תב"ע

דו"ח קרקע הוא מסמך הנדסי המכיל מידע מקיף על תכונות הקרקע באזור מסוים. הוא משמש אדריכלים, מהנדסים וקבלנים לתכנון וביצוע עבודות בנייה ופיתוח.

בדר"כ הדוח יופק ע"י יועץ הקרקע שהוסמך לכך.

מה כולל דו"ח קרקע?

• תיאור גיאולוגי: תיאור של תצורת הקרקע, סוגי הסלעים והקרקעות באזור, היסטוריה גיאולוגית ועוד.
• תכונות פיזיקליות: נתונים על גודל גרגירי הקרקע, צפיפות, נקבוביות, חדירות מים ועוד.
• תכונות כימיות: נתונים על רמת החומציות, מליחות, תכולת חומרים אורגניים ועוד.
• תכונות הנדסיות: נתונים על חוזק הקרקע, עמידות בשקיעה, נטייה להתנזלות ועוד.
• המלצות: המלצות לביסוס המבנה, תכנון מערכות ניקוז, עבודות עפר ועוד.

מתי נדרש דו"ח קרקע?

• לפני תכנון וביצוע כל עבודת בנייה, כגון: בניית בית, בניין, כביש, גשר ועוד.
• לפני ביצוע עבודות פיתוח, כגון: חפירת תעלות, התקנת תשתיות ועוד.
• במקרים של חשש ליציבות הקרקע, כגון: באזורים עם מדרונות תלולים, באזורים עם סיכון להצפות ועוד.

מי מכין דו"ח קרקע?

דו"ח קרקע מוּכּן על ידי יועץ קרקע מוסמך. יועץ קרקע הוא מהנדס בעל ידע וניסיון בתחום הגיאולוגיה וההנדסה הגיאוטכנית.

תהליך הכנת דו"ח קרקע

• איסוף נתונים: יועץ הקרקע יאסוף נתונים קיימים על האזור, כגון: מפות גיאולוגיות, נתוני קידוחים קודמים ועוד.
• ביצוע עבודות שטח: יועץ הקרקע יבצע עבודות שטח, כגון: חפירת בורות ניסיון, ביצוע קידוחים, בדיקות מעבדה ועוד.
• ניתוח נתונים: יועץ הקרקע ינתח את הנתונים שנאספו ויכין דו"ח הכולל את ממצאי הבדיקה והמלצות מקצועיות.

חשיבות דו"ח קרקע

דו"ח קרקע מקצועי תורם רבות לתכנון וביצוע עבודות בנייה ופיתוח בטוחות ויעילות. הוא מסייע למנוע תאונות, נזקים ועיכובים במהלך הפרויקט.

הגדרה: תוכנית מדידה טופוגרפית היא תיאור גרפי מפורט של פני השטח באזור מסוים.

תוך התייחסות הן לממד האופקי (קואורדינטות X ו-Y) והן לממד האנכי (גובה).

תוכנית זו נוצרת על ידי מודד מוסמך תוך שימוש בטכניקות מדידה מתקדמות, ומכילה מידע רב:

• גבולות: מיקום וצורת גושי קרקע, חלקות, וחלקות משנה.
• תכסית: מיקום וסוג של עצמים פיזיים על פני השטח, כגון מבנים, כבישים, צמחייה, גופי מים ועוד.
• תבליט: תיאור פני השטח עצמם, באמצעות קווי גובה ונקודות גובה.
• פרטים נוספים: מערכות תשתית תת-קרקעיות, סימוני גובה, נתוני ניקוז ועוד.

שימושים: תוכניות מדידה טופוגרפיות משמשות למגוון רחב של צרכים, ביניהם:

• תכנון הנדסי ואדריכלי: תכנון מבנים, תשתיות, כבישים, גשרים ועוד.
• הגשת בקשות להיתר בניה: תוכניות בניין עיר (תב"ע) ותוכניות להיתר בניה מחייבות צירוף תוכנית מדידה טופוגרפית.
• רישום מקרקעין: לצורך רישום זכויות במקרקעין בלשכת רישום המקרקעין.
• מדידות הנדסיות: חישובי כמויות עפר, תכנון עבודות עפר, תכנון תוואי שטח ועוד.
• מיפוי גאוגרפי: יצירת מפות טופוגרפיות דיגיטליות.

דרישות: תוכניות מדידה טופוגרפיות חייבות לעמוד בדרישות חוק המודדים ובנהלים של המרכז למיפוי ישראל (מפ"י).

הן חייבות להיות מדויקות, ערוכות בקנה מידה מתאים וחתומות על ידי מודד מוסמך.

תהליך הכנת תוכנית:

1. הזמנת מודד מוסמך: בעל המקצוע יבצע את עבודת המדידה בשטח תוך שימוש בציוד מתקדם.
2. עיבוד נתונים: ניתוח נתוני המדידה והתאמתם לדרישות התקן.
3. הכנת תוכנית: יצירת תרשים ממוחשב הכולל את כל המידע הנדרש.
4. אישור: הגשת התוכנית לאישור מפ"י.

סוגים של תוכניות מדידה:

• מפה מצבית: מציגה את מיקום וסוג האובייקטים בשטח ללא התייחסות לגובה.
• מפה טופוגרפית: מציגה את פני השטח תוך התייחסות הן לממד האופקי והן לממד האנכי.
• תכנית לצורכי רישום (תצ"ר): מפה טופוגרפית מיוחדת המשמשת לצורך רישום זכויות במקרקעין.

לסיכום

תוכנית מדידה טופוגרפית היא כלי חשוב ורב-תכליתי המשמש למגוון רחב של צרכים הנדסיים, אדריכליים ותכנוניים. תוכנית זו חייבת להיות מדויקת וערוכה על ידי מודד מוסמך בהתאם לדרישות החוק.

תמ"א היא ראשי תיבות של "תוכנית מתאר ארצית". תוכניות אלה הן תוכניות תכנון כלל ארציות, המכסות את כל שטח מדינת ישראל, וקובעות הנחיות כלליות בנוגע לנושאים תכנוניים מרכזיים.

ישנן תוכניות מתאר רבות העוסקות בנושאים שונים, כגון:

• תמ"א 1: קובעת הוראות בנוגע לתכנון ופיתוח חופי ישראל.
• תמ"א 13: קובעת הוראות בנוגע לתכנון ופיתוח אזורי תעשייה.
• תמ"א 35: קובעת הוראות בנוגע לתכנון ופיתוח שטחים חקלאיים.
• תמ"א 38: תוכנית ידועה במיוחד, העוסקת בחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה.

  תוכניות מתאר ארצי נועדו להבטיח תכנון אחיד וראוי ברמה כלל ארצית, תוך התחשבות בצרכים ארוכי טווח ובהיבטים סביבתיים, חברתיים וכלכליים. הן קובעות מסגרת תכנונית כללית, ומהוות בסיס לתכנון מפורט יותר ברמה המקומית והמחוזית.

קווי בניין (בניה) הם קווים דמיוניים המגדירים את הגבולות המותרים לבנייה בתחום המגרש. הם נקבעים במסגרת תכנית בניין עיר (תב"ע) ומתייחסים למרחק המינימלי המותר בין המבנה לבין גבולות המגרש.

מטרות קווי בניין

• מניעת צפיפות יתר: קווי בניין מבטיחים מרווח מינימלי בין מבנים, מה שתורם לתחושת מרחב ואוורור.
• הבטחת תאורה ואוורור: מרווח זה מאפשר חדירת אור טבעי ואוויר צח לכל הדירות בבניין.
• שמירה על חזות אחידה: קווי בניין תורמים להגדרת אופי השכונה ומבטיחים חזות אחידה ורציפה לאורך הרחוב.
• בטיחות: קווי בניין מאפשרים גישה נוחה לכבאיות ולרכבי חירום במקרה חירום.

 

סוגים של קווי בניין

• קו בניין קדמי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין הדרך הסמוכה.
• קו בניין אחורי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין גבול המגרש האחורי.
• קו בניין צדדי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין גבולות המגרש הצדדיים.

 

הקלות בקווי בניין:

במקרים מסוימים ניתן לקבל היתר לבנייה במרחק קטן יותר מהמצוין בתב"ע. היתר כזה נקרא "הקלה בקו בניין". ניתן לקבל הקלה מסיבות שונות, כגון:

• ניצול יעיל יותר של שטח המגרש.
• התאמת המבנה לתנאי השטח.
• יצירת אדריכלות ייחודית.

 

קבלן משנה הוא אדם או חברה עצמאיים, הנשכרים על ידי קבלן ראשי לביצוע היקף עבודה מוגדר במסגרת פרויקט בנייה או אפילו שיפוץ.

תפקידו של קבלן משנה:

• ביצוע עבודות ספציפיות בפרויקט, בהתאם לתחום התמחותו.
• עבודה בהנחייתו ובפיקוחו של הקבלן הראשי.
• עמידה בלוחות זמנים ובתקציב שהוגדרו מראש.
• ניהול צוות עובדים וציוד.
• הבטחת איכות ביצוע העבודה.
• שמירה על כללי הבטיחות באתר הבנייה.

תחומי התמחות של קבלני משנה:

• עבודות חשמל: התקנת תשתיות חשמל, תאורה, מערכות אזעקה וכדומה.
• עבודות אינסטלציה: התקנת צנרת מים וביוב, תברואה, דוד שמש וכדומה.
• עבודות גבס: בניית קירות ותקרות גבס, מחיצות, נישות ועוד.
• עבודות ריצוף: התקנת אריחים, פרקט, שטיחים וכדומה.
• עבודות צבע: צביעה פנימית וחיצונית, טפטים, טיח דקורטיבי וכדומה.
• עבודות שלד: בניית שלד המבנה, כולל יציקת בטון, בניית קירות ועמודים.
• עבודות גינון: פיתוח שטח, נטיעת עצים וצמחים, התקנת מערכות השקיה וכדומה.

עץ MDF (Medium Density Fiberboard) הוא חומר בניין פופולרי העשוי משאריות עץ טחונות ודבק. הוא ידוע בזכות פני השטח החלקים והאחידים שלו, העמידות שלו וקלות העיבוד שלו.  

יתרונות עץ MDF

• פני שטח חלקים: בעל פני שטח חלקים וישרים באופן טבעי, מה שהופך אותו לבסיס אידיאלי לצביעה, פורניר או חיפוי אחר.
• עמידות:  נחשב חזק ועמיד, ויכול לעמוד בפני שחיקה, שריטות ופגיעות אחרות.
• קלות עיבוד: ניתן לחתוך, לנסר, לקדוח ולשייף עץ MDF בקלות רבה, מה שהופך אותו לחומר אידיאלי עבור מגוון רחב של פרויקטים.
• מחיר: עץ זול יותר מעץ מלא, מה שהופך אותו לאפשרות משתלמת עבור פרויקטים רבים.
• רב-תכליתי: ניתן להשתמש בעץ MDF במגוון רחב של יישומים, כולל בניית רהיטים, ארונות, דלתות, ריצוף וחיפוי קירות.

חסרונות עץ MDF

• רגישות למים: עץ MDF אינו עמיד בפני מים ויכול להתנפח אם הוא נחשף ללחות רבה.
• פליטת פורמלדהיד: חלק מסוגי עץ MDF פולטים פורמלדהיד, שהוא גז רעיל שיכול להזיק לבריאות.
• משקל: עץ MDF כבד יותר מחומרי בניין אחרים, כגון עץ מלא או סיבית.

שימושים נפוצים של עץ MDF

• רהיטים: חומר פופולרי לבניית רהיטים, כולל ארונות, מטבחים, שולחנות וכיסאות.
• ארונות:  משמש לעתים קרובות לבניית ארונות, מכיוון שהוא חזק ועמיד ויכול להחזיק משקל רב.
• דלתות: בחירה פופולרית עבור דלתות פנים, מכיוון שהוא חלק, עמיד וניתן לצבוע אותו בקלות.
• ריצוף: ניתן להשתמש בעץ MDF לריצוף, אך חשוב לבחור סוג עמיד בפני מים.
• חיפוי קירות: ניתן להשתמש בעץ MDF לחיפוי קירות, מה שנותן לחדר מראה מלוטש ומודרני.

סיכום

עץ MDF הוא חומר בניין רב-תכליתי ועמיד עם מגוון רחב של יישומים. הוא בחירה פופולרית עבור פרויקטים רבים בשל פני השטח החלקים שלו, העמידות שלו וקלות העיבוד שלו. עם זאת, חשוב להיות מודעים לחסרונותיו של עץ MDF, כגון רגישותו למים ופליטת פורמלדהיד, לפני השימוש בו בפרויקט.

אוברקאנט o.k (Oberkante בגרמנית) הוא מונח אדריכלי המשמש לציון הקו העליון של פתח, כגון חלון או דלת. הוא נמדד מהרצפה כלפי מעלה, ומייצג את הגובה המקסימלי אליו מגיע הפתח.

המונח משמש לעתים קרובות בצירוף עם "אונטרקאנט" (Unterkante בגרמנית), שמציין את הקו התחתון של הפתח ונמדד גם הוא מהרצפה.

שימושים נפוצים לאוברקאנט:

• בתכנון בניינים: אדריכלים ומהנדסים משתמשים באוברקאנט כדי לקבוע את מיקומם וגודלם של פתחים, וכן כדי לתאם ביניהם.
• בבנייה: קבלנים משתמשים באוברקאנט כדי לוודא שהפתחים מותקנים בגובה הנכון.
• בעיצוב פנים: מעצבי פנים משתמשים באוברקאנט כדי ליצור תחושה של פרופורציה ואף.

דוגמאות לשימוש באוברקאנט:

• "האוברקאנט של החלון החדש הוא 2 מטר מהרצפה."
• "הקבלן צריך להוריד את האוברקאנט של הדלת ב-10 ס"מ."
• "מעצב הפנים בחר להעלות את האוברקאנט של הארונות עד התקרה."

מהי פרצלציה?

פרצלציה היא תהליך חלוקת נכס מקרקעין למספר חלקות קטנות יותר. פרצלציה יכולה להתבצע מסיבות שונות, כגון:

• מכירת חלקות קטנות יותר: יזמים עשויים לחלק נכס גדול למספר חלקות קטנות יותר כדי למכור אותן במחירים נגישים יותר לרוכשים פוטנציאליים.
• פיתוח: ייתכן שיהיה צורך לחלק נכס למספר חלקות קטנות יותר לצורך פיתוח, כגון בניית מספר בתים או בניינים.
• ירושה: ייתכן שיהיה צורך לחלק נכס למספר חלקות קטנות יותר בין יורשים.

תהליך הפרצלציה

תהליך הפרצלציה מורכב ממספר שלבים:

1. הכנת תכנית: יש להכין תכנית פרצלציה המפרטת את חלוקת הנכס לחלקות קטנות יותר. תכנית זו צריכה להיות מאושרת על ידי הרשויות המקומיות. 2. מדידה: יש למדוד את הנכס ולחלק אותו לחלקות קטנות יותר בהתאם לתוכנית הפרצלציה. 3. רישום: יש לרשום את חלוקת הנכס בטאבו.

הליך אישור תכנית פרצלציה:

• הגשת תוכנית פרצלציה לרשויות המקומיות.
• בדיקת התוכנית על ידי הרשויות המקומיות.
• קיום דיון פומבי בתוכנית.
• אישור התוכנית על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.
• ערעור על החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה (אפשרי).

היבטים משפטיים

חשוב לציין כי תהליך הפרצלציה כפוף לחוקים ותקנות רבים. יש להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום המקרקעין לפני ביצוע תהליך הפרצלציה.

היבטים כלכליים

תהליך הפרצלציה יכול להיות כרוך בעלויות גבוהות, כגון:

• עלויות תכנון: יש לשלם לאדריכל או מהנדס עבור הכנת תוכנית הפרצלציה.
• עלויות מדידה: יש לשלם למודד מוסמך עבור מדידת הנכס.
• עלויות רישום: יש לשלם אגרות רישום לטאבו.

יתרונות וחסרונות של פרצלציה

יתרונות:

• מכירת נכסים במחירים נגישים יותר: ניתן למכור חלקות קטנות יותר במחירים נגישים יותר לרוכשים פוטנציאליים.
• פיתוח: ניתן לפתח נכס בצורה יעילה יותר לאחר חלוקתו לחלקות קטנות יותר.
• ירושה: ניתן לחלק נכס בין יורשים בצורה הוגנת יותר לאחר חלוקתו לחלקות קטנות יותר.

חסרונות:

• עלויות גבוהות: תהליך הפרצלציה יכול להיות כרוך בעלויות גבוהות.
• מורכבות: תהליך הפרצלציה יכול להיות מורכב ודורש ידע מקצועי.
• פגיעה בערך הנכס: ייתכן שחלוקת נכס למספר חלקות קטנות יותר תפגע בערך הנכס הכולל.

לסיכום

פרצלציה היא תהליך מורכב ורב-שלבי הכרוך בהיבטים משפטיים וכלכליים רבים. חשוב לשקול היטב את כל היתרונות והחסרונות לפני ביצוע תהליך הפרצלציה.

בטוחה היא נכס אשר משועבד לטובת הבנק כנגד הלוואה. משמעות הדבר היא שבמידה והלווה לא יעמוד בהחזר ההלוואה, הבנק יהיה רשאי להשתמש בנכס כדי לפצות את עצמו על הפסדו.

סוגי בטוחות:

• משכנתא: משכנתא היא הלוואה שניתנת על ידי הבנק למימון רכישת דירה. הנכס המשועבד במקרה זה הוא הדירה עצמה.
• שיעבוד רכב: שיעבוד רכב הוא הלוואה שניתנת על ידי הבנק למימון רכישת רכב. הנכס המשועבד במקרה זה הוא הרכב עצמו.
• שיעבוד נכסים אחרים: ניתן לשעבד גם נכסים אחרים כגון מניות, חשבונות בנק, ציוד עסקי ועוד.

יתרונות:

• ריבית נמוכה יותר: הלוואות עם בטוחה נושאות בדרך כלל ריבית נמוכה יותר מאשר הלוואות ללא בטוחה.
• סכום הלוואה גבוה יותר: ניתן לקבל סכום הלוואה גבוה יותר כאשר יש בטוחה.

חסרונות:

• סיכון לאובדן הנכס: במידה והלווה לא יעמוד בהחזר ההלוואה, הוא עלול לאבד את הנכס המשועבד.
• הגבלות על הנכס: ייתכנו הגבלות על השימוש בנכס המשועבד, כגון איסור על מכירתו ללא אישור הבנק.

חשוב לציין:

• לפני נטילת הלוואה עם בטוחה, חשוב להבין את ההשלכות הכרוכות בכך.
• מומלץ להתייעץ עם יועץ פיננסי לפני נטילת הלוואה.