דמי הסכמה

דמי הסכמה הם תשלום שעל חוכר לשלם כתנאי להעברת זכויות חכירה בנכס. התשלום נגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בתמורה להסכמתה להעברת זכות החכירה לאחר.

מי משלם דמי הסכמה?

  • המוכר של הנכס, במקרים בהם לא היוון את דמי החכירה.
  • הקונה של הנכס, במקרים בהם המוכר היוון את דמי החכירה, אך הקונה מעוניין להוון סכום נוסף.

איך מחשבים דמי הסכמה?

שיעור דמי ההסכמה המקסימלי הוא שליש מעליית ערך הקרקע. גובה התשלום בפועל נקבע לפי מספר גורמים, ביניהם:

  • ייעוד הקרקע: דמי ההסכמה עבור קרקע חקלאית יהיו גבוהים יותר מאשר עבור קרקע למגורים.
  • גודל הנכס: ככל שהנכס גדול יותר, כך יהיו דמי ההסכמה גבוהים יותר.
  • מיקום הנכס: דמי ההסכמה יהיו גבוהים יותר באזורים מבוקשים יותר.
  • שווי הנכס: ככל ששווי הנכס גבוה יותר, כך יהיו דמי ההסכמה גבוהים יותר.

פטור מדמי הסכמה

במקרים מסוימים ניתן לקבל פטור מתשלום דמי הסכמה, לדוגמה:

  • העברה בין בני משפחה: העברה בין הורים לילדים, בין בני זוג, בין אחים, וכדומה.
  • העברה ללא תמורה: העברת זכויות ללא תמורה כספית.
  • היוון דמי חכירה: תשלום מראש של דמי החכירה לכל תקופת החכירה.

לסיכום

דמי הסכמה הם תשלום חשוב שיש לקחת בחשבון בעת ביצוע עסקאות נדל"ן. חשוב להבין את אופן חישוב דמי ההסכמה ואת האפשרויות לקבלת פטור מתשלום.

מונחים נוספים

קבלן משנה הוא אדם או חברה עצמאיים, הנשכרים על ידי קבלן ראשי לביצוע היקף עבודה מוגדר במסגרת פרויקט בנייה.

תפקידו של קבלן משנה:

  • ביצוע עבודות ספציפיות בפרויקט, בהתאם לתחום התמחותו.
  • עבודה בהנחייתו ובפיקוחו של הקבלן הראשי.
  • עמידה בלוחות זמנים ובתקציב שהוגדרו מראש.
  • ניהול צוות עובדים וציוד.
  • הבטחת איכות ביצוע העבודה.
  • שמירה על כללי הבטיחות באתר הבנייה.

תחומי התמחות של קבלני משנה:

  • עבודות חשמל: התקנת תשתיות חשמל, תאורה, מערכות אזעקה וכדומה.
  • עבודות אינסטלציה: התקנת צנרת מים וביוב, תברואה, דוד שמש וכדומה.
  • עבודות גבס: בניית קירות ותקרות גבס, מחיצות, נישות ועוד.
  • עבודות ריצוף: התקנת אריחים, פרקט, שטיחים וכדומה.
  • עבודות צבע: צביעה פנימית וחיצונית, טפטים, טיח דקורטיבי וכדומה.
  • עבודות שלד: בניית שלד המבנה, כולל יציקת בטון, בניית קירות ועמודים.
  • עבודות גינון: פיתוח שטח, נטיעת עצים וצמחים, התקנת מערכות השקיה וכדומה.

תכנית העמדה היא שרטוט אדריכלי המתאר את מיקום המבנה ביחס לגבולות המגרש, וכן את מיקום רכיבים אחרים באתר, כגון:

  • גדרות
  • שבילים
  • מרפסות
  • חניות
  • בריכות שחייה
  • עצים
  • צמחייה

התוכנית כוללת

  • מידות: מיקום המבנה ורכיבים אחרים ביחס לגבולות המגרש ולפינות המבנה.
  • זוויות: כיוון המבנה ביחס לצפון.
  • גבהים: גובה המבנה ביחס למפלס הקרקע.
  • סימון: סימון מיוחד עבור רכיבים שונים, כגון קווי ביוב, צנרת מים, ותשתיות חשמל.

שימושים

תכנית העמדה משמשת אדריכלים, קבלנים, מודדים ובעלי מקצוע אחרים בתהליך הבנייה. היא חשובה ל:

  • תכנון: התוכנית מאפשרת לתכנן את מיקום המבנה ורכיבים אחרים באתר באופן יעיל ופונקציונלי.
  • אישור: תכנית העמדה נדרשת לצורך קבלת היתר בנייה מהרשויות המקומיות.
  • ביצוע: התוכנית משמשת קבלנים ומודדים במהלך תהליך הבנייה כדי להבטיח שהמבנה ורכיבים אחרים ימוקמו במיקום הנכון.

הערה: תכנית העמדה היא חלק מתכניות אדריכליות מקיפות יותר, הכוללות גם תכניות קומות, תכניות חתכים, ופרטים אדריכליים.

תוכנית המגדירה את המבנה מבחינה הנדסית.

תוכנית קונסטרוקטיבית היא תרשים המציג את המבנה הפנימי של מבנה, כולל שלד המבנה, התקרות, והרצפות. היא נועדה להבטיח את יציבות המבנה ועמידותו בפני עומסים, כגון משקל המבנה עצמו, משקל המשתמשים והציוד, וכן עומסים חיצוניים, כגון רוחות ורעשים.

תוכנית קונסטרוקטיבית מורכבת מרכיבים רבים, כגון:

  • עמודים: עמודים הם אלמנטים קונסטרוקטיביים אנכייים התומכים בקורות. הם עשויים בדרך כלל מבטון או מפלדה.
  • קורות: קורות הן אלמנטים קונסטרוקטיביים אופקיים התומכים ברצפות ובקירות. הן עשויות בדרך כלל מבטון, מפלדה או עץ.
  • רצפות: רצפות הן אלמנטים קונסטרוקטיביים אופקיים התומכים במשקל של המשתמשים והציוד. הן עשויות בדרך כלל מבטון, מפלדה או עץ.
  • קירות: קירות הם אלמנטים קונסטרוקטיביים אנכיים המעניקים למבנה יציבות ותמך. הם עשויים בדרך כלל מבטון, מפלדה או לבנים.
  • חיזוקים: חיזוקים הם אלמנטים קונסטרוקטיביים המעניקים למבנה חוזק נוסף. הם עשויים בדרך כלל מברזל או מפלדה.

תוכנית קונסטרוקטיבית היא מסמך חשוב מאוד בתהליך הבנייה. היא משמשת את המהנדסים והקבלנים לביצוע הבנייה בהתאם לתקנים ולחוקים.

דמי חכירה הם תשלום תקופתי (בדרך כלל שנתי) המשולם על ידי חוכר לבעל מקרקעין עבור הזכות להשתמש בנכס לתקופה מוגדרת.

בישראל, רוב הקרקעות הן בבעלות המדינה, ולכן רוב האנשים מחזיקים בנכסים בחכירה ולא בבעלות מלאה.

סוגי חכירה עיקריים:

  • חכירה לדורות: תקופת חכירה ארוכה (49 שנים) עם אפשרות להארכה נוספת ל-49 שנים. נפוצה בעיקר במגורים.
  • חכירה רגילה: תקופת חכירה קצרה יותר (5-49 שנים) עם אפשרות להארכה. נפוצה בעיקר במגזר העסקי והחקלאי.
  • חכירה מהוונת: תשלום חד פעמי עבור כל תקופת החכירה, פוטר את החוכר מתשלום דמי חכירה שנתיים.

גורמים המשפיעים על גובה דמי החכירה:

  • מיקום הנכס: נכסים במיקום מבוקש יהיו בעלי דמי חכירה גבוהים יותר.
  • ייעוד הנכס: נכסים למגורים יהיו בעלי דמי חכירה נמוכים יותר מנכסים מסחריים או תעשייתיים.
  • גודל הנכס: נכסים גדולים יותר יהיו בעלי דמי חכירה גבוהים יותר.
  • תקופת החכירה: תקופות חכירה ארוכות יותר יהיו בעלות דמי חכירה גבוהים יותר.

אפשרויות תשלום דמי חכירה:

  • תשלום שנתי: התשלום הנפוץ ביותר.
  • תשלום היוון: תשלום חד פעמי עבור כל תקופת החכירה.
  • תשלום במספר תשלומים: ניתן לפרוס את תשלום דמי החכירה למספר תשלומים (בדרך כלל עד 15 תשלומים).

פרקט הוא רצפה עשויה עץ. הוא מורכב מפיסות עץ קטנות, המכונות "פרקטים", המודבקות זו לזו. הפרקטים יכולים להיות עשויים מעץ מסוגים שונים, כגון עץ מייפל, עץ אלון, עץ דק, ועוד.

פרקט הוא סוג ריצוף פופולרי, המשמש בבתים פרטיים, בארמונות ובאולמות ספורט. הוא נחשב לרצפה איכותית, בעלת מראה יוקרתי. פרקט הוא גם רצפה נוחה, בעלת מרקם רך ומחמם.

להלן כמה מהיתרונות של פרקט:

  • מראה יוקרתי
  • מרקם רך ומחמם
  • קל לניקוי
  • עמיד בפני שריטות
  • בידוד טוב

להלן כמה מהחסרונות של פרקט:

  • יקר יותר ממרצפות אחרות
  • דורש תחזוקה מסוימת, כגון ניקוי וחידוש

ישנם סוגים שונים של פרקט, הנבדלים זה מזה בגודל הפרקטים, בסוג העץ ובאופן ההתקנה.

הסוגים הנפוצים של פרקט:

  • פרקט עץ מלא: פרקט זה עשוי מפיסות עץ מלא, ללא חומרים מלאכותיים. הוא נחשב לפרקט איכותי, בעל מראה יוקרתי.
  • פרקט למינציה: פרקט זה עשוי משכבות של עץ, סיבי עץ וחומרים מלאכותיים. הוא נחשב לפרקט זול יותר מפרקט עץ מלא, אך בעל מראה דומה.
  • פרקט פישבון: פרקט זה מורכב מפיסות עץ בצורת משולש, המונחות זו לזו בצורת חוליית דג. הוא נחשב לפרקט בעל מראה ייחודי.
  • פרקט צרפתית: פרקט זה מורכב מפיסות עץ קטנות, המונחות זו לזו בצורה צפופה. הוא נחשב לפרקט בעל מראה קלאסי.

בחירת סוג הפרקט המתאים תלויה בגורמים שונים, כגון התקציב, העיצוב הרצוי והצרכים הפונקציונליים.

דו"ח קרקע הוא מסמך הנדסי המכיל מידע מקיף על תכונות הקרקע באזור מסוים. הוא משמש אדריכלים, מהנדסים וקבלנים לתכנון וביצוע עבודות בנייה ופיתוח.

מה כולל דו"ח קרקע?

  • תיאור גיאולוגי: תיאור של תצורת הקרקע, סוגי הסלעים והקרקעות באזור, היסטוריה גיאולוגית ועוד.
  • תכונות פיזיקליות: נתונים על גודל גרגירי הקרקע, צפיפות, נקבוביות, חדירות מים ועוד.
  • תכונות כימיות: נתונים על רמת החומציות, מליחות, תכולת חומרים אורגניים ועוד.
  • תכונות הנדסיות: נתונים על חוזק הקרקע, עמידות בשקיעה, נטייה להתנזלות ועוד.
  • המלצות: המלצות לביסוס המבנה, תכנון מערכות ניקוז, עבודות עפר ועוד.

מתי נדרש דו"ח קרקע?

  • לפני תכנון וביצוע כל עבודת בנייה, כגון: בניית בית, בניין, כביש, גשר ועוד.
  • לפני ביצוע עבודות פיתוח, כגון: חפירת תעלות, התקנת תשתיות ועוד.
  • במקרים של חשש ליציבות הקרקע, כגון: באזורים עם מדרונות תלולים, באזורים עם סיכון להצפות ועוד.

מי מכין דו"ח קרקע?

דו"ח קרקע מוּכּן על ידי יועץ קרקע מוסמך. יועץ קרקע הוא מהנדס בעל ידע וניסיון בתחום הגיאולוגיה וההנדסה הגיאוטכנית.

תהליך הכנת דו"ח קרקע

  • איסוף נתונים: יועץ הקרקע יאסוף נתונים קיימים על האזור, כגון: מפות גיאולוגיות, נתוני קידוחים קודמים ועוד.
  • ביצוע עבודות שטח: יועץ הקרקע יבצע עבודות שטח, כגון: חפירת בורות ניסיון, ביצוע קידוחים, בדיקות מעבדה ועוד.
  • ניתוח נתונים: יועץ הקרקע ינתח את הנתונים שנאספו ויכין דו"ח הכולל את ממצאי הבדיקה והמלצות מקצועיות.

חשיבות דו"ח קרקע

דו"ח קרקע מקצועי תורם רבות לתכנון וביצוע עבודות בנייה ופיתוח בטוחות ויעילות. הוא מסייע למנוע תאונות, נזקים ועיכובים במהלך הפרויקט.

תמ"א היא ראשי תיבות של "תוכנית מתאר ארצית". תוכניות אלה הן תוכניות תכנון כלל ארציות, המכסות את כל שטח מדינת ישראל, וקובעות הנחיות כלליות בנוגע לנושאים תכנוניים מרכזיים.

ישנן תוכניות מתאר רבות העוסקות בנושאים שונים, כגון:

  • תמ"א 1: קובעת הוראות בנוגע לתכנון ופיתוח חופי ישראל.
  • תמ"א 13: קובעת הוראות בנוגע לתכנון ופיתוח אזורי תעשייה.
  • תמ"א 35: קובעת הוראות בנוגע לתכנון ופיתוח שטחים חקלאיים.
  • תמ"א 38: תוכנית ידועה במיוחד, העוסקת בחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה.
  תוכניות מתאר ארצי נועדו להבטיח תכנון אחיד וראוי ברמה כלל ארצית, תוך התחשבות בצרכים ארוכי טווח ובהיבטים סביבתיים, חברתיים וכלכליים. הן קובעות מסגרת תכנונית כללית, ומהוות בסיס לתכנון מפורט יותר ברמה המקומית והמחוזית.

אינטרפוץ, שיבוש של המילה הגרמנית "Unterputz" שמשמעותה "מתחת לציפוי", הוא כינוי למנגנון של ברז מיקסר המותקן בדרך כלל בקיר המקלחת.

מאפיינים עיקריים:

מראה חיצוני: כלפי חוץ נראית ידית אחת בלבד, המופעלת בצורה פשוטה:
    • ככל שהידית למטה (קרובה לקיר) – כך זרימת המים חלשה יותר, עד לכדי עצירה מוחלטת.
    • ככל שהידית למעלה (רחוקה מהקיר) – כך זרימת המים חזקה יותר.
    • סיבוב הידית ימינה מגביר את זרימת המים הקרים, בעוד סיבובה שמאלה מגביר את זרימת המים החמים.
    • מצב ביניים יביא לזרימת מים פושרים.
    • ייתכנו הבדלים קלים בכיווני הסיבוב בהתאם לכיוון ההתקנה.
  מרכיבים:
    • ידית – עשויה ממתכת ובולטת מחוץ לקיר.
    • צנרת – עשויה ממתכת או פלסטיק ומוטמנת בתוך הקיר, מאחורי האריחים.
    • מנגנון – עשוי מפלסטיק ומחבר בין הידית לצנרת.
 

סוגי אינטרפוץ 

קיימים מספר סוגים של ברזי אינטרפוץ, הנבדלים זה מזה במספר יציאות הצנרת:
    • 3 דרך: הצנרת כוללת שלושה פתחים: שני פתחים אופקיים שמהם נכנסים מים חמים וקרים מהצנרת הביתית, ופתח אחד המוביל מים אל ראש המקלחת או הברזון.
    • 4 דרך: בנוסף לשלושת הפתחים של ברז 3 דרך, קיים פתח נוסף המאפשר חיבור של צינור טוש נפרד.
 

יתרונות:

  • עיצוב נקי ואסתטי: מראה מודרני ומינימליסטי המשתלב בקלות עם עיצוב חדר האמבטיה.
  • חיסכון במקום: התקנה בתוך הקיר חוסכת מקום יקר בחדר האמבטיה.
  • קלות שימוש: תפעול פשוט ואינטואיטיבי באמצעות ידית אחת.
  • תחזוקה קלה: ניקוי קל יחסית הודות למבנה החיצוני החלק.

חסרונות:

  • התקנה מורכבת: דורשת ידע מקצועי וניסיון של אינסטלטור מוסמך.
  • תיקון מורכב: במקרה של תקלה, ייתכן שיהיה צורך לפתוח את הקיר לצורך גישה למנגנון.
  • מחיר גבוה יחסית: יקר יותר מברזים קלאסיים המותקנים על גבי הכיור או הקיר.

לסיכום:

ברזי אינטרפוץ מציעים פתרון עיצובי יוקרתי וחסכוני במקום לחדר האמבטיה. עם זאת, חשוב לקחת בחשבון את עלויות ההתקנה והתיקון הגבוהות יחסית.

אונטרקאנט (Unterkante בגרמנית) הוא מונח באדריכלות ובבנייה המשמש לציון גובה הסף התחתון של חלון. בתוכניות בניין, אונטרקאנט מסומן בדרך כלל על ידי האותיות UK, יחד עם גובה הסף בסנטימטרים.

לדוגמה, UK100 יציין שאונטרקאנט החלון נמצא בגובה 100 ס"מ מעל מפלס הרצפה.

חשוב לציין שאונטרקאנט שונה מאוברקאנט, שהוא מונח המתייחס לגובה הסף העליון של חלון.

שימושים של אונטרקאנט

  • תכנון אדריכלי: אדריכלים משתמשים באונטרקאנט כדי לקבוע את מיקום החלונות ביחס לרצפה ולרהיטים.
  • קביעת גובה אדן החלון: גובה אדן החלון נקבע בדרך כלל ביחס לאונטרקאנט.
  • חישוב תאורה טבעית: משפיע על כמות האור הטבעי החודרת לחדר.
  • מניעת הצפות: באזורים עתירי גשמים, אונטרקאנט גבוה יותר יכול למנוע חדירת מים לחדר דרך החלונות.

גורמים המשפיעים על אונטרקאנט

  • גובה הרצפה: גובה הרצפה משפיע ישירות על אונטרקאנט.
  • גובה אדן החלון: גובה אדן החלון משפיע על אונטרקאנט, כיוון שהוא צריך להיות נמוך יותר מהאונטרקאנט.
  • סגנון אדריכלי: סגנונות אדריכליים שונים עשויים לקבוע גבהים שונים של אונטרקאנט.
  • דרישות בטיחות: תקני בטיחות עשויים להכתיב גובה מינימלי של אונטרקאנט.

סיכום

אונטרקאנט הוא מונח חשוב באדריכלות ובבנייה המשמש לציון גובה הסף התחתון של חלון. הבנת אונטרקאנט חיונית לתכנון אדריכלי נכון, קביעת גובה אדן החלון, חישוב תאורה טבעית ומניעת הצפות.

דילוג לתוכן