תב"ע

מפקח בנייה הוא איש מקצוע בתחום הבנייה שאחראי על פיקוח על בניית מבנים, החל מהשלבים הראשונים של התכנון ועד לסיום הבנייה.

תפקידו של מפקח הבנייה הוא לוודא שהבנייה מתבצעת בהתאם לתוכניות התכנון, לתקנים ולתקנות. הוא עושה זאת על ידי ביקור באתר הבנייה באופן קבוע, בדיקת העבודה המתבצעת ויצירת תקשורת עם הקבלנים, מנהלי העבודה והעובדים.

מפקח בנייה צריך להיות בעל ידע וניסיון בתחום הבנייה. הוא צריך להיות מסוגל לקרוא ולהבין תוכניות בנייה, לזהות כשלים בבנייה ולפתור בעיות. מפקח בנייה צריך גם להיות בעל כישורי תקשורת טובים כדי שיתקשר ביעילות עם הגורמים השונים המעורבים בפרויקט בנייה.

להלן כמה מתחומי האחריות של מפקח בנייה:

• בדיקת תוכניות התכנון של המבנה ולוודא שהן עומדות בתקנים ובתקנות
• ביקור באתר הבנייה באופן קבוע כדי לפקח על העבודה המתבצעת
• בדיקת איכות החומרים והעבודה
• טיפול בבעיות ובבעיות באתר הבנייה
• ניהול תקציב הפרויקט
• עמידה בלוחות הזמנים של הפרויקט
• התקשורת עם הלקוחות, הקבלנים והעובדים

מפקחי בנייה יכולים לעבוד עבור חברות בנייה, חברות פיתוח נדל"ן או באופן עצמאי. הם יכולים לעבוד על מגוון רחב של פרויקטים בנייה, החל מבנייני מגורים, מבני מסחר ומבני ציבור.

תשריט הוא תרשים המציג ייצוג גרפי של מבנה, שטח בנוי או תוכנית עירונית. הוא כולל פרטים כמו גבולות, חלוקה פנימית, ייעוד השטחים וסמלים מוסכמים לצורך זיהוי קל.

ניתן למצוא תשריטים בהקשרים שונים, ביניהם:

• תוכנית בניין עיר (תב"ע): מציג את חלוקת השטח העירוני לייעודים שונים, כגון מגורים, מסחר, תעשייה, שטחים ציבוריים ועוד. התשריט מלווה בתקנון המגדיר את זכויות הבנייה בכל אזור.
• תשריט בית משותף: מציג את חלוקת הבניין לדירות ולחלקים המשותפים, וכן את שטחם וייעודם. התשריט משמש לצורך רישום הבית המשותף וניהולו.
• תשריט דירה: מציג את חלוקת החדרים בדירה, שטחם ומיקומם. התשריט משמש לצורך קבלת היתר בנייה, תכנון עיצוב פנים ועוד.
• תשריט הנדסי: תשריט מפורט המציג את מערכות הבניין, כגון מערכת החשמל, האינסטלציה, מיזוג האוויר ועוד. התשריט משמש לצורך תכנון, ביצוע ואחזקה של מערכות אלו.

חשיבות התשריט

לתשריט חשיבות רבה בהקשרים רבים:

• תכנון: משמש ככלי עבודה הכרחי לתכנון מבנים, שכונות וערים. הוא מאפשר לראות את התמונה המלאה ולתכנן בצורה יעילה תוך התחשבות בכל הגורמים הרלוונטיים.
• רישום:  משמשים לצורך רישום מקרקעין ובתים משותפים. הם מהווים ראיה חיונית לזכויות הבעלות ולשימוש בשטח.
• ניהול: משמשים לניהול מבנים ובתים משותפים. הם מאפשרים לזהות בעיות תחזוקה, לתכנן שיפוצים ולנהל את השימוש בחלקים המשותפים בצורה יעילה.
• תקשורת: תשריטים משמשים ככלי תקשורת יעיל בין אנשי מקצוע שונים, כגון אדריכלים, מהנדסים, קבלנים ודיירים. הם מאפשרים לכל הצדדים המעורבים להבין את התכנון בצורה ברורה וחד משמעית.

היכן ניתן למצוא תשריטים?

ניתן למצוא תשריטים במקומות הבאים:

• הרשות המקומית: מחלקת ההנדסה של הרשות המקומית מחזיקה בתשריטים של כל המבנים בתחומה. ניתן לעיין בתשריטים אלו ולצאת מהם העתקים בתשלום.
• לשכת רישום המקרקעין (טאבו): בלשכת רישום המקרקעין ניתן למצוא תשריטים של נכסים מקרקעין, כגון דירות, בתים ומגרשים.
• אתרי אינטרנט ממשלתיים: קיימים אתרי אינטרנט ממשלתיים המאפשרים לצפות בתשריטים של תוכניות בניין עיר ושל נכסים מקרקעין מסוימים.
• ארכיונים: בארכיונים ממלכתיים ופרטיים ניתן למצוא תשריטים היסטוריים של מבנים ויישובים.

סיכום

תשריט הוא כלי חשוב המשמש בהקשרים רבים, החל מתכנון מבנים ועד לניהול בתים משותפים. ניתן למצוא תשריטים במקומות שונים, ביניהם הרשות המקומית, לשכת רישום המקרקעין ואתרי אינטרנט ממשלתיים.

 

מה חשוב לקחת בחשבון?

• תקציב: יש להקציב תקציב מתאים לבניית הבריכה, כולל עלויות עבודות עפר, בטון, מערכת גלישה, ציוד טיהור ועוד.
• שטח: יש לוודא שהחצר גדולה מספיק להכיל את הבריכה, תעלות היקפיות ובור איזון.
• היתרים: יש להוציא היתר בנייה מהרשות המקומית לפני תחילת הבנייה.
• תחזוקה: יש לקחת בחשבון את העלויות והזמן הנדרשים לתחזוקה שוטפת של הבריכה.

מה זה אשפרת בטון?

אשפרת בטון היא תהליך חיוני להתקשות נכונה של בטון. במהלך התהליך, דואגים לשמור על תנאי לחות ספציפיים סביב הבטון הטרי, על מנת לאפשר לו להתייבש בקצב אחיד ומבוקר.

למה אשפרת בטון חשובה?

• חוזק: אשפרה נכונה מעניקה לבטון חוזק מקסימלי. ללא אשפרה, הבטון עלול להיות חלש באופן משמעותי, מה שפוגע ביציבות המבנה ועמידותו.
• עמידות: אשפרה תורמת גם לעמידות הבטון בפני סדקים, שחיקה ובלאי לאורך זמן.
• מניעת התכווצות: התייבשות מהירה מדי של הבטון עלולה לגרום להתכווצותו, מה שמוביל להופעת סדקים. אשפרה מונעת התכווצות זו ומבטיחה משטח בטון אחיד וחלק.

סוגי אשפרת בטון:

קיימות מספר שיטות לאשפרת בטון, הנפוצות שביניהן:

• התזת מים: שיטה ותיקה ופשוטה, בה מתבצעת התזת מים עדינה על פני הבטון באופן קבוע.
• יריעות אשפרה: יריעות מיוחדות המכסות את הבטון ושומרות על רמת לחות גבוהה סביבו.
• חומרים כימיים: שימוש בחומרים כימיים המונעים את אידוי המים מהבטון.
• שילוב שיטות: ניתן לשלב בין מספר שיטות אשפרה על מנת להשיג את התוצאות הטובות ביותר.

ביצוע אשפרת בטון:

אופן ביצוע אשפרת הבטון תלוי בגורמים שונים, כגון סוג הבטון, תנאי הסביבה וגודל הפרויקט. חשוב להתייעץ עם מומחה בתחום על מנת לבחור את שיטת האשפרה המתאימה ביותר ולפקח על ביצועה בצורה נכונה.

תקנים:

קיימים תקנים ישראליים ובינלאומיים המגדירים את דרישות האשפרה עבור סוגים שונים של בטון ותנאי עבודה שונים. חשוב לוודא שהאשפרה מתבצעת בהתאם לתקנים אלה.

לסיכום:

אשפרת בטון היא תהליך חיוני להבטחת חוזק, עמידות ואיכות של מבני בטון. ביצוע אשפרה נכונה על ידי אנשי מקצוע מנוסים חיוני להבטחת עמידות המבנה לאורך זמן.

פאנג שוואי היא אמנות סינית עתיקה העוסקת ביצירת איזון והרמוניה בין האדם לסביבתו. גישת פאנג שוואי מתבססת על זרימה אנרגטית נכונה ("צ'י") בבית, שתורמת לטיפוח תחושת רווחה, בריאות, הצלחה ושפע. תכנון בית באמצעות פאנג שוואי משלב עקרונות עיצוביים ותפיסות פילוסופיות, תוך התחשבות במגוון גורמים כמו מיקום הבית, כיווני השמיים, מפת בגואה ותאריך הלידה של הדיירים. למאמר המלא והמורחב אודות: פאנג שוואי לחץ כאן!

בנייה ירוקה היא גישה לתכנון , בניה , שיפוץ ושדרוג המבנה באמצעות הטמעת התקנים הרלונטים לבניה והביצוע תוך התחשבות בסביבה ובמשאבים שהוגדרו לכך. הבניה הירוקה כוללת שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, חסכון באנרגיה ובמים, ניהול פסולת יעיל והתאמה לאקלים המקומי.

תחילת ההתפתחות  לאנרגיה ירוקה ומתחדשת בישראל, החלה להתפתח בשנות ה-90 של המאה ה-20. . בשנת 2020 פורסם תקן ישראלי לבנייה ירוקה (ת"י 5281), המגדיר את הדרישות לבנייה ירוקה בישראל. למידע שלם ומלא אודות בניה ירוקה ואנרגיה מתחדשת לחץ כאן!

דו"ח קרקע הוא מסמך הנדסי המכיל מידע מקיף על תכונות הקרקע באזור מסוים. הוא משמש אדריכלים, מהנדסים וקבלנים לתכנון וביצוע עבודות בנייה ופיתוח.

מה כולל דו"ח קרקע?

• תיאור גיאולוגי: תיאור של תצורת הקרקע, סוגי הסלעים והקרקעות באזור, היסטוריה גיאולוגית ועוד.
• תכונות פיזיקליות: נתונים על גודל גרגירי הקרקע, צפיפות, נקבוביות, חדירות מים ועוד.
• תכונות כימיות: נתונים על רמת החומציות, מליחות, תכולת חומרים אורגניים ועוד.
• תכונות הנדסיות: נתונים על חוזק הקרקע, עמידות בשקיעה, נטייה להתנזלות ועוד.
• המלצות: המלצות לביסוס המבנה, תכנון מערכות ניקוז, עבודות עפר ועוד.

מתי נדרש דו"ח קרקע?

• לפני תכנון וביצוע כל עבודת בנייה, כגון: בניית בית, בניין, כביש, גשר ועוד.
• לפני ביצוע עבודות פיתוח, כגון: חפירת תעלות, התקנת תשתיות ועוד.
• במקרים של חשש ליציבות הקרקע, כגון: באזורים עם מדרונות תלולים, באזורים עם סיכון להצפות ועוד.

מי מכין דו"ח קרקע?

דו"ח קרקע מוּכּן על ידי יועץ קרקע מוסמך. יועץ קרקע הוא מהנדס בעל ידע וניסיון בתחום הגיאולוגיה וההנדסה הגיאוטכנית.

תהליך הכנת דו"ח קרקע

• איסוף נתונים: יועץ הקרקע יאסוף נתונים קיימים על האזור, כגון: מפות גיאולוגיות, נתוני קידוחים קודמים ועוד.
• ביצוע עבודות שטח: יועץ הקרקע יבצע עבודות שטח, כגון: חפירת בורות ניסיון, ביצוע קידוחים, בדיקות מעבדה ועוד.
• ניתוח נתונים: יועץ הקרקע ינתח את הנתונים שנאספו ויכין דו"ח הכולל את ממצאי הבדיקה והמלצות מקצועיות.

חשיבות דו"ח קרקע

דו"ח קרקע מקצועי תורם רבות לתכנון וביצוע עבודות בנייה ופיתוח בטוחות ויעילות. הוא מסייע למנוע תאונות, נזקים ועיכובים במהלך הפרויקט.