צמר סלעים

הגדרה: תוכנית מדידה טופוגרפית היא תיאור גרפי מפורט של פני השטח באזור מסוים, תוך התייחסות הן לממד האופקי (קואורדינטות X ו-Y) והן לממד האנכי (גובה). תוכנית זו נוצרת על ידי מודד מוסמך תוך שימוש בטכניקות מדידה מתקדמות, ומכילה מידע רב:

• גבולות: מיקום וצורת גושי קרקע, חלקות, וחלקות משנה.
• תכסית: מיקום וסוג של עצמים פיזיים על פני השטח, כגון מבנים, כבישים, צמחייה, גופי מים ועוד.
• תבליט: תיאור פני השטח עצמם, באמצעות קווי גובה ונקודות גובה.
• פרטים נוספים: מערכות תשתית תת-קרקעיות, סימוני גובה, נתוני ניקוז ועוד.

שימושים: תוכניות מדידה טופוגרפיות משמשות למגוון רחב של צרכים, ביניהם:

• תכנון הנדסי ואדריכלי: תכנון מבנים, תשתיות, כבישים, גשרים ועוד.
• הגשת בקשות להיתר בניה: תוכניות בניין עיר (תב"ע) ותוכניות להיתר בניה מחייבות צירוף תוכנית מדידה טופוגרפית.
• רישום מקרקעין: לצורך רישום זכויות במקרקעין בלשכת רישום המקרקעין.
• מדידות הנדסיות: חישובי כמויות עפר, תכנון עבודות עפר, תכנון תוואי שטח ועוד.
• מיפוי גאוגרפי: יצירת מפות טופוגרפיות דיגיטליות.

דרישות: תוכניות מדידה טופוגרפיות חייבות לעמוד בדרישות חוק המודדים ובנהלים של המרכז למיפוי ישראל (מפ"י). הן חייבות להיות מדויקות, ערוכות בקנה מידה מתאים וחתומות על ידי מודד מוסמך.

תהליך הכנת תוכנית:

1. הזמנת מודד מוסמך: בעל המקצוע יבצע את עבודת המדידה בשטח תוך שימוש בציוד מתקדם.
2. עיבוד נתונים: ניתוח נתוני המדידה והתאמתם לדרישות התקן.
3. הכנת תוכנית: יצירת תרשים ממוחשב הכולל את כל המידע הנדרש.
4. אישור: הגשת התוכנית לאישור מפ"י.

סוגים של תוכניות מדידה:

• מפה מצבית: מציגה את מיקום וסוג האובייקטים בשטח ללא התייחסות לגובה.
• מפה טופוגרפית: מציגה את פני השטח תוך התייחסות הן לממד האופקי והן לממד האנכי.
• תכנית לצורכי רישום (תצ"ר): מפה טופוגרפית מיוחדת המשמשת לצורך רישום זכויות במקרקעין.

לסיכום

תוכנית מדידה טופוגרפית היא כלי חשוב ורב-תכליתי המשמש למגוון רחב של צרכים הנדסיים, אדריכליים ותכנוניים. תוכנית זו חייבת להיות מדויקת וערוכה על ידי מודד מוסמך בהתאם לדרישות החוק.

קבלן רשום הוא קבלן שעמד בתנאי הרישום של רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון.

התנאים כוללים:

• הכשרה מקצועית מתאימה, כגון תואר בהנדסה או הנדסאי, או תעודת מנהל עבודה.
• ניסיון מעשי בתחום הבנייה, בהיקף של לפחות שנתיים.
• עמידות בדרישות החוק, כגון רישיון עסק וביטוח.

קבלנים רשומים מחולקים לענפים שונים, בהתאם לסוג העבודות שבהם הם מומחים. לדוגמה, ישנם קבלנים רשומים לעבודות בנייה כללית, קבלנים רשומים לעבודות חשמל, קבלנים רשומים לעבודות אינסטלציה, ועוד.

משמעות היות קבלן רשום היא שהקבלן עבר תהליך של בדיקה ואשרור על ידי רשם הקבלנים, וכי הוא עומד בדרישות החוק והמקצועיות לביצוע עבודות בנייה.

בישראל, עבודות בנייה בהיקף כספי מסוים או מסוג מסוים חייבות להתבצע רק על ידי קבלן רשום. לדוגמה, עבודות בנייה בהיקף של מעל מיליון שקלים חייבות להתבצע על ידי קבלן רשום בענף הראשי.

היתרון של העסקת קבלן רשום הוא שהקבלן נושא באחריות מקצועית ומשפטית לביצוע העבודות. הקבלן רשום מחויב לספק ללקוח עבודות איכותיות ומקצועיות, בהתאם לחוק ולתקנות.

הספר הכחול, הידוע גם בכינויו המפרט הכללי לעבודות בנייה, הוא מסמך סטנדרטי שמהווה חלק ממסמכי המכרז והחוזה לבנייה של משרדי ממשלה בישראל. המסמך פורסם על ידי הוועדה הבין משרדית לסטנדרטיזציה של מסמכי החוזה ולמיחשובם, והוא נועד להסדיר את אופן ביצוע עבודות הבנייה, כולל אופן המדידה, התכולה, איכות החומרים והביצוע, וכן נושאים משפטיים וביטוחיים.

מטרות הספר הכחול

מטרותיו העיקריות של הספר הכחול הן:

• להבטיח אחידות בביצוע עבודות הבנייה, על מנת לשפר את איכותן ולחסוך בעלויות.
• להסדיר את היחסים בין היזם לקבלן, על מנת למנוע מחלוקות וסכסוכים.
• להגן על הציבור מפני ביצוע עבודות בנייה רשלניות או לא תקינות.

מבנה הספר הכחול

הספר הכחול מחולק ל-100 פרקים, כאשר כל פרק עוסק בתחום בנייה ספציפי, כגון:

• עבודות עפר
• עבודות בטון
• עבודות מתכת
• עבודות עץ
• עבודות אלומיניום
• עבודות חשמל
• עבודות אינסטלציה
• עבודות גימור

כל פרק כולל את המידע הבא:

• הגדרות ותיאורים של עבודות הבנייה
• אופן המדידה
• תכולת העבודה
• איכות החומרים והביצוע
• נושאים משפטיים וביטוחיים

שימוש בספר הכחול

הספר הכחול נועד להיות חלק ממסמכי המכרז והחוזה לבנייה של משרדי ממשלה. היזם מחויב להשתמש בספר הכחול בעת עריכת המכרז, והקבלן מחויב להשתמש בספר הכחול בעת ביצוע העבודה.

הספר הכחול מהווה כלי חשוב להבטחת ביצוע עבודות בנייה איכותיות ובטוחות. הוא מספק מידע מקיף ומפורט על כל שלבי ביצוע העבודה, ומסייע ליזמים ולקבלנים להימנע מטעויות וסכסוכים.

דוגמאות לשימוש בספר הכחול

להלן מספר דוגמאות לשימוש בספר הכחול:

• אופן המדידה: הספר הכחול מגדיר את אופן המדידה של עבודות הבנייה השונות. לדוגמה, עבודות עפר נמדדות לפי נפח, עבודות בטון נמדדות לפי כמות, ועבודות חשמל נמדדות לפי מספר יחידות.
• תכולת העבודה: הספר הכחול מפרט את תכולת העבודה של כל שלב בביצוע העבודה. לדוגמה, שלב היסודות של בניין כולל את עבודות העפר, הבטון, הברזל והמתקנים ההנדסיים.
• איכות החומרים והביצוע: הספר הכחול קובע דרישות לאיכות החומרים והביצוע של עבודות הבנייה. לדוגמה, בטון חייב להיות באיכות מסוימת, והחשמל חייב להיות מותקן לפי תקנות החשמל.
• נושאים משפטיים וביטוחיים: הספר הכחול כולל סעיפים משפטיים וביטוחיים, כגון תנאי אחריות וביטוח.

עדכונים לספר הכחול

הספר הכחול מתעדכן מעת לעת על מנת להתאים אותו לשינויים הטכנולוגיים והרגולטוריים. עדכונים אלו נערכים על ידי הוועדה הבין משרדית לסטנדרטיזציה של מסמכי החוזה ולמיחשובם.

הפקעה היא פעולה בה המדינה משתלטת על רכושו הפרטי של האזרח, או תופסת את הזכויות של האזרח ברכוש, תוך מתן פיצוי כספי, אך ללא הסכמת הבעלים. הנכס נלקח או לשימוש הממשלה או על ידי משלחת לצדדים שלישיים אשר יקדישו אותו לשימוש ציבורי, אזרחי או, במקרים מסוימים, פיתוח כלכלי.

הסדרה חוקית

ההפקעה בישראל מוגדרת בפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943. על פי הפקודה, השר הממונה על הקרקעות (שר האוצר) רשאי להורות על הפקעת מקרקעין לצורכי ציבור. הפקעה יכולה להתבצע גם על ידי רשויות מקומיות, למשל, על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

התנאים להפקעה

ההפקעה מותנית בקיומם של שלושה תנאים:

• צורך ציבורי: הפקעה יכולה להתבצע רק אם קיים צורך ציבורי ממשי בנכס המופקע. הצורך הציבורי יכול להיות צורך פיזי, כגון הקמת כביש או בניית בית ספר, או צורך חברתי, כגון הקמת פארק או שמורת טבע.
• זיקה של הצורך לנכס: הצורך הציבורי חייב להיות קשור לנכס המופקע. לדוגמה, לא ניתן להפקיע נכס פרטי לצורך הקמת גן ציבורי אם קיים שטח ציבורי חלופי בסמוך.
• שווי הנכס: הפיצוי שיינתן לבעלי הנכס המופקע חייב להיות שווה לשווי הנכס ביום ההפקעה.

הליך ההפקעה

הליך ההפקעה מתחיל בכך שהרשות המפקיעה מפרסמת הודעה על הכוונה להפקיע את הנכס. לאחר פרסום ההודעה, בעלי הנכס המופקע יכולים להגיש התנגדויות להפקעה. ההתנגדויות ידונו בוועדה מיוחדת, אשר תמליץ לשר האוצר אם להפקיע את הנכס.

אם השר הממונה על הקרקעות מחליט להפקיע את הנכס, הוא פוקד על הפקעה. פקודת ההפקעה כוללת את פרטי הנכס המופקע, את הסיבה להפקעה ואת סכום הפיצוי שיינתן לבעלי הנכס.

הערות

• הפקעה יכולה להתבצע גם ללא תמורה, אם הנכס המופקע הוא נכס חיוני לביטחון המדינה.
• בעלי הנכס המופקע יכולים לערער על פקודת ההפקעה לבית המשפט המחוזי.

הפקעה בישראל

הפקעה היא כלי חשוב בידי המדינה לצורך פיתוח המדינה ושירותי הציבור. בישראל, ההפקעה משמשת למגוון מטרות, כגון:

• הקמת תשתיות, כגון כבישים, מסילות ברזל, נמלים ושדות תעופה.
• הקמת מבני ציבור, כגון בתי ספר, בתי חולים, משרדי ממשלה ומוסדות תרבות.
• פיתוח אזורי, כגון הקמת שכונות חדשות או פארקים.

הפקעה יכולה להיות מורכבת וטעונה רגשית, במיוחד עבור בעלי הנכסים המופקעים. על מנת להבטיח שהפקעה תתבצע בצורה הוגנת ויעילה, חשוב להקפיד על התנאים וההליכים המפורטים בחוק.

היטל השבחה הוא תשלום חובה הנדרש מבעל מקרקעין או מחוכר לדורות על ידי הוועדה המקומית אשר אישרה תוכנית בנייה והביאה בכך לעליית שווי המקרקעין שלו.

הגדרה

היטל השבחה מוגדר בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, כ"תשלום המגיע לוועדה המקומית בגין עליית ערך מקרקעין עקב אישור תוכנית".

היקף ההיטל

שיעור היטל ההשבחה הוא 50% משווי ההשבחה. שווי ההשבחה הוא ההפרש שבין שווי המקרקעין לפני אישור התוכנית המשביחה, לבין שווי המקרקעין לאחר אישור התוכנית.

מועד תשלום ההיטל

היטל ההשבחה משולם במועד מימוש ההשבחה, כלומר במועד אחד מהאירועים הבאים:

• מכירת המקרקעין
• קבלת היתר בנייה או שימוש
• תחילת הניצול בפועל של זכויות ההשבחה

פטורים והנחות

על פי חוק התכנון והבנייה, ניתנים מספר פטורים והנחות מתשלום היטל השבחה. בין הפטור וההנחות ניתן למצוא:

• פטור על מקרקעין המיועדים לשימוש חוקי ללא אישור תוכנית
• פטור על מקרקעין המיועדים לשימוש ציבורי
• הנחה על מקרקעין בבעלות המדינה
• הנחה על מקרקעין בבעלות רשות מקומית

ערר על היטל השבחה

בעל מקרקעין רשאי לערער על החלטת הוועדה המקומית לגבי גובה היטל ההשבחה. הערר מופנה לוועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה.

הערות

• היטל השבחה הוא תשלום שנועד לכסות את עלויות הפיתוח של התוכנית המשביחה.
• היטל השבחה יכול להוות נטל כספי משמעותי על בעלי מקרקעין.
• חשוב להכיר את הוראות חוק התכנון והבנייה לגבי היטל השבחה, על מנת להימנע מתשלומים מיותרים.

אינטרפוץ, שיבוש של המילה הגרמנית "Unterputz" שמשמעותה "מתחת לציפוי", הוא כינוי למנגנון של ברז מיקסר המותקן בדרך כלל בקיר המקלחת.

מאפיינים עיקריים:

• • ככל שהידית למטה (קרובה לקיר) – כך זרימת המים חלשה יותר, עד לכדי עצירה מוחלטת.
  • ככל שהידית למעלה (רחוקה מהקיר) – כך זרימת המים חזקה יותר.
  • סיבוב הידית ימינה מגביר את זרימת המים הקרים, בעוד סיבובה שמאלה מגביר את זרימת המים החמים.
  • מצב ביניים יביא לזרימת מים פושרים.
  • ייתכנו הבדלים קלים בכיווני הסיבוב בהתאם לכיוון ההתקנה.

• • ידית – עשויה ממתכת ובולטת מחוץ לקיר.
  • צנרת – עשויה ממתכת או פלסטיק ומוטמנת בתוך הקיר, מאחורי האריחים.
  • מנגנון – עשוי מפלסטיק ומחבר בין הידית לצנרת.

סוגי אינטרפוץ 

• • 3 דרך: הצנרת כוללת שלושה פתחים: שני פתחים אופקיים שמהם נכנסים מים חמים וקרים מהצנרת הביתית, ופתח אחד המוביל מים אל ראש המקלחת או הברזון.
  • 4 דרך: בנוסף לשלושת הפתחים של ברז 3 דרך, קיים פתח נוסף המאפשר חיבור של צינור טוש נפרד.

יתרונות:

• עיצוב נקי ואסתטי: מראה מודרני ומינימליסטי המשתלב בקלות עם עיצוב חדר האמבטיה.
• חיסכון במקום: התקנה בתוך הקיר חוסכת מקום יקר בחדר האמבטיה.
• קלות שימוש: תפעול פשוט ואינטואיטיבי באמצעות ידית אחת.
• תחזוקה קלה: ניקוי קל יחסית הודות למבנה החיצוני החלק.

חסרונות:

• התקנה מורכבת: דורשת ידע מקצועי וניסיון של אינסטלטור מוסמך.
• תיקון מורכב: במקרה של תקלה, ייתכן שיהיה צורך לפתוח את הקיר לצורך גישה למנגנון.
• מחיר גבוה יחסית: יקר יותר מברזים קלאסיים המותקנים על גבי הכיור או הקיר.

לסיכום:

ברזי אינטרפוץ מציעים פתרון עיצובי יוקרתי וחסכוני במקום לחדר האמבטיה. עם זאת, חשוב לקחת בחשבון את עלויות ההתקנה והתיקון הגבוהות יחסית.

תכסית היא מושג בתחום התכנון והבנייה המתייחס לשטח הקרקע המכוסה על ידי מבנה. בדרך כלל, התכסית מחושבת כאחוז משטח המגרש הכולל. לדוגמה, תכסית של 40% פירושה שהמבנה מכסה 40% משטח המגרש, בעוד ש-60% מהשטח נותרים פתוחים.

חישוב התכסית נעשה על ידי הקרנת שטח הבניין על מגרש שטוח. חשוב לציין שחישוב זה אינו לוקח בחשבון את גובה המבנה או את מספר הקומות בו.

מטרות הגבלת התכסית:

• ניצול יעיל של קרקע: הגבלת התכסית מבטיחה שלא כל שטח המגרש יכוסה בבנייה, ונותרת קרקע פנויה לשימושים אחרים, כגון שטחי ציבור, גינון, חניה ועוד.
• שמירה על איכות הסביבה: שטחים פתוחים תורמים לאוורור, חדירת אור טבעי, ניקוז מי גשמים ועוד, וכך תורמים לשמירה על איכות הסביבה.
• עיצוב אדריכלי נעים: הגבלת התכסית מאפשרת תכנון מבנים בצורות מגוונות יותר ומאפשרת יצירת מרחב ציבורי נעים יותר.

חישוב התכסית:

חישוב התכסית נעשה על ידי הנוסחה הבאה:

תכסית (%) = (שטח הבניין / שטח המגרש) * 100

לדוגמה, עבור מבנה בשטח 200 מ"ר במגרש בשטח 500 מ"ר, התכסית תחושב כך:

תכסית (%) = (200 מ"ר / 500 מ"ר) * 100 = 40%

הבדלים בין תכסית לזכויות בנייה:

חשוב להבדיל בין תכסית לבין זכויות בנייה. זכויות בנייה מתייחסות לשטח הבניין המותר לבנייה במגרש, תוך התחשבות במספר קומות, גובה ועוד. לעומת זאת, התכסית מתייחסת רק לשטח הקרקע המכוסה על ידי המבנה, ללא קשר לגובהו.

לסיכום:

תכסית היא מושג חשוב בתחום התכנון והבנייה, והיא משפיעה על אופן ניצול הקרקע, עיצוב המבנים ואיכות הסביבה. הבנת מושג התכסית חשובה לכל מי שמעוניין לתכנן או לבנות מבנה.

חוזה פאושלי, המכונה גם "הסכם מחיר אחיד", הוא חוזה התקשרות בין שני צדדים, לרוב יזם/מזמין וקבלן, שבו נקבע מחיר סופי ומוגדר מראש עבור ביצוע פרויקט שלם. המחיר נקבע על ידי הקבלן לאחר בחינת תוכניות העבודה, היקף העבודה הנדרשת, רמת הגימור, וכל גורם אחר שעשוי להשפיע על עלויות הפרויקט.

יתרונות חוזה פאושלי:

• ודאות תקציבית: היתרון המרכזי הוא הידיעה המוקדמת מהי העלות הסופית של הפרויקט, ללא הפתעות ותוספות בלתי צפויות. ודאות זו מאפשרת תכנון תקציבי יעיל וניהול סיכונים נכון.
• פשטות ויעילות: ההסכם פשוט יחסית, קל להבנה ולניהול, ואינו דורש מעקב אחר כמויות עבודה או חישובים מורכבים.
• קידום זריזות: הידיעה המוקדמת על העלות מאפשרת קבלת החלטות מהירה וקידום הפרויקט ביעילות.
• הפחתת חיכוכים: ההסכם המוגדר מראש מפחית את הסיכוי לחיכוכים ואי הסכמות בין הצדדים במהלך הפרויקט.

חסרונות חוזה פאושלי:

• מחיר גבוה יותר: בדרך כלל, חוזה פאושלי יוביל למחיר גבוה יותר עבור הלקוח, כיוון שהקבלן מתמחר את הסיכון הכרוך באי ודאות לגבי כמויות עבודה ותנאי שטח.
• קשיחות: שינויים בתוכניות העבודה או בהיקף העבודה במהלך הפרויקט עשויים להיות מורכבים ויקרים, כיוון שהם דורשים התאמה של המחיר הסופי.
• העברת סיכון: הקבלן נושא באחריות לכל חריגה בעלויות, ולכן עשוי לבצע עבודות באיכות נמוכה יותר על מנת לחסוך בעלויות.

למי מתאים חוזה פאושלי?

חוזה פאושלי מתאים למי שמעוניין בוודאות תקציבית וניהול פשוט של הפרויקט, ומוכן לשלם עבור יתרונות אלו. יתאים במיוחד לפרויקטים בהם יש תכנון מפורט מראש, היקף עבודה ברור, ורמת סיכון נמוכה לשינויים.

טיפים לחתימה על חוזה פאושלי:

• בחירת קבלן מנוסה ואמין: חשוב לבחור קבלן בעל ניסיון ומוניטין טוב, שכן הוא נושא באחריות רבה לביצוע הפרויקט בהתאם לתקציב וללוח זמנים.
• בדיקה קפדנית של תוכניות העבודה: ודאו שהתוכניות מפורטות ומדויקות ככל האפשר, על מנת לצמצם את הסיכוי לשינויים במהלך הפרויקט.
• הגדרת אבני דרך ותשלומים: הגדירו מראש אבני דרך ברורות ותשלומים בהתאם להתקדמות הפרויקט, על מנת לשמור על בקרה תקציבית.
• היעזרות בעורך דין: מומלץ להיעזר בעורך דין מנוסה בתחום דיני חוזים על מנת לוודא שהחוזה מנוסח בצורה נכונה ומגן על האינטרסים שלכם.

אנשי מקצוע להתייעצות בנוגע לחוזה פאושלי:

• עורך דין: עורך דין מנוסה בתחום דיני חוזים יוכל לבחון את ההסכם, לוודא שהוא מנוסח בצורה נכונה ומגן על האינטרסים שלכם. עורך דין יוכל לסייע לכם להבין את הסעיפים השונים בהסכם, להבהיר נקודות לא ברורות, ולנהל משא ומתן מול הקבלן.
• יועץ נדל"ן: יועץ נדל"ן בעל ניסיון בתחום עסקאות נדל"ן ובניה יוכל לסייע לכם לבחון את כדאיות העסקה, להשוות הצעות מחיר מקבלנים שונים, ולבחור את הקבלן המתאים ביותר עבור הפרויקט שלכם.
• שמאי מקרקעין: שמאי מקרקעין יוכל להעריך את שווי הנכס לפני תחילת הפרויקט, וכן את שוויו לאחר השלמתו. הערכה זו יכולה לסייע לכם לוודא שהמחיר הסופי שנקבע בחוזה הפאושלי הוגן.

בחירת איש המקצוע המתאים:

בחירת איש המקצוע המתאים עבורכם תלויה במספר גורמים, כגון:

• היקף הפרויקט: בפרויקטים קטנים ייתכן שיהיה מספיק להתייעץ עם עורך דין. בפרויקטים גדולים ומורכבים יותר, ייתכן שתזדקקו גם לשירותיו של יועץ נדל"ן או שמאי מקרקעין.
• הניסיון והידע שלכם: אם יש לכם ניסיון קודם בעסקאות נדל"ן ובניה, ייתכן שתוכלו להסתפק בהתייעצות קצרה עם עורך דין.
• התקציב שלכם: שירותיהם של אנשי מקצוע אלו כרוכים בעלויות נוספות. חשוב לקחת זאת בחשבון בעת תכנון התקציב של הפרויקט.

לסיכום:

חוזה פאושלי הוא כלי יעיל לניהול פרויקטים, אך חשוב להבין את היתרונות והחסרונות שלו לפני חתימה על ההסכם. בחירת קבלן מנוסה, בדיקה קפדנית של תוכניות העבודה, הגדרת אבני דרך ותשלומים, והיעזרות בעורך דין, יסייעו לכם להבטיח שהפרויקט יתבצע בצורה חלקה ויעילה, ובהתאם לתקציב שהוגדר.

תוכנית קונסטרוקטיבית היא תרשים המציג את המבנה הפנימי של מבנה, כולל שלד המבנה, התקרות, והרצפות. היא נועדה להבטיח את יציבות המבנה ועמידותו בפני עומסים, כגון משקל המבנה עצמו, משקל המשתמשים והציוד, וכן עומסים חיצוניים, כגון רוחות ורעשים.

תוכנית קונסטרוקטיבית מורכבת מרכיבים רבים, כגון:

• עמודים: עמודים הם אלמנטים קונסטרוקטיביים אנכייים התומכים בקורות. הם עשויים בדרך כלל מבטון או מפלדה.
• קורות: קורות הן אלמנטים קונסטרוקטיביים אופקיים התומכים ברצפות ובקירות. הן עשויות בדרך כלל מבטון, מפלדה או עץ.
• רצפות: רצפות הן אלמנטים קונסטרוקטיביים אופקיים התומכים במשקל של המשתמשים והציוד. הן עשויות בדרך כלל מבטון, מפלדה או עץ.
• קירות: קירות הם אלמנטים קונסטרוקטיביים אנכיים המעניקים למבנה יציבות ותמך. הם עשויים בדרך כלל מבטון, מפלדה או לבנים.
• חיזוקים: חיזוקים הם אלמנטים קונסטרוקטיביים המעניקים למבנה חוזק נוסף. הם עשויים בדרך כלל מברזל או מפלדה.

תוכנית קונסטרוקטיבית היא מסמך חשוב מאוד בתהליך הבנייה. היא משמשת את המהנדסים והקבלנים לביצוע הבנייה בהתאם לתקנים ולחוקים.