תכסית

תכסית היא מושג בתחום התכנון והבנייה המתייחס לשטח הקרקע המכוסה על ידי מבנה. בדרך כלל, התכסית מחושבת כאחוז משטח המגרש הכולל. לדוגמה, תכסית של 40% פירושה שהמבנה מכסה 40% משטח המגרש, בעוד ש-60% מהשטח נותרים פתוחים.

חישוב התכסית נעשה על ידי הקרנת שטח הבניין על מגרש שטוח. חשוב לציין שחישוב זה אינו לוקח בחשבון את גובה המבנה או את מספר הקומות בו.

מטרות הגבלת התכסית:

  • ניצול יעיל של קרקע: הגבלת התכסית מבטיחה שלא כל שטח המגרש יכוסה בבנייה, ונותרת קרקע פנויה לשימושים אחרים, כגון שטחי ציבור, גינון, חניה ועוד.
  • שמירה על איכות הסביבה: שטחים פתוחים תורמים לאוורור, חדירת אור טבעי, ניקוז מי גשמים ועוד, וכך תורמים לשמירה על איכות הסביבה.
  • עיצוב אדריכלי נעים: הגבלת התכסית מאפשרת תכנון מבנים בצורות מגוונות יותר ומאפשרת יצירת מרחב ציבורי נעים יותר.

חישוב התכסית:

חישוב התכסית נעשה על ידי הנוסחה הבאה:

תכסית (%) = (שטח הבניין / שטח המגרש) * 100

לדוגמה, עבור מבנה בשטח 200 מ"ר במגרש בשטח 500 מ"ר, התכסית תחושב כך:

תכסית (%) = (200 מ"ר / 500 מ"ר) * 100 = 40%

הבדלים בין תכסית לזכויות בנייה:

חשוב להבדיל בין תכסית לבין זכויות בנייה. זכויות בנייה מתייחסות לשטח הבניין המותר לבנייה במגרש, תוך התחשבות במספר קומות, גובה ועוד. לעומת זאת, התכסית מתייחסת רק לשטח הקרקע המכוסה על ידי המבנה, ללא קשר לגובהו.

לסיכום:

תכסית היא מושג חשוב בתחום התכנון והבנייה, והיא משפיעה על אופן ניצול הקרקע, עיצוב המבנים ואיכות הסביבה. הבנת מושג התכסית חשובה לכל מי שמעוניין לתכנן או לבנות מבנה.

מונחים נוספים

בנייה ירוקה היא גישה לתכנון , בניה , שיפוץ ושדרוג המבנה באמצעות הטמעת התקנים הרלונטים לבניה והביצוע תוך התחשבות בסביבה ובמשאבים שהוגדרו לכך. הבניה הירוקה כוללת שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, חסכון באנרגיה ובמים, ניהול פסולת יעיל והתאמה לאקלים המקומי.

תחילת ההתפתחות  לאנרגיה ירוקה ומתחדשת בישראל, החלה להתפתח בשנות ה-90 של המאה ה-20. . בשנת 2020 פורסם תקן ישראלי לבנייה ירוקה (ת"י 5281), המגדיר את הדרישות לבנייה ירוקה בישראל. למידע שלם ומלא אודות בניה ירוקה ואנרגיה מתחדשת לחץ כאן!

מטבח חוץ לגינה והמרפסת הוא אזור בישול הממוקם מחוץ לבית. יכול להיות אופציה נהדרת לכל מי שרוצה להוסיף נופח של יוקרה, נוחות ופינוק לגינה שלו. פינת הבישול החיצוני מאפשר לכם לבשל וליהנות מאוכל טרי וטעים באוויר הפתוח, וגם מהווה מקום נהדר לאירוח של חברים ובני משפחה.

מטבח חוץ יכול להיות פשוט או מורכב, בהתאם לצרכים שלכם ולתקציב שלכם.  פינת בישול פשוטה עשויה לכלול רק משטח עבודה, כיור וגריל. מטבח חוץ מורכב יותר עשוי לכלול גם כיריים, תנור, מקרר, מדיח כלים ועוד.

למאמר מלא ומורחב על מטבח חוץ – לחץ כאן!

ספי שיש הם סוג של לוחות שיש המותקנים בעיקר בתחתית חלונות. מעבר ליופי שיוצרים ספי השיש, קיים תפקיד נוסף לסף השיש, והוא ליצור איטום ולמנוע כניסת מיים מחוץ למבנה לתוך המבנה. את סף השיש בחלון יש להתקין בזווית מינימלית לכיוון חוץ המבנה, על-מנת שכאשר יורדים גשמים או עומדים מים על סף השיש, ישפכו המים לכיוון חוץ ולא לכיוון המבנה.
  • תחת סף השיש יש לבצע איטום תקין.
  • יש לדאוג ל "אף מיים" בתחתית החיצונית של סף השיש.
  • סף השיש יבלוט כ- 2 ס"מ אל מחוץ למבנה
  • סף השיש יוכנס כ-2 ס"מ מכל צד אל תוך הטיח
  • סף השיש יהיה ברמת ספיגות גבוהה כדי למנוע חדירת מיים לתוך אבן השיש.
 

בריכת שחייה ביתית עם סקימרים היא בריכה בעלת מערכת סינון הממוקמת בתוך הבריכה. הסקימרים מושכים את המים מהחלק העליון של הבריכה, ומסננים אותם באמצעות פילטר. בריכות שחייה עם סקימרים הן אופציה פופולרית בישראל, מכיוון שהן זולות יותר מבריכות שחייה עם תעלות גלישה, והן קלות יותר לתחזוקה.

מה זה סקימר?

סקימר הוא פתח קטן הממוקם בדופן הבריכה, לרוב בגובה פני המים. הוא פועל על ידי שאיבת מים מהשכבה העליונה של הבריכה, שם נוטים להצטבר לכלוך, עלים וחומרים אורגניים אחרים. המים שנשאבים דרך הסקימר עוברים דרך מערכת סינון, שם הם מסוננים מחלקיקים גדולים ומחומרים מזיקים, ומוחזרים חזרה לבריכה נקיים.  

יתרונות בריכת שחייה ביתית עם סקימרים:

  • תחזוקה קלה יחסית: מערכת הסקימרים פועלת באופן אוטומטי ודורשת מעט תחזוקה.
  • יעילות גבוהה: מערכת הסקימרים יעילה מאוד בהסרת לכלוך וחומרים אורגניים מהמים.
  • עלויות: בריכות סקימרים הן בדרך כלל פחות יקרות לבנייה ולתחזוקה מאשר בריכות גלישה (Infinity Pools).
  • אסתטיקה: בריכות סקימרים זמינות במגוון רחב של עיצובים וסגנונות.

חסרונות בריכת שחייה ביתית עם סקימרים:

  • מראה: בריכות סקימרים אינן מציעות את אותו מראה אסתטי יוקרתי כמו בריכות גלישה.
  • רעש: מערכת הסקימרים יכולה להיות רועשת בעת פעולה.
  • יעילות: מערכת הסקימרים אינה יעילה כמו בריכות גלישה בהסרת לכלוך קל מהמים.

לסיכום:

בריכות סקימרים הן פתרון יעיל וקל לתחזוקה עבור בריכות שחייה פרטיות. הן מציעות מגוון רחב של יתרונות, כולל יעילות גבוהה, תחזוקה קלה ועלויות נמוכות. עם זאת, הן אינן מציעות את אותו מראה אסתטי יוקרתי כמו בריכות גלישה.

ברכה קצרה שמברכים בעת בניית מעקה על גג או מרפס של בית חדש. מצוות עשה מהתורה היא לבנות מעקה על גג, שנאמר (דברים כב, ח): "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך, ולא תשים דמים בביתך, כי יפול הנופל ממנו". כדי לקיים מצווה זו בשמחה ובהכרה, מברכים ברכה לפני תחילת הבנייה.

הנוסח המקובל של הברכה הוא:

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לעשות מעקה.

יש שנוהגים לומר גם "שהחיינו" לפני הברכה, אך יש מחלוקת הלכתית בנושא.

חשוב לציין שבניית מעקה אינה רק קיום מצווה, אלא גם צעד חשוב לשמירה על ביטחון דיירי הבית.

הגדרה: בנייה נמוכה מתייחסת למבנים למגורים בעלי מספר קומות נמוך, בדרך כלל עד שתיים. הגדרה זו עשויה להשתנות במקצת בין תוכניות מתאר מקומיות וגורמים רגולטוריים שונים.

סוגי בנייה נמוכה:

  • בנייה צמודת קרקע: בתים בודדים, וילות, קוטג'ים, בתים דו-משפחתיים או ארבע-משפחתיים.
  • בנייה רוויה נמוכה: בניינים רבי קומות (עד 4 קומות) עם מספר קטן יחסית של יחידות דיור (עד 4 דירות לדונם).

יתרונות:

  • איכות חיים: שטח פרטי, גינה, תחושת מרחב ופרטיות.
  • קהילה: קהילה מגובשת יותר, קשרים חברתיים חזקים יותר.
  • צפיפות נמוכה: פחות עומס על תשתיות, פחות פקקים, פחות זיהום אוויר.
  • נוף פתוח: שמירה על אופי כפרי, נוף פתוח ומרחבים ירוקים.

חסרונות:

  • עלות: מחירי קרקע גבוהים יותר, עלויות בנייה גבוהות יותר.
  • צריכת קרקע: שימוש נרחב יותר בשטח קרקע, פחות יעילות.
  • תחבורה: תלות רבה יותר ברכב פרטי, פחות אפשרויות תחבורה ציבורית.
  • שירותים: פחות שירותים ציבוריים זמינים, מרחק גדול יותר ממרכזי קניות, בתי ספר וכו'.

מגמות עכשוויות:

  • התחדשות עירונית: עיבוי עירוני תוך שימור אופי צמוד קרקע.
  • בנייה ירוקה: בנייה נמוכה יעילה יותר מבחינה אנרגטית.
  • טכנולוגיות חדשות: שימוש בטכנולוגיות חדשניות לבנייה מהירה וירוקה יותר.

תב"ע פירוש

תב"ע, או תוכנית בניין עיר, היא מסמך בעל תוקף חוקי שנועד להסדיר את השימוש בקרקע בשטח נתון כלשהו. תב"ע מגדירה את ייעוד הקרקע, את זכויות הבניה שניתן לממש בה, ואת הוראות הבניה שיש לפעול לפיהן.

תב"ע מורכבת משני חלקים עיקריים:

  • תשריט: התשריט הוא הביטוי הגרפי של תב"ע, והוא מציג את ייעוד הקרקע, את קוי הבניין, את גבולות התכנית, ואת סמלים ונתונים נוספים.
  • תקנון: התקנון הוא התיאור המילולי של תב"ע, והוא מפרט את מטרות התכנית, את הוראותיה, וכן את הזכויות והחובות של בעלי הקרקע בשטח התכנית.

תב"ע נערכת על ידי ועדות תכנון מקומיות או מחוזיות, והיא מחייבת את כל בעלי הקרקע בשטח התכנית.

החשיבות של תב"ע היא בכך שהיא מסדירה את השימוש בקרקע באופן שוויוני ויעיל. תב"ע מאפשרת לרשויות המקומיות לתכנן את עתיד היישוב או העיר, ולדאוג לכך שהקרקע תהיה בשימוש היעיל ביותר עבור תושבי המקום.

תב"ע היא כלי חשוב גם עבור משקיעים בנדל"ן. תב"ע יכולה להשפיע על ערך הקרקע, על אפשרויות הבניה בה, ועל פוטנציאל ההשבחה שלה.

סוגי תב"ע

ישנם סוגים שונים של תב"ע, בהתאם לשטח הנכלל בהן ולמטרות שהן מגדירות. העיקריים שבהם הם:

  • תוכנית מתאר כוללנית (תמ"א 35) – תוכנית זו קובעת את השימושים העיקריים בשטח נתון, את היקפי הבנייה המותרים ואת אופן הבנייה. תוכנית זו מחייבת את כל התוכניות האחרות החלות בשטח.
  • תוכנית מתאר מפורטת (תב"ע מפורטת) – תוכנית זו מסדירה את השימוש בקרקע ברמת פירוט גבוהה יותר מתוכנית מתאר כוללנית. היא קובעת את המגרשים, את השימושים המותרים בכל מגרש ואת אופן הבנייה בו.
  • תוכנית רשמית – תוכנית זו אושרה על ידי ועדת תכנון מקומית או מחוזית.
  • תוכנית לא רשמית – תוכנית זו לא אושרה על ידי ועדת תכנון, אך היא מחייבת את הרשויות המקומיות בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה.
 

חשיבותה של תב"ע

תב"ע היא מסמך חשוב המשפיע על חיינו במגוון היבטים. היא קובעת את השימושים האפשריים בקרקע, את היקפי הבנייה המותרים ואת אופן הבנייה. לכן, חשוב להכיר את התב"ע החלה בשטח שבו אנו מתגוררים או עובדים.  

איך ניתן למצוא מידע על תב"ע?

ניתן למצוא מידע על תב"ע באתרים הבאים:

  • אתר מינהל התכנון
  • אתר רשות מקרקעי ישראל
  • אתר רשויות מקומיות

כמו כן, ניתן לפנות למחלקת התכנון של הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח שבו אנו מעוניינים לקבל מידע.

דוגמאות לשימושים של תב"ע

להלן מספר דוגמאות לשימושים של תב"ע:

✤ קביעת שימושים: תב"ע יכולה לקבוע את השימושים המותרים בשטח נתון, כגון מגורים, מסחר, תעשייה או ציבור. ✤ קביעת היקפי בנייה: תב"ע יכולה לקבוע את היקפי הבנייה המותרים בשטח נתון, כגון מספר יחידות דיור, שטח עיקרי, שטח שירותים וכו'. ✤ קביעת אופן הבנייה: תב"ע יכולה לקבוע את אופן הבנייה בשטח נתון, כגון גובה הבניינים, צפיפות הבנייה, חזיתות הבניינים וכו'.  

השפעת תב"ע על מחירי הנדל"ן

תב"ע יכולה להשפיע על מחירי הנדל"ן בשטח שבו היא חלה. תוכנית המאפשרת בנייה של מגדלי מגורים גבוהים בשטח נתון, למשל, יכולה להוביל לעליית מחירי הדירות באותו שטח.

לכן, חשוב להכיר את התב"ע החלה בשטח שבו אנו מתכוונים לרכוש דירה או נכס אחר.

"שליכט צבעוני" הוא מונח המתאר את תהליך הציור או הצביעה שבו משתמשים בצבעים רבים ושונים כדי ליצור תופעה ויזואלית מסוימת. במקור, המונח "שליכט" מתאר את הצבע המעורב בבניית חומרי בניין, המשמש כדי להעניק להם מראה מוצק וגמישות יותר. בציור ובצביעה, "שליכט צבעוני" מתאר את השימוש במגוון רחב של צבעים, טכניקות ואפקטים על מנת ליצור תחושה של עומק, תנועה וחוויות ויזואליות מסוימות. כמו כן, השימוש בשליכט צבעוני יכול להיות משולב עם טכניקות אחרות כמו קווי רישום, ריסוק ושכבות מכה ליצירת תופעה ויזואלית מעניינת וקולעת. כדי ליצור שליכט צבעוני מוצלח, יש לבחור בצבעים המתאימים לצורך ולהשתמש בטכניקות המתאימות כדי ליישם את הצבעים בצורה מדויקת ובעזרת כלי עבודה נכונים.

הפקעה היא פעולה בה המדינה משתלטת על רכושו הפרטי של האזרח, או תופסת את הזכויות של האזרח ברכוש, תוך מתן פיצוי כספי, אך ללא הסכמת הבעלים. הנכס נלקח או לשימוש הממשלה או על ידי משלחת לצדדים שלישיים אשר יקדישו אותו לשימוש ציבורי, אזרחי או, במקרים מסוימים, פיתוח כלכלי.

הסדרה חוקית

ההפקעה בישראל מוגדרת בפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943. על פי הפקודה, השר הממונה על הקרקעות (שר האוצר) רשאי להורות על הפקעת מקרקעין לצורכי ציבור. הפקעה יכולה להתבצע גם על ידי רשויות מקומיות, למשל, על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

התנאים להפקעה

ההפקעה מותנית בקיומם של שלושה תנאים:

  • צורך ציבורי: הפקעה יכולה להתבצע רק אם קיים צורך ציבורי ממשי בנכס המופקע. הצורך הציבורי יכול להיות צורך פיזי, כגון הקמת כביש או בניית בית ספר, או צורך חברתי, כגון הקמת פארק או שמורת טבע.
  • זיקה של הצורך לנכס: הצורך הציבורי חייב להיות קשור לנכס המופקע. לדוגמה, לא ניתן להפקיע נכס פרטי לצורך הקמת גן ציבורי אם קיים שטח ציבורי חלופי בסמוך.
  • שווי הנכס: הפיצוי שיינתן לבעלי הנכס המופקע חייב להיות שווה לשווי הנכס ביום ההפקעה.

הליך ההפקעה

הליך ההפקעה מתחיל בכך שהרשות המפקיעה מפרסמת הודעה על הכוונה להפקיע את הנכס. לאחר פרסום ההודעה, בעלי הנכס המופקע יכולים להגיש התנגדויות להפקעה. ההתנגדויות ידונו בוועדה מיוחדת, אשר תמליץ לשר האוצר אם להפקיע את הנכס.

אם השר הממונה על הקרקעות מחליט להפקיע את הנכס, הוא פוקד על הפקעה. פקודת ההפקעה כוללת את פרטי הנכס המופקע, את הסיבה להפקעה ואת סכום הפיצוי שיינתן לבעלי הנכס.

הערות

  • הפקעה יכולה להתבצע גם ללא תמורה, אם הנכס המופקע הוא נכס חיוני לביטחון המדינה.
  • בעלי הנכס המופקע יכולים לערער על פקודת ההפקעה לבית המשפט המחוזי.

הפקעה בישראל

הפקעה היא כלי חשוב בידי המדינה לצורך פיתוח המדינה ושירותי הציבור. בישראל, ההפקעה משמשת למגוון מטרות, כגון:

  • הקמת תשתיות, כגון כבישים, מסילות ברזל, נמלים ושדות תעופה.
  • הקמת מבני ציבור, כגון בתי ספר, בתי חולים, משרדי ממשלה ומוסדות תרבות.
  • פיתוח אזורי, כגון הקמת שכונות חדשות או פארקים.

הפקעה יכולה להיות מורכבת וטעונה רגשית, במיוחד עבור בעלי הנכסים המופקעים. על מנת להבטיח שהפקעה תתבצע בצורה הוגנת ויעילה, חשוב להקפיד על התנאים וההליכים המפורטים בחוק.

דילוג לתוכן