איסכורית

איסכורית היא למעשה פח רב שימושי המשמש לקירוי והקשחה של מבנים. האיסכורית משמשת לבניית גגות וקירות, היא נוחה מאוד להתקנה, הכל נעשה בהברגה על גבי שלד תומך.

האסכורית עשויה מפלדה מגולוונת, אשר מעניקה לה עמידות בפני חלודה. היא מגיעה במגוון גדלים, צבעים ועוביים, בהתאם לשימוש המיועד.

השימושים העיקריים באיסכורית הם:

  • גידור: האיסכורית משמשת לגידור שטחי בנייה, מחסנים, מבני תעשייה ועוד. היא זמינה במגוון צבעים, כך שניתן להתאימה לסביבה.
  • קירוי: האיסכורית משמשת לקירוי גגות של מבני תעשייה, מחסנים, בתים פרטיים ועוד. היא קלה להתקנה ועמידות בפני מזג אוויר.
  • חיפוי: האיסכורית משמשת לחיפוי קירות של מבנים. היא זמינה במגוון צבעים, כך שניתן להתאימה לסגנון המבנה.

מונחים נוספים

אינטרפוץ, שיבוש של המילה הגרמנית "Unterputz" שמשמעותה "מתחת לציפוי", הוא כינוי למנגנון של ברז מיקסר המותקן בדרך כלל בקיר המקלחת.

מאפיינים עיקריים:

מראה חיצוני: כלפי חוץ נראית ידית אחת בלבד, המופעלת בצורה פשוטה:
    • ככל שהידית למטה (קרובה לקיר) – כך זרימת המים חלשה יותר, עד לכדי עצירה מוחלטת.
    • ככל שהידית למעלה (רחוקה מהקיר) – כך זרימת המים חזקה יותר.
    • סיבוב הידית ימינה מגביר את זרימת המים הקרים, בעוד סיבובה שמאלה מגביר את זרימת המים החמים.
    • מצב ביניים יביא לזרימת מים פושרים.
    • ייתכנו הבדלים קלים בכיווני הסיבוב בהתאם לכיוון ההתקנה.
  מרכיבים:
    • ידית – עשויה ממתכת ובולטת מחוץ לקיר.
    • צנרת – עשויה ממתכת או פלסטיק ומוטמנת בתוך הקיר, מאחורי האריחים.
    • מנגנון – עשוי מפלסטיק ומחבר בין הידית לצנרת.
 

סוגי אינטרפוץ 

קיימים מספר סוגים של ברזי אינטרפוץ, הנבדלים זה מזה במספר יציאות הצנרת:
    • 3 דרך: הצנרת כוללת שלושה פתחים: שני פתחים אופקיים שמהם נכנסים מים חמים וקרים מהצנרת הביתית, ופתח אחד המוביל מים אל ראש המקלחת או הברזון.
    • 4 דרך: בנוסף לשלושת הפתחים של ברז 3 דרך, קיים פתח נוסף המאפשר חיבור של צינור טוש נפרד.
 

יתרונות:

  • עיצוב נקי ואסתטי: מראה מודרני ומינימליסטי המשתלב בקלות עם עיצוב חדר האמבטיה.
  • חיסכון במקום: התקנה בתוך הקיר חוסכת מקום יקר בחדר האמבטיה.
  • קלות שימוש: תפעול פשוט ואינטואיטיבי באמצעות ידית אחת.
  • תחזוקה קלה: ניקוי קל יחסית הודות למבנה החיצוני החלק.

חסרונות:

  • התקנה מורכבת: דורשת ידע מקצועי וניסיון של אינסטלטור מוסמך.
  • תיקון מורכב: במקרה של תקלה, ייתכן שיהיה צורך לפתוח את הקיר לצורך גישה למנגנון.
  • מחיר גבוה יחסית: יקר יותר מברזים קלאסיים המותקנים על גבי הכיור או הקיר.

לסיכום:

ברזי אינטרפוץ מציעים פתרון עיצובי יוקרתי וחסכוני במקום לחדר האמבטיה. עם זאת, חשוב לקחת בחשבון את עלויות ההתקנה והתיקון הגבוהות יחסית.

תוכנית עבודה המגדירה את המבנה מבחינה תכנונית ונערכת ומשורטטת על ידי אדריכל המבנה.

 שרטוט דו-ממדי המתאר את צורת המבנה, את חלוקתו הפנימית ואת היבטים נוספים של המבנה, כגון מיקום הדלתות והחלונות, גובה התקרות, גודל החללים ועוד.

שרטוטים אלה משמשים למגוון מטרות, כגון:

  • הגשת בקשה להיתר בנייה לרשויות
  • תיאום בין גורמי התכנון והביצוע
  • תכנון ועיצוב המבנה
  • ביצוע המבנה בפועל

 נערכות על ידי אדריכלים, והן כוללות מגוון רחב של פרטים, כגון:

  • קנה מידה: מידה המציינת את היחס בין מידות המבנה על התוכנית לבין מידות המבנה במציאות.
  • סימנים גרפיים: סימנים המשמשים לייצוג אלמנטים שונים במבנה, כגון קירות, עמודים, דלתות וחלונות.
  • טקסט: טקסט המספק מידע נוסף על המבנה, כגון גודל החללים, גובה התקרות וכיווני הזרימה של התנועה במבנה.
  תוכניות אדריכליות הן מסמכים חשובים ביותר לתהליך הבנייה, והן מספקות מידע חיוני לכל העוסקים בבנייה, החל מהיזם, דרך האדריכל והמהנדס ועד לקבלן המבצע.

דמי הסכמה הם תשלום שעל חוכר לשלם כתנאי להעברת זכויות חכירה בנכס. התשלום נגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בתמורה להסכמתה להעברת זכות החכירה לאחר.

מי משלם דמי הסכמה?

  • המוכר של הנכס, במקרים בהם לא היוון את דמי החכירה.
  • הקונה של הנכס, במקרים בהם המוכר היוון את דמי החכירה, אך הקונה מעוניין להוון סכום נוסף.

איך מחשבים דמי הסכמה?

שיעור דמי ההסכמה המקסימלי הוא שליש מעליית ערך הקרקע. גובה התשלום בפועל נקבע לפי מספר גורמים, ביניהם:

  • ייעוד הקרקע: דמי ההסכמה עבור קרקע חקלאית יהיו גבוהים יותר מאשר עבור קרקע למגורים.
  • גודל הנכס: ככל שהנכס גדול יותר, כך יהיו דמי ההסכמה גבוהים יותר.
  • מיקום הנכס: דמי ההסכמה יהיו גבוהים יותר באזורים מבוקשים יותר.
  • שווי הנכס: ככל ששווי הנכס גבוה יותר, כך יהיו דמי ההסכמה גבוהים יותר.

פטור מדמי הסכמה

במקרים מסוימים ניתן לקבל פטור מתשלום דמי הסכמה, לדוגמה:

  • העברה בין בני משפחה: העברה בין הורים לילדים, בין בני זוג, בין אחים, וכדומה.
  • העברה ללא תמורה: העברת זכויות ללא תמורה כספית.
  • היוון דמי חכירה: תשלום מראש של דמי החכירה לכל תקופת החכירה.

לסיכום

דמי הסכמה הם תשלום חשוב שיש לקחת בחשבון בעת ביצוע עסקאות נדל"ן. חשוב להבין את אופן חישוב דמי ההסכמה ואת האפשרויות לקבלת פטור מתשלום.

יסודות בית הם הבסיס ההנדסי של המבנה, והם אחראים על כך שהבית יהיה יציב וחזק. היסודות מקבעים את הבית לאדמה (כלונסאות, רפסודה ויסודות אחרים) ונושאים על גבם את כל המשקל של המבנה, כולל המשקל של הקירות, הרצפה והגג.

ישנם סוגים שונים של יסודות, והבחירה בסוג היסוד המתאים תלויה במספר גורמים, כגון סוג הקרקע, גודל המבנה והעומסים הצפויים עליו.

סוגי יסודות נפוצים

  • יסוד בודד: יסוד בודד הוא יסוד בצורת פירמידה קטומה, הנוצק בתוך בור רדוד. יסודות בודדים משמשים בדרך כלל לבניית מבנים קטנים ופשוטים, או סככות.
  • יסוד נמשך: יסוד נמשך הוא יסוד ארוך וצר, הנוצק בתוך בור עמוק. יסודות נמשכים משמשים בדרך כלל לבניית מבנים גדולים יותר, או מבנים בעלי עומסים גבוהים.
  • יסוד רפסודה: יסוד רפסודה הוא יסוד גדול ורחב, הנוצק על פני הקרקע. יסודות רפסודה משמשים בדרך כלל לבניית מבנים באזורים עם קרקע בעייתית, כגון קרקע בוצית או חולית.
  • כלונסאות: כלונסאות הם עמודים ארוכים, הננעצים עמוק באדמה. כלונסאות משמשים בדרך כלל לבניית מבנים בעלי עומסים גבוהים, או מבנים באזורים עם קרקע בעייתית.

מהי פרצלציה?

פרצלציה היא תהליך חלוקת נכס מקרקעין למספר חלקות קטנות יותר. פרצלציה יכולה להתבצע מסיבות שונות, כגון:

  • מכירת חלקות קטנות יותר: יזמים עשויים לחלק נכס גדול למספר חלקות קטנות יותר כדי למכור אותן במחירים נגישים יותר לרוכשים פוטנציאליים.
  • פיתוח: ייתכן שיהיה צורך לחלק נכס למספר חלקות קטנות יותר לצורך פיתוח, כגון בניית מספר בתים או בניינים.
  • ירושה: ייתכן שיהיה צורך לחלק נכס למספר חלקות קטנות יותר בין יורשים.

תהליך הפרצלציה

תהליך הפרצלציה מורכב ממספר שלבים:

1. הכנת תכנית: יש להכין תכנית פרצלציה המפרטת את חלוקת הנכס לחלקות קטנות יותר. תכנית זו צריכה להיות מאושרת על ידי הרשויות המקומיות. 2. מדידה: יש למדוד את הנכס ולחלק אותו לחלקות קטנות יותר בהתאם לתוכנית הפרצלציה. 3. רישום: יש לרשום את חלוקת הנכס בטאבו.

הליך אישור תכנית פרצלציה:

  • הגשת תוכנית פרצלציה לרשויות המקומיות.
  • בדיקת התוכנית על ידי הרשויות המקומיות.
  • קיום דיון פומבי בתוכנית.
  • אישור התוכנית על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.
  • ערעור על החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה (אפשרי).

היבטים משפטיים

חשוב לציין כי תהליך הפרצלציה כפוף לחוקים ותקנות רבים. יש להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום המקרקעין לפני ביצוע תהליך הפרצלציה.

היבטים כלכליים

תהליך הפרצלציה יכול להיות כרוך בעלויות גבוהות, כגון:

  • עלויות תכנון: יש לשלם לאדריכל או מהנדס עבור הכנת תוכנית הפרצלציה.
  • עלויות מדידה: יש לשלם למודד מוסמך עבור מדידת הנכס.
  • עלויות רישום: יש לשלם אגרות רישום לטאבו.

יתרונות וחסרונות של פרצלציה

יתרונות:

  • מכירת נכסים במחירים נגישים יותר: ניתן למכור חלקות קטנות יותר במחירים נגישים יותר לרוכשים פוטנציאליים.
  • פיתוח: ניתן לפתח נכס בצורה יעילה יותר לאחר חלוקתו לחלקות קטנות יותר.
  • ירושה: ניתן לחלק נכס בין יורשים בצורה הוגנת יותר לאחר חלוקתו לחלקות קטנות יותר.

חסרונות:

  • עלויות גבוהות: תהליך הפרצלציה יכול להיות כרוך בעלויות גבוהות.
  • מורכבות: תהליך הפרצלציה יכול להיות מורכב ודורש ידע מקצועי.
  • פגיעה בערך הנכס: ייתכן שחלוקת נכס למספר חלקות קטנות יותר תפגע בערך הנכס הכולל.

לסיכום

פרצלציה היא תהליך מורכב ורב-שלבי הכרוך בהיבטים משפטיים וכלכליים רבים. חשוב לשקול היטב את כל היתרונות והחסרונות לפני ביצוע תהליך הפרצלציה.

היתר בנייה הוא אישור שניתן על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לבצע עבודת בנייה, הריסה או שינוי בשימושים במקרקעין. היתר בנייה הוא חובה על פי חוק התכנון והבנייה, ויש לקבלו לפני תחילת העבודות.

היתר בנייה כולל את המידע הבא:

  • פרטי הנכס, כגון כתובת, מס' גוש וחלקה
  • סוג הבנייה המבוקש
  • שטחי הבנייה המבוקשים
  • הממדים של המבנה
  • שימושי המבנה
  • תנאי הבניה

היתר בנייה ניתן בהתאם לזכויות הבנייה שנקבעו בתכנית המתאר התקפה למיקום בו נמצאת הקרקע.

ישנן עבודות בנייה פטורות מהיתר בנייה, כגון:

  • תיקונים קטנים, כגון תיקון גג דולף או החלפת דלת
  • עבודות שיפוצים פנימיים שאינן משפיעות על מבנה המבנה
  • הקמת מבנה זמני לתקופה של עד 90 יום

על מנת לקבל היתר בנייה, יש להגיש בקשה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה. הבקשה צריכה לכלול את המידע הנדרש, כגון תוכניות בנייה, אישורים מקצועיים וחתימה של מהנדס או אדריכל.

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תבחן את הבקשה ותתיר את הבנייה אם היא עומדת בכל הדרישות.

היתרון בנייה הוא חשוב כדי לוודא שהבנייה מתבצעת בהתאם לחוק ולתקנות, וכי היא אינה פוגעת בסביבה או בציבור.

תמ"א היא ראשי תיבות של "תוכנית מתאר ארצית". תוכניות אלה הן תוכניות תכנון כלל ארציות, המכסות את כל שטח מדינת ישראל, וקובעות הנחיות כלליות בנוגע לנושאים תכנוניים מרכזיים.

ישנן תוכניות מתאר רבות העוסקות בנושאים שונים, כגון:

  • תמ"א 1: קובעת הוראות בנוגע לתכנון ופיתוח חופי ישראל.
  • תמ"א 13: קובעת הוראות בנוגע לתכנון ופיתוח אזורי תעשייה.
  • תמ"א 35: קובעת הוראות בנוגע לתכנון ופיתוח שטחים חקלאיים.
  • תמ"א 38: תוכנית ידועה במיוחד, העוסקת בחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה.
  תוכניות מתאר ארצי נועדו להבטיח תכנון אחיד וראוי ברמה כלל ארצית, תוך התחשבות בצרכים ארוכי טווח ובהיבטים סביבתיים, חברתיים וכלכליים. הן קובעות מסגרת תכנונית כללית, ומהוות בסיס לתכנון מפורט יותר ברמה המקומית והמחוזית.

קווי בניין (בניה) הם קווים דמיוניים המגדירים את הגבולות המותרים לבנייה בתחום המגרש. הם נקבעים במסגרת תכנית בניין עיר (תב"ע) ומתייחסים למרחק המינימלי המותר בין המבנה לבין גבולות המגרש.

מטרות קווי בניין

  • מניעת צפיפות יתר: קווי בניין מבטיחים מרווח מינימלי בין מבנים, מה שתורם לתחושת מרחב ואוורור.
  • הבטחת תאורה ואוורור: מרווח זה מאפשר חדירת אור טבעי ואוויר צח לכל הדירות בבניין.
  • שמירה על חזות אחידה: קווי בניין תורמים להגדרת אופי השכונה ומבטיחים חזות אחידה ורציפה לאורך הרחוב.
  • בטיחות: קווי בניין מאפשרים גישה נוחה לכבאיות ולרכבי חירום במקרה חירום.
 

סוגים של קווי בניין

  • קו בניין קדמי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין הדרך הסמוכה.
  • קו בניין אחורי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין גבול המגרש האחורי.
  • קו בניין צדדי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין גבולות המגרש הצדדיים.
 

הקלות בקווי בניין:

במקרים מסוימים ניתן לקבל היתר לבנייה במרחק קטן יותר מהמצוין בתב"ע. היתר כזה נקרא "הקלה בקו בניין". ניתן לקבל הקלה מסיבות שונות, כגון:

  • ניצול יעיל יותר של שטח המגרש.
  • התאמת המבנה לתנאי השטח.
  • יצירת אדריכלות ייחודית.
 

כלונסאות פירוש

כלונס כיסוד בניין הוא אלמנט בצורת עמוד המוחדר לתוך האדמה בחלקו התחתון ומחובר ליתר יסודות המבנה בחלקו העליון. הוא משמש לקיבוע מבנה לקרקע או לתמיכה בעומסים שונים הקשורים לקרקע.

השימוש בכלונסאות נפוץ בעיקר באדמה רכה כמו חול או בוץ, שם יסודות רגילים עלולים לגרום למבנה לשקוע. כלונסאות יכולות להיות עשויות מעץ, פלדה, בטון מזוין או בטון דרוך.

ישנם מספר סוגים של כלונסאות, הנבדלים בדרך שבה הם מוחדרים לקרקע.

סוגים עיקריים של כלונסאות:

  • כלונסאות קצה: כלונסאות אלו מחוברים לשכבת קרקע יציבה, כגון סלע או חול צפוף.
  • כלונסאות חיכוך: כלונסאות אלו נסמכים על חיכוך בין הכלונס לאדמה.
  • כלונסאות טרומיים: כלונסאות אלו מיוצרים מראש במפעל, ונחתכים לאורך הנדרש. הם מוכנסים לקרקע באמצעות מחפר או ציוד מכני אחר.
  • כלונסאות יציקה באתר: כלונסאות אלו נוצקים במקום, לאחר שהבור נחפר. הם עשויים בדרך כלל מבטון מזוין.
  • כלונסאות פלדה: כלונסאות אלו עשויות מפלדה, והן מוכנסות לקרקע באמצעות דחפור או ציוד מכני אחר.

הבחירה בסוג הכלונס המתאים תלויה במספר גורמים, כולל סוג הקרקע, עומסי המבנה הצפויים ותנאי השטח.

היתרון העיקרי של שימוש בכלונסאות הוא שהם מאפשרים לבנות מבנים גם על קרקע רכה. בנוסף, הם יכולים לעזור למנוע מפני שקיעת מבנים ופגיעה ביציבותם.

כלונסאות משמשים במגוון רחב של שימושים, כגון:

  • בניית מבנים על קרקע חולית או בוצית
  • בניית מבנים על קרקע שיש בה מי תהום
  • תמיכה בקירות תמך
  • בניית מבנים בקרבת חוף הים

השימוש בכלונסאות הוא חשוב במיוחד בבניית מבנים בעלי עומסים גדולים, כגון בניינים גבוהים או מבנים תעשייתיים.

דילוג לתוכן