יסוד עובר – שלא יעבור מעליכם!

יסוד עובר, המכונה גם רצועת יסוד, הוא סוג יסוד רדוד נפוץ בבנייה. הוא מורכב מקורה בטון ארוכה שנבנית לאורך קו שמעליו נבנים קירות נושאים. יסוד עובר מפזר את המשקל של המבנה על פני שטח גדול יותר של הקרקע, מה שהופך אותו מתאים למבנים קלים יחסית ולשטחים עם קרקע יציבה.

 

באיזה שלב מתבצע תהליך יסוד עובר?

יסוד עובר מתבצע לפני תהליך הבנייה. כשמו כן הוא, חלק בלתי נפרד מיסודות המבנה.

 

מהם השיקולים לבחירה של יסוד עובר?

בחירת סוג היסוד המתאים תלויה במספר גורמים, ביניהם:

סוג המבנה: יסוד עובר מתאים למבנים קלים יחסית, כמו בתים פרטיים, מבני ציבור קטנים ועוד.

מאפייני הקרקע: האם הקרקע יציבה ואינה נוטה להתיישב או להיסחף? במידה והקרקע אינה יציבה, יסוד עובר אינו יתאים לה.

תקציב הפרויקט: יסוד עובר הוא אופציה חסכונית יחסית.

אפשרויות התכנון: כדאי לדעת שיסוד עובר מגביל את אפשרויות התכנון האדריכלי.

 

מדוע יסוד עובר מתאים בעיקר למבנים קלים ולשטחים עם קרקע יציבה?

מבנים אלו מפעילים עומס קטן יותר על הקרקע ולכן יסוד עובר מסוגל לתמוך בהם בצורה יעילה.

יסוד עובר מפזר את המשקל של המבנה על פני שטח גדול יותר של הקרקע. פיזור זה מפחית את הלחץ על כל נקודה בקרקע, מה שהופך את היסוד מתאים יותר לקרקע שאינה חזקה במיוחד.

יש לזכור שקרקע יציבה מסוגלת לתמוך במשקל המבנה לאורך זמן מבלי לגרום ליסוד להיסדק או להתעוות.

 

למה יסוד עובר לא מתאים לקרקע שאינה יציבה?

במקרה של קרקע לא יציבה, יסוד עובר עלול לא להיות מתאים מכיוון שקיים סיכון שהקרקע תתיישב או תיסחף תחת עומס המבנה.

 

האם יסוד עובר מתאים למבנים כבדים?

התשובה היא לא. יסוד עובר אינו מתאים למבנים כבדים (בנייני מגורים רבי קומות, מבנים תעשייתיים ועוד), זאת מכיוון שמבנים אלו מפעילים עומס גדול יותר על הקרקע ולכן נדרשים להם סוגים חזקים יותר של יסודות, כמו יסודות עמוקים או יסודות כלונסאות.

 

 

יסוד עובר, המכונה גם רצועת יסוד, הוא סוג יסוד רדוד נפוץ בבנייה. הוא מורכב מקורה בטון ארוכה שנבנית לאורך קו שמעליו נבנים קירות נושאים. יסוד עובר מפזר את המשקל של המבנה על פני שטח גדול יותר של הקרקע, מה שהופך אותו מתאים למבנים קלים יחסית ולשטחים עם קרקע יציבה.

יסוד עובר – יתרונות מול חסרונות

פשוט וקל להקמה: ניתן להקים יסוד עובר יחסית בקלות ובמהירות, מה שהופך אותו לאופציה חסכונית.

זול יחסית: חומרי הבנייה הנדרשים להקמת יסוד עובר אינם יקרים, כך שמדובר באפשרות אטרקטיבית מבחינה כלכלית.

מתאים לשטחים קטנים: יסוד עובר יתאים בול למבנים קטנים יחסית, כמו בתים פרטיים, מבני ציבור קטנים ועוד.

מתאים לקרקע יציבה: יסוד עובר יהיה רלוונטי במיוחד לקרקע יציבה, שאינה נוטה להתיישב או להיסחף.

אינו מתאים למבנים כבדים: ליסוד עובר ישנה חוסר התאמה עבור מבנים כבדים, כמו בנייני מגורים רבי קומות, מבנים תעשייתיים ועוד.

רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע: חשוב לדעת שאם הקרקע אינה יציבה ונוטה להתיישב בצורה שאינה אחידה, יסוד עובר עלול להיסדק או להתעוות, מה שעלול להוביל לנזקים למבנה. עדיף לא להיכנס לזה מלכתחילה.

מגביל את אפשרויות התכנון: כדאי להיות מוכנים לכך שיסוד עובר מגביל את אפשרויות התכנון האדריכלי, זאת מכיוון שהוא חייב להיבנות לאורך קו ישר.

 

יסוד עובר – האם מדובר בטכנולוגיה חדשנית?

התשובה היא לא. להפך, דווקא מדובר בטכנולוגיה עתיקה יחסית, שתחילתה עוד בימי קדם. ניתן למצוא עדויות לשימוש ביסוד עובר עוד בבנייה העתיקה, כגון בחפירות ארכיאולוגיות באזורים כמו מסופוטמיה, מצרים ויוון העתיקה.

 

מי המציא את יסוד עובר?

קשה לקבוע באופן חד משמעי מי היה הראשון לפתח את יסוד העובר בצורתו המודרנית. לאורך ההיסטוריה, הוגשו מספר פטנטים הקשורים ליסוד עובר, המתארים שיפורים ושכלולים שונים בטכנולוגיה.

 

מי מוסמך לבצע תהליך הקמה של יסוד עובר?

מהנדס בניין: מהנדס הבניין אחראי על תכנון היסוד, הכולל קביעת עומק היסוד, רוחבו, סוג הבטון הנדרש ופרטים נוספים.

קבלן יסודות: קבלן היסודות אמון על ביצוע עבודות הקרקע, יציקת הבטון והקמת היסוד עצמו.

פועלים: הפועלים מבצעים את עבודות השטח, תחת פיקוחו של קבלן היסודות.

 

איך מתבצע תהליך של הקמת יסוד עובר?

סימון השטח: בשלב הראשון, מסמנים את מיקום היסוד על הקרקע, בהתאם לתכנון של מהנדס הבניין.

חפירות: לאחר מכן מבוצעות חפירות בקרקע, בהתאם לעומק ורוחב היסוד המתוכננים.

הכנת תשתית: עכשיו זה הזמן להכין את תשתית היסוד, הכוללת בדרך כלל הידוק הקרקע, הנחת שכבת אבן גיר או חצץ וביצוע עבודות ניקוז.

יציקת בטון: בשלב זה מוזגים בטון אל תוך התבניות שהוכנו מראש. הבטון יכיל בדרך כלל מלט, חול, חצץ ומים וייתכן שיוספו לו גם חומרים נוספים בהתאם לצורך.

רעידות: לאחר יציקת הבטון, מבוצעות עבודות רעידות על מנת להסיר בועות אוויר מהבטון ולשפר את חוזקו.

טפסנות: לאחר שהבטון התקשה, מסירים את התבניות וחושפים את יסוד העובר.

בדיקות: בשלב הסופי יתבצעו בדיקות איכות על מנת לוודא שהיסוד עומד בדרישות התכנון ושהוא אכן מסוגל לתמוך במשקל המבנה.

 

חשוב לציין שתהליך הקמת יסוד עובר עלול להשתנות מעט בהתאם לתנאי הקרקע, סוג המבנה ודרישות התכנון.

 

לסיכום:

יסוד עובר הוא פתרון יעיל וחסכוני עבור מבנים קלים יחסית ולשטחים עם קרקע יציבה.

עם זאת, חשוב לציין שהוא אינו מתאים לכל סוגי המבנים ולכל סוגי הקרקע. בחירת סוג היסוד המתאים תלויה במספר גורמים וחשוב להתייעץ עם מהנדס בניין מוסמך לפני קבלת החלטה לכאן או לכאן.

 

שתפו אחרים

Facebook
Print
Email
WhatsApp

*על מנת שנוכל לשפר את חווית הגלישה והמידע באתר, נשמח לשמוע הערות למידע וחווית האתר. * אין לראות במידע באתר זה כיעוץ מקצועי ואין לעשות שימוש במידע המוצג באתר זה חוות דעת מקצועית.

עוד באותו נושא

משפצים?! מידע שיכול לעזור:

אחרונים בפורטל

טיפים לגינה

יכול לעניין אותך גם

מיגון אש פסיבי – מה זה ומי צריך את זה?
לשקט נפשי אין מחיר! כמה עולה ריסוס לבית?
יסוד עובר – שלא יעבור מעליכם!
הכניסו את הטבע הביתה: כל היתרונות של טיח מינרלי!
פינוי פסולת בניין בעקבות שיפוצים
דילוג לתוכן