתר בנייה או שימוש
  • תחילת הניצול בפועל של זכויות ההשבחה

פטורים והנחות

על פי חוק התכנון והבנייה, ניתנים מספר פטורים והנחות מתשלום היטל השבחה. בין הפטור וההנחות ניתן למצוא:

  • פטור על מקרקעין המיועדים לשימוש חוקי ללא אישור תוכנית
  • פטור על מקרקעין המיועדים לשימוש ציבורי
  • הנחה על מקרקעין בבעלות המדינה
  • הנחה על מקרקעין בבעלות רשות מקומית

ערר על היטל השבחה

בעל מקרקעין רשאי לערער על החלטת הוועדה המקומית לגבי גובה היטל ההשבחה. הערר מופנה לוועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה.

הערות

  • היטל השבחה הוא תשלום שנועד לכסות את עלויות הפיתוח של התוכנית המשביחה.
  • היטל השבחה יכול להוות נטל כספי משמעותי על בעלי מקרקעין.
  • חשוב להכיר את הוראות חוק התכנון והבנייה לגבי היטל השבחה, על מנת להימנע מתשלומים מיותרים.

דמי הסכמה הם תשלום שעל חוכר לשלם כתנאי להעברת זכויות חכירה בנכס. התשלום נגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בתמורה להסכמתה להעברת זכות החכירה לאחר.

מי משלם דמי הסכמה?

  • המוכר של הנכס, במקרים בהם לא היוון את דמי החכירה.
  • הקונה של הנכס, במקרים בהם המוכר היוון את דמי החכירה, אך הקונה מעוניין להוון סכום נוסף.

איך מחשבים דמי הסכמה?

שיעור דמי ההסכמה המקסימלי הוא שליש מעליית ערך הקרקע. גובה התשלום בפועל נקבע לפי מספר גורמים, ביניהם:

  • ייעוד הקרקע: דמי ההסכמה עבור קרקע חקלאית יהיו גבוהים יותר מאשר עבור קרקע למגורים.
  • גודל הנכס: ככל שהנכס גדול יותר, כך יהיו דמי ההסכמה גבוהים יותר.
  • מיקום הנכס: דמי ההסכמה יהיו גבוהים יותר באזורים מבוקשים יותר.
  • שווי הנכס: ככל ששווי הנכס גבוה יותר, כך יהיו דמי ההסכמה גבוהים יותר.

פטור מדמי הסכמה

במקרים מסוימים ניתן לקבל פטור מתשלום דמי הסכמה, לדוגמה:

  • העברה בין בני משפחה: העברה בין הורים לילדים, בין בני זוג, בין אחים, וכדומה.
  • העברה ללא תמורה: העברת זכויות ללא תמורה כספית.
  • היוון דמי חכירה: תשלום מראש של דמי החכירה לכל תקופת החכירה.

לסיכום

דמי הסכמה הם תשלום חשוב שיש לקחת בחשבון בעת ביצוע עסקאות נדל"ן. חשוב להבין את אופן חישוב דמי ההסכמה ואת האפשרויות לקבלת פטור מתשלום.

שיפוץ הוא תהליך של שדרוג או החלפה של חלקים קיימים בבית, בעוד בניית בית חדש היא תהליך של הקמת מבנה חדש מאפס.

מה עדיף?

התשובה לשאלה זו תלויה במספר גורמים, כגון:

  • התקציב: בניית בית חדש היא בדרך כלל יקרה יותר משיפוץ בית קיים.
  • הזמן: בניית בית חדש אורכת בדרך כלל יותר זמן משיפוץ בית קיים.
  • הצרכים: אם הבית הישן עונה על הצרכים שלכם, ייתכן ששיפוץ יהיה הפתרון הטוב ביותר. אם אתם זקוקים לבית חדש או גדול יותר, בנייה תהיה האופציה הטובה יותר.

בסופו של דבר, ההחלטה אם לשפץ או בניית בית תלויה בצרכים וברצונות שלכם.

לקריאת מאמר מלא: לחץ כאן!!

מה זה אף מים?

אף מים הוא חריץ או בליטה קטנה הממוקמת בתחתית משטח, בדרך כלל אדן חלון או מרפסת, שתפקידו לשנות את זרימת המים. כאשר יורד גשם או כאשר משקים עציצים על אדן החלון, המים נוטים לזרום לכל עבר, כולל אל תחתית המשטח. אף המים מכוון את זרימת המים כלפי מטה, ומונע מהם לזרום לאורך המשטח ולחלחל אל תוך המבנה.

למה זה חשוב?

אף מים הוא פתרון איטום פשוט אך יעיל שיכול למנוע נזקי מים רבים. חדירת מים למבנה עלולה לגרום לבעיות רבות, כגון:

  • עובש ופטריות: מים עומדים עלולים ליצור תנאים אידיאליים להתפתחות עובש ופטריות, שיכולים לפגוע בבריאות ובאסתטיקה של המבנה.
  • ריקבון: מים עלולים לגרום לריקבון של עץ ולחומרים אחרים, מה שיכול להוביל לפגיעה מבנית במבנה.
  • נזקי צבע: חדירת מים עלולה לגרום לקילוף צבע, התנפחות ועיוותים בקירות.
  • נזקי טיח: מים עלולים לגרום לסדקים ונזקים בטיח.

היכן ניתן למצוא אף מים?

אף מים ניתן למצוא במקומות רבים, ביניהם:

  • אדני חלונות: אף מים הוא מרכיב סטנדרטי ברוב אדני החלונות.
  • מרפסות: אף מים מותקן בדרך כלל בקצה התקרה של המרפסת, כדי למנוע ממי הגשמים לזלוג אל תוך המרפסת.
  • גגות: אף מים מותקן לעיתים קרובות בקצה הגג, כדי למנוע ממי הגשמים לזלוג אל קירות המבנה.
  • מעקות: אף מים מותקן לעיתים קרובות על מעקות סביב גגות, כדי למנוע ממי הגשמים הזורמים על הקיר מלהגיע אל קצהו העליון של האיטום.

התקנה:

אף מים ניתן להתקין בקלות יחסית. ניתן לרכוש אף מים מוכן בחנויות טמבור או אצל קבלני איטום, ולהתקין אותו בעזרת דבק או חומרי איטום אחרים.

חשוב לציין:

  • מומלץ לוודא שאף המים מותקן בצורה נכונה ושהוא מכוון את זרימת המים בצורה יעילה.
  • יש לבדוק את אף המים באופן קבוע ולוודא שהוא תקין.
  • במקרה של נזק לאף המים, יש לתקן אותו בהקדם האפשרי.

לסיכום:

אף מים הוא פתרון איטום פשוט ויעיל שיכול למנוע נזקי מים רבים. חשוב לוודא שאף המים מותקן בצורה נכונה ושהוא תקין, על מנת להבטיח את יעילותו.

קווי בניין (בניה) הם קווים דמיוניים המגדירים את הגבולות המותרים לבנייה בתחום המגרש. הם נקבעים במסגרת תכנית בניין עיר (תב"ע) ומתייחסים למרחק המינימלי המותר בין המבנה לבין גבולות המגרש.

מטרות קווי בניין

  • מניעת צפיפות יתר: קווי בניין מבטיחים מרווח מינימלי בין מבנים, מה שתורם לתחושת מרחב ואוורור.
  • הבטחת תאורה ואוורור: מרווח זה מאפשר חדירת אור טבעי ואוויר צח לכל הדירות בבניין.
  • שמירה על חזות אחידה: קווי בניין תורמים להגדרת אופי השכונה ומבטיחים חזות אחידה ורציפה לאורך הרחוב.
  • בטיחות: קווי בניין מאפשרים גישה נוחה לכבאיות ולרכבי חירום במקרה חירום.
 

סוגים של קווי בניין

  • קו בניין קדמי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין הדרך הסמוכה.
  • קו בניין אחורי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין גבול המגרש האחורי.
  • קו בניין צדדי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין גבולות המגרש הצדדיים.
 

הקלות בקווי בניין:

במקרים מסוימים ניתן לקבל היתר לבנייה במרחק קטן יותר מהמצוין בתב"ע. היתר כזה נקרא "הקלה בקו בניין". ניתן לקבל הקלה מסיבות שונות, כגון:

  • ניצול יעיל יותר של שטח המגרש.
  • התאמת המבנה לתנאי השטח.
  • יצירת אדריכלות ייחודית.
 

הגדרה: בנייה נמוכה מתייחסת למבנים למגורים בעלי מספר קומות נמוך, בדרך כלל עד שתיים. הגדרה זו עשויה להשתנות במקצת בין תוכניות מתאר מקומיות וגורמים רגולטוריים שונים.

סוגי בנייה נמוכה:

  • בנייה צמודת קרקע: בתים בודדים, וילות, קוטג'ים, בתים דו-משפחתיים או ארבע-משפחתיים.
  • בנייה רוויה נמוכה: בניינים רבי קומות (עד 4 קומות) עם מספר קטן יחסית של יחידות דיור (עד 4 דירות לדונם).

יתרונות:

  • איכות חיים: שטח פרטי, גינה, תחושת מרחב ופרטיות.
  • קהילה: קהילה מגובשת יותר, קשרים חברתיים חזקים יותר.
  • צפיפות נמוכה: פחות עומס על תשתיות, פחות פקקים, פחות זיהום אוויר.
  • נוף פתוח: שמירה על אופי כפרי, נוף פתוח ומרחבים ירוקים.

חסרונות:

  • עלות: מחירי קרקע גבוהים יותר, עלויות בנייה גבוהות יותר.
  • צריכת קרקע: שימוש נרחב יותר בשטח קרקע, פחות יעילות.
  • תחבורה: תלות רבה יותר ברכב פרטי, פחות אפשרויות תחבורה ציבורית.
  • שירותים: פחות שירותים ציבוריים זמינים, מרחק גדול יותר ממרכזי קניות, בתי ספר וכו'.

מגמות עכשוויות:

  • התחדשות עירונית: עיבוי עירוני תוך שימור אופי צמוד קרקע.
  • בנייה ירוקה: בנייה נמוכה יעילה יותר מבחינה אנרגטית.
  • טכנולוגיות חדשות: שימוש בטכנולוגיות חדשניות לבנייה מהירה וירוקה יותר.

הגדרה: תוכנית מדידה טופוגרפית היא תיאור גרפי מפורט של פני השטח באזור מסוים.

תוך התייחסות הן לממד האופקי (קואורדינטות X ו-Y) והן לממד האנכי (גובה).

תוכנית זו נוצרת על ידי מודד מוסמך תוך שימוש בטכניקות מדידה מתקדמות, ומכילה מידע רב:

  • גבולות: מיקום וצורת גושי קרקע, חלקות, וחלקות משנה.
  • תכסית: מיקום וסוג של עצמים פיזיים על פני השטח, כגון מבנים, כבישים, צמחייה, גופי מים ועוד.
  • תבליט: תיאור פני השטח עצמם, באמצעות קווי גובה ונקודות גובה.
  • פרטים נוספים: מערכות תשתית תת-קרקעיות, סימוני גובה, נתוני ניקוז ועוד.

שימושים: תוכניות מדידה טופוגרפיות משמשות למגוון רחב של צרכים, ביניהם:

  • תכנון הנדסי ואדריכלי: תכנון מבנים, תשתיות, כבישים, גשרים ועוד.
  • הגשת בקשות להיתר בניה: תוכניות בניין עיר (תב"ע) ותוכניות להיתר בניה מחייבות צירוף תוכנית מדידה טופוגרפית.
  • רישום מקרקעין: לצורך רישום זכויות במקרקעין בלשכת רישום המקרקעין.
  • מדידות הנדסיות: חישובי כמויות עפר, תכנון עבודות עפר, תכנון תוואי שטח ועוד.
  • מיפוי גאוגרפי: יצירת מפות טופוגרפיות דיגיטליות.

דרישות: תוכניות מדידה טופוגרפיות חייבות לעמוד בדרישות חוק המודדים ובנהלים של המרכז למיפוי ישראל (מפ"י).

הן חייבות להיות מדויקות, ערוכות בקנה מידה מתאים וחתומות על ידי מודד מוסמך.

תהליך הכנת תוכנית:

  1. הזמנת מודד מוסמך: בעל המקצוע יבצע את עבודת המדידה בשטח תוך שימוש בציוד מתקדם.
  2. עיבוד נתונים: ניתוח נתוני המדידה והתאמתם לדרישות התקן.
  3. הכנת תוכנית: יצירת תרשים ממוחשב הכולל את כל המידע הנדרש.
  4. אישור: הגשת התוכנית לאישור מפ"י.

סוגים של תוכניות מדידה:

  • מפה מצבית: מציגה את מיקום וסוג האובייקטים בשטח ללא התייחסות לגובה.
  • מפה טופוגרפית: מציגה את פני השטח תוך התייחסות הן לממד האופקי והן לממד האנכי.
  • תכנית לצורכי רישום (תצ"ר): מפה טופוגרפית מיוחדת המשמשת לצורך רישום זכויות במקרקעין.

לסיכום

תוכנית מדידה טופוגרפית היא כלי חשוב ורב-תכליתי המשמש למגוון רחב של צרכים הנדסיים, אדריכליים ותכנוניים. תוכנית זו חייבת להיות מדויקת וערוכה על ידי מודד מוסמך בהתאם לדרישות החוק.

דילוג לתוכן