בדק בית

גרמושקה – תוכנית הגשה להיתר בנייה

גרמושקה היא תוכנית הגשה להיתר בנייה, המורכבת מתוכניות וטפסים שונים המתארים את התוכנית העתידית לבנייה. תוכניות אלו נקראות גם "תוכנית בניין עיר" או "תוכנית ביצוע".

מהי גרמושקה?

גרמושקה היא תוכנית הגשה להיתר בנייה, המורכבת מתוכניות וטפסים שונים המתארים את התוכנית העתידית לבנייה. תוכניות אלו נקראות גם "תוכנית בניין עיר" או "תוכנית ביצוע".

מטרת הגרמושקה

מטרת הגרמושקה היא לתאר את התוכנית העתידית לבנייה, ולאפשר לוועדה המקומית לתכנון ובנייה (וועדה מקומית) לבחון את התוכנית ולקבוע האם היא עומדת בתקנות התכנון והבנייה.

מי צריך להגיש גרמושקה?

כל מי שמתכנן לבצע בנייה או שיפוץ, בין אם מדובר בהקמת מבנה חדש לחלוטין, שינוי מעטפת או חזית של מבנה קיים, או שיפוץ פנימי, חייב להגיש גרמושקה לוועדה המקומית.

מה כוללת הגרמושקה?

גרמושקה כוללת את התוכניות הבאות:

• תוכנית חתך – תוכנית המתארת את המבנה בחתך, מעל ומתחת לפני הקרקע.
• תוכנית קומה – תוכנית המתארת את המבנה בכל קומה.
• תוכנית מצב קיים – תוכנית המתארת את המבנה הקיים כפי שהוא נמצא היום.
• תוכנית מצב עתידי – תוכנית המתארת את המבנה המתוכנן לאחר הבנייה או השיפוץ.
• טופס בקשה להיתר בנייה – טופס המפרט את פרטי הבקשה.
• אישור מהנדס מבנים – אישור של מהנדס מבנים כי התוכנית עומדת בדרישות התקן הישראלי לבנייה.

איך מגישים גרמושקה?

ניתן להגיש גרמושקה באופן ידני או באופן מקוון.

אם מעוניינים להגיש גרמושקה באופן ידני, יש לפנות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה ולקבל את הטפסים הדרושים. לאחר שמילאתם את הטפסים, יש לצרף את כל המסמכים הדרושים ולשלוח אותם לוועדה המקומית.

אם מעוניינים להגיש גרמושקה באופן מקוון, יש להיכנס לאתר האינטרנט של הוועדה המקומית ולמלא את הטופס המקוון. לאחר שמילאתם את הטופס, יש לצרף את כל המסמכים הדרושים ולשלוח אותם לוועדה המקומית.

משך הטיפול בבקשה להיתר בנייה

משך הטיפול בבקשה להיתר בנייה הוא כ-3 חודשים. עם זאת, משך הטיפול עשוי להשתנות בהתאם לגודל הפרויקט, מורכבות התוכנית, והיקף העבודה שצריך לעשות לוועדה המקומית כדי לאשר את הבקשה.

עלויות הגשת גרמושקה

עלות הגשת גרמושקה משתנה בהתאם לוועדה המקומית. בדרך כלל, העלות כוללת את האגרה על הבקשה, את עלות אישור מהנדס מבנים, ואת עלות בדיקת התוכניות על ידי הוועדה המקומית.

סיכום

גרמושקה היא מסמך חשוב ביותר בתהליך הוצאת היתר בנייה. חשוב לוודא שהגרמושקה מורכבת מכל המסמכים הדרושים, ושהיא עומדת בדרישות התקנות התכנון והבנייה.

ברכה קצרה שמברכים בעת בניית מעקה על גג או מרפס של בית חדש. מצוות עשה מהתורה היא לבנות מעקה על גג, שנאמר (דברים כב, ח): "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך, ולא תשים דמים בביתך, כי יפול הנופל ממנו". כדי לקיים מצווה זו בשמחה ובהכרה, מברכים ברכה לפני תחילת הבנייה.

הנוסח המקובל של הברכה הוא:

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לעשות מעקה.

יש שנוהגים לומר גם "שהחיינו" לפני הברכה, אך יש מחלוקת הלכתית בנושא.

חשוב לציין שבניית מעקה אינה רק קיום מצווה, אלא גם צעד חשוב לשמירה על ביטחון דיירי הבית.

דמי הסכמה הם תשלום שעל חוכר לשלם כתנאי להעברת זכויות חכירה בנכס. התשלום נגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בתמורה להסכמתה להעברת זכות החכירה לאחר.

מי משלם דמי הסכמה?

• המוכר של הנכס, במקרים בהם לא היוון את דמי החכירה.
• הקונה של הנכס, במקרים בהם המוכר היוון את דמי החכירה, אך הקונה מעוניין להוון סכום נוסף.

איך מחשבים דמי הסכמה?

שיעור דמי ההסכמה המקסימלי הוא שליש מעליית ערך הקרקע. גובה התשלום בפועל נקבע לפי מספר גורמים, ביניהם:

• ייעוד הקרקע: דמי ההסכמה עבור קרקע חקלאית יהיו גבוהים יותר מאשר עבור קרקע למגורים.
• גודל הנכס: ככל שהנכס גדול יותר, כך יהיו דמי ההסכמה גבוהים יותר.
• מיקום הנכס: דמי ההסכמה יהיו גבוהים יותר באזורים מבוקשים יותר.
• שווי הנכס: ככל ששווי הנכס גבוה יותר, כך יהיו דמי ההסכמה גבוהים יותר.

פטור מדמי הסכמה

במקרים מסוימים ניתן לקבל פטור מתשלום דמי הסכמה, לדוגמה:

• העברה בין בני משפחה: העברה בין הורים לילדים, בין בני זוג, בין אחים, וכדומה.
• העברה ללא תמורה: העברת זכויות ללא תמורה כספית.
• היוון דמי חכירה: תשלום מראש של דמי החכירה לכל תקופת החכירה.

לסיכום

דמי הסכמה הם תשלום חשוב שיש לקחת בחשבון בעת ביצוע עסקאות נדל"ן. חשוב להבין את אופן חישוב דמי ההסכמה ואת האפשרויות לקבלת פטור מתשלום.

אימפרגנציה היא תהליך של הספגת חומר נוזלי אל תוך חומר מוצק, כמו בטון, עץ או אבן. מטרת התהליך היא להקנות לחומר המוצק תכונות חדשות, כגון:

• עמידות בפני מים ולחות: חומר האיטום חודר לתוך נקבוביות החומר המוצק ומונע חדירת מים.
• חוזק: חומר האיטום יכול לחזק את החומר המוצק ולמנוע שחיקה.
• הגנה מפני מזיקים: חומר האיטום יכול להכיל חומרים רעילים המונעים התפתחות של פטריות, עובש וחרקים.
• מראה: חומר האיטום יכול לשנות את צבע החומר המוצק או להעניק לו גימור מבריק.

שימושים נפוצים באימפרגנציה:

• איטום קירות חיצוניים: מונע חדירת מים ולחות אל תוך המבנה, ובכך מונע נזקי רטיבות, עובש וקילוף צבע.
• איטום רצפות: מונע חדירת מים וכתמים, ומקל על ניקיון הרצפה.
• הגנה על עץ: מונע ריקבון, עובש ומזיקים, ומשפר את עמידות העץ לאורך זמן.
• איטום אבן: מונע ספיגת מים וכתמים, ומשמר את המראה הטבעי של האבן.
• שיקום וחיזוק תשתיות בטון: חומר האיטום חודר לתוך סדקים וחריצים בבטון ומחזק אותו.

סוגי חומרי אימפרגנציה:

קיימים סוגים רבים של חומרי אימפרגנציה, ביניהם:

• על בסיס סילוקסן: חומר שקוף וחסר ריח, עמיד בפני UV ומתאים לשימוש פנימי וחיצוני.
• על בסיס אקרילי: חומר זול יחסית, קל לשימוש ומתאים לשימוש פנימי וחיצוני.
• על בסיס פוליאוריטן: חומר עמיד מאוד, בעל כושר הידבקות גבוה ומתאים לשימוש פנימי וחיצוני.
• על בסיס שעווה: חומר טבעי, ידידותי לסביבה ומתאים לשימוש על עץ.

בחירת חומר אימפרגנציה:

חשוב לבחור חומר אימפרגנציה המתאים לשימוש הרצוי ולסוג החומר המוצק שאותו רוצים לאטום. יש לקחת בחשבון גורמים כגון:

• תנאי מזג האוויר: חומר האיטום צריך להיות עמיד בתנאי מזג האוויר השוררים באזור.
• סוג החומר המוצק: חומר האיטום צריך להיות מתאים לסוג החומר המוצק שאותו רוצים לאטום.
• המראה הרצוי: ישנם חומרי אימפרגנציה שקופים וישנם חומרי אימפרגנציה צבעוניים.
• ** התקציב:** מחירי חומרי האימפרגנציה משתנים בהתאם לסוג החומר ולמותג.

יישום אימפרגנציה:

ניתן ליישם אימפרגנציה בעצמך או באמצעות איש מקצוע. יישום עצמי של אימפרגנציה אינו מסובך, אך חשוב לוודא שהחומר מיושם בצורה אחידה ועל פי הוראות היצרן.

טיפים ליישום אימפרגנציה:

• ודא שהמשטח נקי ויבש לפני יישום חומר האיטום.
• ערבב היטב את חומר האיטום לפני השימוש.
• החל את חומר האיטום בשכבות דקות ואחידות.
• תן לכל שכבה להתייבש לפני יישום השכבה הבאה.
• עיין תמיד בהוראות היצרן לפני יישום חומר האיטום.

סיכום

אימפרגנציה היא דרך יעילה להגן על חומרים רבים מפני נזקי מים, לחות, מזיקים ושחיקה. עם זאת, חשוב לשקול את היתרונות והחסרונות של אימפרגנציה לפני קבלת החלטה האם ליישם אותה.

אגרגט הוא מונח כללי המתייחס לחומר גרגירי, בדרך כלל בגודל של 0.15 מ"מ עד מספר עשרות מילימטרים. אגרגטים יכולים להיות טבעיים או מלאכותיים, ומורכבים ממגוון חומרים, ביניהם:

• סלעים גרוסים: גיר, דולומיט, בזלת, צור ועוד.
• חול: חול ים, חול נהר, חול דיונות ועוד.
• תערובות מלאכותיות: אפר פחם, אגרגטים קלים מחרסית תפוחה, ועוד.

השימוש העיקרי באגרגטים הוא בבנייה, כחומר מילוי בבטון ובאספלט. תכונותיהם של האגרגטים, כמו גודל, צורה, צפיפות וחוזק, משפיעות רבות על תכונות הבטון או האספלט הסופי.

שימושים נוספים של אגרגטים:

• סלילת כבישים: משמשים כבסיס לתשתית הכביש, ומהווים חלק משמעותי מהאספלט.
• סינון מים: משמשים במערכות סינון מים, שם הם עוזרים ללכוד לכלוך וחלקיקים אחרים.
• גינון: משמשים כחיפוי קרקע, לשיפור ניקוז הקרקע ולמניעת צמיחת עשבים שוטים.
• ייצור זכוכית: אגרגטים מסוימים, כמו חול צור, משמשים כחומרי גלם בתעשיית הזכוכית.

סוגי אגרגטים:

אגרגטים מסווגים על פי מספר קטגוריות:

• מקור: טבעיים או מלאכותיים.
• גודל: דק, גס, או תערובת של דק וגס.
• צורה: עגול, מרובע, או לא סדיר.
• צפיפות: קל, רגיל, או כבד.
• שימוש: בטון, אספלט, סינון מים, גינון, ועוד.

בחירת אגרגטים:

בחירת האגרגטים המתאימים תלויה בשימוש הספציפי ובדרישות הפרויקט. יש לקחת בחשבון גורמים כמו חוזק, עמידות, צפיפות, גודל וצורה. חשוב להשתמש באגרגטים איכותיים ומתאימים על מנת להבטיח את איכות המבנה או התשתית.

לסיכום:

אגרגטים הם חומרים חשובים בתעשיית הבנייה ובתעשיות נוספות. הבנת תכונותיהם וסוגיהם השונים חיונית לבחירת האגרגטים המתאימים לכל שימוש.

גובה 0.00+ בתהליך בניה פירושו שהגובה של הרצפה או המשטח הרלוונטי נמצא מעל גובה פני הים. האות "+" מציינת שהגובה הוא מעל 0.00, שהוא נקודת הייחוס המקובלת לגובה בבנייה.

בדרך כלל, גובה 0.00+ מתייחס לגובה של הרצפה בקומה הראשונה של בניין. גובה זה נמדד ביחס לגובה פני הים, אשר נקבע על ידי רשות המים בישראל.

גובה 0.00+ הוא חשוב לצורך תכנון והקמה של מבנים. הוא משמש לקביעת הגובה של פתחים, חלונות, דלתות ורכיבים אחרים של המבנה. גובה זה גם חשוב לצורך חישובי הנדסיים של המבנה, כגון עומסים ויציבות.

להלן כמה דוגמאות לשימוש בגובה 0.00+ בתהליך בניה:

• מהנדס מבנים משתמש בגובה 0.00+ כדי לקבוע את גובה הרצפה בקומה הראשונה של בניין.
• קבלן בניין משתמש בגובה 0.00+ כדי לבדוק אם הרצפה בקומה הראשונה ממוקמת בגובה הנכון.
• אדריכל משתמש בגובה 0.00+ כדי לתכנן את גובה החלונות והדלתות בקומה הראשונה של בניין.

הספר הכחול, הידוע גם בכינויו המפרט הכללי לעבודות בנייה, הוא מסמך סטנדרטי שמהווה חלק ממסמכי המכרז והחוזה לבנייה של משרדי ממשלה בישראל. המסמך פורסם על ידי הוועדה הבין משרדית לסטנדרטיזציה של מסמכי החוזה ולמיחשובם, והוא נועד להסדיר את אופן ביצוע עבודות הבנייה, כולל אופן המדידה, התכולה, איכות החומרים והביצוע, וכן נושאים משפטיים וביטוחיים.

מטרות הספר הכחול

מטרותיו העיקריות של הספר הכחול הן:

• להבטיח אחידות בביצוע עבודות הבנייה, על מנת לשפר את איכותן ולחסוך בעלויות.
• להסדיר את היחסים בין היזם לקבלן, על מנת למנוע מחלוקות וסכסוכים.
• להגן על הציבור מפני ביצוע עבודות בנייה רשלניות או לא תקינות.

מבנה הספר הכחול

הספר הכחול מחולק ל-100 פרקים, כאשר כל פרק עוסק בתחום בנייה ספציפי, כגון:

• עבודות עפר
• עבודות בטון
• עבודות מתכת
• עבודות עץ
• עבודות אלומיניום
• עבודות חשמל
• עבודות אינסטלציה
• עבודות גימור

כל פרק כולל את המידע הבא:

• הגדרות ותיאורים של עבודות הבנייה
• אופן המדידה
• תכולת העבודה
• איכות החומרים והביצוע
• נושאים משפטיים וביטוחיים

שימוש בספר הכחול

הספר הכחול נועד להיות חלק ממסמכי המכרז והחוזה לבנייה של משרדי ממשלה. היזם מחויב להשתמש בספר הכחול בעת עריכת המכרז, והקבלן מחויב להשתמש בספר הכחול בעת ביצוע העבודה.

הספר הכחול מהווה כלי חשוב להבטחת ביצוע עבודות בנייה איכותיות ובטוחות. הוא מספק מידע מקיף ומפורט על כל שלבי ביצוע העבודה, ומסייע ליזמים ולקבלנים להימנע מטעויות וסכסוכים.

דוגמאות לשימוש בספר הכחול

להלן מספר דוגמאות לשימוש בספר הכחול:

• אופן המדידה: הספר הכחול מגדיר את אופן המדידה של עבודות הבנייה השונות. לדוגמה, עבודות עפר נמדדות לפי נפח, עבודות בטון נמדדות לפי כמות, ועבודות חשמל נמדדות לפי מספר יחידות.
• תכולת העבודה: הספר הכחול מפרט את תכולת העבודה של כל שלב בביצוע העבודה. לדוגמה, שלב היסודות של בניין כולל את עבודות העפר, הבטון, הברזל והמתקנים ההנדסיים.
• איכות החומרים והביצוע: הספר הכחול קובע דרישות לאיכות החומרים והביצוע של עבודות הבנייה. לדוגמה, בטון חייב להיות באיכות מסוימת, והחשמל חייב להיות מותקן לפי תקנות החשמל.
• נושאים משפטיים וביטוחיים: הספר הכחול כולל סעיפים משפטיים וביטוחיים, כגון תנאי אחריות וביטוח.

עדכונים לספר הכחול

הספר הכחול מתעדכן מעת לעת על מנת להתאים אותו לשינויים הטכנולוגיים והרגולטוריים. עדכונים אלו נערכים על ידי הוועדה הבין משרדית לסטנדרטיזציה של מסמכי החוזה ולמיחשובם.

סומסום וסומסומית הם שני סוגים של חצץ המשמשים כמצע לריצוף לבית.

ההבדל העיקרי ביניהם הוא גודל הגרגירים. סומסום הוא חצץ בעל גרגירים בגודל של 0.4-0.2 מ"מ, בעוד וסומסומית היא חצץ בעל גרגירים בגודל של 0.2-0.1 מ"מ.

גודל הגרגירים משפיע על מספר תכונות של המצע, כגון:

• בידוד אקוסטי: סומסומית בעלת בידוד אקוסטי טוב יותר מאשר סומסום. זאת מכיוון שסומסומית מכילה יותר חללים קטנים בין הגרגירים, אשר יכולים לספוג קול.
• ניקוז מים: סומסום בעלת יכולת ניקוז מים טובה יותר מאשר סומסום. זאת מכיוון שסומסום בעלת גרגירים גדולים יותר, אשר יכולים לאפשר למים לזרום בקלות דרך המצע.
• קלילות: סומסום וסומסומית הן חומרים קלים, אך סומסומית קלה יותר מאשר סומסום. זאת מכיוון שסומסומית מכילה יותר חללים קטנים בין הגרגירים, אשר מפחיתים את משקל המצע.
• עלויות : לרוב סומסומית יקרה יותר

מה זה אשפרת בטון?

אשפרת בטון היא תהליך חיוני להתקשות נכונה של בטון. במהלך התהליך, דואגים לשמור על תנאי לחות ספציפיים סביב הבטון הטרי, על מנת לאפשר לו להתייבש בקצב אחיד ומבוקר.

למה אשפרת בטון חשובה?

• חוזק: אשפרה נכונה מעניקה לבטון חוזק מקסימלי. ללא אשפרה, הבטון עלול להיות חלש באופן משמעותי, מה שפוגע ביציבות המבנה ועמידותו.
• עמידות: אשפרה תורמת גם לעמידות הבטון בפני סדקים, שחיקה ובלאי לאורך זמן.
• מניעת התכווצות: התייבשות מהירה מדי של הבטון עלולה לגרום להתכווצותו, מה שמוביל להופעת סדקים. אשפרה מונעת התכווצות זו ומבטיחה משטח בטון אחיד וחלק.

סוגי אשפרת בטון:

קיימות מספר שיטות לאשפרת בטון, הנפוצות שביניהן:

• התזת מים: שיטה ותיקה ופשוטה, בה מתבצעת התזת מים עדינה על פני הבטון באופן קבוע.
• יריעות אשפרה: יריעות מיוחדות המכסות את הבטון ושומרות על רמת לחות גבוהה סביבו.
• חומרים כימיים: שימוש בחומרים כימיים המונעים את אידוי המים מהבטון.
• שילוב שיטות: ניתן לשלב בין מספר שיטות אשפרה על מנת להשיג את התוצאות הטובות ביותר.

ביצוע אשפרת בטון:

אופן ביצוע אשפרת הבטון תלוי בגורמים שונים, כגון סוג הבטון, תנאי הסביבה וגודל הפרויקט. חשוב להתייעץ עם מומחה בתחום על מנת לבחור את שיטת האשפרה המתאימה ביותר ולפקח על ביצועה בצורה נכונה.

תקנים:

קיימים תקנים ישראליים ובינלאומיים המגדירים את דרישות האשפרה עבור סוגים שונים של בטון ותנאי עבודה שונים. חשוב לוודא שהאשפרה מתבצעת בהתאם לתקנים אלה.

לסיכום:

אשפרת בטון היא תהליך חיוני להבטחת חוזק, עמידות ואיכות של מבני בטון. ביצוע אשפרה נכונה על ידי אנשי מקצוע מנוסים חיוני להבטחת עמידות המבנה לאורך זמן.