יסודות רדודים

יסודות רדודים הם יסודות הממוקמים בעומק רדוד, בדרך כלל פחות מ-2 מטרים. הם משמשים לביסוס מבנים קטנים ובינוניים, בעלי עומסים נמוכים עד בינוניים, הנבנים על קרקע יציבה.

סוגי יסודות רדודים:

יסוד עובר:

יסוד רציף הנמצא מתחת לקירות הבניין. הוא מעביר את העומסים מהקירות אל הקרקע ומתאים למבנים קטנים וקלים יחסית. יתרונותיו: פשוט וקל יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.

 

יסוד בודד:

יסוד בצורת קובייה או פירמידה הנמצא מתחת לעמודים של המבנה. הוא מעביר את העומסים מהעמודים אל הקרקע ומתאים למבנים בעלי עמודים, כמו בתים פרטיים, מבני תעשייה ועוד. יתרונותיו: מתאים למבנים כבדים, מאפשר גמישות בתכנון המבנה. חסרונותיו: יקר יותר מיסוד עובר, דורש תכנון מדויק.

 

דוברה:

יסוד רדוד ורחב המכסה את כל שטח המבנה. הוא מתאים למבנים כבדים באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: מתאים למבנים כבדים באזורים עם קרקע חלשה, מפחית את הסיכון להתיישבות לא אחידה. חסרונותיו: יקר מאוד להקמה, דורש תכנון מיוחד.

 

יסוד רצועה:

יסוד רציף וצר יותר מיסוד עובר, משמש בעיקר לביסוס קירות נושאים. יתרונותיו: קל יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.

יסוד משולב:

שילוב של יסוד עובר ויסוד בודד. משמש לביסוס מבנים בעלי קירות נושאים ועמודים. יתרונותיו: מתאים למגוון סוגי מבנים, מאפשר גמישות בתכנון המבנה. חסרונותיו: יקר יותר מיסוד עובר, דורש תכנון מדויק.

יסוד פלטה:

יסוד רדוד דמוי דוברה, אך קטן יותר. מתאים למבנים קלים יחסית באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: פשוט יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.

יסוד רשת:

יסוד רדוד המורכב מרשת של קורות בטון. מתאים למבנים קלים יחסית באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: קל יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.

יסוד כלונסאות:

יסוד רדוד המורכב מכלונסאות פלדה או בטון המוחדרים לאדמה. מתאים למבנים כבדים באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: מתאים למבנים כבדים, מפחית את הסיכון להתיישבות לא אחידה. חסרונותיו: יקר יחסית להקמה, דורש תכנון מיוחד.

 

בחירת סוג היסוד:

בחירת סוג היסוד המתאים תלויה במספר גורמים, ביניהם: סוג המבנה, משקל המבנה, סוג הקרקע, תנאי השטח ותקציב. חשוב להתייעץ עם מהנדס בניין מוסמך לפני בחירת סוג היסוד.

בחירת יסודות רדודים מתאימה צריכה להתבסס על בדיקת הקרקע באתר הבניה. בדיקת הקרקע תאפשר להעריך את יציבות הקרקע ויכולתה לשאת את העומסים של המבנה.

 

מונחים נוספים

יסודות רדודים הם יסודות הממוקמים בעומק רדוד, בדרך כלל פחות מ-2 מטרים. הם משמשים לביסוס מבנים קטנים ובינוניים, בעלי עומסים נמוכים עד בינוניים, הנבנים על קרקע יציבה.

סוגי יסודות רדודים:

יסוד עובר:

יסוד רציף הנמצא מתחת לקירות הבניין. הוא מעביר את העומסים מהקירות אל הקרקע ומתאים למבנים קטנים וקלים יחסית. יתרונותיו: פשוט וקל יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.  

יסוד בודד:

יסוד בצורת קובייה או פירמידה הנמצא מתחת לעמודים של המבנה. הוא מעביר את העומסים מהעמודים אל הקרקע ומתאים למבנים בעלי עמודים, כמו בתים פרטיים, מבני תעשייה ועוד. יתרונותיו: מתאים למבנים כבדים, מאפשר גמישות בתכנון המבנה. חסרונותיו: יקר יותר מיסוד עובר, דורש תכנון מדויק.  

דוברה:

יסוד רדוד ורחב המכסה את כל שטח המבנה. הוא מתאים למבנים כבדים באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: מתאים למבנים כבדים באזורים עם קרקע חלשה, מפחית את הסיכון להתיישבות לא אחידה. חסרונותיו: יקר מאוד להקמה, דורש תכנון מיוחד.  

יסוד רצועה:

יסוד רציף וצר יותר מיסוד עובר, משמש בעיקר לביסוס קירות נושאים. יתרונותיו: קל יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.

יסוד משולב:

שילוב של יסוד עובר ויסוד בודד. משמש לביסוס מבנים בעלי קירות נושאים ועמודים. יתרונותיו: מתאים למגוון סוגי מבנים, מאפשר גמישות בתכנון המבנה. חסרונותיו: יקר יותר מיסוד עובר, דורש תכנון מדויק.

יסוד פלטה:

יסוד רדוד דמוי דוברה, אך קטן יותר. מתאים למבנים קלים יחסית באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: פשוט יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.

יסוד רשת:

יסוד רדוד המורכב מרשת של קורות בטון. מתאים למבנים קלים יחסית באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: קל יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.

יסוד כלונסאות:

יסוד רדוד המורכב מכלונסאות פלדה או בטון המוחדרים לאדמה. מתאים למבנים כבדים באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: מתאים למבנים כבדים, מפחית את הסיכון להתיישבות לא אחידה. חסרונותיו: יקר יחסית להקמה, דורש תכנון מיוחד.

 

בחירת סוג היסוד:

בחירת סוג היסוד המתאים תלויה במספר גורמים, ביניהם: סוג המבנה, משקל המבנה, סוג הקרקע, תנאי השטח ותקציב. חשוב להתייעץ עם מהנדס בניין מוסמך לפני בחירת סוג היסוד.

בחירת יסודות רדודים מתאימה צריכה להתבסס על בדיקת הקרקע באתר הבניה. בדיקת הקרקע תאפשר להעריך את יציבות הקרקע ויכולתה לשאת את העומסים של המבנה.  
תוכנית המגדירה את המבנה מבחינה תכנונית.

תוכנית אדריכלית היא שרטוט דו-ממדי המתאר את צורת המבנה, את חלוקתו הפנימית ואת היבטים נוספים של המבנה, כגון מיקום הדלתות והחלונות, גובה התקרות, גודל החללים ועוד.

תוכניות אדריכליות משמשות למגוון מטרות, כגון:

  • הגשת בקשה להיתר בנייה לרשויות
  • תיאום בין גורמי התכנון והביצוע
  • תכנון ועיצוב המבנה
  • ביצוע המבנה בפועל

תוכניות אדריכליות נערכות על ידי אדריכלים, והן כוללות מגוון רחב של פרטים, כגון:

  • קנה מידה: מידה המציינת את היחס בין מידות המבנה על התוכנית לבין מידות המבנה במציאות.
  • סימנים גרפיים: סימנים המשמשים לייצוג אלמנטים שונים במבנה, כגון קירות, עמודים, דלתות וחלונות.
  • טקסט: טקסט המספק מידע נוסף על המבנה, כגון גודל החללים, גובה התקרות וכיווני הזרימה של התנועה במבנה.
  תוכניות אדריכליות הן מסמכים חשובים ביותר לתהליך הבנייה, והן מספקות מידע חיוני לכל העוסקים בבנייה, החל מהיזם, דרך האדריכל והמהנדס ועד לקבלן המבצע.

הספר הכחול, הידוע גם בכינויו המפרט הכללי לעבודות בנייה, הוא מסמך סטנדרטי שמהווה חלק ממסמכי המכרז והחוזה לבנייה של משרדי ממשלה בישראל. המסמך פורסם על ידי הוועדה הבין משרדית לסטנדרטיזציה של מסמכי החוזה ולמיחשובם, והוא נועד להסדיר את אופן ביצוע עבודות הבנייה, כולל אופן המדידה, התכולה, איכות החומרים והביצוע, וכן נושאים משפטיים וביטוחיים.

מטרות הספר הכחול

מטרותיו העיקריות של הספר הכחול הן:

  • להבטיח אחידות בביצוע עבודות הבנייה, על מנת לשפר את איכותן ולחסוך בעלויות.
  • להסדיר את היחסים בין היזם לקבלן, על מנת למנוע מחלוקות וסכסוכים.
  • להגן על הציבור מפני ביצוע עבודות בנייה רשלניות או לא תקינות.

מבנה הספר הכחול

הספר הכחול מחולק ל-100 פרקים, כאשר כל פרק עוסק בתחום בנייה ספציפי, כגון:

  • עבודות עפר
  • עבודות בטון
  • עבודות מתכת
  • עבודות עץ
  • עבודות אלומיניום
  • עבודות חשמל
  • עבודות אינסטלציה
  • עבודות גימור

כל פרק כולל את המידע הבא:

  • הגדרות ותיאורים של עבודות הבנייה
  • אופן המדידה
  • תכולת העבודה
  • איכות החומרים והביצוע
  • נושאים משפטיים וביטוחיים

שימוש בספר הכחול

הספר הכחול נועד להיות חלק ממסמכי המכרז והחוזה לבנייה של משרדי ממשלה. היזם מחויב להשתמש בספר הכחול בעת עריכת המכרז, והקבלן מחויב להשתמש בספר הכחול בעת ביצוע העבודה.

הספר הכחול מהווה כלי חשוב להבטחת ביצוע עבודות בנייה איכותיות ובטוחות. הוא מספק מידע מקיף ומפורט על כל שלבי ביצוע העבודה, ומסייע ליזמים ולקבלנים להימנע מטעויות וסכסוכים.

דוגמאות לשימוש בספר הכחול

להלן מספר דוגמאות לשימוש בספר הכחול:

  • אופן המדידה: הספר הכחול מגדיר את אופן המדידה של עבודות הבנייה השונות. לדוגמה, עבודות עפר נמדדות לפי נפח, עבודות בטון נמדדות לפי כמות, ועבודות חשמל נמדדות לפי מספר יחידות.
  • תכולת העבודה: הספר הכחול מפרט את תכולת העבודה של כל שלב בביצוע העבודה. לדוגמה, שלב היסודות של בניין כולל את עבודות העפר, הבטון, הברזל והמתקנים ההנדסיים.
  • איכות החומרים והביצוע: הספר הכחול קובע דרישות לאיכות החומרים והביצוע של עבודות הבנייה. לדוגמה, בטון חייב להיות באיכות מסוימת, והחשמל חייב להיות מותקן לפי תקנות החשמל.
  • נושאים משפטיים וביטוחיים: הספר הכחול כולל סעיפים משפטיים וביטוחיים, כגון תנאי אחריות וביטוח.

עדכונים לספר הכחול

הספר הכחול מתעדכן מעת לעת על מנת להתאים אותו לשינויים הטכנולוגיים והרגולטוריים. עדכונים אלו נערכים על ידי הוועדה הבין משרדית לסטנדרטיזציה של מסמכי החוזה ולמיחשובם.

תכסית היא מושג בתחום התכנון והבנייה המתייחס לשטח הקרקע המכוסה על ידי מבנה. בדרך כלל, התכסית מחושבת כאחוז משטח המגרש הכולל. לדוגמה, תכסית של 40% פירושה שהמבנה מכסה 40% משטח המגרש, בעוד ש-60% מהשטח נותרים פתוחים.

חישוב התכסית נעשה על ידי הקרנת שטח הבניין על מגרש שטוח. חשוב לציין שחישוב זה אינו לוקח בחשבון את גובה המבנה או את מספר הקומות בו.

מטרות הגבלת התכסית:

  • ניצול יעיל של קרקע: הגבלת התכסית מבטיחה שלא כל שטח המגרש יכוסה בבנייה, ונותרת קרקע פנויה לשימושים אחרים, כגון שטחי ציבור, גינון, חניה ועוד.
  • שמירה על איכות הסביבה: שטחים פתוחים תורמים לאוורור, חדירת אור טבעי, ניקוז מי גשמים ועוד, וכך תורמים לשמירה על איכות הסביבה.
  • עיצוב אדריכלי נעים: הגבלת התכסית מאפשרת תכנון מבנים בצורות מגוונות יותר ומאפשרת יצירת מרחב ציבורי נעים יותר.

חישוב התכסית:

חישוב התכסית נעשה על ידי הנוסחה הבאה:

תכסית (%) = (שטח הבניין / שטח המגרש) * 100

לדוגמה, עבור מבנה בשטח 200 מ"ר במגרש בשטח 500 מ"ר, התכסית תחושב כך:

תכסית (%) = (200 מ"ר / 500 מ"ר) * 100 = 40%

הבדלים בין תכסית לזכויות בנייה:

חשוב להבדיל בין תכסית לבין זכויות בנייה. זכויות בנייה מתייחסות לשטח הבניין המותר לבנייה במגרש, תוך התחשבות במספר קומות, גובה ועוד. לעומת זאת, התכסית מתייחסת רק לשטח הקרקע המכוסה על ידי המבנה, ללא קשר לגובהו.

לסיכום:

תכסית היא מושג חשוב בתחום התכנון והבנייה, והיא משפיעה על אופן ניצול הקרקע, עיצוב המבנים ואיכות הסביבה. הבנת מושג התכסית חשובה לכל מי שמעוניין לתכנן או לבנות מבנה.

צמר סלעים – בידוד תרמי ואקוסטי

צמר סלעים הוא חומר בידוד תרמי ואקוסטי, העשוי מסלעים מותכים. החומר מיוצר על ידי הזרמת אוויר על פני סלע מותך, או סיבוב הסלע המותך במהירות גבוהה.

תכונות צמר סלעים

  • בידוד תרמי: צמר סלעים הוא חומר בידוד תרמי יעיל מאוד. הוא מסוגל לחסום את מעבר החום בין שני אזורים בעלי טמפרטורות שונות.
  • בידוד אקוסטי: צמר סלעים הוא חומר בידוד אקוסטי יעיל. הוא מסוגל לספוג אנרגיית קול, ובכך להפחית את רמת הרעש בחלל.
  • עמידות באש: צמר סלעים הוא חומר עמיד בפני אש. הוא יכול לעמוד בטמפרטורות גבוהות מאוד, ללא פגיעה ביכולת הבידוד שלו.
  • משקל קל: צמר סלעים הוא חומר קל משקל. הוא קל להתקנה ולניהול.

שימושים צמר סלעים

צמר סלעים משמש למגוון רחב של יישומים, כולל:

  • בידוד מבנים: צמר סלעים משמש לבידוד קירות, תקרות, רצפות וקירות מסך. הוא מסייע לשמור על טמפרטורה נוחה בתוך המבנה, ולחסוך באנרגיה.
  • בידוד תעשייה: צמר סלעים משמש לבידוד ציוד ומערכות תעשייתיות. הוא מסייע להגן על הציוד מפני נזקי חום וקור, ולשפר את ביצועי המערכות.
  • בידוד סביבתי: צמר סלעים משמש לבידוד מערכות ביוב, מערכות מים חמים וקרים, ומערכות טיהור אוויר. הוא מסייע לשמור על בטיחות המערכות, ולשפר את יעילותן.

סיכום

צמר סלעים הוא חומר בידוד תרמי ואקוסטי יעיל, בעל יתרונות רבים. החומר משמש למגוון רחב של יישומים, הן בבנייה והן בתעשייה.

מלט הוא חומר דביק המשמש בבנייה. הוא עשוי בדרך כלל מתערובת של אבקת צמנט, חול ומים. לאחר יישומו, המלט מתקשה והופך לקשיח.

ישנם שני סוגים עיקריים של מלט:

  • מלט רביגה: משמש למילוי הרווחים בין הלבנים ולהדבקת הלבנים זו לזו.
  • מלט טיח: משמש לכיסוי פני הקירות ותקרות, להסתרת פגמים בבניה, ולהגנת המבנה מפני מפגעים סביבתיים.
מלט הוא חומר חשוב בבנייה, והוא משמש במגוון רחב של יישומים. הוא עמיד בפני שחיקה, חום וקור, והוא יכול לשמש לבניית מבנים חזקים ועמידים. כיום, מלט הוא חומר פופולרי בבנייה ברחבי העולם. הוא משמש לבניית בתים, בנייני משרדים, גשרים, כבישים ומבנים אחרים.

בנייה ירוקה היא גישה לתכנון , בניה , שיפוץ ושדרוג המבנה באמצעות הטמעת התקנים הרלונטים לבניה והביצוע תוך התחשבות בסביבה ובמשאבים שהוגדרו לכך. הבניה הירוקה כוללת שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, חסכון באנרגיה ובמים, ניהול פסולת יעיל והתאמה לאקלים המקומי.

תחילת ההתפתחות  לאנרגיה ירוקה ומתחדשת בישראל, החלה להתפתח בשנות ה-90 של המאה ה-20. . בשנת 2020 פורסם תקן ישראלי לבנייה ירוקה (ת"י 5281), המגדיר את הדרישות לבנייה ירוקה בישראל. למידע שלם ומלא אודות בניה ירוקה ואנרגיה מתחדשת לחץ כאן!

הפקעה היא פעולה בה המדינה משתלטת על רכושו הפרטי של האזרח, או תופסת את הזכויות של האזרח ברכוש, תוך מתן פיצוי כספי, אך ללא הסכמת הבעלים. הנכס נלקח או לשימוש הממשלה או על ידי משלחת לצדדים שלישיים אשר יקדישו אותו לשימוש ציבורי, אזרחי או, במקרים מסוימים, פיתוח כלכלי.

הסדרה חוקית

ההפקעה בישראל מוגדרת בפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943. על פי הפקודה, השר הממונה על הקרקעות (שר האוצר) רשאי להורות על הפקעת מקרקעין לצורכי ציבור. הפקעה יכולה להתבצע גם על ידי רשויות מקומיות, למשל, על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

התנאים להפקעה

ההפקעה מותנית בקיומם של שלושה תנאים:

  • צורך ציבורי: הפקעה יכולה להתבצע רק אם קיים צורך ציבורי ממשי בנכס המופקע. הצורך הציבורי יכול להיות צורך פיזי, כגון הקמת כביש או בניית בית ספר, או צורך חברתי, כגון הקמת פארק או שמורת טבע.
  • זיקה של הצורך לנכס: הצורך הציבורי חייב להיות קשור לנכס המופקע. לדוגמה, לא ניתן להפקיע נכס פרטי לצורך הקמת גן ציבורי אם קיים שטח ציבורי חלופי בסמוך.
  • שווי הנכס: הפיצוי שיינתן לבעלי הנכס המופקע חייב להיות שווה לשווי הנכס ביום ההפקעה.

הליך ההפקעה

הליך ההפקעה מתחיל בכך שהרשות המפקיעה מפרסמת הודעה על הכוונה להפקיע את הנכס. לאחר פרסום ההודעה, בעלי הנכס המופקע יכולים להגיש התנגדויות להפקעה. ההתנגדויות ידונו בוועדה מיוחדת, אשר תמליץ לשר האוצר אם להפקיע את הנכס.

אם השר הממונה על הקרקעות מחליט להפקיע את הנכס, הוא פוקד על הפקעה. פקודת ההפקעה כוללת את פרטי הנכס המופקע, את הסיבה להפקעה ואת סכום הפיצוי שיינתן לבעלי הנכס.

הערות

  • הפקעה יכולה להתבצע גם ללא תמורה, אם הנכס המופקע הוא נכס חיוני לביטחון המדינה.
  • בעלי הנכס המופקע יכולים לערער על פקודת ההפקעה לבית המשפט המחוזי.

הפקעה בישראל

הפקעה היא כלי חשוב בידי המדינה לצורך פיתוח המדינה ושירותי הציבור. בישראל, ההפקעה משמשת למגוון מטרות, כגון:

  • הקמת תשתיות, כגון כבישים, מסילות ברזל, נמלים ושדות תעופה.
  • הקמת מבני ציבור, כגון בתי ספר, בתי חולים, משרדי ממשלה ומוסדות תרבות.
  • פיתוח אזורי, כגון הקמת שכונות חדשות או פארקים.

הפקעה יכולה להיות מורכבת וטעונה רגשית, במיוחד עבור בעלי הנכסים המופקעים. על מנת להבטיח שהפקעה תתבצע בצורה הוגנת ויעילה, חשוב להקפיד על התנאים וההליכים המפורטים בחוק.

סילר הוא חומר איטום שקוף, המשמש להגנה על משטחים סופגים, כגון בטון, שיש, אבן טבעית, טרצו ועוד. הסילר יוצר שכבת הגנה על המשטח, המונעת חדירה של נוזלים, כתמים, שחיקה ושינויי מזג אוויר.

לדוגמה, סילר לרצפה ימנע חדירה של מים, שמן או צבע לרצפה, ויסייע לשמור על המראה החדש שלה לאורך זמן.

דילוג לתוכן