אגרגט

הפקעה היא פעולה בה המדינה משתלטת על רכושו הפרטי של האזרח, או תופסת את הזכויות של האזרח ברכוש, תוך מתן פיצוי כספי, אך ללא הסכמת הבעלים. הנכס נלקח או לשימוש הממשלה או על ידי משלחת לצדדים שלישיים אשר יקדישו אותו לשימוש ציבורי, אזרחי או, במקרים מסוימים, פיתוח כלכלי.

הסדרה חוקית

ההפקעה בישראל מוגדרת בפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943. על פי הפקודה, השר הממונה על הקרקעות (שר האוצר) רשאי להורות על הפקעת מקרקעין לצורכי ציבור. הפקעה יכולה להתבצע גם על ידי רשויות מקומיות, למשל, על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

התנאים להפקעה

ההפקעה מותנית בקיומם של שלושה תנאים:

• צורך ציבורי: הפקעה יכולה להתבצע רק אם קיים צורך ציבורי ממשי בנכס המופקע. הצורך הציבורי יכול להיות צורך פיזי, כגון הקמת כביש או בניית בית ספר, או צורך חברתי, כגון הקמת פארק או שמורת טבע.
• זיקה של הצורך לנכס: הצורך הציבורי חייב להיות קשור לנכס המופקע. לדוגמה, לא ניתן להפקיע נכס פרטי לצורך הקמת גן ציבורי אם קיים שטח ציבורי חלופי בסמוך.
• שווי הנכס: הפיצוי שיינתן לבעלי הנכס המופקע חייב להיות שווה לשווי הנכס ביום ההפקעה.

הליך ההפקעה

הליך ההפקעה מתחיל בכך שהרשות המפקיעה מפרסמת הודעה על הכוונה להפקיע את הנכס. לאחר פרסום ההודעה, בעלי הנכס המופקע יכולים להגיש התנגדויות להפקעה. ההתנגדויות ידונו בוועדה מיוחדת, אשר תמליץ לשר האוצר אם להפקיע את הנכס.

אם השר הממונה על הקרקעות מחליט להפקיע את הנכס, הוא פוקד על הפקעה. פקודת ההפקעה כוללת את פרטי הנכס המופקע, את הסיבה להפקעה ואת סכום הפיצוי שיינתן לבעלי הנכס.

הערות

• הפקעה יכולה להתבצע גם ללא תמורה, אם הנכס המופקע הוא נכס חיוני לביטחון המדינה.
• בעלי הנכס המופקע יכולים לערער על פקודת ההפקעה לבית המשפט המחוזי.

הפקעה בישראל

הפקעה היא כלי חשוב בידי המדינה לצורך פיתוח המדינה ושירותי הציבור. בישראל, ההפקעה משמשת למגוון מטרות, כגון:

• הקמת תשתיות, כגון כבישים, מסילות ברזל, נמלים ושדות תעופה.
• הקמת מבני ציבור, כגון בתי ספר, בתי חולים, משרדי ממשלה ומוסדות תרבות.
• פיתוח אזורי, כגון הקמת שכונות חדשות או פארקים.

הפקעה יכולה להיות מורכבת וטעונה רגשית, במיוחד עבור בעלי הנכסים המופקעים. על מנת להבטיח שהפקעה תתבצע בצורה הוגנת ויעילה, חשוב להקפיד על התנאים וההליכים המפורטים בחוק.

תכסית היא מושג בתחום התכנון והבנייה המתייחס לשטח הקרקע המכוסה על ידי מבנה. בדרך כלל, התכסית מחושבת במדידה כאחוז משטח המגרש הכולל. לדוגמה, תכסית של 40% פירושה שהמבנה מכסה 40% משטח המגרש, בעוד ש-60% מהשטח נותרים פתוחים.

חישוב התכסית נעשה על ידי הקרנת שטח הבניין על מגרש שטוח. חשוב לציין שחישוב זה אינו לוקח בחשבון את גובה המבנה או את מספר הקומות בו.

מטרות הגבלת התכסית:

• ניצול יעיל של קרקע: הגבלת התכסית מבטיחה שלא כל שטח המגרש יכוסה בבנייה, ונותרת קרקע פנויה לשימושים אחרים, כגון שטחי ציבור, גינון, חניה ועוד.
• שמירה על איכות הסביבה: שטחים פתוחים תורמים לאוורור, חדירת אור טבעי, ניקוז מי גשמים ועוד, וכך תורמים לשמירה על איכות הסביבה.
• עיצוב אדריכלי נעים: הגבלת התכסית מאפשרת תכנון מבנים בצורות מגוונות יותר ומאפשרת יצירת מרחב ציבורי נעים יותר.

חישוב התכסית:

חישוב התכסית נעשה על ידי הנוסחה הבאה:

תכסית (%) = (שטח הבניין / שטח המגרש) * 100

לדוגמה, עבור מבנה בשטח 200 מ"ר במגרש בשטח 500 מ"ר, התכסית תחושב כך:

תכסית (%) = (200 מ"ר / 500 מ"ר) * 100 = 40%

הבדלים בין תכסית לזכויות בנייה:

חשוב להבדיל בין תכסית לבין זכויות בנייה. זכויות בנייה מתייחסות לשטח הבניין המותר לבנייה במגרש, תוך התחשבות במספר קומות, גובה ועוד. לעומת זאת, התכסית מתייחסת רק לשטח הקרקע המכוסה על ידי המבנה, ללא קשר לגובהו.

לסיכום:

תכסית היא מושג חשוב בתחום התכנון והבנייה, והיא משפיעה על אופן ניצול הקרקע, עיצוב המבנים ואיכות הסביבה. הבנת מושג התכסית חשובה לכל מי שמעוניין לתכנן או לבנות מבנה.

אימפרגנציה היא תהליך של הספגת חומר נוזלי אל תוך חומר מוצק, כמו בטון, עץ או אבן. מטרת התהליך היא להקנות לחומר המוצק תכונות חדשות, כגון:

• עמידות בפני מים ולחות: חומר האיטום חודר לתוך נקבוביות החומר המוצק ומונע חדירת מים.
• חוזק: חומר האיטום יכול לחזק את החומר המוצק ולמנוע שחיקה.
• הגנה מפני מזיקים: חומר האיטום יכול להכיל חומרים רעילים המונעים התפתחות של פטריות, עובש וחרקים.
• מראה: חומר האיטום יכול לשנות את צבע החומר המוצק או להעניק לו גימור מבריק.

שימושים נפוצים באימפרגנציה:

• איטום קירות חיצוניים: מונע חדירת מים ולחות אל תוך המבנה, ובכך מונע נזקי רטיבות, עובש וקילוף צבע.
• איטום רצפות: מונע חדירת מים וכתמים, ומקל על ניקיון הרצפה.
• הגנה על עץ: מונע ריקבון, עובש ומזיקים, ומשפר את עמידות העץ לאורך זמן.
• איטום אבן: מונע ספיגת מים וכתמים, ומשמר את המראה הטבעי של האבן.
• שיקום וחיזוק תשתיות בטון: חומר האיטום חודר לתוך סדקים וחריצים בבטון ומחזק אותו.

סוגי חומרי אימפרגנציה:

קיימים סוגים רבים של חומרי אימפרגנציה, ביניהם:

• על בסיס סילוקסן: חומר שקוף וחסר ריח, עמיד בפני UV ומתאים לשימוש פנימי וחיצוני.
• על בסיס אקרילי: חומר זול יחסית, קל לשימוש ומתאים לשימוש פנימי וחיצוני.
• על בסיס פוליאוריטן: חומר עמיד מאוד, בעל כושר הידבקות גבוה ומתאים לשימוש פנימי וחיצוני.
• על בסיס שעווה: חומר טבעי, ידידותי לסביבה ומתאים לשימוש על עץ.

בחירת חומר אימפרגנציה:

חשוב לבחור חומר אימפרגנציה המתאים לשימוש הרצוי ולסוג החומר המוצק שאותו רוצים לאטום. יש לקחת בחשבון גורמים כגון:

• תנאי מזג האוויר: חומר האיטום צריך להיות עמיד בתנאי מזג האוויר השוררים באזור.
• סוג החומר המוצק: חומר האיטום צריך להיות מתאים לסוג החומר המוצק שאותו רוצים לאטום.
• המראה הרצוי: ישנם חומרי אימפרגנציה שקופים וישנם חומרי אימפרגנציה צבעוניים.
• ** התקציב:** מחירי חומרי האימפרגנציה משתנים בהתאם לסוג החומר ולמותג.

יישום אימפרגנציה:

ניתן ליישם אימפרגנציה בעצמך או באמצעות איש מקצוע. יישום עצמי של אימפרגנציה אינו מסובך, אך חשוב לוודא שהחומר מיושם בצורה אחידה ועל פי הוראות היצרן.

טיפים ליישום אימפרגנציה:

• ודא שהמשטח נקי ויבש לפני יישום חומר האיטום.
• ערבב היטב את חומר האיטום לפני השימוש.
• החל את חומר האיטום בשכבות דקות ואחידות.
• תן לכל שכבה להתייבש לפני יישום השכבה הבאה.
• עיין תמיד בהוראות היצרן לפני יישום חומר האיטום.

סיכום

אימפרגנציה היא דרך יעילה להגן על חומרים רבים מפני נזקי מים, לחות, מזיקים ושחיקה. עם זאת, חשוב לשקול את היתרונות והחסרונות של אימפרגנציה לפני קבלת החלטה האם ליישם אותה.

הגדרה: תוכנית מדידה טופוגרפית היא תיאור גרפי מפורט של פני השטח באזור מסוים.

תוך התייחסות הן לממד האופקי (קואורדינטות X ו-Y) והן לממד האנכי (גובה).

תוכנית זו נוצרת על ידי מודד מוסמך תוך שימוש בטכניקות מדידה מתקדמות, ומכילה מידע רב:

• גבולות: מיקום וצורת גושי קרקע, חלקות, וחלקות משנה.
• תכסית: מיקום וסוג של עצמים פיזיים על פני השטח, כגון מבנים, כבישים, צמחייה, גופי מים ועוד.
• תבליט: תיאור פני השטח עצמם, באמצעות קווי גובה ונקודות גובה.
• פרטים נוספים: מערכות תשתית תת-קרקעיות, סימוני גובה, נתוני ניקוז ועוד.

שימושים: תוכניות מדידה טופוגרפיות משמשות למגוון רחב של צרכים, ביניהם:

• תכנון הנדסי ואדריכלי: תכנון מבנים, תשתיות, כבישים, גשרים ועוד.
• הגשת בקשות להיתר בניה: תוכניות בניין עיר (תב"ע) ותוכניות להיתר בניה מחייבות צירוף תוכנית מדידה טופוגרפית.
• רישום מקרקעין: לצורך רישום זכויות במקרקעין בלשכת רישום המקרקעין.
• מדידות הנדסיות: חישובי כמויות עפר, תכנון עבודות עפר, תכנון תוואי שטח ועוד.
• מיפוי גאוגרפי: יצירת מפות טופוגרפיות דיגיטליות.

דרישות: תוכניות מדידה טופוגרפיות חייבות לעמוד בדרישות חוק המודדים ובנהלים של המרכז למיפוי ישראל (מפ"י).

הן חייבות להיות מדויקות, ערוכות בקנה מידה מתאים וחתומות על ידי מודד מוסמך.

תהליך הכנת תוכנית:

1. הזמנת מודד מוסמך: בעל המקצוע יבצע את עבודת המדידה בשטח תוך שימוש בציוד מתקדם.
2. עיבוד נתונים: ניתוח נתוני המדידה והתאמתם לדרישות התקן.
3. הכנת תוכנית: יצירת תרשים ממוחשב הכולל את כל המידע הנדרש.
4. אישור: הגשת התוכנית לאישור מפ"י.

סוגים של תוכניות מדידה:

• מפה מצבית: מציגה את מיקום וסוג האובייקטים בשטח ללא התייחסות לגובה.
• מפה טופוגרפית: מציגה את פני השטח תוך התייחסות הן לממד האופקי והן לממד האנכי.
• תכנית לצורכי רישום (תצ"ר): מפה טופוגרפית מיוחדת המשמשת לצורך רישום זכויות במקרקעין.

לסיכום

תוכנית מדידה טופוגרפית היא כלי חשוב ורב-תכליתי המשמש למגוון רחב של צרכים הנדסיים, אדריכליים ותכנוניים. תוכנית זו חייבת להיות מדויקת וערוכה על ידי מודד מוסמך בהתאם לדרישות החוק.

מה חשוב לקחת בחשבון?

• תקציב: יש להקציב תקציב מתאים לבניית הבריכה, כולל עלויות עבודות עפר, בטון, מערכת גלישה, ציוד טיהור ועוד.
• שטח: יש לוודא שהחצר גדולה מספיק להכיל את הבריכה, תעלות היקפיות ובור איזון.
• היתרים: יש להוציא היתר בנייה מהרשות המקומית לפני תחילת הבנייה.
• תחזוקה: יש לקחת בחשבון את העלויות והזמן הנדרשים לתחזוקה שוטפת של הבריכה.

לקריאת מאמר מלא ומפורט אודות שקע / עמדת טעינה לרכב חשמלי לחץ כאן!

הספר הכחול, הידוע גם בכינויו המפרט הכללי לעבודות בנייה, הוא מסמך סטנדרטי שמהווה חלק ממסמכי המכרז והחוזה לבנייה של משרדי ממשלה בישראל. המסמך פורסם על ידי הוועדה הבין משרדית לסטנדרטיזציה של מסמכי החוזה ולמיחשובם, והוא נועד להסדיר את אופן ביצוע עבודות הבנייה, כולל אופן המדידה, התכולה, איכות החומרים והביצוע, וכן נושאים משפטיים וביטוחיים.

מטרות הספר הכחול

מטרותיו העיקריות של הספר הכחול הן:

• להבטיח אחידות בביצוע עבודות הבנייה, על מנת לשפר את איכותן ולחסוך בעלויות.
• להסדיר את היחסים בין היזם לקבלן, על מנת למנוע מחלוקות וסכסוכים.
• להגן על הציבור מפני ביצוע עבודות בנייה רשלניות או לא תקינות.

מבנה הספר הכחול

הספר הכחול מחולק ל-100 פרקים, כאשר כל פרק עוסק בתחום בנייה ספציפי, כגון:

• עבודות עפר
• עבודות בטון
• עבודות מתכת
• עבודות עץ
• עבודות אלומיניום
• עבודות חשמל
• עבודות אינסטלציה
• עבודות גימור

כל פרק כולל את המידע הבא:

• הגדרות ותיאורים של עבודות הבנייה
• אופן המדידה
• תכולת העבודה
• איכות החומרים והביצוע
• נושאים משפטיים וביטוחיים

שימוש בספר הכחול

הספר הכחול נועד להיות חלק ממסמכי המכרז והחוזה לבנייה של משרדי ממשלה. היזם מחויב להשתמש בספר הכחול בעת עריכת המכרז, והקבלן מחויב להשתמש בספר הכחול בעת ביצוע העבודה.

הספר הכחול מהווה כלי חשוב להבטחת ביצוע עבודות בנייה איכותיות ובטוחות. הוא מספק מידע מקיף ומפורט על כל שלבי ביצוע העבודה, ומסייע ליזמים ולקבלנים להימנע מטעויות וסכסוכים.

דוגמאות לשימוש בספר הכחול

להלן מספר דוגמאות לשימוש בספר הכחול:

• אופן המדידה: הספר הכחול מגדיר את אופן המדידה של עבודות הבנייה השונות. לדוגמה, עבודות עפר נמדדות לפי נפח, עבודות בטון נמדדות לפי כמות, ועבודות חשמל נמדדות לפי מספר יחידות.
• תכולת העבודה: הספר הכחול מפרט את תכולת העבודה של כל שלב בביצוע העבודה. לדוגמה, שלב היסודות של בניין כולל את עבודות העפר, הבטון, הברזל והמתקנים ההנדסיים.
• איכות החומרים והביצוע: הספר הכחול קובע דרישות לאיכות החומרים והביצוע של עבודות הבנייה. לדוגמה, בטון חייב להיות באיכות מסוימת, והחשמל חייב להיות מותקן לפי תקנות החשמל.
• נושאים משפטיים וביטוחיים: הספר הכחול כולל סעיפים משפטיים וביטוחיים, כגון תנאי אחריות וביטוח.

עדכונים לספר הכחול

הספר הכחול מתעדכן מעת לעת על מנת להתאים אותו לשינויים הטכנולוגיים והרגולטוריים. עדכונים אלו נערכים על ידי הוועדה הבין משרדית לסטנדרטיזציה של מסמכי החוזה ולמיחשובם.

תוכנית קונסטרוקטיבית היא תרשים המציג את המבנה הפנימי של מבנה, כולל שלד המבנה, התקרות, והרצפות. היא נועדה להבטיח את יציבות המבנה ועמידותו בפני עומסים, כגון משקל המבנה עצמו, משקל המשתמשים והציוד, וכן עומסים חיצוניים, כגון רוחות ורעשים.

תוכנית קונסטרוקטיבית מורכבת מרכיבים רבים, כגון:

• עמודים: עמודים הם אלמנטים קונסטרוקטיביים אנכייים התומכים בקורות. הם עשויים בדרך כלל מבטון או מפלדה.
• קורות: קורות הן אלמנטים קונסטרוקטיביים אופקיים התומכים ברצפות ובקירות. הן עשויות בדרך כלל מבטון, מפלדה או עץ.
• רצפות: רצפות הן אלמנטים קונסטרוקטיביים אופקיים התומכים במשקל של המשתמשים והציוד. הן עשויות בדרך כלל מבטון, מפלדה או עץ.
• קירות: קירות הם אלמנטים קונסטרוקטיביים אנכיים המעניקים למבנה יציבות ותמך. הם עשויים בדרך כלל מבטון, מפלדה או לבנים.
• חיזוקים: חיזוקים הם אלמנטים קונסטרוקטיביים המעניקים למבנה חוזק נוסף. הם עשויים בדרך כלל מברזל או מפלדה.

תוכנית קונסטרוקטיבית היא מסמך חשוב מאוד בתהליך הבנייה. היא משמשת את המהנדסים והקבלנים לביצוע הבנייה בהתאם לתקנים ולחוקים.