בדק בית

בדק בית:

בדיקה מקצועית של נכס נדל"ני, דירה או בית, שמטרתה לאתר ליקויי בנייה ופגמים. הבדיקה מתבצעת על ידי מהנדס בניין מוסמך, הנקרא גם "בודק בית".

הבדיקה כוללת:

  • בדיקה חזותית: איתור סדקים, כתמי רטיבות, נזקים לקירות, ריצפה, תקרות ועוד.
  • בדיקה טכנית: בדיקת תשתיות כמו אינסטלציה, חשמל, מערכות מים ועוד.
  • בדיקה תקינות: בדיקת התאמת הנכס לתקנים ישראלים.

לאחר הבדיקה, בודק הבית מכין דו"ח מפורט המציג את כל הליקויים והפגמים שנמצאו, כולל תיאור הבעיה, תמונות וסרטונים, הערכת עלויות תיקון ועוד.

דו"ח בדק בית משמש כלי חשוב הן לרוכשי דירות והן למוכרים, ומאפשר להם לקבל תמונת מצב מלאה של הנכס לפני ביצוע עסקה.

למאמר המלא אודות בדק בית
לחץ כאן !!

מונחים נוספים

תוכנית קונסטרוקטיבית הנדסית המגדירה את המבנה מבחינה הנדסית מבחינת פרטי ברזל ובטון המופקת ע"י מהנדס המבנה.

תוכנית קונסטרוקטיבית היא תרשים המציג את המבנה הפנימי של מבנה, כולל שלד המבנה, התקרות, והרצפות. היא נועדה להבטיח את יציבות המבנה ועמידותו בפני עומסים, כגון משקל המבנה עצמו, משקל המשתמשים והציוד, וכן עומסים חיצוניים, כגון רוחות ורעשים.

תוכנית קונסטרוקטיבית מורכבת מרכיבים רבים, כגון:

  • עמודים: עמודים הם אלמנטים קונסטרוקטיביים אנכייים התומכים בקורות. הם עשויים בדרך כלל מבטון או מפלדה.
  • קורות: קורות הן אלמנטים קונסטרוקטיביים אופקיים התומכים ברצפות ובקירות. הן עשויות בדרך כלל מבטון, מפלדה או עץ.
  • רצפות: רצפות הן אלמנטים קונסטרוקטיביים אופקיים התומכים במשקל של המשתמשים והציוד. הן עשויות בדרך כלל מבטון, מפלדה או עץ.
  • קירות: קירות הם אלמנטים קונסטרוקטיביים אנכיים המעניקים למבנה יציבות ותמך. הם עשויים בדרך כלל מבטון, מפלדה או לבנים.
  • חיזוקים: חיזוקים הם אלמנטים קונסטרוקטיביים המעניקים למבנה חוזק נוסף. הם עשויים בדרך כלל מברזל או מפלדה.

תוכנית קונסטרוקטיבית היא מסמך חשוב מאוד בתהליך הבנייה. היא משמשת את המהנדסים והקבלנים לביצוע הבנייה בהתאם לתקנים ולחוקים.

ספי שיש הם סוג של לוחות שיש המותקנים בעיקר בתחתית חלונות. מעבר ליופי שיוצרים ספי השיש, קיים תפקיד נוסף לסף השיש, והוא ליצור איטום ולמנוע כניסת מיים מחוץ למבנה לתוך המבנה. את סף השיש בחלון יש להתקין בזווית מינימלית לכיוון חוץ המבנה, על-מנת שכאשר יורדים גשמים או עומדים מים על סף השיש, ישפכו המים לכיוון חוץ ולא לכיוון המבנה.
  • תחת סף השיש יש לבצע איטום תקין.
  • יש לדאוג ל "אף מיים" בתחתית החיצונית של סף השיש.
  • סף השיש יבלוט כ- 2 ס"מ אל מחוץ למבנה
  • סף השיש יוכנס כ-2 ס"מ מכל צד אל תוך הטיח
  • סף השיש יהיה ברמת ספיגות גבוהה כדי למנוע חדירת מיים לתוך אבן השיש.
 

כלונסאות פירוש

כלונס כיסוד בניין הוא אלמנט בצורת עמוד המוחדר לתוך האדמה בחלקו התחתון ומחובר ליתר יסודות המבנה בחלקו העליון. הוא משמש לקיבוע מבנה לקרקע או לתמיכה בעומסים שונים הקשורים לקרקע.

השימוש בכלונסאות נפוץ בעיקר באדמה רכה כמו חול או בוץ, שם יסודות רגילים עלולים לגרום למבנה לשקוע. כלונסאות יכולות להיות עשויות מעץ, פלדה, בטון מזוין או בטון דרוך.

ישנם מספר סוגים של כלונסאות, הנבדלים בדרך שבה הם מוחדרים לקרקע.

סוגים עיקריים של כלונסאות:

  • כלונסאות קצה: כלונסאות אלו מחוברים לשכבת קרקע יציבה, כגון סלע או חול צפוף.
  • כלונסאות חיכוך: כלונסאות אלו נסמכים על חיכוך בין הכלונס לאדמה.
  • כלונסאות טרומיים: כלונסאות אלו מיוצרים מראש במפעל, ונחתכים לאורך הנדרש. הם מוכנסים לקרקע באמצעות מחפר או ציוד מכני אחר.
  • כלונסאות יציקה באתר: כלונסאות אלו נוצקים במקום, לאחר שהבור נחפר. הם עשויים בדרך כלל מבטון מזוין.
  • כלונסאות פלדה: כלונסאות אלו עשויות מפלדה, והן מוכנסות לקרקע באמצעות דחפור או ציוד מכני אחר.

הבחירה בסוג הכלונס המתאים תלויה במספר גורמים, כולל סוג הקרקע, עומסי המבנה הצפויים ותנאי השטח.

היתרון העיקרי של שימוש בכלונסאות הוא שהם מאפשרים לבנות מבנים גם על קרקע רכה. בנוסף, הם יכולים לעזור למנוע מפני שקיעת מבנים ופגיעה ביציבותם.

כלונסאות משמשים במגוון רחב של שימושים, כגון:

  • בניית מבנים על קרקע חולית או בוצית
  • בניית מבנים על קרקע שיש בה מי תהום
  • תמיכה בקירות תמך
  • בניית מבנים בקרבת חוף הים

השימוש בכלונסאות הוא חשוב במיוחד בבניית מבנים בעלי עומסים גדולים, כגון בניינים גבוהים או מבנים תעשייתיים.

הגדרה: תוכנית מדידה טופוגרפית היא תיאור גרפי מפורט של פני השטח באזור מסוים.

תוך התייחסות הן לממד האופקי (קואורדינטות X ו-Y) והן לממד האנכי (גובה).

תוכנית זו נוצרת על ידי מודד מוסמך תוך שימוש בטכניקות מדידה מתקדמות, ומכילה מידע רב:

  • גבולות: מיקום וצורת גושי קרקע, חלקות, וחלקות משנה.
  • תכסית: מיקום וסוג של עצמים פיזיים על פני השטח, כגון מבנים, כבישים, צמחייה, גופי מים ועוד.
  • תבליט: תיאור פני השטח עצמם, באמצעות קווי גובה ונקודות גובה.
  • פרטים נוספים: מערכות תשתית תת-קרקעיות, סימוני גובה, נתוני ניקוז ועוד.

שימושים: תוכניות מדידה טופוגרפיות משמשות למגוון רחב של צרכים, ביניהם:

  • תכנון הנדסי ואדריכלי: תכנון מבנים, תשתיות, כבישים, גשרים ועוד.
  • הגשת בקשות להיתר בניה: תוכניות בניין עיר (תב"ע) ותוכניות להיתר בניה מחייבות צירוף תוכנית מדידה טופוגרפית.
  • רישום מקרקעין: לצורך רישום זכויות במקרקעין בלשכת רישום המקרקעין.
  • מדידות הנדסיות: חישובי כמויות עפר, תכנון עבודות עפר, תכנון תוואי שטח ועוד.
  • מיפוי גאוגרפי: יצירת מפות טופוגרפיות דיגיטליות.

דרישות: תוכניות מדידה טופוגרפיות חייבות לעמוד בדרישות חוק המודדים ובנהלים של המרכז למיפוי ישראל (מפ"י).

הן חייבות להיות מדויקות, ערוכות בקנה מידה מתאים וחתומות על ידי מודד מוסמך.

תהליך הכנת תוכנית:

  1. הזמנת מודד מוסמך: בעל המקצוע יבצע את עבודת המדידה בשטח תוך שימוש בציוד מתקדם.
  2. עיבוד נתונים: ניתוח נתוני המדידה והתאמתם לדרישות התקן.
  3. הכנת תוכנית: יצירת תרשים ממוחשב הכולל את כל המידע הנדרש.
  4. אישור: הגשת התוכנית לאישור מפ"י.

סוגים של תוכניות מדידה:

  • מפה מצבית: מציגה את מיקום וסוג האובייקטים בשטח ללא התייחסות לגובה.
  • מפה טופוגרפית: מציגה את פני השטח תוך התייחסות הן לממד האופקי והן לממד האנכי.
  • תכנית לצורכי רישום (תצ"ר): מפה טופוגרפית מיוחדת המשמשת לצורך רישום זכויות במקרקעין.

לסיכום

תוכנית מדידה טופוגרפית היא כלי חשוב ורב-תכליתי המשמש למגוון רחב של צרכים הנדסיים, אדריכליים ותכנוניים. תוכנית זו חייבת להיות מדויקת וערוכה על ידי מודד מוסמך בהתאם לדרישות החוק.

יסודות רדודים הם יסודות הממוקמים בעומק רדוד, בדרך כלל פחות מ-2 מטרים. הם משמשים לביסוס מבנים קטנים ובינוניים, בעלי עומסים נמוכים עד בינוניים, הנבנים על קרקע יציבה.

סוגי יסודות רדודים:

יסוד עובר:

יסוד רציף הנמצא מתחת לקירות הבניין. הוא מעביר את העומסים מהקירות אל הקרקע ומתאים למבנים קטנים וקלים יחסית. יתרונותיו: פשוט וקל יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.  

יסוד בודד:

יסוד בצורת קובייה או פירמידה הנמצא מתחת לעמודים של המבנה. הוא מעביר את העומסים מהעמודים אל הקרקע ומתאים למבנים בעלי עמודים, כמו בתים פרטיים, מבני תעשייה ועוד. יתרונותיו: מתאים למבנים כבדים, מאפשר גמישות בתכנון המבנה. חסרונותיו: יקר יותר מיסוד עובר, דורש תכנון מדויק.  

דוברה:

יסוד רדוד ורחב המכסה את כל שטח המבנה. הוא מתאים למבנים כבדים באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: מתאים למבנים כבדים באזורים עם קרקע חלשה, מפחית את הסיכון להתיישבות לא אחידה. חסרונותיו: יקר מאוד להקמה, דורש תכנון מיוחד.  

יסוד רצועה:

יסוד רציף וצר יותר מיסוד עובר, משמש בעיקר לביסוס קירות נושאים. יתרונותיו: קל יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.

יסוד משולב:

שילוב של יסוד עובר ויסוד בודד. משמש לביסוס מבנים בעלי קירות נושאים ועמודים. יתרונותיו: מתאים למגוון סוגי מבנים, מאפשר גמישות בתכנון המבנה. חסרונותיו: יקר יותר מיסוד עובר, דורש תכנון מדויק.

יסוד פלטה:

יסוד רדוד דמוי דוברה, אך קטן יותר. מתאים למבנים קלים יחסית באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: פשוט יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.

יסוד רשת:

יסוד רדוד המורכב מרשת של קורות בטון. מתאים למבנים קלים יחסית באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: קל יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.

יסוד כלונסאות:

יסוד רדוד המורכב מכלונסאות פלדה או בטון המוחדרים לאדמה. מתאים למבנים כבדים באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: מתאים למבנים כבדים, מפחית את הסיכון להתיישבות לא אחידה. חסרונותיו: יקר יחסית להקמה, דורש תכנון מיוחד.

 

בחירת סוג היסוד:

בחירת סוג היסוד המתאים תלויה במספר גורמים, ביניהם: סוג המבנה, משקל המבנה, סוג הקרקע, תנאי השטח ותקציב. חשוב להתייעץ עם מהנדס בניין מוסמך לפני בחירת סוג היסוד.

בחירת יסודות רדודים מתאימה צריכה להתבסס על בדיקת הקרקע באתר הבניה. בדיקת הקרקע תאפשר להעריך את יציבות הקרקע ויכולתה לשאת את העומסים של המבנה.  

דמי היתר הם תשלום שגובה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) עבור מימוש זכויות נוספות או שונות בקרקע, שעבורן לא שולמה לרשות תמורה.

במילים אחרות:

  • רמ"י משכירה קרקעות לזמן מוגדר (לרוב 49 שנים) תמורת דמי חכירה שנתיים.
  • חוזה החכירה מגדיר את זכויות הבנייה והשימוש המותרים בקרקע.
  • אם בעל החכירה רוצה לבצע שינוי שדורש זכויות נוספות (לדוגמה, תוספת בנייה, שינוי יעוד, פיצול מגרש), עליו לשלם לרמ"י דמי היתר.

מקרים נפוצים בהם נדרשים דמי היתר:

  • תוספת שטח בנייה: בניית יחידת דיור נוספת, הרחבת בית קיים, בניית ממ"ד, בניית מרפסת.
  • שינוי יעוד: הפיכת שטח חקלאי למגורים, הפיכת שטח מסחרי למגורים.
  • פיצול מגרש: חלוקת מגרש אחד לשני מגרשים נפרדים.
  • הקמת מבנה חדש: בניית בית חדש, בניית מחסן, בניית בריכה.

חישוב דמי היתר:

  • דמי ההיתר מחושבים לפי הפרש השווי בין ערך הקרקע לפני השינוי (לפי זכויות הבנייה והשימוש המוגדרות בחוזה החכירה) לערכה לאחר השינוי.
  • שיעור התשלום נקבע בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל, והוא נע בין 31% ל-50% מההפרש.
  • ניתן להגיש השגה שמאית או משפטית על גובה דמי ההיתר.

קבלן מפתח הוא איש מקצוע או חברת בנייה אשר אחראים על ניהול ותיאום כלל עבודות הבנייה או השיפוץ בפרויקט, תוך ריכוז כל אנשי המקצוע הדרושים.

במילים אחרות: קבלן מפתח הוא "כתובת אחת" עבור כל צרכי הפרויקט, החל משלב התכנון ועד למסירת המפתח ללקוח.

תפקידיו של קבלן מפתח כוללים

  • תכנון: גיוס אדריכל, קונסטרוקטור ומהנדסים אחרים, תכנון הפרויקט וקבלת היתרי בנייה.
  • ביצוע: ניהול עבודות הבנייה, גיוס קבלני משנה (כגון אינסטלטורים, חשמלאים, טייחים), פיקוח על איכות העבודה ועמידה בלוחות זמנים.
  • תיאום: תיאום בין כל אנשי המקצוע המעורבים בפרויקט, פתרון בעיות ומתן מענה לכל צורך.
  • אחריות: נשיאה באחריות מלאה לכל היבטי הפרויקט, כולל איכות העבודה, עמידה בלוחות זמנים ותקלות.

יתרונות עבודה עם קבלן מפתח

  • נוחות: פתרון "יד אחת" לכל צרכי הפרויקט, ללא צורך לחפש, לבחור ולתאם בין קבלני משנה.
  • יעילות: ניהול יעיל של הפרויקט, חסכון בזמן ובכסף.
  • אחריות: כתובת אחת לכל נושא האחריות בפרויקט.
  • שקיפות: הצעת מחיר מפורטת הכוללת את כל העלויות הצפויות.

חסרונות עבודה עם קבלן מפתח

  • עלויות: שירותי קבלן מפתח עשויים להיות יקרים יותר מאשר עבודה עם קבלני משנה נפרדים.
  • חוסר שליטה: העברת השליטה על הפרויקט לידי קבלן המפתח, וחשיבות בחירת קבלן אמין ומנוסה.
  • קושי בהתאמות אישיות: קבלן מפתח עשוי להתקשות להתאים את הפרויקט לצרכים ולרצונות הספציפיים שלכם.

טיפים לבחירת קבלן מפתח

  • המלצות: בקשו המלצות מחברים, משפחה או מכרים שעבדו עם קבלני מפתח בעבר.
  • ניסיון: ודאו שקבלן המפתח בעל ניסיון בתחום הבנייה או השיפוץ הרלוונטי.
  • הצעות מחיר: קבלו הצעות מחיר ממספר קבלני מפתח שונים והשוו ביניהן.
  • חוזה: ודאו שהחוזה עם קבלן המפתח מפורט וברור, וכולל את כל היבטי הפרויקט.

פורצלן הוא חומר קרמי עשיר בקאוליניט, אשר עבר שרפה לאחר ייבושו. צבעה הטבעי הוא לבן, אך אפשר לקשטה ולגוונה בשלל צבעים.

פורצלן הוא חומר פופולרי לריצוף, בזכות תכונותיו העמידות והאלגנטיות. פורצלן הוא עמיד בפני שחיקה, כתמים, ועובש, מה שהופך אותו לבחירה טובה עבור אזורים עם תנועה רבה, כגון מטבחים, חדרי אמבטיה, וחדרי קבלה. בנוסף, פורצלן זמין במגוון רחב של צבעים ועיצובים, מה שמאפשר לכם ליצור מראה ייחודי לבית שלכם.

תכונות של פורצלן

פורצלן הוא חומר קשה, חזק, ויציב. הוא אינו סופג מים, ולכן הוא עמיד בפני כתמים ועובש. פורצלן גם עמיד בפני חום, ולכן הוא מתאים לשימוש במטבח.

להלן כמה יתרונות של שימוש בפורצלן לריצוף:

  • עמידות: פורצלן הוא חומר קשה וחזק, עמיד בפני שחיקה, כתמים, ועובש.
  • אלגנטיות: פורצלן הוא חומר מבריק ויפה, המוסיף מראה אלגנטי לכל חלל.
  • מגוון: פורצלן זמין במגוון רחב של צבעים ועיצובים, מה שמאפשר לכם ליצור מראה ייחודי לבית שלכם.

אגרגט הוא מונח כללי המתייחס לחומר גרגירי, בדרך כלל בגודל של 0.15 מ"מ עד מספר עשרות מילימטרים. אגרגטים יכולים להיות טבעיים או מלאכותיים, ומורכבים ממגוון חומרים, ביניהם:

  • סלעים גרוסים: גיר, דולומיט, בזלת, צור ועוד.
  • חול: חול ים, חול נהר, חול דיונות ועוד.
  • תערובות מלאכותיות: אפר פחם, אגרגטים קלים מחרסית תפוחה, ועוד.

השימוש העיקרי באגרגטים הוא בבנייה, כחומר מילוי בבטון ובאספלט. תכונותיהם של האגרגטים, כמו גודל, צורה, צפיפות וחוזק, משפיעות רבות על תכונות הבטון או האספלט הסופי.

שימושים נוספים של אגרגטים:

  • סלילת כבישים: משמשים כבסיס לתשתית הכביש, ומהווים חלק משמעותי מהאספלט.
  • סינון מים: משמשים במערכות סינון מים, שם הם עוזרים ללכוד לכלוך וחלקיקים אחרים.
  • גינון: משמשים כחיפוי קרקע, לשיפור ניקוז הקרקע ולמניעת צמיחת עשבים שוטים.
  • ייצור זכוכית: אגרגטים מסוימים, כמו חול צור, משמשים כחומרי גלם בתעשיית הזכוכית.

סוגי אגרגטים:

אגרגטים מסווגים על פי מספר קטגוריות:

  • מקור: טבעיים או מלאכותיים.
  • גודל: דק, גס, או תערובת של דק וגס.
  • צורה: עגול, מרובע, או לא סדיר.
  • צפיפות: קל, רגיל, או כבד.
  • שימוש: בטון, אספלט, סינון מים, גינון, ועוד.

בחירת אגרגטים:

בחירת האגרגטים המתאימים תלויה בשימוש הספציפי ובדרישות הפרויקט. יש לקחת בחשבון גורמים כמו חוזק, עמידות, צפיפות, גודל וצורה. חשוב להשתמש באגרגטים איכותיים ומתאימים על מנת להבטיח את איכות המבנה או התשתית.

לסיכום:

אגרגטים הם חומרים חשובים בתעשיית הבנייה ובתעשיות נוספות. הבנת תכונותיהם וסוגיהם השונים חיונית לבחירת האגרגטים המתאימים לכל שימוש.

דילוג לתוכן