תמ”א (תכנית מתאר ארצית)

הגדרה: תוכנית מדידה טופוגרפית היא תיאור גרפי מפורט של פני השטח באזור מסוים.

תוך התייחסות הן לממד האופקי (קואורדינטות X ו-Y) והן לממד האנכי (גובה).

תוכנית זו נוצרת על ידי מודד מוסמך תוך שימוש בטכניקות מדידה מתקדמות, ומכילה מידע רב:

• גבולות: מיקום וצורת גושי קרקע, חלקות, וחלקות משנה.
• תכסית: מיקום וסוג של עצמים פיזיים על פני השטח, כגון מבנים, כבישים, צמחייה, גופי מים ועוד.
• תבליט: תיאור פני השטח עצמם, באמצעות קווי גובה ונקודות גובה.
• פרטים נוספים: מערכות תשתית תת-קרקעיות, סימוני גובה, נתוני ניקוז ועוד.

שימושים: תוכניות מדידה טופוגרפיות משמשות למגוון רחב של צרכים, ביניהם:

• תכנון הנדסי ואדריכלי: תכנון מבנים, תשתיות, כבישים, גשרים ועוד.
• הגשת בקשות להיתר בניה: תוכניות בניין עיר (תב"ע) ותוכניות להיתר בניה מחייבות צירוף תוכנית מדידה טופוגרפית.
• רישום מקרקעין: לצורך רישום זכויות במקרקעין בלשכת רישום המקרקעין.
• מדידות הנדסיות: חישובי כמויות עפר, תכנון עבודות עפר, תכנון תוואי שטח ועוד.
• מיפוי גאוגרפי: יצירת מפות טופוגרפיות דיגיטליות.

דרישות: תוכניות מדידה טופוגרפיות חייבות לעמוד בדרישות חוק המודדים ובנהלים של המרכז למיפוי ישראל (מפ"י).

הן חייבות להיות מדויקות, ערוכות בקנה מידה מתאים וחתומות על ידי מודד מוסמך.

תהליך הכנת תוכנית:

1. הזמנת מודד מוסמך: בעל המקצוע יבצע את עבודת המדידה בשטח תוך שימוש בציוד מתקדם.
2. עיבוד נתונים: ניתוח נתוני המדידה והתאמתם לדרישות התקן.
3. הכנת תוכנית: יצירת תרשים ממוחשב הכולל את כל המידע הנדרש.
4. אישור: הגשת התוכנית לאישור מפ"י.

סוגים של תוכניות מדידה:

• מפה מצבית: מציגה את מיקום וסוג האובייקטים בשטח ללא התייחסות לגובה.
• מפה טופוגרפית: מציגה את פני השטח תוך התייחסות הן לממד האופקי והן לממד האנכי.
• תכנית לצורכי רישום (תצ"ר): מפה טופוגרפית מיוחדת המשמשת לצורך רישום זכויות במקרקעין.

לסיכום

תוכנית מדידה טופוגרפית היא כלי חשוב ורב-תכליתי המשמש למגוון רחב של צרכים הנדסיים, אדריכליים ותכנוניים. תוכנית זו חייבת להיות מדויקת וערוכה על ידי מודד מוסמך בהתאם לדרישות החוק.

אגרגט הוא מונח כללי המתייחס לחומר גרגירי, בדרך כלל בגודל של 0.15 מ"מ עד מספר עשרות מילימטרים. אגרגטים יכולים להיות טבעיים או מלאכותיים, ומורכבים ממגוון חומרים, ביניהם:

• סלעים גרוסים: גיר, דולומיט, בזלת, צור ועוד.
• חול: חול ים, חול נהר, חול דיונות ועוד.
• תערובות מלאכותיות: אפר פחם, אגרגטים קלים מחרסית תפוחה, ועוד.

השימוש העיקרי באגרגטים הוא בבנייה, כחומר מילוי בבטון ובאספלט. תכונותיהם של האגרגטים, כמו גודל, צורה, צפיפות וחוזק, משפיעות רבות על תכונות הבטון או האספלט הסופי.

שימושים נוספים של אגרגטים:

• סלילת כבישים: משמשים כבסיס לתשתית הכביש, ומהווים חלק משמעותי מהאספלט.
• סינון מים: משמשים במערכות סינון מים, שם הם עוזרים ללכוד לכלוך וחלקיקים אחרים.
• גינון: משמשים כחיפוי קרקע, לשיפור ניקוז הקרקע ולמניעת צמיחת עשבים שוטים.
• ייצור זכוכית: אגרגטים מסוימים, כמו חול צור, משמשים כחומרי גלם בתעשיית הזכוכית.

סוגי אגרגטים:

אגרגטים מסווגים על פי מספר קטגוריות:

• מקור: טבעיים או מלאכותיים.
• גודל: דק, גס, או תערובת של דק וגס.
• צורה: עגול, מרובע, או לא סדיר.
• צפיפות: קל, רגיל, או כבד.
• שימוש: בטון, אספלט, סינון מים, גינון, ועוד.

בחירת אגרגטים:

בחירת האגרגטים המתאימים תלויה בשימוש הספציפי ובדרישות הפרויקט. יש לקחת בחשבון גורמים כמו חוזק, עמידות, צפיפות, גודל וצורה. חשוב להשתמש באגרגטים איכותיים ומתאימים על מנת להבטיח את איכות המבנה או התשתית.

לסיכום:

אגרגטים הם חומרים חשובים בתעשיית הבנייה ובתעשיות נוספות. הבנת תכונותיהם וסוגיהם השונים חיונית לבחירת האגרגטים המתאימים לכל שימוש.

תב"ע פירוש

תוכנית בניין עיר, היא מסמך בעל תוקף חוקי שנועד להסדיר את השימוש בקרקע בשטח נתון כלשהו. תב"ע מגדירה את ייעוד הקרקע, את זכויות הבניה שניתן לממש בה, ואת הוראות הבניה שיש לפעול לפיהן.

תב"ע מורכבת משני חלקים עיקריים:

• תשריט: התשריט הוא הביטוי הגרפי של תב"ע, והוא מציג את ייעוד הקרקע, את קוי הבניין, את גבולות התכנית, ואת סמלים ונתונים נוספים.
• תקנון: התקנון הוא התיאור המילולי של תב"ע, והוא מפרט את מטרות התכנית, את הוראותיה, וכן את הזכויות והחובות של בעלי הקרקע בשטח התכנית.

התכנית נערכת על ידי ועדות תכנון מקומיות או מחוזיות, והיא מחייבת את כל בעלי הקרקע בשטח התכנית.

החשיבות של תב"ע היא בכך שהיא מסדירה את השימוש בקרקע באופן שוויוני ויעיל. תב"ע מאפשרת לרשויות המקומיות לתכנן את עתיד היישוב או העיר, ולדאוג לכך שהקרקע תהיה בשימוש היעיל ביותר עבור תושבי המקום.

תב"ע היא כלי חשוב גם עבור משקיעים בנדל"ן. התוכנית בנין עיר יכולה להשפיע על ערך הקרקע, על אפשרויות הבניה בה, ועל פוטנציאל ההשבחה שלה.

סוגי תב"ע

ישנם סוגים שונים של תב"ע, בהתאם לשטח הנכלל בהן ולמטרות שהן מגדירות. העיקריים שבהם הם:

• תוכנית מתאר כוללנית (תמ"א 35) – תוכנית זו קובעת את השימושים העיקריים בשטח נתון. את היקפי הבנייה המותרים ואת אופן הבנייה. תוכנית זו מחייבת את כל התוכניות האחרות החלות בשטח.
• מתאר מפורטת (תב"ע מפורטת) – תוכנית זו מסדירה את השימוש בקרקע ברמת פירוט גבוהה יותר מתוכנית מתאר כוללנית. היא קובעת את המגרשים, את השימושים המותרים בכל מגרש ואת אופן הבנייה בו.
• רשמית – תוכנית זו אושרה על ידי ועדת תכנון מקומית או מחוזית.
• תוכנית לא רשמית – תוכנית זו לא אושרה על ידי ועדת תכנון, אך היא מחייבת את הרשויות המקומיות בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה.

 

חשיבותה של תב"ע

תב"ע היא מסמך חשוב המשפיע על חיינו במגוון היבטים. היא קובעת את השימושים האפשריים בקרקע, את היקפי הבנייה המותרים ואת אופן הבנייה. לכן, חשוב להכיר את התב"ע החלה בשטח שבו אנו מתגוררים או עובדים.  

איך ניתן למצוא מידע על תב"ע?

ניתן למצוא מידע על תב"ע באתרים הבאים:

• אתר מינהל התכנון
• אתר רשות מקרקעי ישראל
• אתר רשויות מקומיות

כמו כן, ניתן לפנות למחלקת התכנון של הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח שבו אנו מעוניינים לקבל מידע.

דוגמאות לשימושים של תב"ע

להלן מספר דוגמאות לשימושים של תב"ע:

✤ קביעת שימושים: תב"ע יכולה לקבוע את השימושים המותרים בשטח נתון, כגון מגורים, מסחר, תעשייה או ציבור. ✤ קביעת היקפי בנייה: תב"ע יכולה לקבוע את היקפי הבנייה המותרים בשטח נתון, כגון מספר יחידות דיור, שטח עיקרי, שטח שירותים וכו'. ✤ קביעת אופן הבנייה: תב"ע יכולה לקבוע את אופן הבנייה בשטח נתון, כגון גובה הבניינים, צפיפות הבנייה, חזיתות הבניינים וכו'.  

השפעת תב"ע על מחירי הנדל"ן

תב"ע יכולה להשפיע על מחירי הנדל"ן בשטח שבו היא חלה. תוכנית המאפשרת בנייה של מגדלי מגורים גבוהים בשטח נתון, למשל, יכולה להוביל לעליית מחירי הדירות באותו שטח.

לכן, חשוב להכיר את התב"ע החלה בשטח שבו אנו מתכוונים לרכוש דירה או נכס אחר.

בונדרול הוא צבע יסוד, הידוע גם בשם צבע מקשר או צבע פריימר. הוא מיועד ליישום על קירות לפני צביעתם בצבע אקרילי. בונדרול משמש לחיזוק התשתית, יצירת שכבת חיבור בין הקיר לצבע, והבטחת כיסוי אחיד של הצבע.  

סוגי בונדרול

קיימים שני סוגים עיקריים של בונדרול:

• בונדרול רגיל – מיועד ליישום על קירות יציבים ובעלי ספיגה תקינה.

• בונדרול סופר – מיועד ליישום על קירות בעלי ספיגה גבוהה או חלשה, או על קירות שאינם יצבים.

 

שימושים של בונדרול

בונדרול משמש בעיקר ליישום על קירות לפני צביעתם בצבע אקרילי. עם זאת, הוא יכול לשמש גם למטרות נוספות, כגון:

• צביעת קירות בטון – בונדרול יכול לשמש ליישום על קירות בטון לפני צביעתם בצבע אקרילי.
• צביעת קירות מחומרים אחרים – בונדרול יכול לשמש ליישום על קירות מחומרים אחרים, כגון צמר סלעים או גבס, לפני צביעתם בצבע אקרילי.
• שימוש כחומר יסוד לתיקונים – בונדרול יכול לשמש כחומר יסוד לפני תיקון קירות באמצעות שפכטל.

 

יתרונות השימוש  

לשימוש בבונדרול מספר יתרונות, כגון:

• חיזוק התשתית – בונדרול מסייע לחיזוק התשתית, מה שמפחית את הסיכון לקילופים של הצבע.
• יצירת שכבת חיבור – בונדרול יוצר שכבת חיבור בין הקיר לצבע, מה שמבטיח כיסוי אחיד של הצבע.
• מניעת ספיגה – בונדרול מונע ספיגה של הצבע לתוך הקיר, מה שמאריך את חיי הצבע.

בונדרול הוראות שימוש

לפני מריחת בונדרול יש להכין את הקיר כראוי. הסר כל לכלוך, אבק או שומנים מהקיר. אם הקיר סדוק או פגום, יש לתקן אותו באמצעות שפכטל.

מריחת בונדרול מתבצעת באמצעות רולר, מברשת או בהתזה. יש למרוח את הבונדרול בשכבה דקה וישרה. המתן לייבוש מלא של השכבה הראשונה לפני מריחת השכבה השנייה.

טיפים לשימוש 

• בחר את סוג הבונדרול המתאים לסוג התשתית של הקיר.
• הקפד על מריחת שכבה דקה וישרה של הבונדרול.
• המתן לייבוש מלא של השכבה הראשונה לפני מריחת השכבה השנייה.

סיכום

בונדרול הוא חומר חשוב בעבודות צבע. הוא משמש לחיזוק התשתית, יצירת שכבת חיבור בין הקיר לצבע, והבטחת כיסוי אחיד של הצבע. השימוש בבונדרול מסייע להבטיח תוצאה איכותית של הצביעה.

סקימר הוא פתח קטן הממוקם בדופן הבריכה, לרוב בגובה פני המים. הוא פועל על ידי שאיבת מים מהשכבה העליונה של הבריכה, שם נוטים להצטבר לכלוך, עלים וחומרים אורגניים אחרים. המים שנשאבים דרך הסקימר עוברים דרך מערכת סינון, שם הם מסוננים מחלקיקים גדולים ומחומרים מזיקים, ומוחזרים חזרה לבריכה נקיים.  

לסיכום:

בריכות סקימרים הן פתרון יעיל וקל לתחזוקה עבור בריכות שחייה פרטיות. הן מציעות מגוון רחב של יתרונות, כולל יעילות גבוהה, תחזוקה קלה ועלויות נמוכות. עם זאת, הן אינן מציעות את אותו מראה אסתטי יוקרתי כמו בריכות גלישה.

 

מה חשוב לקחת בחשבון?

• תקציב: יש להקציב תקציב מתאים לבניית הבריכה, כולל עלויות עבודות עפר, בטון, מערכת גלישה, ציוד טיהור ועוד.
• שטח: יש לוודא שהחצר גדולה מספיק להכיל את הבריכה, תעלות היקפיות ובור איזון.
• היתרים: יש להוציא היתר בנייה מהרשות המקומית לפני תחילת הבנייה.
• תחזוקה: יש לקחת בחשבון את העלויות והזמן הנדרשים לתחזוקה שוטפת של הבריכה.

הספר הכחול, הידוע גם בכינויו המפרט הכללי לעבודות בנייה, הוא מסמך סטנדרטי שמהווה חלק ממסמכי המכרז והחוזה לבנייה של משרדי ממשלה בישראל. המסמך פורסם על ידי הוועדה הבין משרדית לסטנדרטיזציה של מסמכי החוזה ולמיחשובם, והוא נועד להסדיר את אופן ביצוע עבודות הבנייה, כולל אופן המדידה, התכולה, איכות החומרים והביצוע, וכן נושאים משפטיים וביטוחיים.

מטרות הספר הכחול

מטרותיו העיקריות של הספר הכחול הן:

• להבטיח אחידות בביצוע עבודות הבנייה, על מנת לשפר את איכותן ולחסוך בעלויות.
• להסדיר את היחסים בין היזם לקבלן, על מנת למנוע מחלוקות וסכסוכים.
• להגן על הציבור מפני ביצוע עבודות בנייה רשלניות או לא תקינות.

מבנה הספר הכחול

הספר הכחול מחולק ל-100 פרקים, כאשר כל פרק עוסק בתחום בנייה ספציפי, כגון:

• עבודות עפר
• עבודות בטון
• עבודות מתכת
• עבודות עץ
• עבודות אלומיניום
• עבודות חשמל
• עבודות אינסטלציה
• עבודות גימור

כל פרק כולל את המידע הבא:

• הגדרות ותיאורים של עבודות הבנייה
• אופן המדידה
• תכולת העבודה
• איכות החומרים והביצוע
• נושאים משפטיים וביטוחיים

שימוש בספר הכחול

הספר הכחול נועד להיות חלק ממסמכי המכרז והחוזה לבנייה של משרדי ממשלה. היזם מחויב להשתמש בספר הכחול בעת עריכת המכרז, והקבלן מחויב להשתמש בספר הכחול בעת ביצוע העבודה.

הספר הכחול מהווה כלי חשוב להבטחת ביצוע עבודות בנייה איכותיות ובטוחות. הוא מספק מידע מקיף ומפורט על כל שלבי ביצוע העבודה, ומסייע ליזמים ולקבלנים להימנע מטעויות וסכסוכים.

דוגמאות לשימוש בספר הכחול

להלן מספר דוגמאות לשימוש בספר הכחול:

• אופן המדידה: הספר הכחול מגדיר את אופן המדידה של עבודות הבנייה השונות. לדוגמה, עבודות עפר נמדדות לפי נפח, עבודות בטון נמדדות לפי כמות, ועבודות חשמל נמדדות לפי מספר יחידות.
• תכולת העבודה: הספר הכחול מפרט את תכולת העבודה של כל שלב בביצוע העבודה. לדוגמה, שלב היסודות של בניין כולל את עבודות העפר, הבטון, הברזל והמתקנים ההנדסיים.
• איכות החומרים והביצוע: הספר הכחול קובע דרישות לאיכות החומרים והביצוע של עבודות הבנייה. לדוגמה, בטון חייב להיות באיכות מסוימת, והחשמל חייב להיות מותקן לפי תקנות החשמל.
• נושאים משפטיים וביטוחיים: הספר הכחול כולל סעיפים משפטיים וביטוחיים, כגון תנאי אחריות וביטוח.

עדכונים לספר הכחול

הספר הכחול מתעדכן מעת לעת על מנת להתאים אותו לשינויים הטכנולוגיים והרגולטוריים. עדכונים אלו נערכים על ידי הוועדה הבין משרדית לסטנדרטיזציה של מסמכי החוזה ולמיחשובם.

תכנית העמדה היא שרטוט אדריכלי המתאר את מיקום המבנה ביחס לגבולות המגרש, וכן את מיקום רכיבים אחרים באתר, כגון:

• גדרות
• שבילים
• מרפסות
• חניות
• בריכות שחייה
• עצים
• צמחייה

התוכנית כוללת

• מידות: מיקום המבנה ורכיבים אחרים ביחס לגבולות המגרש ולפינות המבנה.
• זוויות: כיוון המבנה ביחס לצפון.
• גבהים: גובה המבנה ביחס למפלס הקרקע.
• סימון: סימון מיוחד עבור רכיבים שונים, כגון קווי ביוב, צנרת מים, ותשתיות חשמל.

שימושים

תכנית העמדה משמשת אדריכלים, קבלנים, מודדים ובעלי מקצוע אחרים בתהליך הבנייה. היא חשובה ל:

• תכנון: התוכנית מאפשרת לתכנן את מיקום המבנה ורכיבים אחרים באתר באופן יעיל ופונקציונלי.
• אישור: תכנית העמדה נדרשת לצורך קבלת היתר בנייה מהרשויות המקומיות.
• ביצוע: התוכנית משמשת קבלנים ומודדים במהלך תהליך הבנייה כדי להבטיח שהמבנה ורכיבים אחרים ימוקמו במיקום הנכון.

הערה: תכנית העמדה היא חלק מתכניות אדריכליות מקיפות יותר, הכוללות גם תכניות קומות, תכניות חתכים, ופרטים אדריכליים.

טיט הוא חומר בניין לבניית קירות בלוק העשוי מאדמה וחומרים אורגניים. הוא עשוי בדרך כלל מאדמה חרסיתית, אך ניתן להשתמש גם בסוגים אחרים של אדמה, כגון אדמה חולתית או אדמה חימרית. חומרים אורגניים נפוצים בטיט כוללים קש, זרעים, או דשא.

טיט משמש לבניית קירות, תקרות, ורצפות. הוא גם משמש לטיח, לבנייה של כלי חרס, ולייצור של צעצועים ופסלים.

טיט הוא חומר זול וקל להכנה. הוא גם ידידותי לסביבה, מכיוון שהוא עשוי מחומרים טבעיים.

טיט הוא חומר חזק ויציב, אך הוא גם רך וניתן לעיצוב. זה הופך אותו לאידיאלי לבנייה של מבנים מסורתיים, כגון בתים כפריים ומקדשים.

טיט הוא חומר עתיק מאוד. הוא שימש לבנייה עוד מהתקופה הנאוליתית, והוא עדיין נמצא בשימוש נפוץ ברחבי העולם.