תב"ע

תמ"א היא ראשי תיבות של "תוכנית מתאר ארצית". תוכניות אלה הן תוכניות תכנון כלל ארציות, המכסות את כל שטח מדינת ישראל, וקובעות הנחיות כלליות בנוגע לנושאים תכנוניים מרכזיים.

ישנן תוכניות מתאר רבות העוסקות בנושאים שונים, כגון:

• תמ"א 1: קובעת הוראות בנוגע לתכנון ופיתוח חופי ישראל.
• תמ"א 13: קובעת הוראות בנוגע לתכנון ופיתוח אזורי תעשייה.
• תמ"א 35: קובעת הוראות בנוגע לתכנון ופיתוח שטחים חקלאיים.
• תמ"א 38: תוכנית ידועה במיוחד, העוסקת בחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה.

  תוכניות מתאר ארצי נועדו להבטיח תכנון אחיד וראוי ברמה כלל ארצית, תוך התחשבות בצרכים ארוכי טווח ובהיבטים סביבתיים, חברתיים וכלכליים. הן קובעות מסגרת תכנונית כללית, ומהוות בסיס לתכנון מפורט יותר ברמה המקומית והמחוזית.

אגרגט הוא מונח כללי המתייחס לחומר גרגירי, בדרך כלל בגודל של 0.15 מ"מ עד מספר עשרות מילימטרים. אגרגטים יכולים להיות טבעיים או מלאכותיים, ומורכבים ממגוון חומרים, ביניהם:

• סלעים גרוסים: גיר, דולומיט, בזלת, צור ועוד.
• חול: חול ים, חול נהר, חול דיונות ועוד.
• תערובות מלאכותיות: אפר פחם, אגרגטים קלים מחרסית תפוחה, ועוד.

השימוש העיקרי באגרגטים הוא בבנייה, כחומר מילוי בבטון ובאספלט. תכונותיהם של האגרגטים, כמו גודל, צורה, צפיפות וחוזק, משפיעות רבות על תכונות הבטון או האספלט הסופי.

שימושים נוספים של אגרגטים:

• סלילת כבישים: משמשים כבסיס לתשתית הכביש, ומהווים חלק משמעותי מהאספלט.
• סינון מים: משמשים במערכות סינון מים, שם הם עוזרים ללכוד לכלוך וחלקיקים אחרים.
• גינון: משמשים כחיפוי קרקע, לשיפור ניקוז הקרקע ולמניעת צמיחת עשבים שוטים.
• ייצור זכוכית: אגרגטים מסוימים, כמו חול צור, משמשים כחומרי גלם בתעשיית הזכוכית.

סוגי אגרגטים:

אגרגטים מסווגים על פי מספר קטגוריות:

• מקור: טבעיים או מלאכותיים.
• גודל: דק, גס, או תערובת של דק וגס.
• צורה: עגול, מרובע, או לא סדיר.
• צפיפות: קל, רגיל, או כבד.
• שימוש: בטון, אספלט, סינון מים, גינון, ועוד.

בחירת אגרגטים:

בחירת האגרגטים המתאימים תלויה בשימוש הספציפי ובדרישות הפרויקט. יש לקחת בחשבון גורמים כמו חוזק, עמידות, צפיפות, גודל וצורה. חשוב להשתמש באגרגטים איכותיים ומתאימים על מנת להבטיח את איכות המבנה או התשתית.

לסיכום:

אגרגטים הם חומרים חשובים בתעשיית הבנייה ובתעשיות נוספות. הבנת תכונותיהם וסוגיהם השונים חיונית לבחירת האגרגטים המתאימים לכל שימוש.

הפקעה היא פעולה בה המדינה משתלטת על רכושו הפרטי של האזרח, או תופסת את הזכויות של האזרח ברכוש, תוך מתן פיצוי כספי, אך ללא הסכמת הבעלים. הנכס נלקח או לשימוש הממשלה או על ידי משלחת לצדדים שלישיים אשר יקדישו אותו לשימוש ציבורי, אזרחי או, במקרים מסוימים, פיתוח כלכלי.

הסדרה חוקית

ההפקעה בישראל מוגדרת בפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943. על פי הפקודה, השר הממונה על הקרקעות (שר האוצר) רשאי להורות על הפקעת מקרקעין לצורכי ציבור. הפקעה יכולה להתבצע גם על ידי רשויות מקומיות, למשל, על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

התנאים להפקעה

ההפקעה מותנית בקיומם של שלושה תנאים:

• צורך ציבורי: הפקעה יכולה להתבצע רק אם קיים צורך ציבורי ממשי בנכס המופקע. הצורך הציבורי יכול להיות צורך פיזי, כגון הקמת כביש או בניית בית ספר, או צורך חברתי, כגון הקמת פארק או שמורת טבע.
• זיקה של הצורך לנכס: הצורך הציבורי חייב להיות קשור לנכס המופקע. לדוגמה, לא ניתן להפקיע נכס פרטי לצורך הקמת גן ציבורי אם קיים שטח ציבורי חלופי בסמוך.
• שווי הנכס: הפיצוי שיינתן לבעלי הנכס המופקע חייב להיות שווה לשווי הנכס ביום ההפקעה.

הליך ההפקעה

הליך ההפקעה מתחיל בכך שהרשות המפקיעה מפרסמת הודעה על הכוונה להפקיע את הנכס. לאחר פרסום ההודעה, בעלי הנכס המופקע יכולים להגיש התנגדויות להפקעה. ההתנגדויות ידונו בוועדה מיוחדת, אשר תמליץ לשר האוצר אם להפקיע את הנכס.

אם השר הממונה על הקרקעות מחליט להפקיע את הנכס, הוא פוקד על הפקעה. פקודת ההפקעה כוללת את פרטי הנכס המופקע, את הסיבה להפקעה ואת סכום הפיצוי שיינתן לבעלי הנכס.

הערות

• הפקעה יכולה להתבצע גם ללא תמורה, אם הנכס המופקע הוא נכס חיוני לביטחון המדינה.
• בעלי הנכס המופקע יכולים לערער על פקודת ההפקעה לבית המשפט המחוזי.

הפקעה בישראל

הפקעה היא כלי חשוב בידי המדינה לצורך פיתוח המדינה ושירותי הציבור. בישראל, ההפקעה משמשת למגוון מטרות, כגון:

• הקמת תשתיות, כגון כבישים, מסילות ברזל, נמלים ושדות תעופה.
• הקמת מבני ציבור, כגון בתי ספר, בתי חולים, משרדי ממשלה ומוסדות תרבות.
• פיתוח אזורי, כגון הקמת שכונות חדשות או פארקים.

הפקעה יכולה להיות מורכבת וטעונה רגשית, במיוחד עבור בעלי הנכסים המופקעים. על מנת להבטיח שהפקעה תתבצע בצורה הוגנת ויעילה, חשוב להקפיד על התנאים וההליכים המפורטים בחוק.

הרבצה, או טיח יסוד, היא שכבת טיח ראשונה המיושמת על קירות או תקרות לפני יישום טיח פנים או חוץ. היא משמשת למטרות רבות, ביניהן:

• יישור פני השטח: הרבצה ממלאת את כל החורים והסדקים בקיר, ומייצרת משטח אחיד וחלק עבור הטיח העליון.
• שיפור האחיזה: הרבצה מעניקה אחיזה טובה יותר לטיח העליון, ומבטיחה שלא יתקלף או יתנתק.
• הגנה על הקיר: הרבצה מגנה על הקיר מפני רטיבות, קור וחום.
• בידוד: הרבצה יכולה לשמש כחומר בידוד תרמי ואקוסטי.

סוגי הרבצה:

• הרבצה צמנטית: זוהי הרבצה הנפוצה ביותר, והיא מורכבת ממלט, חול ומים. היא מתאימה לשימוש פנימי וחיצוני.
• הרבצה גבסית: הרבצה זו מורכבת מגבס ומים. היא מתאימה לשימוש פנימי בלבד, ומתייבשת במהירות רבה יותר מהרבצה צמנטית.
• הרבצה תרמית: הרבצה זו מכילה חומרים מיוחדים המפחיתים את מעבר החום דרך הקיר. היא מתאימה לשימוש פנימי וחיצוני.

 

הרבצה צמנטית

הרבצה צמנטית היא סוג של טיח יסוד המורכב ממלט, חול ומים. היא משמשת ליישור פני שטח קירות ותקרות לפני יישום טיח פנים או חוץ. הרבצה צמנטית משמשת גם להגנה על הקיר מפני רטיבות, קור וחום. הרבצה צמנטית היא הבחירה הנפוצה ביותר לטיח יסוד מכיוון שהיא חזקה, עמידה ומתייבשת במהירות. היא גם יחסית זולה וקל ליישום.

יתרונות בהשוואה לסוגים אחרים של טיח יסוד:

• חוזק ועמידות: הרבצה צמנטית חזקה ועמידה, מה שהופך אותה לבחירה טובה לאזורים עם תנועת רגל רבה או חשופים לתנאי מזג אוויר קשים.
• עמידות בפני מים: הרבצה צמנטית עמידה בפני מים, מה שהופך אותה לבחירה טובה לאזורים לחים או רטובים.
• התייבשות מהירה: הרבצה צמנטית מתייבשת במהירות, מה שמאפשר לך להמשיך בפרויקט שלך במהירות רבה יותר.
• עלות נמוכה: הרבצה צמנטית היא יחסית זולה בהשוואה לסוגים אחרים של טיח יסוד.

יישום הרבצה:

יישום הרבצה מתבצע על ידי טייח מקצועי. תחילה, מנקים את הקיר מכל לכלוך ואבק. לאחר מכן, מתיזים על הקיר שכבה דקה של מים. את הרבצה מערבבים עם מים עד לקבלת תערובת אחידה, ומורחים אותה על הקיר בעזרת כף טייחים. לאחר מכן, מיישרים את הרבצה בעזרת מגב.

זמן ייבוש:

זמן ייבוש הרבצה תלוי בסוג הרבצה ובתנאי מזג האוויר. בדרך כלל, הרבצה צמנטית מתייבשת תוך 24-48 שעות, והרבצה גבסית מתייבשת תוך 4-6 שעות.

טיפים:

• חשוב לוודא שהקיר נקי ויבש לפני יישום הרבצה.
• יש להשתמש בחומרים באיכות גבוהה ולבצע את העבודה בצורה מקצועית.
• יש להקפיד על זמן ייבוש מספיק לפני יישום הטיח העליון.

דמי חכירה הם תשלום תקופתי (בדרך כלל שנתי) המשולם על ידי חוכר לבעל מקרקעין עבור הזכות להשתמש בנכס לתקופה מוגדרת.

בישראל, רוב הקרקעות הן בבעלות המדינה, ולכן רוב האנשים מחזיקים בנכסים בחכירה ולא בבעלות מלאה.

סוגי חכירה עיקריים:

• חכירה לדורות: תקופת חכירה ארוכה (49 שנים) עם אפשרות להארכה נוספת ל-49 שנים. נפוצה בעיקר במגורים.
• חכירה רגילה: תקופת חכירה קצרה יותר (5-49 שנים) עם אפשרות להארכה. נפוצה בעיקר במגזר העסקי והחקלאי.
• חכירה מהוונת: תשלום חד פעמי עבור כל תקופת החכירה, פוטר את החוכר מתשלום דמי חכירה שנתיים.

גורמים המשפיעים על גובה דמי החכירה:

• מיקום הנכס: נכסים במיקום מבוקש יהיו בעלי דמי חכירה גבוהים יותר.
• ייעוד הנכס: נכסים למגורים יהיו בעלי דמי חכירה נמוכים יותר מנכסים מסחריים או תעשייתיים.
• גודל הנכס: נכסים גדולים יותר יהיו בעלי דמי חכירה גבוהים יותר.
• תקופת החכירה: תקופות חכירה ארוכות יותר יהיו בעלות דמי חכירה גבוהים יותר.

אפשרויות תשלום דמי חכירה:

• תשלום שנתי: התשלום הנפוץ ביותר.
• תשלום היוון: תשלום חד פעמי עבור כל תקופת החכירה.
• תשלום במספר תשלומים: ניתן לפרוס את תשלום דמי החכירה למספר תשלומים (בדרך כלל עד 15 תשלומים).

תוכנית המגדירה את המבנה מבחינה תכנונית.

תוכנית אדריכלית היא שרטוט דו-ממדי המתאר את צורת המבנה, את חלוקתו הפנימית ואת היבטים נוספים של המבנה, כגון מיקום הדלתות והחלונות, גובה התקרות, גודל החללים ועוד.

תוכניות אדריכליות משמשות למגוון מטרות, כגון:

• הגשת בקשה להיתר בנייה לרשויות
• תיאום בין גורמי התכנון והביצוע
• תכנון ועיצוב המבנה
• ביצוע המבנה בפועל

תוכניות אדריכליות נערכות על ידי אדריכלים, והן כוללות מגוון רחב של פרטים, כגון:

• קנה מידה: מידה המציינת את היחס בין מידות המבנה על התוכנית לבין מידות המבנה במציאות.
• סימנים גרפיים: סימנים המשמשים לייצוג אלמנטים שונים במבנה, כגון קירות, עמודים, דלתות וחלונות.
• טקסט: טקסט המספק מידע נוסף על המבנה, כגון גודל החללים, גובה התקרות וכיווני הזרימה של התנועה במבנה.

  תוכניות אדריכליות הן מסמכים חשובים ביותר לתהליך הבנייה, והן מספקות מידע חיוני לכל העוסקים בבנייה, החל מהיזם, דרך האדריכל והמהנדס ועד לקבלן המבצע.

עץ OSB (ראשי תיבות באנגלית של Oriented Strand Board) הוא סוג של עץ מעובד הדומה ללוח שבבית (סיבית), שנוצר על ידי הוספת דבקים ולאחר מכן דחיסה של שכבות של גדילי עץ (פתיתים) תוך שיכוב באוריינטציה מכוונת.

מאפיינים עיקריים של עץ OSB:

• חזק ועמיד: עשוי משכבות של גדילי עץ המונחות בכיוונים שונים, מה שמעניק לו חוזק ועמידות גבוהים יותר מאשר לוחות עץ אחרים, כמו סיבית.
• עמיד בפני רטיבות: עמיד בפני רטיבות ופטריות, מה שהופך אותו לבחירה טובה לשימוש באזורים לחים.
• קל לעבודה:  קל לחיתוך, ניסור וקידוח, מה שהופך אותו לחומר נוח לעבודה איתו עבור פרויקטים של בנייה ושיפוץ.
• זול יחסית: זול יותר מעץ מלא, מה שהופך אותו לאפשרות משתלמת עבור פרויקטים רבים.
• מגוון שימושים: משמש במגוון רחב של יישומים, כולל בניית קירות, רצפות, גגות, ריהוט ועוד.

בואו נדבר עם על החסרונות:

• מראה תעשייתי: בעל מראה תעשייתי יותר מעץ מלא, וייתכן שלא יתאים לכל סגנונות העיצוב.
• פחות ידידותי לסביבה: ייצור עץ OSB כרוך בשימוש בדבקים ובחומרים כימיים אחרים, מה שהופך אותו לפחות ידידותי לסביבה מעץ מלא.
• פחות עמיד לתיקון: פחות עמיד לתיקון מעץ מלא, וייתכן שיהיה צורך להחליף אותו אם הוא ניזוק.

לסיכום, עץ OSB הוא חומר בנייה רב-תכליתי ועמיד במחיר סביר, אך חשוב לשקול את היתרונות והחסרונות שלו לפני השימוש בו.

חוזה פאושלי, המכונה גם "הסכם מחיר אחיד", הוא חוזה התקשרות בין שני צדדים, לרוב יזם/מזמין וקבלן, שבו נקבע מחיר סופי ומוגדר מראש עבור ביצוע פרויקט שלם. המחיר נקבע על ידי הקבלן לאחר בחינת תוכניות העבודה, היקף העבודה הנדרשת, רמת הגימור, וכל גורם אחר שעשוי להשפיע על עלויות הפרויקט.

יתרונות חוזה פאושלי:

• ודאות תקציבית: היתרון המרכזי הוא הידיעה המוקדמת מהי העלות הסופית של הפרויקט, ללא הפתעות ותוספות בלתי צפויות. ודאות זו מאפשרת תכנון תקציבי יעיל וניהול סיכונים נכון.
• פשטות ויעילות: ההסכם פשוט יחסית, קל להבנה ולניהול, ואינו דורש מעקב אחר כמויות עבודה או חישובים מורכבים.
• קידום זריזות: הידיעה המוקדמת על העלות מאפשרת קבלת החלטות מהירה וקידום הפרויקט ביעילות.
• הפחתת חיכוכים: ההסכם המוגדר מראש מפחית את הסיכוי לחיכוכים ואי הסכמות בין הצדדים במהלך הפרויקט.

חסרונות חוזה פאושלי:

• מחיר גבוה יותר: בדרך כלל, חוזה פאושלי יוביל למחיר גבוה יותר עבור הלקוח, כיוון שהקבלן מתמחר את הסיכון הכרוך באי ודאות לגבי כמויות עבודה ותנאי שטח.
• קשיחות: שינויים בתוכניות העבודה או בהיקף העבודה במהלך הפרויקט עשויים להיות מורכבים ויקרים, כיוון שהם דורשים התאמה של המחיר הסופי.
• העברת סיכון: הקבלן נושא באחריות לכל חריגה בעלויות, ולכן עשוי לבצע עבודות באיכות נמוכה יותר על מנת לחסוך בעלויות.

למי מתאים חוזה פאושלי?

חוזה פאושלי מתאים למי שמעוניין בוודאות תקציבית וניהול פשוט של הפרויקט, ומוכן לשלם עבור יתרונות אלו. יתאים במיוחד לפרויקטים בהם יש תכנון מפורט מראש, היקף עבודה ברור, ורמת סיכון נמוכה לשינויים.

טיפים לחתימה על חוזה פאושלי:

• בחירת קבלן מנוסה ואמין: חשוב לבחור קבלן בעל ניסיון ומוניטין טוב, שכן הוא נושא באחריות רבה לביצוע הפרויקט בהתאם לתקציב וללוח זמנים.
• בדיקה קפדנית של תוכניות העבודה: ודאו שהתוכניות מפורטות ומדויקות ככל האפשר, על מנת לצמצם את הסיכוי לשינויים במהלך הפרויקט.
• הגדרת אבני דרך ותשלומים: הגדירו מראש אבני דרך ברורות ותשלומים בהתאם להתקדמות הפרויקט, על מנת לשמור על בקרה תקציבית.
• היעזרות בעורך דין: מומלץ להיעזר בעורך דין מנוסה בתחום דיני חוזים על מנת לוודא שהחוזה מנוסח בצורה נכונה ומגן על האינטרסים שלכם.

אנשי מקצוע להתייעצות בנוגע לחוזה פאושלי:

• עורך דין: עורך דין מנוסה בתחום דיני חוזים יוכל לבחון את ההסכם, לוודא שהוא מנוסח בצורה נכונה ומגן על האינטרסים שלכם. עורך דין יוכל לסייע לכם להבין את הסעיפים השונים בהסכם, להבהיר נקודות לא ברורות, ולנהל משא ומתן מול הקבלן.
• יועץ נדל"ן: יועץ נדל"ן בעל ניסיון בתחום עסקאות נדל"ן ובניה יוכל לסייע לכם לבחון את כדאיות העסקה, להשוות הצעות מחיר מקבלנים שונים, ולבחור את הקבלן המתאים ביותר עבור הפרויקט שלכם.
• שמאי מקרקעין: שמאי מקרקעין יוכל להעריך את שווי הנכס לפני תחילת הפרויקט, וכן את שוויו לאחר השלמתו. הערכה זו יכולה לסייע לכם לוודא שהמחיר הסופי שנקבע בחוזה הפאושלי הוגן.

בחירת איש המקצוע המתאים:

בחירת איש המקצוע המתאים עבורכם תלויה במספר גורמים, כגון:

• היקף הפרויקט: בפרויקטים קטנים ייתכן שיהיה מספיק להתייעץ עם עורך דין. בפרויקטים גדולים ומורכבים יותר, ייתכן שתזדקקו גם לשירותיו של יועץ נדל"ן או שמאי מקרקעין.
• הניסיון והידע שלכם: אם יש לכם ניסיון קודם בעסקאות נדל"ן ובניה, ייתכן שתוכלו להסתפק בהתייעצות קצרה עם עורך דין.
• התקציב שלכם: שירותיהם של אנשי מקצוע אלו כרוכים בעלויות נוספות. חשוב לקחת זאת בחשבון בעת תכנון התקציב של הפרויקט.

לסיכום:

חוזה פאושלי הוא כלי יעיל לניהול פרויקטים, אך חשוב להבין את היתרונות והחסרונות שלו לפני חתימה על ההסכם. בחירת קבלן מנוסה, בדיקה קפדנית של תוכניות העבודה, הגדרת אבני דרך ותשלומים, והיעזרות בעורך דין, יסייעו לכם להבטיח שהפרויקט יתבצע בצורה חלקה ויעילה, ובהתאם לתקציב שהוגדר.

תכנית העמדה היא שרטוט אדריכלי המתאר את מיקום המבנה ביחס לגבולות המגרש, וכן את מיקום רכיבים אחרים באתר, כגון:

• גדרות
• שבילים
• מרפסות
• חניות
• בריכות שחייה
• עצים
• צמחייה

התוכנית כוללת

• מידות: מיקום המבנה ורכיבים אחרים ביחס לגבולות המגרש ולפינות המבנה.
• זוויות: כיוון המבנה ביחס לצפון.
• גבהים: גובה המבנה ביחס למפלס הקרקע.
• סימון: סימון מיוחד עבור רכיבים שונים, כגון קווי ביוב, צנרת מים, ותשתיות חשמל.

שימושים

תכנית העמדה משמשת אדריכלים, קבלנים, מודדים ובעלי מקצוע אחרים בתהליך הבנייה. היא חשובה ל:

• תכנון: התוכנית מאפשרת לתכנן את מיקום המבנה ורכיבים אחרים באתר באופן יעיל ופונקציונלי.
• אישור: תכנית העמדה נדרשת לצורך קבלת היתר בנייה מהרשויות המקומיות.
• ביצוע: התוכנית משמשת קבלנים ומודדים במהלך תהליך הבנייה כדי להבטיח שהמבנה ורכיבים אחרים ימוקמו במיקום הנכון.

הערה: תכנית העמדה היא חלק מתכניות אדריכליות מקיפות יותר, הכוללות גם תכניות קומות, תכניות חתכים, ופרטים אדריכליים.