אוברקאנט

אוברקאנט (Oberkante בגרמנית) הוא מונח אדריכלי המשמש לציון הקו העליון של פתח, כגון חלון או דלת. הוא נמדד מהרצפה כלפי מעלה, ומייצג את הגובה המקסימלי אליו מגיע הפתח.

המונח משמש לעתים קרובות בצירוף עם "אונטרקאנט" (Unterkante בגרמנית), שמציין את הקו התחתון של הפתח ונמדד גם הוא מהרצפה.

שימושים נפוצים לאוברקאנט:

  • בתכנון בניינים: אדריכלים ומהנדסים משתמשים באוברקאנט כדי לקבוע את מיקומם וגודלם של פתחים, וכן כדי לתאם ביניהם.
  • בבנייה: קבלנים משתמשים באוברקאנט כדי לוודא שהפתחים מותקנים בגובה הנכון.
  • בעיצוב פנים: מעצבי פנים משתמשים באוברקאנט כדי ליצור תחושה של פרופורציה ואף.

דוגמאות לשימוש באוברקאנט:

  • "האוברקאנט של החלון החדש הוא 2 מטר מהרצפה."
  • "הקבלן צריך להוריד את האוברקאנט של הדלת ב-10 ס"מ."
  • "מעצב הפנים בחר להעלות את האוברקאנט של הארונות עד התקרה."

מונחים נוספים

דמי חכירה הם תשלום תקופתי (בדרך כלל שנתי) המשולם על ידי חוכר לבעל מקרקעין עבור הזכות להשתמש בנכס לתקופה מוגדרת.

בישראל, רוב הקרקעות הן בבעלות המדינה, ולכן רוב האנשים מחזיקים בנכסים בחכירה ולא בבעלות מלאה.

סוגי חכירה עיקריים:

  • חכירה לדורות: תקופת חכירה ארוכה (49 שנים) עם אפשרות להארכה נוספת ל-49 שנים. נפוצה בעיקר במגורים.
  • חכירה רגילה: תקופת חכירה קצרה יותר (5-49 שנים) עם אפשרות להארכה. נפוצה בעיקר במגזר העסקי והחקלאי.
  • חכירה מהוונת: תשלום חד פעמי עבור כל תקופת החכירה, פוטר את החוכר מתשלום דמי חכירה שנתיים.

גורמים המשפיעים על גובה דמי החכירה:

  • מיקום הנכס: נכסים במיקום מבוקש יהיו בעלי דמי חכירה גבוהים יותר.
  • ייעוד הנכס: נכסים למגורים יהיו בעלי דמי חכירה נמוכים יותר מנכסים מסחריים או תעשייתיים.
  • גודל הנכס: נכסים גדולים יותר יהיו בעלי דמי חכירה גבוהים יותר.
  • תקופת החכירה: תקופות חכירה ארוכות יותר יהיו בעלות דמי חכירה גבוהים יותר.

אפשרויות תשלום דמי חכירה:

  • תשלום שנתי: התשלום הנפוץ ביותר.
  • תשלום היוון: תשלום חד פעמי עבור כל תקופת החכירה.
  • תשלום במספר תשלומים: ניתן לפרוס את תשלום דמי החכירה למספר תשלומים (בדרך כלל עד 15 תשלומים).

אינטרפוץ, שיבוש של המילה הגרמנית "Unterputz" שמשמעותה "מתחת לציפוי", הוא כינוי למנגנון של ברז מיקסר המותקן בדרך כלל בקיר המקלחת.

מאפיינים עיקריים:

מראה חיצוני: כלפי חוץ נראית ידית אחת בלבד, המופעלת בצורה פשוטה:
    • ככל שהידית למטה (קרובה לקיר) – כך זרימת המים חלשה יותר, עד לכדי עצירה מוחלטת.
    • ככל שהידית למעלה (רחוקה מהקיר) – כך זרימת המים חזקה יותר.
    • סיבוב הידית ימינה מגביר את זרימת המים הקרים, בעוד סיבובה שמאלה מגביר את זרימת המים החמים.
    • מצב ביניים יביא לזרימת מים פושרים.
    • ייתכנו הבדלים קלים בכיווני הסיבוב בהתאם לכיוון ההתקנה.
  מרכיבים:
    • ידית – עשויה ממתכת ובולטת מחוץ לקיר.
    • צנרת – עשויה ממתכת או פלסטיק ומוטמנת בתוך הקיר, מאחורי האריחים.
    • מנגנון – עשוי מפלסטיק ומחבר בין הידית לצנרת.
 

סוגי אינטרפוץ 

קיימים מספר סוגים של ברזי אינטרפוץ, הנבדלים זה מזה במספר יציאות הצנרת:
    • 3 דרך: הצנרת כוללת שלושה פתחים: שני פתחים אופקיים שמהם נכנסים מים חמים וקרים מהצנרת הביתית, ופתח אחד המוביל מים אל ראש המקלחת או הברזון.
    • 4 דרך: בנוסף לשלושת הפתחים של ברז 3 דרך, קיים פתח נוסף המאפשר חיבור של צינור טוש נפרד.
 

יתרונות:

  • עיצוב נקי ואסתטי: מראה מודרני ומינימליסטי המשתלב בקלות עם עיצוב חדר האמבטיה.
  • חיסכון במקום: התקנה בתוך הקיר חוסכת מקום יקר בחדר האמבטיה.
  • קלות שימוש: תפעול פשוט ואינטואיטיבי באמצעות ידית אחת.
  • תחזוקה קלה: ניקוי קל יחסית הודות למבנה החיצוני החלק.

חסרונות:

  • התקנה מורכבת: דורשת ידע מקצועי וניסיון של אינסטלטור מוסמך.
  • תיקון מורכב: במקרה של תקלה, ייתכן שיהיה צורך לפתוח את הקיר לצורך גישה למנגנון.
  • מחיר גבוה יחסית: יקר יותר מברזים קלאסיים המותקנים על גבי הכיור או הקיר.

לסיכום:

ברזי אינטרפוץ מציעים פתרון עיצובי יוקרתי וחסכוני במקום לחדר האמבטיה. עם זאת, חשוב לקחת בחשבון את עלויות ההתקנה והתיקון הגבוהות יחסית.

כלונסאות פירוש

כלונס כיסוד בניין הוא אלמנט בצורת עמוד המוחדר לתוך האדמה בחלקו התחתון ומחובר ליתר יסודות המבנה בחלקו העליון. הוא משמש לקיבוע מבנה לקרקע או לתמיכה בעומסים שונים הקשורים לקרקע.

השימוש בכלונסאות נפוץ בעיקר באדמה רכה כמו חול או בוץ, שם יסודות רגילים עלולים לגרום למבנה לשקוע. כלונסאות יכולות להיות עשויות מעץ, פלדה, בטון מזוין או בטון דרוך.

ישנם מספר סוגים של כלונסאות, הנבדלים בדרך שבה הם מוחדרים לקרקע.

סוגים עיקריים של כלונסאות:

  • כלונסאות קצה: כלונסאות אלו מחוברים לשכבת קרקע יציבה, כגון סלע או חול צפוף.
  • כלונסאות חיכוך: כלונסאות אלו נסמכים על חיכוך בין הכלונס לאדמה.
  • כלונסאות טרומיים: כלונסאות אלו מיוצרים מראש במפעל, ונחתכים לאורך הנדרש. הם מוכנסים לקרקע באמצעות מחפר או ציוד מכני אחר.
  • כלונסאות יציקה באתר: כלונסאות אלו נוצקים במקום, לאחר שהבור נחפר. הם עשויים בדרך כלל מבטון מזוין.
  • כלונסאות פלדה: כלונסאות אלו עשויות מפלדה, והן מוכנסות לקרקע באמצעות דחפור או ציוד מכני אחר.

הבחירה בסוג הכלונס המתאים תלויה במספר גורמים, כולל סוג הקרקע, עומסי המבנה הצפויים ותנאי השטח.

היתרון העיקרי של שימוש בכלונסאות הוא שהם מאפשרים לבנות מבנים גם על קרקע רכה. בנוסף, הם יכולים לעזור למנוע מפני שקיעת מבנים ופגיעה ביציבותם.

כלונסאות משמשים במגוון רחב של שימושים, כגון:

  • בניית מבנים על קרקע חולית או בוצית
  • בניית מבנים על קרקע שיש בה מי תהום
  • תמיכה בקירות תמך
  • בניית מבנים בקרבת חוף הים

השימוש בכלונסאות הוא חשוב במיוחד בבניית מבנים בעלי עומסים גדולים, כגון בניינים גבוהים או מבנים תעשייתיים.

סומסום וסומסומית הם שני סוגים של חצץ המשמשים כמצע לריצוף לבית.

ההבדל העיקרי ביניהם הוא גודל הגרגירים. סומסום הוא חצץ בעל גרגירים בגודל של 0.4-0.2 מ"מ, בעוד וסומסומית היא חצץ בעל גרגירים בגודל של 0.2-0.1 מ"מ.

גודל הגרגירים משפיע על מספר תכונות של המצע, כגון:
  • בידוד אקוסטי: סומסומית בעלת בידוד אקוסטי טוב יותר מאשר סומסום. זאת מכיוון שסומסומית מכילה יותר חללים קטנים בין הגרגירים, אשר יכולים לספוג קול.
  • ניקוז מים: סומסום בעלת יכולת ניקוז מים טובה יותר מאשר סומסום. זאת מכיוון שסומסום בעלת גרגירים גדולים יותר, אשר יכולים לאפשר למים לזרום בקלות דרך המצע.
  • קלילות: סומסום וסומסומית הן חומרים קלים, אך סומסומית קלה יותר מאשר סומסום. זאת מכיוון שסומסומית מכילה יותר חללים קטנים בין הגרגירים, אשר מפחיתים את משקל המצע.
  • עלויות : לרוב סומסומית יקרה יותר
מייבש כביסה קונדנסור הוא סוג של מייבש כביסה חשמלי הפועל באמצעות עיבוי אדי מים. בניגוד למייבשי פונקציונליים, המפזרים אוויר לח לחדר, מייבשי קונדנסור אוספים את האדים במיכל מים. למאמר המלא אודות ייבוש באמצעות מייבש כביסה, לחץ כאן

אגרגט הוא מונח כללי המתייחס לחומר גרגירי, בדרך כלל בגודל של 0.15 מ"מ עד מספר עשרות מילימטרים. אגרגטים יכולים להיות טבעיים או מלאכותיים, ומורכבים ממגוון חומרים, ביניהם:

  • סלעים גרוסים: גיר, דולומיט, בזלת, צור ועוד.
  • חול: חול ים, חול נהר, חול דיונות ועוד.
  • תערובות מלאכותיות: אפר פחם, אגרגטים קלים מחרסית תפוחה, ועוד.

השימוש העיקרי באגרגטים הוא בבנייה, כחומר מילוי בבטון ובאספלט. תכונותיהם של האגרגטים, כמו גודל, צורה, צפיפות וחוזק, משפיעות רבות על תכונות הבטון או האספלט הסופי.

שימושים נוספים של אגרגטים:

  • סלילת כבישים: משמשים כבסיס לתשתית הכביש, ומהווים חלק משמעותי מהאספלט.
  • סינון מים: משמשים במערכות סינון מים, שם הם עוזרים ללכוד לכלוך וחלקיקים אחרים.
  • גינון: משמשים כחיפוי קרקע, לשיפור ניקוז הקרקע ולמניעת צמיחת עשבים שוטים.
  • ייצור זכוכית: אגרגטים מסוימים, כמו חול צור, משמשים כחומרי גלם בתעשיית הזכוכית.

סוגי אגרגטים:

אגרגטים מסווגים על פי מספר קטגוריות:

  • מקור: טבעיים או מלאכותיים.
  • גודל: דק, גס, או תערובת של דק וגס.
  • צורה: עגול, מרובע, או לא סדיר.
  • צפיפות: קל, רגיל, או כבד.
  • שימוש: בטון, אספלט, סינון מים, גינון, ועוד.

בחירת אגרגטים:

בחירת האגרגטים המתאימים תלויה בשימוש הספציפי ובדרישות הפרויקט. יש לקחת בחשבון גורמים כמו חוזק, עמידות, צפיפות, גודל וצורה. חשוב להשתמש באגרגטים איכותיים ומתאימים על מנת להבטיח את איכות המבנה או התשתית.

לסיכום:

אגרגטים הם חומרים חשובים בתעשיית הבנייה ובתעשיות נוספות. הבנת תכונותיהם וסוגיהם השונים חיונית לבחירת האגרגטים המתאימים לכל שימוש.

הפקעה היא פעולה בה המדינה משתלטת על רכושו הפרטי של האזרח, או תופסת את הזכויות של האזרח ברכוש, תוך מתן פיצוי כספי, אך ללא הסכמת הבעלים. הנכס נלקח או לשימוש הממשלה או על ידי משלחת לצדדים שלישיים אשר יקדישו אותו לשימוש ציבורי, אזרחי או, במקרים מסוימים, פיתוח כלכלי.

הסדרה חוקית

ההפקעה בישראל מוגדרת בפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943. על פי הפקודה, השר הממונה על הקרקעות (שר האוצר) רשאי להורות על הפקעת מקרקעין לצורכי ציבור. הפקעה יכולה להתבצע גם על ידי רשויות מקומיות, למשל, על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

התנאים להפקעה

ההפקעה מותנית בקיומם של שלושה תנאים:

  • צורך ציבורי: הפקעה יכולה להתבצע רק אם קיים צורך ציבורי ממשי בנכס המופקע. הצורך הציבורי יכול להיות צורך פיזי, כגון הקמת כביש או בניית בית ספר, או צורך חברתי, כגון הקמת פארק או שמורת טבע.
  • זיקה של הצורך לנכס: הצורך הציבורי חייב להיות קשור לנכס המופקע. לדוגמה, לא ניתן להפקיע נכס פרטי לצורך הקמת גן ציבורי אם קיים שטח ציבורי חלופי בסמוך.
  • שווי הנכס: הפיצוי שיינתן לבעלי הנכס המופקע חייב להיות שווה לשווי הנכס ביום ההפקעה.

הליך ההפקעה

הליך ההפקעה מתחיל בכך שהרשות המפקיעה מפרסמת הודעה על הכוונה להפקיע את הנכס. לאחר פרסום ההודעה, בעלי הנכס המופקע יכולים להגיש התנגדויות להפקעה. ההתנגדויות ידונו בוועדה מיוחדת, אשר תמליץ לשר האוצר אם להפקיע את הנכס.

אם השר הממונה על הקרקעות מחליט להפקיע את הנכס, הוא פוקד על הפקעה. פקודת ההפקעה כוללת את פרטי הנכס המופקע, את הסיבה להפקעה ואת סכום הפיצוי שיינתן לבעלי הנכס.

הערות

  • הפקעה יכולה להתבצע גם ללא תמורה, אם הנכס המופקע הוא נכס חיוני לביטחון המדינה.
  • בעלי הנכס המופקע יכולים לערער על פקודת ההפקעה לבית המשפט המחוזי.

הפקעה בישראל

הפקעה היא כלי חשוב בידי המדינה לצורך פיתוח המדינה ושירותי הציבור. בישראל, ההפקעה משמשת למגוון מטרות, כגון:

  • הקמת תשתיות, כגון כבישים, מסילות ברזל, נמלים ושדות תעופה.
  • הקמת מבני ציבור, כגון בתי ספר, בתי חולים, משרדי ממשלה ומוסדות תרבות.
  • פיתוח אזורי, כגון הקמת שכונות חדשות או פארקים.

הפקעה יכולה להיות מורכבת וטעונה רגשית, במיוחד עבור בעלי הנכסים המופקעים. על מנת להבטיח שהפקעה תתבצע בצורה הוגנת ויעילה, חשוב להקפיד על התנאים וההליכים המפורטים בחוק.

מושג "גמלונים לגג רעפים" מתאר גמלונים המותקנים על הגג ומשמשים לתמיכה ולסיוע בביצוע עבודות על הגג, כמו תיקון גגות, צביעה, ניקוי וכו'. הם נקראים "רעפים" כי הם מותקנים על הגג ומספקים תמיכה ואחיזה באמצעות רגליים המותקנות על הצדדים של הגג. גמלונים לגג רעפים יכולים להיות מותקנים על גגות של בתים, מבני מסחר, או כל מבנה אחר שזקוק לתמיכה על הגג. זהו כלי עבודה נפוץ בתחום הבנייה והשיפוצים.

ברכה קצרה שמברכים בעת בניית מעקה על גג או מרפס של בית חדש. מצוות עשה מהתורה היא לבנות מעקה על גג, שנאמר (דברים כב, ח): "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך, ולא תשים דמים בביתך, כי יפול הנופל ממנו". כדי לקיים מצווה זו בשמחה ובהכרה, מברכים ברכה לפני תחילת הבנייה.

הנוסח המקובל של הברכה הוא:

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לעשות מעקה.

יש שנוהגים לומר גם "שהחיינו" לפני הברכה, אך יש מחלוקת הלכתית בנושא.

חשוב לציין שבניית מעקה אינה רק קיום מצווה, אלא גם צעד חשוב לשמירה על ביטחון דיירי הבית.

דילוג לתוכן