תב"ע

תב"ע פירוש

תוכנית בניין עיר, היא מסמך בעל תוקף חוקי שנועד להסדיר את השימוש בקרקע בשטח נתון כלשהו. תב"ע מגדירה את ייעוד הקרקע, את זכויות הבניה שניתן לממש בה, ואת הוראות הבניה שיש לפעול לפיהן.

תב"ע מורכבת משני חלקים עיקריים:

  • תשריט: התשריט הוא הביטוי הגרפי של תב"ע, והוא מציג את ייעוד הקרקע, את קוי הבניין, את גבולות התכנית, ואת סמלים ונתונים נוספים.
  • תקנון: התקנון הוא התיאור המילולי של תב"ע, והוא מפרט את מטרות התכנית, את הוראותיה, וכן את הזכויות והחובות של בעלי הקרקע בשטח התכנית.

התכנית נערכת על ידי ועדות תכנון מקומיות או מחוזיות, והיא מחייבת את כל בעלי הקרקע בשטח התכנית.

החשיבות של תב"ע היא בכך שהיא מסדירה את השימוש בקרקע באופן שוויוני ויעיל.
תב"ע מאפשרת לרשויות המקומיות לתכנן את עתיד היישוב או העיר, ולדאוג לכך שהקרקע תהיה בשימוש היעיל ביותר עבור תושבי המקום.

תב"ע היא כלי חשוב גם עבור משקיעים בנדל"ן.
התוכנית בנין עיר יכולה להשפיע על ערך הקרקע, על אפשרויות הבניה בה, ועל פוטנציאל ההשבחה שלה.

סוגי תב"ע

ישנם סוגים שונים של תב"ע, בהתאם לשטח הנכלל בהן ולמטרות שהן מגדירות. העיקריים שבהם הם:

  • תוכנית מתאר כוללנית (תמ"א 35) – תוכנית זו קובעת את השימושים העיקריים בשטח נתון.
    את היקפי הבנייה המותרים ואת אופן הבנייה. תוכנית זו מחייבת את כל התוכניות האחרות החלות בשטח.
  • מתאר מפורטת (תב"ע מפורטת) – תוכנית זו מסדירה את השימוש בקרקע ברמת פירוט גבוהה יותר מתוכנית מתאר כוללנית.
    היא קובעת את המגרשים, את השימושים המותרים בכל מגרש ואת אופן הבנייה בו.
  • רשמית – תוכנית זו אושרה על ידי ועדת תכנון מקומית או מחוזית.
  • תוכנית לא רשמית – תוכנית זו לא אושרה על ידי ועדת תכנון,
    אך היא מחייבת את הרשויות המקומיות בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה.

 

חשיבותה של תב"ע

תב"ע היא מסמך חשוב המשפיע על חיינו במגוון היבטים.
היא קובעת את השימושים האפשריים בקרקע, את היקפי הבנייה המותרים ואת אופן הבנייה.
לכן, חשוב להכיר את התב"ע החלה בשטח שבו אנו מתגוררים או עובדים.

 

איך ניתן למצוא מידע על תב"ע?

ניתן למצוא מידע על תב"ע באתרים הבאים:

  • אתר מינהל התכנון
  • אתר רשות מקרקעי ישראל
  • אתר רשויות מקומיות

כמו כן, ניתן לפנות למחלקת התכנון של הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח שבו אנו מעוניינים לקבל מידע.

דוגמאות לשימושים של תב"ע

להלן מספר דוגמאות לשימושים של תב"ע:

✤ קביעת שימושים: תב"ע יכולה לקבוע את השימושים המותרים בשטח נתון,
כגון מגורים, מסחר, תעשייה או ציבור.

✤ קביעת היקפי בנייה: תב"ע יכולה לקבוע את היקפי הבנייה המותרים בשטח נתון,
כגון מספר יחידות דיור, שטח עיקרי, שטח שירותים וכו'.

✤ קביעת אופן הבנייה: תב"ע יכולה לקבוע את אופן הבנייה בשטח נתון,
כגון גובה הבניינים, צפיפות הבנייה, חזיתות הבניינים וכו'.

 

השפעת תב"ע על מחירי הנדל"ן

תב"ע יכולה להשפיע על מחירי הנדל"ן בשטח שבו היא חלה.
תוכנית המאפשרת בנייה של מגדלי מגורים גבוהים בשטח נתון,
למשל, יכולה להוביל לעליית מחירי הדירות באותו שטח.

לכן, חשוב להכיר את התב"ע החלה בשטח שבו אנו מתכוונים לרכוש דירה או נכס אחר.

מונחים נוספים

פיקוח כללי מאוד על ביצוע העבודה לפי תכנית שנעשית על-ידי המתכנן.המקצועי. כגון:מהנדס המבנה, אדריכל, מתכנן אינסטלציה, מעצב פנים. לדוגמא בפיקוח הנדסי של  הקונסטרוקטור" אשר מגיע לפיקוח עליון בשלבים קריטיים מבחינתו, לדוג' : קידוח ויציקת כלונסאות, לפני יציקת רצפה, לפני יציקת ממ"ד, לפני יציקת גג וכו'. הבהרה חשובה:  לא תתאפשר יציקת אלמנטים ללא אישור מהמתכנן על כך כי ביצע פיקוח עליון בשטח ומאשר יציקת בטון!

תשריט הוא תרשים המציג ייצוג גרפי של מבנה, שטח בנוי או תוכנית עירונית. הוא כולל פרטים כמו גבולות, חלוקה פנימית, ייעוד השטחים וסמלים מוסכמים לצורך זיהוי קל.

ניתן למצוא תשריטים בהקשרים שונים, ביניהם:

  • תוכנית בניין עיר (תב"ע): מציג את חלוקת השטח העירוני לייעודים שונים, כגון מגורים, מסחר, תעשייה, שטחים ציבוריים ועוד. התשריט מלווה בתקנון המגדיר את זכויות הבנייה בכל אזור.
  • תשריט בית משותף: מציג את חלוקת הבניין לדירות ולחלקים המשותפים, וכן את שטחם וייעודם. התשריט משמש לצורך רישום הבית המשותף וניהולו.
  • תשריט דירה: מציג את חלוקת החדרים בדירה, שטחם ומיקומם. התשריט משמש לצורך קבלת היתר בנייה, תכנון עיצוב פנים ועוד.
  • תשריט הנדסי: תשריט מפורט המציג את מערכות הבניין, כגון מערכת החשמל, האינסטלציה, מיזוג האוויר ועוד. התשריט משמש לצורך תכנון, ביצוע ואחזקה של מערכות אלו.

חשיבות התשריט

לתשריט חשיבות רבה בהקשרים רבים:

  • תכנון: משמש ככלי עבודה הכרחי לתכנון מבנים, שכונות וערים. הוא מאפשר לראות את התמונה המלאה ולתכנן בצורה יעילה תוך התחשבות בכל הגורמים הרלוונטיים.
  • רישום:  משמשים לצורך רישום מקרקעין ובתים משותפים. הם מהווים ראיה חיונית לזכויות הבעלות ולשימוש בשטח.
  • ניהול: משמשים לניהול מבנים ובתים משותפים. הם מאפשרים לזהות בעיות תחזוקה, לתכנן שיפוצים ולנהל את השימוש בחלקים המשותפים בצורה יעילה.
  • תקשורת: תשריטים משמשים ככלי תקשורת יעיל בין אנשי מקצוע שונים, כגון אדריכלים, מהנדסים, קבלנים ודיירים. הם מאפשרים לכל הצדדים המעורבים להבין את התכנון בצורה ברורה וחד משמעית.

היכן ניתן למצוא תשריטים?

ניתן למצוא תשריטים במקומות הבאים:

  • הרשות המקומית: מחלקת ההנדסה של הרשות המקומית מחזיקה בתשריטים של כל המבנים בתחומה. ניתן לעיין בתשריטים אלו ולצאת מהם העתקים בתשלום.
  • לשכת רישום המקרקעין (טאבו): בלשכת רישום המקרקעין ניתן למצוא תשריטים של נכסים מקרקעין, כגון דירות, בתים ומגרשים.
  • אתרי אינטרנט ממשלתיים: קיימים אתרי אינטרנט ממשלתיים המאפשרים לצפות בתשריטים של תוכניות בניין עיר ושל נכסים מקרקעין מסוימים.
  • ארכיונים: בארכיונים ממלכתיים ופרטיים ניתן למצוא תשריטים היסטוריים של מבנים ויישובים.

סיכום

תשריט הוא כלי חשוב המשמש בהקשרים רבים, החל מתכנון מבנים ועד לניהול בתים משותפים. ניתן למצוא תשריטים במקומות שונים, ביניהם הרשות המקומית, לשכת רישום המקרקעין ואתרי אינטרנט ממשלתיים.

יסודות עמוקים הם יסודות החודרים לעומק האדמה, לפחות 10 מטר, כדי להגיע לשכבות קרקע יציבות יותר. הם משמשים בעיקר במקרים שבהם הקרקע בפני השטח אינה יציבה מספיק כדי לתמוך במשקל המבנה, כגון בקרקעות חרסיתית, סחלית או בוצית.

יסודות עמוקים מגיעים במגוון צורות וגדלים, והם מותאמים לסוג הקרקע ולעומסים הפועלים עליהם. סוגי יסודות עמוקים נפוצים כוללים:

  • כלונסאות: כלונסאות הן עמודים ארוכים בצורת גליל, עשויים מבטון מזוין או מפלדה. הם מוחדרים לקרקע באמצעות קידוח או חפירה, וחודרים לשכבות הקרקע העמוקות.
  • מיקרופיילים: מיקרופיילים הם כבלים מתכת דקים המוחדרים לקרקע באמצעות קידוח. הם משמשים ליצירת רשת תומכת בקרקע, ומונעים ממנה לשקוע.
  • יסודות עמוקים דחוסים: יסודות עמוקים דחוסים הם כלונסאות או מיקרופיילים המוחדרים לקרקע באמצעות דחיסה. הם משמשים בעיקר בקרקעות רכות או בוציות.

קווי בניין (בניה) הם קווים דמיוניים המגדירים את הגבולות המותרים לבנייה בתחום המגרש. הם נקבעים במסגרת תכנית בניין עיר (תב"ע) ומתייחסים למרחק המינימלי המותר בין המבנה לבין גבולות המגרש.

מטרות קווי בניין

  • מניעת צפיפות יתר: קווי בניין מבטיחים מרווח מינימלי בין מבנים, מה שתורם לתחושת מרחב ואוורור.
  • הבטחת תאורה ואוורור: מרווח זה מאפשר חדירת אור טבעי ואוויר צח לכל הדירות בבניין.
  • שמירה על חזות אחידה: קווי בניין תורמים להגדרת אופי השכונה ומבטיחים חזות אחידה ורציפה לאורך הרחוב.
  • בטיחות: קווי בניין מאפשרים גישה נוחה לכבאיות ולרכבי חירום במקרה חירום.
 

סוגים של קווי בניין

  • קו בניין קדמי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין הדרך הסמוכה.
  • קו בניין אחורי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין גבול המגרש האחורי.
  • קו בניין צדדי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין גבולות המגרש הצדדיים.
 

הקלות בקווי בניין:

במקרים מסוימים ניתן לקבל היתר לבנייה במרחק קטן יותר מהמצוין בתב"ע. היתר כזה נקרא "הקלה בקו בניין". ניתן לקבל הקלה מסיבות שונות, כגון:

  • ניצול יעיל יותר של שטח המגרש.
  • התאמת המבנה לתנאי השטח.
  • יצירת אדריכלות ייחודית.
 
ספי שיש הם סוג של לוחות שיש המותקנים בעיקר בתחתית חלונות. מעבר ליופי שיוצרים ספי השיש, קיים תפקיד נוסף לסף השיש, והוא ליצור איטום ולמנוע כניסת מיים מחוץ למבנה לתוך המבנה. את סף השיש בחלון יש להתקין בזווית מינימלית לכיוון חוץ המבנה, על-מנת שכאשר יורדים גשמים או עומדים מים על סף השיש, ישפכו המים לכיוון חוץ ולא לכיוון המבנה.
  • תחת סף השיש יש לבצע איטום תקין.
  • יש לדאוג ל "אף מיים" בתחתית החיצונית של סף השיש.
  • סף השיש יבלוט כ- 2 ס"מ אל מחוץ למבנה
  • סף השיש יוכנס כ-2 ס"מ מכל צד אל תוך הטיח
  • סף השיש יהיה ברמת ספיגות גבוהה כדי למנוע חדירת מיים לתוך אבן השיש.
 

בטון הוא חומר מלטני המשמש לבנייה. הוא מורכב משלושה מרכיבים עיקריים:

  • מלט: חומר צמנטי המשמש כחומר הדבקה.
  • חול: חומר מילוי המעניק לבטון את המרקם והמבנה שלו.
  • חצץ: חומר מילוי המעניק לבטון את החוזק והעמידות שלו.

בטון מוכן לשימוש לאחר ערבוב המרכיבים שלו במים. לאחר היציקה, הבטון מתקשה ומייצר מבנה מוצק וחזק.

בטון משמש למגוון רחב של יישומים בבנייה, כולל:

  • יסודות
  • עמודים
  • קירות
  • תקרות
  • רצפות
  • גשרים
  • כבישים
  • מבנים תעשייתיים

בטון הוא חומר זול וקל לשימוש, והוא בעל חוזק ועמידות גבוהים. הוא חומר רב-גוני שניתן להשתמש בו במגוון רחב של יישומים.

טיט הוא חומר בניין לבניית קירות בלוק העשוי מאדמה וחומרים אורגניים. הוא עשוי בדרך כלל מאדמה חרסיתית, אך ניתן להשתמש גם בסוגים אחרים של אדמה, כגון אדמה חולתית או אדמה חימרית. חומרים אורגניים נפוצים בטיט כוללים קש, זרעים, או דשא.

טיט משמש לבניית קירות, תקרות, ורצפות. הוא גם משמש לטיח, לבנייה של כלי חרס, ולייצור של צעצועים ופסלים.

טיט הוא חומר זול וקל להכנה. הוא גם ידידותי לסביבה, מכיוון שהוא עשוי מחומרים טבעיים.

טיט הוא חומר חזק ויציב, אך הוא גם רך וניתן לעיצוב. זה הופך אותו לאידיאלי לבנייה של מבנים מסורתיים, כגון בתים כפריים ומקדשים.

טיט הוא חומר עתיק מאוד. הוא שימש לבנייה עוד מהתקופה הנאוליתית, והוא עדיין נמצא בשימוש נפוץ ברחבי העולם.

סומסום וסומסומית הם שני סוגים של חצץ המשמשים כמצע לריצוף לבית.

ההבדל העיקרי ביניהם הוא גודל הגרגירים. סומסום הוא חצץ בעל גרגירים בגודל של 0.4-0.2 מ"מ, בעוד וסומסומית היא חצץ בעל גרגירים בגודל של 0.2-0.1 מ"מ.

גודל הגרגירים משפיע על מספר תכונות של המצע, כגון:
  • בידוד אקוסטי: סומסומית בעלת בידוד אקוסטי טוב יותר מאשר סומסום. זאת מכיוון שסומסומית מכילה יותר חללים קטנים בין הגרגירים, אשר יכולים לספוג קול.
  • ניקוז מים: סומסום בעלת יכולת ניקוז מים טובה יותר מאשר סומסום. זאת מכיוון שסומסום בעלת גרגירים גדולים יותר, אשר יכולים לאפשר למים לזרום בקלות דרך המצע.
  • קלילות: סומסום וסומסומית הן חומרים קלים, אך סומסומית קלה יותר מאשר סומסום. זאת מכיוון שסומסומית מכילה יותר חללים קטנים בין הגרגירים, אשר מפחיתים את משקל המצע.
  • עלויות : לרוב סומסומית יקרה יותר
פאנג שוואי היא אמנות סינית עתיקה העוסקת ביצירת איזון והרמוניה בין האדם לסביבתו. גישת פאנג שוואי מתבססת על זרימה אנרגטית נכונה ("צ'י") בבית, שתורמת לטיפוח תחושת רווחה, בריאות, הצלחה ושפע. תכנון בית באמצעות פאנג שוואי משלב עקרונות עיצוביים ותפיסות פילוסופיות, תוך התחשבות במגוון גורמים כמו מיקום הבית, כיווני השמיים, מפת בגואה ותאריך הלידה של הדיירים. למאמר המלא והמורחב אודות: פאנג שוואי לחץ כאן!
דילוג לתוכן