פרוגרמה (תכנית בנייה)

דמי היתר הם תשלום שגובה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) עבור מימוש זכויות נוספות או שונות בקרקע, שעבורן לא שולמה לרשות תמורה.

במילים אחרות:

• רמ"י משכירה קרקעות לזמן מוגדר (לרוב 49 שנים) תמורת דמי חכירה שנתיים.
• חוזה החכירה מגדיר את זכויות הבנייה והשימוש המותרים בקרקע.
• אם בעל החכירה רוצה לבצע שינוי שדורש זכויות נוספות (לדוגמה, תוספת בנייה, שינוי יעוד, פיצול מגרש), עליו לשלם לרמ"י דמי היתר.

מקרים נפוצים בהם נדרשים דמי היתר:

• תוספת שטח בנייה: בניית יחידת דיור נוספת, הרחבת בית קיים, בניית ממ"ד, בניית מרפסת.
• שינוי יעוד: הפיכת שטח חקלאי למגורים, הפיכת שטח מסחרי למגורים.
• פיצול מגרש: חלוקת מגרש אחד לשני מגרשים נפרדים.
• הקמת מבנה חדש: בניית בית חדש, בניית מחסן, בניית בריכה.

חישוב דמי היתר:

• דמי ההיתר מחושבים לפי הפרש השווי בין ערך הקרקע לפני השינוי (לפי זכויות הבנייה והשימוש המוגדרות בחוזה החכירה) לערכה לאחר השינוי.
• שיעור התשלום נקבע בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל, והוא נע בין 31% ל-50% מההפרש.
• ניתן להגיש השגה שמאית או משפטית על גובה דמי ההיתר.

תב"ע פירוש

תב"ע, או תוכנית בניין עיר, היא מסמך בעל תוקף חוקי שנועד להסדיר את השימוש בקרקע בשטח נתון כלשהו. תב"ע מגדירה את ייעוד הקרקע, את זכויות הבניה שניתן לממש בה, ואת הוראות הבניה שיש לפעול לפיהן.

תב"ע מורכבת משני חלקים עיקריים:

• תשריט: התשריט הוא הביטוי הגרפי של תב"ע, והוא מציג את ייעוד הקרקע, את קוי הבניין, את גבולות התכנית, ואת סמלים ונתונים נוספים.
• תקנון: התקנון הוא התיאור המילולי של תב"ע, והוא מפרט את מטרות התכנית, את הוראותיה, וכן את הזכויות והחובות של בעלי הקרקע בשטח התכנית.

תב"ע נערכת על ידי ועדות תכנון מקומיות או מחוזיות, והיא מחייבת את כל בעלי הקרקע בשטח התכנית.

החשיבות של תב"ע היא בכך שהיא מסדירה את השימוש בקרקע באופן שוויוני ויעיל. תב"ע מאפשרת לרשויות המקומיות לתכנן את עתיד היישוב או העיר, ולדאוג לכך שהקרקע תהיה בשימוש היעיל ביותר עבור תושבי המקום.

תב"ע היא כלי חשוב גם עבור משקיעים בנדל"ן. תב"ע יכולה להשפיע על ערך הקרקע, על אפשרויות הבניה בה, ועל פוטנציאל ההשבחה שלה.

סוגי תב"ע

ישנם סוגים שונים של תב"ע, בהתאם לשטח הנכלל בהן ולמטרות שהן מגדירות. העיקריים שבהם הם:

• תוכנית מתאר כוללנית (תמ"א 35) – תוכנית זו קובעת את השימושים העיקריים בשטח נתון, את היקפי הבנייה המותרים ואת אופן הבנייה. תוכנית זו מחייבת את כל התוכניות האחרות החלות בשטח.
• תוכנית מתאר מפורטת (תב"ע מפורטת) – תוכנית זו מסדירה את השימוש בקרקע ברמת פירוט גבוהה יותר מתוכנית מתאר כוללנית. היא קובעת את המגרשים, את השימושים המותרים בכל מגרש ואת אופן הבנייה בו.
• תוכנית רשמית – תוכנית זו אושרה על ידי ועדת תכנון מקומית או מחוזית.
• תוכנית לא רשמית – תוכנית זו לא אושרה על ידי ועדת תכנון, אך היא מחייבת את הרשויות המקומיות בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה.

 

חשיבותה של תב"ע

תב"ע היא מסמך חשוב המשפיע על חיינו במגוון היבטים. היא קובעת את השימושים האפשריים בקרקע, את היקפי הבנייה המותרים ואת אופן הבנייה. לכן, חשוב להכיר את התב"ע החלה בשטח שבו אנו מתגוררים או עובדים.  

איך ניתן למצוא מידע על תב"ע?

ניתן למצוא מידע על תב"ע באתרים הבאים:

• אתר מינהל התכנון
• אתר רשות מקרקעי ישראל
• אתר רשויות מקומיות

כמו כן, ניתן לפנות למחלקת התכנון של הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח שבו אנו מעוניינים לקבל מידע.

דוגמאות לשימושים של תב"ע

להלן מספר דוגמאות לשימושים של תב"ע:

✤ קביעת שימושים: תב"ע יכולה לקבוע את השימושים המותרים בשטח נתון, כגון מגורים, מסחר, תעשייה או ציבור. ✤ קביעת היקפי בנייה: תב"ע יכולה לקבוע את היקפי הבנייה המותרים בשטח נתון, כגון מספר יחידות דיור, שטח עיקרי, שטח שירותים וכו'. ✤ קביעת אופן הבנייה: תב"ע יכולה לקבוע את אופן הבנייה בשטח נתון, כגון גובה הבניינים, צפיפות הבנייה, חזיתות הבניינים וכו'.  

השפעת תב"ע על מחירי הנדל"ן

תב"ע יכולה להשפיע על מחירי הנדל"ן בשטח שבו היא חלה. תוכנית המאפשרת בנייה של מגדלי מגורים גבוהים בשטח נתון, למשל, יכולה להוביל לעליית מחירי הדירות באותו שטח.

לכן, חשוב להכיר את התב"ע החלה בשטח שבו אנו מתכוונים לרכוש דירה או נכס אחר.

הרבצה, או טיח יסוד, היא שכבת טיח ראשונה המיושמת על קירות או תקרות לפני יישום טיח פנים או חוץ. היא משמשת למטרות רבות, ביניהן:

• יישור פני השטח: הרבצה ממלאת את כל החורים והסדקים בקיר, ומייצרת משטח אחיד וחלק עבור הטיח העליון.
• שיפור האחיזה: הרבצה מעניקה אחיזה טובה יותר לטיח העליון, ומבטיחה שלא יתקלף או יתנתק.
• הגנה על הקיר: הרבצה מגנה על הקיר מפני רטיבות, קור וחום.
• בידוד: הרבצה יכולה לשמש כחומר בידוד תרמי ואקוסטי.

סוגי הרבצה:

• הרבצה צמנטית: זוהי הרבצה הנפוצה ביותר, והיא מורכבת ממלט, חול ומים. היא מתאימה לשימוש פנימי וחיצוני.
• הרבצה גבסית: הרבצה זו מורכבת מגבס ומים. היא מתאימה לשימוש פנימי בלבד, ומתייבשת במהירות רבה יותר מהרבצה צמנטית.
• הרבצה תרמית: הרבצה זו מכילה חומרים מיוחדים המפחיתים את מעבר החום דרך הקיר. היא מתאימה לשימוש פנימי וחיצוני.

 

הרבצה צמנטית

הרבצה צמנטית היא סוג של טיח יסוד המורכב ממלט, חול ומים. היא משמשת ליישור פני שטח קירות ותקרות לפני יישום טיח פנים או חוץ. הרבצה צמנטית משמשת גם להגנה על הקיר מפני רטיבות, קור וחום. הרבצה צמנטית היא הבחירה הנפוצה ביותר לטיח יסוד מכיוון שהיא חזקה, עמידה ומתייבשת במהירות. היא גם יחסית זולה וקל ליישום.

יתרונות בהשוואה לסוגים אחרים של טיח יסוד:

• חוזק ועמידות: הרבצה צמנטית חזקה ועמידה, מה שהופך אותה לבחירה טובה לאזורים עם תנועת רגל רבה או חשופים לתנאי מזג אוויר קשים.
• עמידות בפני מים: הרבצה צמנטית עמידה בפני מים, מה שהופך אותה לבחירה טובה לאזורים לחים או רטובים.
• התייבשות מהירה: הרבצה צמנטית מתייבשת במהירות, מה שמאפשר לך להמשיך בפרויקט שלך במהירות רבה יותר.
• עלות נמוכה: הרבצה צמנטית היא יחסית זולה בהשוואה לסוגים אחרים של טיח יסוד.

יישום הרבצה:

יישום הרבצה מתבצע על ידי טייח מקצועי. תחילה, מנקים את הקיר מכל לכלוך ואבק. לאחר מכן, מתיזים על הקיר שכבה דקה של מים. את הרבצה מערבבים עם מים עד לקבלת תערובת אחידה, ומורחים אותה על הקיר בעזרת כף טייחים. לאחר מכן, מיישרים את הרבצה בעזרת מגב.

זמן ייבוש:

זמן ייבוש הרבצה תלוי בסוג הרבצה ובתנאי מזג האוויר. בדרך כלל, הרבצה צמנטית מתייבשת תוך 24-48 שעות, והרבצה גבסית מתייבשת תוך 4-6 שעות.

טיפים:

• חשוב לוודא שהקיר נקי ויבש לפני יישום הרבצה.
• יש להשתמש בחומרים באיכות גבוהה ולבצע את העבודה בצורה מקצועית.
• יש להקפיד על זמן ייבוש מספיק לפני יישום הטיח העליון.

מחמם מים על גז הוא מכשיר המשמש לחימום מים לצרכים ביתיים, כגון רחצה, בישול ושטיפת כלים. מחממים אלו פועלים על ידי בעירה של גז טבעי, אשר מחמם את המים המועברים דרכו.   למאמר והסבר מפורט על מחמם מים על גז לחץ כאן!!

ארגז רוח, המכונה גם "פאתי גג" או "סוגר גג", הוא רכיב אדריכלי חשוב המותקן על גגות רעפים. תפקידיו העיקריים הם:

• הגנה על הרעפים: ארגז הרוח מונע מרוחות חזקות לנתק או להזיז את רעפי הגג. הוא עושה זאת על ידי יצירת מחסום פיזי וחיזוק חיבור הרעפים למבנה.
• אטימות: ארגז הרוח מונע חדירת מים, גשמים ופסולת אל תוך חלל הגג, ובכך תורם לשמירה על יובש ומונע נזקי רטיבות.
• אסתטיקה: ארגז הרוח משלים את עיצוב גג הרעפים ומעניק לו מראה אסתטי נעים. הוא זמין במגוון צורות, חומרים וצבעים, המאפשרים התאמה אישית לסגנון הבית.

חומרים נפוצים:

• עץ: חומר מסורתי וזול יחסית, אך דורש תחזוקה שוטפת.
• אלומיניום: קל משקל, עמיד בפני פגעי מזג האוויר ואינו דורש תחזוקה.
• PVC: קל משקל, עמיד בפני מים וזול יחסית.

ארגזי רוח – סוגים עיקריים:

• ארגזי קופסא: צורה קלאסית ופשוטה, נפוצה בעיקר בבתים ישנים.
• ארגזי רוח כפריים: בעלי עיצוב מעוגל וחלק, מעניקים מראה כפרי וחמים.
• ארגזי רוח ספרדיים: בעלי עיצוב מחודד וקשתות, מעניקים מראה יוקרתי ומרשים.

התקנה:

התקנת ארגז רוח צריכה להתבצע על ידי איש מקצוע מוסמך. חשוב לוודא שהארגז מותאם לסוג הגג, צורת הבית ותנאי מזג האוויר באזור.

תחזוקה:

תחזוקת ארגז רוח תלויה בחומר ממנו הוא עשוי.

• עץ: דורש צביעה או איטום באופן קבוע.
• אלומיניום: אינו דורש תחזוקה מיוחדת, אך מומלץ לבצע ניקוי תקופתי.
• PVC: אינו דורש תחזוקה מיוחדת, אך מומלץ לבדוק אותו באופן תקופתי לוודא שאין בו סדקים או פגמים.

דמי חכירה הם תשלום תקופתי (בדרך כלל שנתי) המשולם על ידי חוכר לבעל מקרקעין עבור הזכות להשתמש בנכס לתקופה מוגדרת.

בישראל, רוב הקרקעות הן בבעלות המדינה, ולכן רוב האנשים מחזיקים בנכסים בחכירה ולא בבעלות מלאה.

סוגי חכירה עיקריים:

• חכירה לדורות: תקופת חכירה ארוכה (49 שנים) עם אפשרות להארכה נוספת ל-49 שנים. נפוצה בעיקר במגורים.
• חכירה רגילה: תקופת חכירה קצרה יותר (5-49 שנים) עם אפשרות להארכה. נפוצה בעיקר במגזר העסקי והחקלאי.
• חכירה מהוונת: תשלום חד פעמי עבור כל תקופת החכירה, פוטר את החוכר מתשלום דמי חכירה שנתיים.

גורמים המשפיעים על גובה דמי החכירה:

• מיקום הנכס: נכסים במיקום מבוקש יהיו בעלי דמי חכירה גבוהים יותר.
• ייעוד הנכס: נכסים למגורים יהיו בעלי דמי חכירה נמוכים יותר מנכסים מסחריים או תעשייתיים.
• גודל הנכס: נכסים גדולים יותר יהיו בעלי דמי חכירה גבוהים יותר.
• תקופת החכירה: תקופות חכירה ארוכות יותר יהיו בעלות דמי חכירה גבוהים יותר.

אפשרויות תשלום דמי חכירה:

• תשלום שנתי: התשלום הנפוץ ביותר.
• תשלום היוון: תשלום חד פעמי עבור כל תקופת החכירה.
• תשלום במספר תשלומים: ניתן לפרוס את תשלום דמי החכירה למספר תשלומים (בדרך כלל עד 15 תשלומים).

עץ OSB (ראשי תיבות באנגלית של Oriented Strand Board) הוא סוג של עץ מעובד הדומה ללוח שבבית (סיבית), שנוצר על ידי הוספת דבקים ולאחר מכן דחיסה של שכבות של גדילי עץ (פתיתים) תוך שיכוב באוריינטציה מכוונת.

מאפיינים עיקריים של עץ OSB:

• חזק ועמיד: עשוי משכבות של גדילי עץ המונחות בכיוונים שונים, מה שמעניק לו חוזק ועמידות גבוהים יותר מאשר לוחות עץ אחרים, כמו סיבית.
• עמיד בפני רטיבות: עמיד בפני רטיבות ופטריות, מה שהופך אותו לבחירה טובה לשימוש באזורים לחים.
• קל לעבודה:  קל לחיתוך, ניסור וקידוח, מה שהופך אותו לחומר נוח לעבודה איתו עבור פרויקטים של בנייה ושיפוץ.
• זול יחסית: זול יותר מעץ מלא, מה שהופך אותו לאפשרות משתלמת עבור פרויקטים רבים.
• מגוון שימושים: משמש במגוון רחב של יישומים, כולל בניית קירות, רצפות, גגות, ריהוט ועוד.

בואו נדבר עם על החסרונות:

• מראה תעשייתי: בעל מראה תעשייתי יותר מעץ מלא, וייתכן שלא יתאים לכל סגנונות העיצוב.
• פחות ידידותי לסביבה: ייצור עץ OSB כרוך בשימוש בדבקים ובחומרים כימיים אחרים, מה שהופך אותו לפחות ידידותי לסביבה מעץ מלא.
• פחות עמיד לתיקון: פחות עמיד לתיקון מעץ מלא, וייתכן שיהיה צורך להחליף אותו אם הוא ניזוק.

לסיכום, עץ OSB הוא חומר בנייה רב-תכליתי ועמיד במחיר סביר, אך חשוב לשקול את היתרונות והחסרונות שלו לפני השימוש בו.

הפקעה היא פעולה בה המדינה משתלטת על רכושו הפרטי של האזרח, או תופסת את הזכויות של האזרח ברכוש, תוך מתן פיצוי כספי, אך ללא הסכמת הבעלים. הנכס נלקח או לשימוש הממשלה או על ידי משלחת לצדדים שלישיים אשר יקדישו אותו לשימוש ציבורי, אזרחי או, במקרים מסוימים, פיתוח כלכלי.

הסדרה חוקית

ההפקעה בישראל מוגדרת בפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943. על פי הפקודה, השר הממונה על הקרקעות (שר האוצר) רשאי להורות על הפקעת מקרקעין לצורכי ציבור. הפקעה יכולה להתבצע גם על ידי רשויות מקומיות, למשל, על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

התנאים להפקעה

ההפקעה מותנית בקיומם של שלושה תנאים:

• צורך ציבורי: הפקעה יכולה להתבצע רק אם קיים צורך ציבורי ממשי בנכס המופקע. הצורך הציבורי יכול להיות צורך פיזי, כגון הקמת כביש או בניית בית ספר, או צורך חברתי, כגון הקמת פארק או שמורת טבע.
• זיקה של הצורך לנכס: הצורך הציבורי חייב להיות קשור לנכס המופקע. לדוגמה, לא ניתן להפקיע נכס פרטי לצורך הקמת גן ציבורי אם קיים שטח ציבורי חלופי בסמוך.
• שווי הנכס: הפיצוי שיינתן לבעלי הנכס המופקע חייב להיות שווה לשווי הנכס ביום ההפקעה.

הליך ההפקעה

הליך ההפקעה מתחיל בכך שהרשות המפקיעה מפרסמת הודעה על הכוונה להפקיע את הנכס. לאחר פרסום ההודעה, בעלי הנכס המופקע יכולים להגיש התנגדויות להפקעה. ההתנגדויות ידונו בוועדה מיוחדת, אשר תמליץ לשר האוצר אם להפקיע את הנכס.

אם השר הממונה על הקרקעות מחליט להפקיע את הנכס, הוא פוקד על הפקעה. פקודת ההפקעה כוללת את פרטי הנכס המופקע, את הסיבה להפקעה ואת סכום הפיצוי שיינתן לבעלי הנכס.

הערות

• הפקעה יכולה להתבצע גם ללא תמורה, אם הנכס המופקע הוא נכס חיוני לביטחון המדינה.
• בעלי הנכס המופקע יכולים לערער על פקודת ההפקעה לבית המשפט המחוזי.

הפקעה בישראל

הפקעה היא כלי חשוב בידי המדינה לצורך פיתוח המדינה ושירותי הציבור. בישראל, ההפקעה משמשת למגוון מטרות, כגון:

• הקמת תשתיות, כגון כבישים, מסילות ברזל, נמלים ושדות תעופה.
• הקמת מבני ציבור, כגון בתי ספר, בתי חולים, משרדי ממשלה ומוסדות תרבות.
• פיתוח אזורי, כגון הקמת שכונות חדשות או פארקים.

הפקעה יכולה להיות מורכבת וטעונה רגשית, במיוחד עבור בעלי הנכסים המופקעים. על מנת להבטיח שהפקעה תתבצע בצורה הוגנת ויעילה, חשוב להקפיד על התנאים וההליכים המפורטים בחוק.