פרקט

הפקעה היא פעולה בה המדינה משתלטת על רכושו הפרטי של האזרח, או תופסת את הזכויות של האזרח ברכוש, תוך מתן פיצוי כספי, אך ללא הסכמת הבעלים. הנכס נלקח או לשימוש הממשלה או על ידי משלחת לצדדים שלישיים אשר יקדישו אותו לשימוש ציבורי, אזרחי או, במקרים מסוימים, פיתוח כלכלי.

הסדרה חוקית

ההפקעה בישראל מוגדרת בפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943. על פי הפקודה, השר הממונה על הקרקעות (שר האוצר) רשאי להורות על הפקעת מקרקעין לצורכי ציבור. הפקעה יכולה להתבצע גם על ידי רשויות מקומיות, למשל, על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

התנאים להפקעה

ההפקעה מותנית בקיומם של שלושה תנאים:

• צורך ציבורי: הפקעה יכולה להתבצע רק אם קיים צורך ציבורי ממשי בנכס המופקע. הצורך הציבורי יכול להיות צורך פיזי, כגון הקמת כביש או בניית בית ספר, או צורך חברתי, כגון הקמת פארק או שמורת טבע.
• זיקה של הצורך לנכס: הצורך הציבורי חייב להיות קשור לנכס המופקע. לדוגמה, לא ניתן להפקיע נכס פרטי לצורך הקמת גן ציבורי אם קיים שטח ציבורי חלופי בסמוך.
• שווי הנכס: הפיצוי שיינתן לבעלי הנכס המופקע חייב להיות שווה לשווי הנכס ביום ההפקעה.

הליך ההפקעה

הליך ההפקעה מתחיל בכך שהרשות המפקיעה מפרסמת הודעה על הכוונה להפקיע את הנכס. לאחר פרסום ההודעה, בעלי הנכס המופקע יכולים להגיש התנגדויות להפקעה. ההתנגדויות ידונו בוועדה מיוחדת, אשר תמליץ לשר האוצר אם להפקיע את הנכס.

אם השר הממונה על הקרקעות מחליט להפקיע את הנכס, הוא פוקד על הפקעה. פקודת ההפקעה כוללת את פרטי הנכס המופקע, את הסיבה להפקעה ואת סכום הפיצוי שיינתן לבעלי הנכס.

הערות

• הפקעה יכולה להתבצע גם ללא תמורה, אם הנכס המופקע הוא נכס חיוני לביטחון המדינה.
• בעלי הנכס המופקע יכולים לערער על פקודת ההפקעה לבית המשפט המחוזי.

הפקעה בישראל

הפקעה היא כלי חשוב בידי המדינה לצורך פיתוח המדינה ושירותי הציבור. בישראל, ההפקעה משמשת למגוון מטרות, כגון:

• הקמת תשתיות, כגון כבישים, מסילות ברזל, נמלים ושדות תעופה.
• הקמת מבני ציבור, כגון בתי ספר, בתי חולים, משרדי ממשלה ומוסדות תרבות.
• פיתוח אזורי, כגון הקמת שכונות חדשות או פארקים.

הפקעה יכולה להיות מורכבת וטעונה רגשית, במיוחד עבור בעלי הנכסים המופקעים. על מנת להבטיח שהפקעה תתבצע בצורה הוגנת ויעילה, חשוב להקפיד על התנאים וההליכים המפורטים בחוק.

סקימר הוא פתח קטן הממוקם בדופן הבריכה, לרוב בגובה פני המים. הוא פועל על ידי שאיבת מים מהשכבה העליונה של הבריכה, שם נוטים להצטבר לכלוך, עלים וחומרים אורגניים אחרים. המים שנשאבים דרך הסקימר עוברים דרך מערכת סינון, שם הם מסוננים מחלקיקים גדולים ומחומרים מזיקים, ומוחזרים חזרה לבריכה נקיים.  

לסיכום:

בריכות סקימרים הן פתרון יעיל וקל לתחזוקה עבור בריכות שחייה פרטיות. הן מציעות מגוון רחב של יתרונות, כולל יעילות גבוהה, תחזוקה קלה ועלויות נמוכות. עם זאת, הן אינן מציעות את אותו מראה אסתטי יוקרתי כמו בריכות גלישה.

דו"ח קרקע הוא מסמך הנדסי המכיל מידע מקיף על תכונות הקרקע באזור מסוים. הוא משמש אדריכלים, מהנדסים וקבלנים לתכנון וביצוע עבודות בנייה ופיתוח.

מה כולל דו"ח קרקע?

• תיאור גיאולוגי: תיאור של תצורת הקרקע, סוגי הסלעים והקרקעות באזור, היסטוריה גיאולוגית ועוד.
• תכונות פיזיקליות: נתונים על גודל גרגירי הקרקע, צפיפות, נקבוביות, חדירות מים ועוד.
• תכונות כימיות: נתונים על רמת החומציות, מליחות, תכולת חומרים אורגניים ועוד.
• תכונות הנדסיות: נתונים על חוזק הקרקע, עמידות בשקיעה, נטייה להתנזלות ועוד.
• המלצות: המלצות לביסוס המבנה, תכנון מערכות ניקוז, עבודות עפר ועוד.

מתי נדרש דו"ח קרקע?

• לפני תכנון וביצוע כל עבודת בנייה, כגון: בניית בית, בניין, כביש, גשר ועוד.
• לפני ביצוע עבודות פיתוח, כגון: חפירת תעלות, התקנת תשתיות ועוד.
• במקרים של חשש ליציבות הקרקע, כגון: באזורים עם מדרונות תלולים, באזורים עם סיכון להצפות ועוד.

מי מכין דו"ח קרקע?

דו"ח קרקע מוּכּן על ידי יועץ קרקע מוסמך. יועץ קרקע הוא מהנדס בעל ידע וניסיון בתחום הגיאולוגיה וההנדסה הגיאוטכנית.

תהליך הכנת דו"ח קרקע

• איסוף נתונים: יועץ הקרקע יאסוף נתונים קיימים על האזור, כגון: מפות גיאולוגיות, נתוני קידוחים קודמים ועוד.
• ביצוע עבודות שטח: יועץ הקרקע יבצע עבודות שטח, כגון: חפירת בורות ניסיון, ביצוע קידוחים, בדיקות מעבדה ועוד.
• ניתוח נתונים: יועץ הקרקע ינתח את הנתונים שנאספו ויכין דו"ח הכולל את ממצאי הבדיקה והמלצות מקצועיות.

חשיבות דו"ח קרקע

דו"ח קרקע מקצועי תורם רבות לתכנון וביצוע עבודות בנייה ופיתוח בטוחות ויעילות. הוא מסייע למנוע תאונות, נזקים ועיכובים במהלך הפרויקט.

היתר בנייה הוא אישור שניתן על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לבצע עבודת בנייה, הריסה או שינוי בשימושים במקרקעין. היתר בנייה הוא חובה על פי חוק התכנון והבנייה, ויש לקבלו לפני תחילת העבודות.

היתר בנייה כולל את המידע הבא:

• פרטי הנכס, כגון כתובת, מס' גוש וחלקה
• סוג הבנייה המבוקש
• שטחי הבנייה המבוקשים
• הממדים של המבנה
• שימושי המבנה
• תנאי הבניה

היתר בנייה ניתן בהתאם לזכויות הבנייה שנקבעו בתכנית המתאר התקפה למיקום בו נמצאת הקרקע.

ישנן עבודות בנייה פטורות מהיתר בנייה, כגון:

• תיקונים קטנים, כגון תיקון גג דולף או החלפת דלת
• עבודות שיפוצים פנימיים שאינן משפיעות על מבנה המבנה
• הקמת מבנה זמני לתקופה של עד 90 יום

על מנת לקבל היתר בנייה, יש להגיש בקשה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה. הבקשה צריכה לכלול את המידע הנדרש, כגון תוכניות בנייה, אישורים מקצועיים וחתימה של מהנדס או אדריכל.

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תבחן את הבקשה ותתיר את הבנייה אם היא עומדת בכל הדרישות.

היתרון בנייה הוא חשוב כדי לוודא שהבנייה מתבצעת בהתאם לחוק ולתקנות, וכי היא אינה פוגעת בסביבה או בציבור.

תוכנית המגדירה את המבנה מבחינה תכנונית.

תוכנית אדריכלית היא שרטוט דו-ממדי המתאר את צורת המבנה, את חלוקתו הפנימית ואת היבטים נוספים של המבנה, כגון מיקום הדלתות והחלונות, גובה התקרות, גודל החללים ועוד.

תוכניות אדריכליות משמשות למגוון מטרות, כגון:

• הגשת בקשה להיתר בנייה לרשויות
• תיאום בין גורמי התכנון והביצוע
• תכנון ועיצוב המבנה
• ביצוע המבנה בפועל

תוכניות אדריכליות נערכות על ידי אדריכלים, והן כוללות מגוון רחב של פרטים, כגון:

• קנה מידה: מידה המציינת את היחס בין מידות המבנה על התוכנית לבין מידות המבנה במציאות.
• סימנים גרפיים: סימנים המשמשים לייצוג אלמנטים שונים במבנה, כגון קירות, עמודים, דלתות וחלונות.
• טקסט: טקסט המספק מידע נוסף על המבנה, כגון גודל החללים, גובה התקרות וכיווני הזרימה של התנועה במבנה.

  תוכניות אדריכליות הן מסמכים חשובים ביותר לתהליך הבנייה, והן מספקות מידע חיוני לכל העוסקים בבנייה, החל מהיזם, דרך האדריכל והמהנדס ועד לקבלן המבצע.

הגדרה: תוכנית מדידה טופוגרפית היא תיאור גרפי מפורט של פני השטח באזור מסוים, תוך התייחסות הן לממד האופקי (קואורדינטות X ו-Y) והן לממד האנכי (גובה). תוכנית זו נוצרת על ידי מודד מוסמך תוך שימוש בטכניקות מדידה מתקדמות, ומכילה מידע רב:

• גבולות: מיקום וצורת גושי קרקע, חלקות, וחלקות משנה.
• תכסית: מיקום וסוג של עצמים פיזיים על פני השטח, כגון מבנים, כבישים, צמחייה, גופי מים ועוד.
• תבליט: תיאור פני השטח עצמם, באמצעות קווי גובה ונקודות גובה.
• פרטים נוספים: מערכות תשתית תת-קרקעיות, סימוני גובה, נתוני ניקוז ועוד.

שימושים: תוכניות מדידה טופוגרפיות משמשות למגוון רחב של צרכים, ביניהם:

• תכנון הנדסי ואדריכלי: תכנון מבנים, תשתיות, כבישים, גשרים ועוד.
• הגשת בקשות להיתר בניה: תוכניות בניין עיר (תב"ע) ותוכניות להיתר בניה מחייבות צירוף תוכנית מדידה טופוגרפית.
• רישום מקרקעין: לצורך רישום זכויות במקרקעין בלשכת רישום המקרקעין.
• מדידות הנדסיות: חישובי כמויות עפר, תכנון עבודות עפר, תכנון תוואי שטח ועוד.
• מיפוי גאוגרפי: יצירת מפות טופוגרפיות דיגיטליות.

דרישות: תוכניות מדידה טופוגרפיות חייבות לעמוד בדרישות חוק המודדים ובנהלים של המרכז למיפוי ישראל (מפ"י). הן חייבות להיות מדויקות, ערוכות בקנה מידה מתאים וחתומות על ידי מודד מוסמך.

תהליך הכנת תוכנית:

1. הזמנת מודד מוסמך: בעל המקצוע יבצע את עבודת המדידה בשטח תוך שימוש בציוד מתקדם.
2. עיבוד נתונים: ניתוח נתוני המדידה והתאמתם לדרישות התקן.
3. הכנת תוכנית: יצירת תרשים ממוחשב הכולל את כל המידע הנדרש.
4. אישור: הגשת התוכנית לאישור מפ"י.

סוגים של תוכניות מדידה:

• מפה מצבית: מציגה את מיקום וסוג האובייקטים בשטח ללא התייחסות לגובה.
• מפה טופוגרפית: מציגה את פני השטח תוך התייחסות הן לממד האופקי והן לממד האנכי.
• תכנית לצורכי רישום (תצ"ר): מפה טופוגרפית מיוחדת המשמשת לצורך רישום זכויות במקרקעין.

לסיכום

תוכנית מדידה טופוגרפית היא כלי חשוב ורב-תכליתי המשמש למגוון רחב של צרכים הנדסיים, אדריכליים ותכנוניים. תוכנית זו חייבת להיות מדויקת וערוכה על ידי מודד מוסמך בהתאם לדרישות החוק.

פאנג שוואי היא אמנות סינית עתיקה העוסקת ביצירת איזון והרמוניה בין האדם לסביבתו. גישת פאנג שוואי מתבססת על זרימה אנרגטית נכונה ("צ'י") בבית, שתורמת לטיפוח תחושת רווחה, בריאות, הצלחה ושפע. תכנון בית באמצעות פאנג שוואי משלב עקרונות עיצוביים ותפיסות פילוסופיות, תוך התחשבות במגוון גורמים כמו מיקום הבית, כיווני השמיים, מפת בגואה ותאריך הלידה של הדיירים. למאמר המלא והמורחב אודות: פאנג שוואי לחץ כאן!

הרבצה, או טיח יסוד, היא שכבת טיח ראשונה המיושמת על קירות או תקרות לפני יישום טיח פנים או חוץ. היא משמשת למטרות רבות, ביניהן:

• יישור פני השטח: הרבצה ממלאת את כל החורים והסדקים בקיר, ומייצרת משטח אחיד וחלק עבור הטיח העליון.
• שיפור האחיזה: הרבצה מעניקה אחיזה טובה יותר לטיח העליון, ומבטיחה שלא יתקלף או יתנתק.
• הגנה על הקיר: הרבצה מגנה על הקיר מפני רטיבות, קור וחום.
• בידוד: הרבצה יכולה לשמש כחומר בידוד תרמי ואקוסטי.

סוגי הרבצה:

• הרבצה צמנטית: זוהי הרבצה הנפוצה ביותר, והיא מורכבת ממלט, חול ומים. היא מתאימה לשימוש פנימי וחיצוני.
• הרבצה גבסית: הרבצה זו מורכבת מגבס ומים. היא מתאימה לשימוש פנימי בלבד, ומתייבשת במהירות רבה יותר מהרבצה צמנטית.
• הרבצה תרמית: הרבצה זו מכילה חומרים מיוחדים המפחיתים את מעבר החום דרך הקיר. היא מתאימה לשימוש פנימי וחיצוני.

 

הרבצה צמנטית

הרבצה צמנטית היא סוג של טיח יסוד המורכב ממלט, חול ומים. היא משמשת ליישור פני שטח קירות ותקרות לפני יישום טיח פנים או חוץ. הרבצה צמנטית משמשת גם להגנה על הקיר מפני רטיבות, קור וחום. הרבצה צמנטית היא הבחירה הנפוצה ביותר לטיח יסוד מכיוון שהיא חזקה, עמידה ומתייבשת במהירות. היא גם יחסית זולה וקל ליישום.

יתרונות בהשוואה לסוגים אחרים של טיח יסוד:

• חוזק ועמידות: הרבצה צמנטית חזקה ועמידה, מה שהופך אותה לבחירה טובה לאזורים עם תנועת רגל רבה או חשופים לתנאי מזג אוויר קשים.
• עמידות בפני מים: הרבצה צמנטית עמידה בפני מים, מה שהופך אותה לבחירה טובה לאזורים לחים או רטובים.
• התייבשות מהירה: הרבצה צמנטית מתייבשת במהירות, מה שמאפשר לך להמשיך בפרויקט שלך במהירות רבה יותר.
• עלות נמוכה: הרבצה צמנטית היא יחסית זולה בהשוואה לסוגים אחרים של טיח יסוד.

יישום הרבצה:

יישום הרבצה מתבצע על ידי טייח מקצועי. תחילה, מנקים את הקיר מכל לכלוך ואבק. לאחר מכן, מתיזים על הקיר שכבה דקה של מים. את הרבצה מערבבים עם מים עד לקבלת תערובת אחידה, ומורחים אותה על הקיר בעזרת כף טייחים. לאחר מכן, מיישרים את הרבצה בעזרת מגב.

זמן ייבוש:

זמן ייבוש הרבצה תלוי בסוג הרבצה ובתנאי מזג האוויר. בדרך כלל, הרבצה צמנטית מתייבשת תוך 24-48 שעות, והרבצה גבסית מתייבשת תוך 4-6 שעות.

טיפים:

• חשוב לוודא שהקיר נקי ויבש לפני יישום הרבצה.
• יש להשתמש בחומרים באיכות גבוהה ולבצע את העבודה בצורה מקצועית.
• יש להקפיד על זמן ייבוש מספיק לפני יישום הטיח העליון.

מלט הוא חומר דביק המשמש בבנייה. הוא עשוי בדרך כלל מתערובת של אבקת צמנט, חול ומים. לאחר יישומו, המלט מתקשה והופך לקשיח.

ישנם שני סוגים עיקריים של מלט:

• מלט רביגה: משמש למילוי הרווחים בין הלבנים ולהדבקת הלבנים זו לזו.
• מלט טיח: משמש לכיסוי פני הקירות ותקרות, להסתרת פגמים בבניה, ולהגנת המבנה מפני מפגעים סביבתיים.