תמ”א (תכנית מתאר ארצית)

תמ"א היא ראשי תיבות של "תוכנית מתאר ארצית". תוכניות אלה הן תוכניות תכנון כלל ארציות, המכסות את כל שטח מדינת ישראל, וקובעות הנחיות כלליות בנוגע לנושאים תכנוניים מרכזיים.

ישנן תוכניות מתאר רבות העוסקות בנושאים שונים, כגון:

  • תמ"א 1: קובעת הוראות בנוגע לתכנון ופיתוח חופי ישראל.
  • תמ"א 13: קובעת הוראות בנוגע לתכנון ופיתוח אזורי תעשייה.
  • תמ"א 35: קובעת הוראות בנוגע לתכנון ופיתוח שטחים חקלאיים.
  • תמ"א 38: תוכנית ידועה במיוחד, העוסקת בחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה.

 

תוכניות מתאר ארצי נועדו להבטיח תכנון אחיד וראוי ברמה כלל ארצית, תוך התחשבות בצרכים ארוכי טווח ובהיבטים סביבתיים, חברתיים וכלכליים. הן קובעות מסגרת תכנונית כללית, ומהוות בסיס לתכנון מפורט יותר ברמה המקומית והמחוזית.

מונחים נוספים

מה זה אשפרת בטון?

אשפרת בטון היא תהליך חיוני להתקשות נכונה של בטון. במהלך התהליך, דואגים לשמור על תנאי לחות ספציפיים סביב הבטון הטרי, על מנת לאפשר לו להתייבש בקצב אחיד ומבוקר.

למה אשפרת בטון חשובה?

  • חוזק: אשפרה נכונה מעניקה לבטון חוזק מקסימלי. ללא אשפרה, הבטון עלול להיות חלש באופן משמעותי, מה שפוגע ביציבות המבנה ועמידותו.
  • עמידות: אשפרה תורמת גם לעמידות הבטון בפני סדקים, שחיקה ובלאי לאורך זמן.
  • מניעת התכווצות: התייבשות מהירה מדי של הבטון עלולה לגרום להתכווצותו, מה שמוביל להופעת סדקים. אשפרה מונעת התכווצות זו ומבטיחה משטח בטון אחיד וחלק.

סוגי אשפרת בטון:

קיימות מספר שיטות לאשפרת בטון, הנפוצות שביניהן:

  • התזת מים: שיטה ותיקה ופשוטה, בה מתבצעת התזת מים עדינה על פני הבטון באופן קבוע.
  • יריעות אשפרה: יריעות מיוחדות המכסות את הבטון ושומרות על רמת לחות גבוהה סביבו.
  • חומרים כימיים: שימוש בחומרים כימיים המונעים את אידוי המים מהבטון.
  • שילוב שיטות: ניתן לשלב בין מספר שיטות אשפרה על מנת להשיג את התוצאות הטובות ביותר.

ביצוע אשפרת בטון:

אופן ביצוע אשפרת הבטון תלוי בגורמים שונים, כגון סוג הבטון, תנאי הסביבה וגודל הפרויקט. חשוב להתייעץ עם מומחה בתחום על מנת לבחור את שיטת האשפרה המתאימה ביותר ולפקח על ביצועה בצורה נכונה.

תקנים:

קיימים תקנים ישראליים ובינלאומיים המגדירים את דרישות האשפרה עבור סוגים שונים של בטון ותנאי עבודה שונים. חשוב לוודא שהאשפרה מתבצעת בהתאם לתקנים אלה.

לסיכום:

אשפרת בטון היא תהליך חיוני להבטחת חוזק, עמידות ואיכות של מבני בטון. ביצוע אשפרה נכונה על ידי אנשי מקצוע מנוסים חיוני להבטחת עמידות המבנה לאורך זמן.

כלונסאות פירוש

כלונס כיסוד בניין הוא אלמנט בצורת עמוד המוחדר לתוך האדמה בחלקו התחתון ומחובר ליתר יסודות המבנה בחלקו העליון. הוא משמש לקיבוע מבנה לקרקע או לתמיכה בעומסים שונים הקשורים לקרקע.

השימוש בכלונסאות נפוץ בעיקר באדמה רכה כמו חול או בוץ, שם יסודות רגילים עלולים לגרום למבנה לשקוע. כלונסאות יכולות להיות עשויות מעץ, פלדה, בטון מזוין או בטון דרוך.

ישנם מספר סוגים של כלונסאות, הנבדלים בדרך שבה הם מוחדרים לקרקע.

סוגים עיקריים של כלונסאות:

  • כלונסאות קצה: כלונסאות אלו מחוברים לשכבת קרקע יציבה, כגון סלע או חול צפוף.
  • כלונסאות חיכוך: כלונסאות אלו נסמכים על חיכוך בין הכלונס לאדמה.
  • כלונסאות טרומיים: כלונסאות אלו מיוצרים מראש במפעל, ונחתכים לאורך הנדרש. הם מוכנסים לקרקע באמצעות מחפר או ציוד מכני אחר.
  • כלונסאות יציקה באתר: כלונסאות אלו נוצקים במקום, לאחר שהבור נחפר. הם עשויים בדרך כלל מבטון מזוין.
  • כלונסאות פלדה: כלונסאות אלו עשויות מפלדה, והן מוכנסות לקרקע באמצעות דחפור או ציוד מכני אחר.

הבחירה בסוג הכלונס המתאים תלויה במספר גורמים, כולל סוג הקרקע, עומסי המבנה הצפויים ותנאי השטח.

היתרון העיקרי של שימוש בכלונסאות הוא שהם מאפשרים לבנות מבנים גם על קרקע רכה. בנוסף, הם יכולים לעזור למנוע מפני שקיעת מבנים ופגיעה ביציבותם.

כלונסאות משמשים במגוון רחב של שימושים, כגון:

  • בניית מבנים על קרקע חולית או בוצית
  • בניית מבנים על קרקע שיש בה מי תהום
  • תמיכה בקירות תמך
  • בניית מבנים בקרבת חוף הים

השימוש בכלונסאות הוא חשוב במיוחד בבניית מבנים בעלי עומסים גדולים, כגון בניינים גבוהים או מבנים תעשייתיים.

איסכורית היא למעשה פח רב שימושי המשמש לקירוי והקשחה של מבנים. האיסכורית משמשת לבניית גגות וקירות, היא נוחה מאוד להתקנה, הכל נעשה בהברגה על גבי שלד תומך.

האסכורית עשויה מפלדה מגולוונת, אשר מעניקה לה עמידות בפני חלודה. היא מגיעה במגוון גדלים, צבעים ועוביים, בהתאם לשימוש המיועד.

השימושים העיקריים באיסכורית הם:

  • גידור: האיסכורית משמשת לגידור שטחי בנייה, מחסנים, מבני תעשייה ועוד. היא זמינה במגוון צבעים, כך שניתן להתאימה לסביבה.
  • קירוי: האיסכורית משמשת לקירוי גגות של מבני תעשייה, מחסנים, בתים פרטיים ועוד. היא קלה להתקנה ועמידות בפני מזג אוויר.
  • חיפוי: האיסכורית משמשת לחיפוי קירות של מבנים. היא זמינה במגוון צבעים, כך שניתן להתאימה לסגנון המבנה.

קווי בניין (בניה) הם קווים דמיוניים המגדירים את הגבולות המותרים לבנייה בתחום המגרש. הם נקבעים במסגרת תכנית בניין עיר (תב"ע) ומתייחסים למרחק המינימלי המותר בין המבנה לבין גבולות המגרש.

מטרות קווי בניין

  • מניעת צפיפות יתר: קווי בניין מבטיחים מרווח מינימלי בין מבנים, מה שתורם לתחושת מרחב ואוורור.
  • הבטחת תאורה ואוורור: מרווח זה מאפשר חדירת אור טבעי ואוויר צח לכל הדירות בבניין.
  • שמירה על חזות אחידה: קווי בניין תורמים להגדרת אופי השכונה ומבטיחים חזות אחידה ורציפה לאורך הרחוב.
  • בטיחות: קווי בניין מאפשרים גישה נוחה לכבאיות ולרכבי חירום במקרה חירום.
 

סוגים של קווי בניין

  • קו בניין קדמי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין הדרך הסמוכה.
  • קו בניין אחורי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין גבול המגרש האחורי.
  • קו בניין צדדי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין גבולות המגרש הצדדיים.
 

הקלות בקווי בניין:

במקרים מסוימים ניתן לקבל היתר לבנייה במרחק קטן יותר מהמצוין בתב"ע. היתר כזה נקרא "הקלה בקו בניין". ניתן לקבל הקלה מסיבות שונות, כגון:

  • ניצול יעיל יותר של שטח המגרש.
  • התאמת המבנה לתנאי השטח.
  • יצירת אדריכלות ייחודית.
 

תכסית היא מושג בתחום התכנון והבנייה המתייחס לשטח הקרקע המכוסה על ידי מבנה. בדרך כלל, התכסית מחושבת במדידה כאחוז משטח המגרש הכולל. לדוגמה, תכסית של 40% פירושה שהמבנה מכסה 40% משטח המגרש, בעוד ש-60% מהשטח נותרים פתוחים.

חישוב התכסית נעשה על ידי הקרנת שטח הבניין על מגרש שטוח. חשוב לציין שחישוב זה אינו לוקח בחשבון את גובה המבנה או את מספר הקומות בו.

מטרות הגבלת התכסית:

  • ניצול יעיל של קרקע: הגבלת התכסית מבטיחה שלא כל שטח המגרש יכוסה בבנייה, ונותרת קרקע פנויה לשימושים אחרים, כגון שטחי ציבור, גינון, חניה ועוד.
  • שמירה על איכות הסביבה: שטחים פתוחים תורמים לאוורור, חדירת אור טבעי, ניקוז מי גשמים ועוד, וכך תורמים לשמירה על איכות הסביבה.
  • עיצוב אדריכלי נעים: הגבלת התכסית מאפשרת תכנון מבנים בצורות מגוונות יותר ומאפשרת יצירת מרחב ציבורי נעים יותר.

חישוב התכסית:

חישוב התכסית נעשה על ידי הנוסחה הבאה:

תכסית (%) = (שטח הבניין / שטח המגרש) * 100

לדוגמה, עבור מבנה בשטח 200 מ"ר במגרש בשטח 500 מ"ר, התכסית תחושב כך:

תכסית (%) = (200 מ"ר / 500 מ"ר) * 100 = 40%

הבדלים בין תכסית לזכויות בנייה:

חשוב להבדיל בין תכסית לבין זכויות בנייה. זכויות בנייה מתייחסות לשטח הבניין המותר לבנייה במגרש, תוך התחשבות במספר קומות, גובה ועוד. לעומת זאת, התכסית מתייחסת רק לשטח הקרקע המכוסה על ידי המבנה, ללא קשר לגובהו.

לסיכום:

תכסית היא מושג חשוב בתחום התכנון והבנייה, והיא משפיעה על אופן ניצול הקרקע, עיצוב המבנים ואיכות הסביבה. הבנת מושג התכסית חשובה לכל מי שמעוניין לתכנן או לבנות מבנה.

שיפוץ הוא תהליך של שדרוג או החלפה של חלקים קיימים בבית, בעוד בניית בית חדש היא תהליך של הקמת מבנה חדש מאפס.

מה עדיף?

התשובה לשאלה זו תלויה במספר גורמים, כגון:

  • התקציב: בניית בית חדש היא בדרך כלל יקרה יותר משיפוץ בית קיים.
  • הזמן: בניית בית חדש אורכת בדרך כלל יותר זמן משיפוץ בית קיים.
  • הצרכים: אם הבית הישן עונה על הצרכים שלכם, ייתכן ששיפוץ יהיה הפתרון הטוב ביותר. אם אתם זקוקים לבית חדש או גדול יותר, בנייה תהיה האופציה הטובה יותר.

בסופו של דבר, ההחלטה אם לשפץ או בניית בית תלויה בצרכים וברצונות שלכם.

לקריאת מאמר מלא: לחץ כאן!!

ארגז רוח, המכונה גם "פאתי גג" או "סוגר גג", הוא רכיב אדריכלי חשוב המותקן על גגות רעפים. תפקידיו העיקריים הם:

  • הגנה על הרעפים: ארגז הרוח מונע מרוחות חזקות לנתק או להזיז את רעפי הגג. הוא עושה זאת על ידי יצירת מחסום פיזי וחיזוק חיבור הרעפים למבנה.
  • אטימות: ארגז הרוח מונע חדירת מים, גשמים ופסולת אל תוך חלל הגג, ובכך תורם לשמירה על יובש ומונע נזקי רטיבות.
  • אסתטיקה: ארגז הרוח משלים את עיצוב גג הרעפים ומעניק לו מראה אסתטי נעים. הוא זמין במגוון צורות, חומרים וצבעים, המאפשרים התאמה אישית לסגנון הבית.

חומרים נפוצים:

  • עץ: חומר מסורתי וזול יחסית, אך דורש תחזוקה שוטפת.
  • אלומיניום: קל משקל, עמיד בפני פגעי מזג האוויר ואינו דורש תחזוקה.
  • PVC: קל משקל, עמיד בפני מים וזול יחסית.

ארגזי רוח – סוגים עיקריים:

  • ארגזי קופסא: צורה קלאסית ופשוטה, נפוצה בעיקר בבתים ישנים.
  • ארגזי רוח כפריים: בעלי עיצוב מעוגל וחלק, מעניקים מראה כפרי וחמים.
  • ארגזי רוח ספרדיים: בעלי עיצוב מחודד וקשתות, מעניקים מראה יוקרתי ומרשים.

התקנה:

התקנת ארגז רוח צריכה להתבצע על ידי איש מקצוע מוסמך. חשוב לוודא שהארגז מותאם לסוג הגג, צורת הבית ותנאי מזג האוויר באזור.

תחזוקה:

תחזוקת ארגז רוח תלויה בחומר ממנו הוא עשוי.

  • עץ: דורש צביעה או איטום באופן קבוע.
  • אלומיניום: אינו דורש תחזוקה מיוחדת, אך מומלץ לבצע ניקוי תקופתי.
  • PVC: אינו דורש תחזוקה מיוחדת, אך מומלץ לבדוק אותו באופן תקופתי לוודא שאין בו סדקים או פגמים.

אגרגט הוא מונח כללי המתייחס לחומר גרגירי, בדרך כלל בגודל של 0.15 מ"מ עד מספר עשרות מילימטרים. אגרגטים יכולים להיות טבעיים או מלאכותיים, ומורכבים ממגוון חומרים, ביניהם:

  • סלעים גרוסים: גיר, דולומיט, בזלת, צור ועוד.
  • חול: חול ים, חול נהר, חול דיונות ועוד.
  • תערובות מלאכותיות: אפר פחם, אגרגטים קלים מחרסית תפוחה, ועוד.

השימוש העיקרי באגרגטים הוא בבנייה, כחומר מילוי בבטון ובאספלט. תכונותיהם של האגרגטים, כמו גודל, צורה, צפיפות וחוזק, משפיעות רבות על תכונות הבטון או האספלט הסופי.

שימושים נוספים של אגרגטים:

  • סלילת כבישים: משמשים כבסיס לתשתית הכביש, ומהווים חלק משמעותי מהאספלט.
  • סינון מים: משמשים במערכות סינון מים, שם הם עוזרים ללכוד לכלוך וחלקיקים אחרים.
  • גינון: משמשים כחיפוי קרקע, לשיפור ניקוז הקרקע ולמניעת צמיחת עשבים שוטים.
  • ייצור זכוכית: אגרגטים מסוימים, כמו חול צור, משמשים כחומרי גלם בתעשיית הזכוכית.

סוגי אגרגטים:

אגרגטים מסווגים על פי מספר קטגוריות:

  • מקור: טבעיים או מלאכותיים.
  • גודל: דק, גס, או תערובת של דק וגס.
  • צורה: עגול, מרובע, או לא סדיר.
  • צפיפות: קל, רגיל, או כבד.
  • שימוש: בטון, אספלט, סינון מים, גינון, ועוד.

בחירת אגרגטים:

בחירת האגרגטים המתאימים תלויה בשימוש הספציפי ובדרישות הפרויקט. יש לקחת בחשבון גורמים כמו חוזק, עמידות, צפיפות, גודל וצורה. חשוב להשתמש באגרגטים איכותיים ומתאימים על מנת להבטיח את איכות המבנה או התשתית.

לסיכום:

אגרגטים הם חומרים חשובים בתעשיית הבנייה ובתעשיות נוספות. הבנת תכונותיהם וסוגיהם השונים חיונית לבחירת האגרגטים המתאימים לכל שימוש.

דו"ח קרקע הוא מסמך הנדסי המכיל מידע מקיף על תכונות הקרקע באזור מסוים. הוא משמש אדריכלים, מהנדסים וקבלנים לתכנון וביצוע עבודות בנייה ופיתוח.

בדר"כ הדוח יופק ע"י יועץ הקרקע שהוסמך לכך.

מה כולל דו"ח קרקע?

  • תיאור גיאולוגי: תיאור של תצורת הקרקע, סוגי הסלעים והקרקעות באזור, היסטוריה גיאולוגית ועוד.
  • תכונות פיזיקליות: נתונים על גודל גרגירי הקרקע, צפיפות, נקבוביות, חדירות מים ועוד.
  • תכונות כימיות: נתונים על רמת החומציות, מליחות, תכולת חומרים אורגניים ועוד.
  • תכונות הנדסיות: נתונים על חוזק הקרקע, עמידות בשקיעה, נטייה להתנזלות ועוד.
  • המלצות: המלצות לביסוס המבנה, תכנון מערכות ניקוז, עבודות עפר ועוד.

מתי נדרש דו"ח קרקע?

  • לפני תכנון וביצוע כל עבודת בנייה, כגון: בניית בית, בניין, כביש, גשר ועוד.
  • לפני ביצוע עבודות פיתוח, כגון: חפירת תעלות, התקנת תשתיות ועוד.
  • במקרים של חשש ליציבות הקרקע, כגון: באזורים עם מדרונות תלולים, באזורים עם סיכון להצפות ועוד.

מי מכין דו"ח קרקע?

דו"ח קרקע מוּכּן על ידי יועץ קרקע מוסמך. יועץ קרקע הוא מהנדס בעל ידע וניסיון בתחום הגיאולוגיה וההנדסה הגיאוטכנית.

תהליך הכנת דו"ח קרקע

  • איסוף נתונים: יועץ הקרקע יאסוף נתונים קיימים על האזור, כגון: מפות גיאולוגיות, נתוני קידוחים קודמים ועוד.
  • ביצוע עבודות שטח: יועץ הקרקע יבצע עבודות שטח, כגון: חפירת בורות ניסיון, ביצוע קידוחים, בדיקות מעבדה ועוד.
  • ניתוח נתונים: יועץ הקרקע ינתח את הנתונים שנאספו ויכין דו"ח הכולל את ממצאי הבדיקה והמלצות מקצועיות.

חשיבות דו"ח קרקע

דו"ח קרקע מקצועי תורם רבות לתכנון וביצוע עבודות בנייה ופיתוח בטוחות ויעילות. הוא מסייע למנוע תאונות, נזקים ועיכובים במהלך הפרויקט.

דילוג לתוכן