תמ”א (תכנית מתאר ארצית)

קווי בניין (בניה) הם קווים דמיוניים המגדירים את הגבולות המותרים לבנייה בתחום המגרש. הם נקבעים במסגרת תכנית בניין עיר (תב"ע) ומתייחסים למרחק המינימלי המותר בין המבנה לבין גבולות המגרש.

מטרות קווי בניין

• מניעת צפיפות יתר: קווי בניין מבטיחים מרווח מינימלי בין מבנים, מה שתורם לתחושת מרחב ואוורור.
• הבטחת תאורה ואוורור: מרווח זה מאפשר חדירת אור טבעי ואוויר צח לכל הדירות בבניין.
• שמירה על חזות אחידה: קווי בניין תורמים להגדרת אופי השכונה ומבטיחים חזות אחידה ורציפה לאורך הרחוב.
• בטיחות: קווי בניין מאפשרים גישה נוחה לכבאיות ולרכבי חירום במקרה חירום.

 

סוגים של קווי בניין

• קו בניין קדמי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין הדרך הסמוכה.
• קו בניין אחורי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין גבול המגרש האחורי.
• קו בניין צדדי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין גבולות המגרש הצדדיים.

 

הקלות בקווי בניין:

במקרים מסוימים ניתן לקבל היתר לבנייה במרחק קטן יותר מהמצוין בתב"ע. היתר כזה נקרא "הקלה בקו בניין". ניתן לקבל הקלה מסיבות שונות, כגון:

• ניצול יעיל יותר של שטח המגרש.
• התאמת המבנה לתנאי השטח.
• יצירת אדריכלות ייחודית.

 

ברכה קצרה שמברכים בעת בניית מעקה על גג או מרפס של בית חדש. מצוות עשה מהתורה היא לבנות מעקה על גג, שנאמר (דברים כב, ח): "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך, ולא תשים דמים בביתך, כי יפול הנופל ממנו". כדי לקיים מצווה זו בשמחה ובהכרה, מברכים ברכה לפני תחילת הבנייה.

הנוסח המקובל של הברכה הוא:

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לעשות מעקה.

יש שנוהגים לומר גם "שהחיינו" לפני הברכה, אך יש מחלוקת הלכתית בנושא.

חשוב לציין שבניית מעקה אינה רק קיום מצווה, אלא גם צעד חשוב לשמירה על ביטחון דיירי הבית.

בטוחה היא נכס אשר משועבד לטובת הבנק כנגד הלוואה. משמעות הדבר היא שבמידה והלווה לא יעמוד בהחזר ההלוואה, הבנק יהיה רשאי להשתמש בנכס כדי לפצות את עצמו על הפסדו.

סוגי בטוחות:

• משכנתא: משכנתא היא הלוואה שניתנת על ידי הבנק למימון רכישת דירה. הנכס המשועבד במקרה זה הוא הדירה עצמה.
• שיעבוד רכב: שיעבוד רכב הוא הלוואה שניתנת על ידי הבנק למימון רכישת רכב. הנכס המשועבד במקרה זה הוא הרכב עצמו.
• שיעבוד נכסים אחרים: ניתן לשעבד גם נכסים אחרים כגון מניות, חשבונות בנק, ציוד עסקי ועוד.

יתרונות:

• ריבית נמוכה יותר: הלוואות עם בטוחה נושאות בדרך כלל ריבית נמוכה יותר מאשר הלוואות ללא בטוחה.
• סכום הלוואה גבוה יותר: ניתן לקבל סכום הלוואה גבוה יותר כאשר יש בטוחה.

חסרונות:

• סיכון לאובדן הנכס: במידה והלווה לא יעמוד בהחזר ההלוואה, הוא עלול לאבד את הנכס המשועבד.
• הגבלות על הנכס: ייתכנו הגבלות על השימוש בנכס המשועבד, כגון איסור על מכירתו ללא אישור הבנק.

חשוב לציין:

• לפני נטילת הלוואה עם בטוחה, חשוב להבין את ההשלכות הכרוכות בכך.
• מומלץ להתייעץ עם יועץ פיננסי לפני נטילת הלוואה.

גובה 0.00+ בתהליך בניה פירושו שהגובה של הרצפה או המשטח הרלוונטי נמצא מעל גובה פני הים. האות "+" מציינת שהגובה הוא מעל 0.00, שהוא נקודת הייחוס המקובלת לגובה בבנייה.

בדרך כלל, גובה 0.00+ מתייחס לגובה של הרצפה בקומה הראשונה של בניין. גובה זה נמדד ביחס לגובה פני הים, אשר נקבע על ידי רשות המים בישראל.

גובה 0.00+ הוא חשוב לצורך תכנון והקמה של מבנים. הוא משמש לקביעת הגובה של פתחים, חלונות, דלתות ורכיבים אחרים של המבנה. גובה זה גם חשוב לצורך חישובי הנדסיים של המבנה, כגון עומסים ויציבות.

להלן כמה דוגמאות לשימוש בגובה 0.00+ בתהליך בניה:

• מהנדס מבנים משתמש בגובה 0.00+ כדי לקבוע את גובה הרצפה בקומה הראשונה של בניין.
• קבלן בניין משתמש בגובה 0.00+ כדי לבדוק אם הרצפה בקומה הראשונה ממוקמת בגובה הנכון.
• אדריכל משתמש בגובה 0.00+ כדי לתכנן את גובה החלונות והדלתות בקומה הראשונה של בניין.

דמי הסכמה הם תשלום שעל חוכר לשלם כתנאי להעברת זכויות חכירה בנכס. התשלום נגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בתמורה להסכמתה להעברת זכות החכירה לאחר.

מי משלם דמי הסכמה?

• המוכר של הנכס, במקרים בהם לא היוון את דמי החכירה.
• הקונה של הנכס, במקרים בהם המוכר היוון את דמי החכירה, אך הקונה מעוניין להוון סכום נוסף.

איך מחשבים דמי הסכמה?

שיעור דמי ההסכמה המקסימלי הוא שליש מעליית ערך הקרקע. גובה התשלום בפועל נקבע לפי מספר גורמים, ביניהם:

• ייעוד הקרקע: דמי ההסכמה עבור קרקע חקלאית יהיו גבוהים יותר מאשר עבור קרקע למגורים.
• גודל הנכס: ככל שהנכס גדול יותר, כך יהיו דמי ההסכמה גבוהים יותר.
• מיקום הנכס: דמי ההסכמה יהיו גבוהים יותר באזורים מבוקשים יותר.
• שווי הנכס: ככל ששווי הנכס גבוה יותר, כך יהיו דמי ההסכמה גבוהים יותר.

פטור מדמי הסכמה

במקרים מסוימים ניתן לקבל פטור מתשלום דמי הסכמה, לדוגמה:

• העברה בין בני משפחה: העברה בין הורים לילדים, בין בני זוג, בין אחים, וכדומה.
• העברה ללא תמורה: העברת זכויות ללא תמורה כספית.
• היוון דמי חכירה: תשלום מראש של דמי החכירה לכל תקופת החכירה.

לסיכום

דמי הסכמה הם תשלום חשוב שיש לקחת בחשבון בעת ביצוע עסקאות נדל"ן. חשוב להבין את אופן חישוב דמי ההסכמה ואת האפשרויות לקבלת פטור מתשלום.

תב"ע פירוש

תוכנית בניין עיר, היא מסמך בעל תוקף חוקי שנועד להסדיר את השימוש בקרקע בשטח נתון כלשהו. תב"ע מגדירה את ייעוד הקרקע, את זכויות הבניה שניתן לממש בה, ואת הוראות הבניה שיש לפעול לפיהן.

תב"ע מורכבת משני חלקים עיקריים:

• תשריט: התשריט הוא הביטוי הגרפי של תב"ע, והוא מציג את ייעוד הקרקע, את קוי הבניין, את גבולות התכנית, ואת סמלים ונתונים נוספים.
• תקנון: התקנון הוא התיאור המילולי של תב"ע, והוא מפרט את מטרות התכנית, את הוראותיה, וכן את הזכויות והחובות של בעלי הקרקע בשטח התכנית.

התכנית נערכת על ידי ועדות תכנון מקומיות או מחוזיות, והיא מחייבת את כל בעלי הקרקע בשטח התכנית.

החשיבות של תב"ע היא בכך שהיא מסדירה את השימוש בקרקע באופן שוויוני ויעיל. תב"ע מאפשרת לרשויות המקומיות לתכנן את עתיד היישוב או העיר, ולדאוג לכך שהקרקע תהיה בשימוש היעיל ביותר עבור תושבי המקום.

תב"ע היא כלי חשוב גם עבור משקיעים בנדל"ן. התוכנית בנין עיר יכולה להשפיע על ערך הקרקע, על אפשרויות הבניה בה, ועל פוטנציאל ההשבחה שלה.

סוגי תב"ע

ישנם סוגים שונים של תב"ע, בהתאם לשטח הנכלל בהן ולמטרות שהן מגדירות. העיקריים שבהם הם:

• תוכנית מתאר כוללנית (תמ"א 35) – תוכנית זו קובעת את השימושים העיקריים בשטח נתון. את היקפי הבנייה המותרים ואת אופן הבנייה. תוכנית זו מחייבת את כל התוכניות האחרות החלות בשטח.
• מתאר מפורטת (תב"ע מפורטת) – תוכנית זו מסדירה את השימוש בקרקע ברמת פירוט גבוהה יותר מתוכנית מתאר כוללנית. היא קובעת את המגרשים, את השימושים המותרים בכל מגרש ואת אופן הבנייה בו.
• רשמית – תוכנית זו אושרה על ידי ועדת תכנון מקומית או מחוזית.
• תוכנית לא רשמית – תוכנית זו לא אושרה על ידי ועדת תכנון, אך היא מחייבת את הרשויות המקומיות בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה.

 

חשיבותה של תב"ע

תב"ע היא מסמך חשוב המשפיע על חיינו במגוון היבטים. היא קובעת את השימושים האפשריים בקרקע, את היקפי הבנייה המותרים ואת אופן הבנייה. לכן, חשוב להכיר את התב"ע החלה בשטח שבו אנו מתגוררים או עובדים.  

איך ניתן למצוא מידע על תב"ע?

ניתן למצוא מידע על תב"ע באתרים הבאים:

• אתר מינהל התכנון
• אתר רשות מקרקעי ישראל
• אתר רשויות מקומיות

כמו כן, ניתן לפנות למחלקת התכנון של הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח שבו אנו מעוניינים לקבל מידע.

דוגמאות לשימושים של תב"ע

להלן מספר דוגמאות לשימושים של תב"ע:

✤ קביעת שימושים: תב"ע יכולה לקבוע את השימושים המותרים בשטח נתון, כגון מגורים, מסחר, תעשייה או ציבור. ✤ קביעת היקפי בנייה: תב"ע יכולה לקבוע את היקפי הבנייה המותרים בשטח נתון, כגון מספר יחידות דיור, שטח עיקרי, שטח שירותים וכו'. ✤ קביעת אופן הבנייה: תב"ע יכולה לקבוע את אופן הבנייה בשטח נתון, כגון גובה הבניינים, צפיפות הבנייה, חזיתות הבניינים וכו'.  

השפעת תב"ע על מחירי הנדל"ן

תב"ע יכולה להשפיע על מחירי הנדל"ן בשטח שבו היא חלה. תוכנית המאפשרת בנייה של מגדלי מגורים גבוהים בשטח נתון, למשל, יכולה להוביל לעליית מחירי הדירות באותו שטח.

לכן, חשוב להכיר את התב"ע החלה בשטח שבו אנו מתכוונים לרכוש דירה או נכס אחר.

כלונסאות פירוש

כלונס כיסוד בניין הוא אלמנט בצורת עמוד המוחדר לתוך האדמה בחלקו התחתון ומחובר ליתר יסודות המבנה בחלקו העליון. הוא משמש לקיבוע מבנה לקרקע או לתמיכה בעומסים שונים הקשורים לקרקע.

השימוש בכלונסאות נפוץ בעיקר באדמה רכה כמו חול או בוץ, שם יסודות רגילים עלולים לגרום למבנה לשקוע. כלונסאות יכולות להיות עשויות מעץ, פלדה, בטון מזוין או בטון דרוך.

ישנם מספר סוגים של כלונסאות, הנבדלים בדרך שבה הם מוחדרים לקרקע.

סוגים עיקריים של כלונסאות:

• כלונסאות קצה: כלונסאות אלו מחוברים לשכבת קרקע יציבה, כגון סלע או חול צפוף.
• כלונסאות חיכוך: כלונסאות אלו נסמכים על חיכוך בין הכלונס לאדמה.
• כלונסאות טרומיים: כלונסאות אלו מיוצרים מראש במפעל, ונחתכים לאורך הנדרש. הם מוכנסים לקרקע באמצעות מחפר או ציוד מכני אחר.
• כלונסאות יציקה באתר: כלונסאות אלו נוצקים במקום, לאחר שהבור נחפר. הם עשויים בדרך כלל מבטון מזוין.
• כלונסאות פלדה: כלונסאות אלו עשויות מפלדה, והן מוכנסות לקרקע באמצעות דחפור או ציוד מכני אחר.

הבחירה בסוג הכלונס המתאים תלויה במספר גורמים, כולל סוג הקרקע, עומסי המבנה הצפויים ותנאי השטח.

היתרון העיקרי של שימוש בכלונסאות הוא שהם מאפשרים לבנות מבנים גם על קרקע רכה. בנוסף, הם יכולים לעזור למנוע מפני שקיעת מבנים ופגיעה ביציבותם.

כלונסאות משמשים במגוון רחב של שימושים, כגון:

• בניית מבנים על קרקע חולית או בוצית
• בניית מבנים על קרקע שיש בה מי תהום
• תמיכה בקירות תמך
• בניית מבנים בקרבת חוף הים

השימוש בכלונסאות הוא חשוב במיוחד בבניית מבנים בעלי עומסים גדולים, כגון בניינים גבוהים או מבנים תעשייתיים.

בונדרול הוא צבע יסוד, הידוע גם בשם צבע מקשר או צבע פריימר. הוא מיועד ליישום על קירות לפני צביעתם בצבע אקרילי. בונדרול משמש לחיזוק התשתית, יצירת שכבת חיבור בין הקיר לצבע, והבטחת כיסוי אחיד של הצבע.  

סוגי בונדרול

קיימים שני סוגים עיקריים של בונדרול:

• בונדרול רגיל – מיועד ליישום על קירות יציבים ובעלי ספיגה תקינה.

• בונדרול סופר – מיועד ליישום על קירות בעלי ספיגה גבוהה או חלשה, או על קירות שאינם יצבים.

 

שימושים של בונדרול

בונדרול משמש בעיקר ליישום על קירות לפני צביעתם בצבע אקרילי. עם זאת, הוא יכול לשמש גם למטרות נוספות, כגון:

• צביעת קירות בטון – בונדרול יכול לשמש ליישום על קירות בטון לפני צביעתם בצבע אקרילי.
• צביעת קירות מחומרים אחרים – בונדרול יכול לשמש ליישום על קירות מחומרים אחרים, כגון צמר סלעים או גבס, לפני צביעתם בצבע אקרילי.
• שימוש כחומר יסוד לתיקונים – בונדרול יכול לשמש כחומר יסוד לפני תיקון קירות באמצעות שפכטל.

 

יתרונות השימוש  

לשימוש בבונדרול מספר יתרונות, כגון:

• חיזוק התשתית – בונדרול מסייע לחיזוק התשתית, מה שמפחית את הסיכון לקילופים של הצבע.
• יצירת שכבת חיבור – בונדרול יוצר שכבת חיבור בין הקיר לצבע, מה שמבטיח כיסוי אחיד של הצבע.
• מניעת ספיגה – בונדרול מונע ספיגה של הצבע לתוך הקיר, מה שמאריך את חיי הצבע.

בונדרול הוראות שימוש

לפני מריחת בונדרול יש להכין את הקיר כראוי. הסר כל לכלוך, אבק או שומנים מהקיר. אם הקיר סדוק או פגום, יש לתקן אותו באמצעות שפכטל.

מריחת בונדרול מתבצעת באמצעות רולר, מברשת או בהתזה. יש למרוח את הבונדרול בשכבה דקה וישרה. המתן לייבוש מלא של השכבה הראשונה לפני מריחת השכבה השנייה.

טיפים לשימוש 

• בחר את סוג הבונדרול המתאים לסוג התשתית של הקיר.
• הקפד על מריחת שכבה דקה וישרה של הבונדרול.
• המתן לייבוש מלא של השכבה הראשונה לפני מריחת השכבה השנייה.

סיכום

בונדרול הוא חומר חשוב בעבודות צבע. הוא משמש לחיזוק התשתית, יצירת שכבת חיבור בין הקיר לצבע, והבטחת כיסוי אחיד של הצבע. השימוש בבונדרול מסייע להבטיח תוצאה איכותית של הצביעה.

דו"ח קרקע הוא מסמך הנדסי המכיל מידע מקיף על תכונות הקרקע באזור מסוים. הוא משמש אדריכלים, מהנדסים וקבלנים לתכנון וביצוע עבודות בנייה ופיתוח.

בדר"כ הדוח יופק ע"י יועץ הקרקע שהוסמך לכך.

מה כולל דו"ח קרקע?

• תיאור גיאולוגי: תיאור של תצורת הקרקע, סוגי הסלעים והקרקעות באזור, היסטוריה גיאולוגית ועוד.
• תכונות פיזיקליות: נתונים על גודל גרגירי הקרקע, צפיפות, נקבוביות, חדירות מים ועוד.
• תכונות כימיות: נתונים על רמת החומציות, מליחות, תכולת חומרים אורגניים ועוד.
• תכונות הנדסיות: נתונים על חוזק הקרקע, עמידות בשקיעה, נטייה להתנזלות ועוד.
• המלצות: המלצות לביסוס המבנה, תכנון מערכות ניקוז, עבודות עפר ועוד.

מתי נדרש דו"ח קרקע?

• לפני תכנון וביצוע כל עבודת בנייה, כגון: בניית בית, בניין, כביש, גשר ועוד.
• לפני ביצוע עבודות פיתוח, כגון: חפירת תעלות, התקנת תשתיות ועוד.
• במקרים של חשש ליציבות הקרקע, כגון: באזורים עם מדרונות תלולים, באזורים עם סיכון להצפות ועוד.

מי מכין דו"ח קרקע?

דו"ח קרקע מוּכּן על ידי יועץ קרקע מוסמך. יועץ קרקע הוא מהנדס בעל ידע וניסיון בתחום הגיאולוגיה וההנדסה הגיאוטכנית.

תהליך הכנת דו"ח קרקע

• איסוף נתונים: יועץ הקרקע יאסוף נתונים קיימים על האזור, כגון: מפות גיאולוגיות, נתוני קידוחים קודמים ועוד.
• ביצוע עבודות שטח: יועץ הקרקע יבצע עבודות שטח, כגון: חפירת בורות ניסיון, ביצוע קידוחים, בדיקות מעבדה ועוד.
• ניתוח נתונים: יועץ הקרקע ינתח את הנתונים שנאספו ויכין דו"ח הכולל את ממצאי הבדיקה והמלצות מקצועיות.

חשיבות דו"ח קרקע

דו"ח קרקע מקצועי תורם רבות לתכנון וביצוע עבודות בנייה ופיתוח בטוחות ויעילות. הוא מסייע למנוע תאונות, נזקים ועיכובים במהלך הפרויקט.