קווי בניין ובניה

קווי בניין (בניה)
הם קווים דמיוניים המגדירים את הגבולות המותרים לבנייה בתחום המגרש. הם נקבעים במסגרת תכנית בניין עיר (תב"ע) ומתייחסים למרחק המינימלי המותר בין המבנה לבין גבולות המגרש.

מטרות קווי בניין

  • מניעת צפיפות יתר: קווי בניין מבטיחים מרווח מינימלי בין מבנים, מה שתורם לתחושת מרחב ואוורור.
  • הבטחת תאורה ואוורור: מרווח זה מאפשר חדירת אור טבעי ואוויר צח לכל הדירות בבניין.
  • שמירה על חזות אחידה: קווי בניין תורמים להגדרת אופי השכונה ומבטיחים חזות אחידה ורציפה לאורך הרחוב.
  • בטיחות: קווי בניין מאפשרים גישה נוחה לכבאיות ולרכבי חירום במקרה חירום.

 

סוגים של קווי בניין

  • קו בניין קדמי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין הדרך הסמוכה.
  • קו בניין אחורי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין גבול המגרש האחורי.
  • קו בניין צדדי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין גבולות המגרש הצדדיים.

 

הקלות בקווי בניין:

במקרים מסוימים ניתן לקבל היתר לבנייה במרחק קטן יותר מהמצוין בתב"ע. היתר כזה נקרא "הקלה בקו בניין". ניתן לקבל הקלה מסיבות שונות, כגון:

  • ניצול יעיל יותר של שטח המגרש.
  • התאמת המבנה לתנאי השטח.
  • יצירת אדריכלות ייחודית.

 

מונחים נוספים

בונדרול הוא צבע יסוד, הידוע גם בשם צבע מקשר או צבע פריימר. הוא מיועד ליישום על קירות לפני צביעתם בצבע אקרילי. בונדרול משמש לחיזוק התשתית, יצירת שכבת חיבור בין הקיר לצבע, והבטחת כיסוי אחיד של הצבע.  

סוגי בונדרול

קיימים שני סוגים עיקריים של בונדרול:

  • בונדרול רגיל – מיועד ליישום על קירות יציבים ובעלי ספיגה תקינה.

  • בונדרול סופר – מיועד ליישום על קירות בעלי ספיגה גבוהה או חלשה, או על קירות שאינם יצבים.

 

שימושים של בונדרול

בונדרול משמש בעיקר ליישום על קירות לפני צביעתם בצבע אקרילי. עם זאת, הוא יכול לשמש גם למטרות נוספות, כגון:

  • צביעת קירות בטון – בונדרול יכול לשמש ליישום על קירות בטון לפני צביעתם בצבע אקרילי.
  • צביעת קירות מחומרים אחרים – בונדרול יכול לשמש ליישום על קירות מחומרים אחרים, כגון צמר סלעים או גבס, לפני צביעתם בצבע אקרילי.
  • שימוש כחומר יסוד לתיקונים – בונדרול יכול לשמש כחומר יסוד לפני תיקון קירות באמצעות שפכטל.
 

יתרונות השימוש  

לשימוש בבונדרול מספר יתרונות, כגון:

  • חיזוק התשתית – בונדרול מסייע לחיזוק התשתית, מה שמפחית את הסיכון לקילופים של הצבע.
  • יצירת שכבת חיבור – בונדרול יוצר שכבת חיבור בין הקיר לצבע, מה שמבטיח כיסוי אחיד של הצבע.
  • מניעת ספיגה – בונדרול מונע ספיגה של הצבע לתוך הקיר, מה שמאריך את חיי הצבע.

בונדרול הוראות שימוש

לפני מריחת בונדרול יש להכין את הקיר כראוי. הסר כל לכלוך, אבק או שומנים מהקיר. אם הקיר סדוק או פגום, יש לתקן אותו באמצעות שפכטל.

מריחת בונדרול מתבצעת באמצעות רולר, מברשת או בהתזה. יש למרוח את הבונדרול בשכבה דקה וישרה. המתן לייבוש מלא של השכבה הראשונה לפני מריחת השכבה השנייה.

טיפים לשימוש 

  • בחר את סוג הבונדרול המתאים לסוג התשתית של הקיר.
  • הקפד על מריחת שכבה דקה וישרה של הבונדרול.
  • המתן לייבוש מלא של השכבה הראשונה לפני מריחת השכבה השנייה.

סיכום

בונדרול הוא חומר חשוב בעבודות צבע. הוא משמש לחיזוק התשתית, יצירת שכבת חיבור בין הקיר לצבע, והבטחת כיסוי אחיד של הצבע. השימוש בבונדרול מסייע להבטיח תוצאה איכותית של הצביעה.

ספי שיש הם סוג של לוחות שיש המותקנים בעיקר בתחתית חלונות. מעבר ליופי שיוצרים ספי השיש, קיים תפקיד נוסף לסף השיש, והוא ליצור איטום ולמנוע כניסת מיים מחוץ למבנה לתוך המבנה. את סף השיש בחלון יש להתקין בזווית מינימלית לכיוון חוץ המבנה, על-מנת שכאשר יורדים גשמים או עומדים מים על סף השיש, ישפכו המים לכיוון חוץ ולא לכיוון המבנה.
  • תחת סף השיש יש לבצע איטום תקין.
  • יש לדאוג ל "אף מיים" בתחתית החיצונית של סף השיש.
  • סף השיש יבלוט כ- 2 ס"מ אל מחוץ למבנה
  • סף השיש יוכנס כ-2 ס"מ מכל צד אל תוך הטיח
  • סף השיש יהיה ברמת ספיגות גבוהה כדי למנוע חדירת מיים לתוך אבן השיש.
 

שפכטל אמריקאי הוא חומר משחתי בעל מרקם רך, המשמש להחלקת קירות מכל הסוגים (בלוקים, בטון, גבס). זוהי השכבה האחרונה שמיישמים על הקיר על תקן הכנה לצבע.

הרכב

שפכטל אמריקאי מורכב בעיקר ממינרלים, כמו סיד, גבס או צמנט, ומילוי, כגון חול או אגרגטים אחרים. כמו כן, הוא מכיל חומרים מתקשים, כגון פולימרים או מלט, המסייעים ליצירת מרקם חזק ועמיד.

תכונות

שפכטל אמריקאי בעל מספר תכונות חשובות, הכוללות:

  • יכולת מילוי גבוהה: שפכטל אמריקאי מסוגל לכסות פגמים גדולים בקיר, כגון חורים, סדקים ומישקים.
  • עמידות גבוהה: שפכטל אמריקאי עמיד בפני שחיקה, פגעי מזג האוויר ופגעי כימיקלים.
  • גמישות: שפכטל אמריקאי גמיש ומאפשר לשנות את צורתו בקלות, דבר המקל על עבודת ההחלקה.
  • קל לשימוש: שפכטל אמריקאי מוכן לשימוש, ללא צורך בערבוב או הכנה מוקדמת.

שימושים

שפכטל אמריקאי משמש למגוון שימושים, הכוללים:

  • החלקת קירות לפני צביעה: זוהי העבודה השכיחה ביותר בה משתמשים בשפכטל אמריקאי.
  • מילוי חורים וסדקים בקירות: שפכטל אמריקאי יכול לשמש גם כדי למלא חורים וסדקים בקירות, לפני ביצוע עבודות צבע או חיפוי אחרות.
  • יישור פגמים במשטחים: שפכטל אמריקאי יכול לשמש גם כדי ליישר פגמים במשטחים, כגון רצפות, תקרות או קירות גבס.

שיטות עבודה

ישנן מספר שיטות עבודה פופולריות לשימוש בשפכטל אמריקאי, הכוללות:

  • שיטת היד: שיטה זו היא הפשוטה והיעילה ביותר, והיא מתאימה לעבודות קטנות או בינוניות.
  • שיטת המלטשת: שיטה זו יעילה לעבודות גדולות, והיא מאפשרת לקבל משטח חלק ואחיד יותר.
  • שיטת המכונה: שיטה זו היא היעילה ביותר, והיא מתאימה לעבודות גדולות מאוד.

טיפים לשימוש

כדי לקבל תוצאות טובות בשימוש בשפכטל אמריקאי, חשוב להקפיד על מספר טיפים, הכוללים:

  • השתמשו בחומר איכותי: שפכטל אמריקאי איכותי יאפשר לכם לקבל משטח חלק ואחיד יותר.
  • הכניסו את החומר למריחה בצורה אחידה: כדי למנוע יצירת כתמים או גבשושיות, חשוב להכניס את החומר למריחה בצורה אחידה.
  • יש להשתמש בכלי עבודה מתאימים: שימוש בכלי עבודה מתאימים יסייע לכם לקבל תוצאות טובות יותר.
  • המתינו לייבוש מלא: לפני ביצוע עבודות נוספות, חשוב להמתין לייבוש מלא של השפכטל.

סיכום

שפכטל אמריקאי הוא חומר רב-תכליתי המשמש למגוון שימושים, כגון החלקת קירות לפני צביעה, מילוי חורים וסדקים בקירות ועוד. כדי לקבל תוצאות טובות בשימוש בשפכטל אמריקאי, חשוב להקפיד על מספר טיפים.

דמי היתר הם תשלום שגובה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) עבור מימוש זכויות נוספות או שונות בקרקע, שעבורן לא שולמה לרשות תמורה.

במילים אחרות:

  • רמ"י משכירה קרקעות לזמן מוגדר (לרוב 49 שנים) תמורת דמי חכירה שנתיים.
  • חוזה החכירה מגדיר את זכויות הבנייה והשימוש המותרים בקרקע.
  • אם בעל החכירה רוצה לבצע שינוי שדורש זכויות נוספות (לדוגמה, תוספת בנייה, שינוי יעוד, פיצול מגרש), עליו לשלם לרמ"י דמי היתר.

מקרים נפוצים בהם נדרשים דמי היתר:

  • תוספת שטח בנייה: בניית יחידת דיור נוספת, הרחבת בית קיים, בניית ממ"ד, בניית מרפסת.
  • שינוי יעוד: הפיכת שטח חקלאי למגורים, הפיכת שטח מסחרי למגורים.
  • פיצול מגרש: חלוקת מגרש אחד לשני מגרשים נפרדים.
  • הקמת מבנה חדש: בניית בית חדש, בניית מחסן, בניית בריכה.

חישוב דמי היתר:

  • דמי ההיתר מחושבים לפי הפרש השווי בין ערך הקרקע לפני השינוי (לפי זכויות הבנייה והשימוש המוגדרות בחוזה החכירה) לערכה לאחר השינוי.
  • שיעור התשלום נקבע בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל, והוא נע בין 31% ל-50% מההפרש.
  • ניתן להגיש השגה שמאית או משפטית על גובה דמי ההיתר.

דמי חכירה הם תשלום תקופתי (בדרך כלל שנתי) המשולם על ידי חוכר לבעל מקרקעין עבור הזכות להשתמש בנכס לתקופה מוגדרת.

בישראל, רוב הקרקעות הן בבעלות המדינה, ולכן רוב האנשים מחזיקים בנכסים בחכירה ולא בבעלות מלאה.

סוגי חכירה עיקריים:

  • חכירה לדורות: תקופת חכירה ארוכה (49 שנים) עם אפשרות להארכה נוספת ל-49 שנים. נפוצה בעיקר במגורים.
  • חכירה רגילה: תקופת חכירה קצרה יותר (5-49 שנים) עם אפשרות להארכה. נפוצה בעיקר במגזר העסקי והחקלאי.
  • חכירה מהוונת: תשלום חד פעמי עבור כל תקופת החכירה, פוטר את החוכר מתשלום דמי חכירה שנתיים.

גורמים המשפיעים על גובה דמי החכירה:

  • מיקום הנכס: נכסים במיקום מבוקש יהיו בעלי דמי חכירה גבוהים יותר.
  • ייעוד הנכס: נכסים למגורים יהיו בעלי דמי חכירה נמוכים יותר מנכסים מסחריים או תעשייתיים.
  • גודל הנכס: נכסים גדולים יותר יהיו בעלי דמי חכירה גבוהים יותר.
  • תקופת החכירה: תקופות חכירה ארוכות יותר יהיו בעלות דמי חכירה גבוהים יותר.

אפשרויות תשלום דמי חכירה:

  • תשלום שנתי: התשלום הנפוץ ביותר.
  • תשלום היוון: תשלום חד פעמי עבור כל תקופת החכירה.
  • תשלום במספר תשלומים: ניתן לפרוס את תשלום דמי החכירה למספר תשלומים (בדרך כלל עד 15 תשלומים).

קבלן רשום הוא קבלן שעמד בתנאי הרישום של רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון.

התנאים כוללים:

  • הכשרה מקצועית מתאימה, כגון תואר בהנדסה או הנדסאי, או תעודת מנהל עבודה.
  • ניסיון מעשי בתחום הבנייה, בהיקף של לפחות שנתיים.
  • עמידות בדרישות החוק, כגון רישיון עסק וביטוח.

קבלנים רשומים מחולקים לענפים שונים, בהתאם לסוג העבודות שבהם הם מומחים. לדוגמה, ישנם קבלנים רשומים לעבודות בנייה כללית, קבלנים רשומים לעבודות חשמל, קבלנים רשומים לעבודות אינסטלציה, ועוד.

משמעות היות קבלן רשום היא שהקבלן עבר תהליך של בדיקה ואשרור על ידי רשם הקבלנים, וכי הוא עומד בדרישות החוק והמקצועיות לביצוע עבודות בנייה.

בישראל, עבודות בנייה בהיקף כספי מסוים או מסוג מסוים חייבות להתבצע רק על ידי קבלן רשום. לדוגמה, עבודות בנייה בהיקף של מעל מיליון שקלים חייבות להתבצע על ידי קבלן רשום בענף הראשי.

היתרון של העסקת קבלן רשום הוא שהקבלן נושא באחריות מקצועית ומשפטית לביצוע העבודות. הקבלן רשום מחויב לספק ללקוח עבודות איכותיות ומקצועיות, בהתאם לחוק ולתקנות.

אינטרפוץ, שיבוש של המילה הגרמנית "Unterputz" שמשמעותה "מתחת לציפוי", הוא כינוי למנגנון של ברז מיקסר המותקן בדרך כלל בקיר המקלחת.

מאפיינים עיקריים:

מראה חיצוני: כלפי חוץ נראית ידית אחת בלבד, המופעלת בצורה פשוטה:
    • ככל שהידית למטה (קרובה לקיר) – כך זרימת המים חלשה יותר, עד לכדי עצירה מוחלטת.
    • ככל שהידית למעלה (רחוקה מהקיר) – כך זרימת המים חזקה יותר.
    • סיבוב הידית ימינה מגביר את זרימת המים הקרים, בעוד סיבובה שמאלה מגביר את זרימת המים החמים.
    • מצב ביניים יביא לזרימת מים פושרים.
    • ייתכנו הבדלים קלים בכיווני הסיבוב בהתאם לכיוון ההתקנה.
  מרכיבים:
    • ידית – עשויה ממתכת ובולטת מחוץ לקיר.
    • צנרת – עשויה ממתכת או פלסטיק ומוטמנת בתוך הקיר, מאחורי האריחים.
    • מנגנון – עשוי מפלסטיק ומחבר בין הידית לצנרת.
 

סוגי אינטרפוץ 

קיימים מספר סוגים של ברזי אינטרפוץ, הנבדלים זה מזה במספר יציאות הצנרת:
    • 3 דרך: הצנרת כוללת שלושה פתחים: שני פתחים אופקיים שמהם נכנסים מים חמים וקרים מהצנרת הביתית, ופתח אחד המוביל מים אל ראש המקלחת או הברזון.
    • 4 דרך: בנוסף לשלושת הפתחים של ברז 3 דרך, קיים פתח נוסף המאפשר חיבור של צינור טוש נפרד.
 

יתרונות:

  • עיצוב נקי ואסתטי: מראה מודרני ומינימליסטי המשתלב בקלות עם עיצוב חדר האמבטיה.
  • חיסכון במקום: התקנה בתוך הקיר חוסכת מקום יקר בחדר האמבטיה.
  • קלות שימוש: תפעול פשוט ואינטואיטיבי באמצעות ידית אחת.
  • תחזוקה קלה: ניקוי קל יחסית הודות למבנה החיצוני החלק.

חסרונות:

  • התקנה מורכבת: דורשת ידע מקצועי וניסיון של אינסטלטור מוסמך.
  • תיקון מורכב: במקרה של תקלה, ייתכן שיהיה צורך לפתוח את הקיר לצורך גישה למנגנון.
  • מחיר גבוה יחסית: יקר יותר מברזים קלאסיים המותקנים על גבי הכיור או הקיר.

לסיכום:

ברזי אינטרפוץ מציעים פתרון עיצובי יוקרתי וחסכוני במקום לחדר האמבטיה. עם זאת, חשוב לקחת בחשבון את עלויות ההתקנה והתיקון הגבוהות יחסית.

תוכנית קונסטרוקטיבית הנדסית המגדירה את המבנה מבחינה הנדסית מבחינת פרטי ברזל ובטון המופקת ע"י מהנדס המבנה.

תוכנית קונסטרוקטיבית היא תרשים המציג את המבנה הפנימי של מבנה, כולל שלד המבנה, התקרות, והרצפות. היא נועדה להבטיח את יציבות המבנה ועמידותו בפני עומסים, כגון משקל המבנה עצמו, משקל המשתמשים והציוד, וכן עומסים חיצוניים, כגון רוחות ורעשים.

תוכנית קונסטרוקטיבית מורכבת מרכיבים רבים, כגון:

  • עמודים: עמודים הם אלמנטים קונסטרוקטיביים אנכייים התומכים בקורות. הם עשויים בדרך כלל מבטון או מפלדה.
  • קורות: קורות הן אלמנטים קונסטרוקטיביים אופקיים התומכים ברצפות ובקירות. הן עשויות בדרך כלל מבטון, מפלדה או עץ.
  • רצפות: רצפות הן אלמנטים קונסטרוקטיביים אופקיים התומכים במשקל של המשתמשים והציוד. הן עשויות בדרך כלל מבטון, מפלדה או עץ.
  • קירות: קירות הם אלמנטים קונסטרוקטיביים אנכיים המעניקים למבנה יציבות ותמך. הם עשויים בדרך כלל מבטון, מפלדה או לבנים.
  • חיזוקים: חיזוקים הם אלמנטים קונסטרוקטיביים המעניקים למבנה חוזק נוסף. הם עשויים בדרך כלל מברזל או מפלדה.

תוכנית קונסטרוקטיבית היא מסמך חשוב מאוד בתהליך הבנייה. היא משמשת את המהנדסים והקבלנים לביצוע הבנייה בהתאם לתקנים ולחוקים.

אימפרגנציה היא תהליך של הספגת חומר נוזלי אל תוך חומר מוצק, כמו בטון, עץ או אבן. מטרת התהליך היא להקנות לחומר המוצק תכונות חדשות, כגון:

  • עמידות בפני מים ולחות: חומר האיטום חודר לתוך נקבוביות החומר המוצק ומונע חדירת מים.
  • חוזק: חומר האיטום יכול לחזק את החומר המוצק ולמנוע שחיקה.
  • הגנה מפני מזיקים: חומר האיטום יכול להכיל חומרים רעילים המונעים התפתחות של פטריות, עובש וחרקים.
  • מראה: חומר האיטום יכול לשנות את צבע החומר המוצק או להעניק לו גימור מבריק.

שימושים נפוצים באימפרגנציה:

  • איטום קירות חיצוניים: מונע חדירת מים ולחות אל תוך המבנה, ובכך מונע נזקי רטיבות, עובש וקילוף צבע.
  • איטום רצפות: מונע חדירת מים וכתמים, ומקל על ניקיון הרצפה.
  • הגנה על עץ: מונע ריקבון, עובש ומזיקים, ומשפר את עמידות העץ לאורך זמן.
  • איטום אבן: מונע ספיגת מים וכתמים, ומשמר את המראה הטבעי של האבן.
  • שיקום וחיזוק תשתיות בטון: חומר האיטום חודר לתוך סדקים וחריצים בבטון ומחזק אותו.

סוגי חומרי אימפרגנציה:

קיימים סוגים רבים של חומרי אימפרגנציה, ביניהם:

  • על בסיס סילוקסן: חומר שקוף וחסר ריח, עמיד בפני UV ומתאים לשימוש פנימי וחיצוני.
  • על בסיס אקרילי: חומר זול יחסית, קל לשימוש ומתאים לשימוש פנימי וחיצוני.
  • על בסיס פוליאוריטן: חומר עמיד מאוד, בעל כושר הידבקות גבוה ומתאים לשימוש פנימי וחיצוני.
  • על בסיס שעווה: חומר טבעי, ידידותי לסביבה ומתאים לשימוש על עץ.

בחירת חומר אימפרגנציה:

חשוב לבחור חומר אימפרגנציה המתאים לשימוש הרצוי ולסוג החומר המוצק שאותו רוצים לאטום. יש לקחת בחשבון גורמים כגון:

  • תנאי מזג האוויר: חומר האיטום צריך להיות עמיד בתנאי מזג האוויר השוררים באזור.
  • סוג החומר המוצק: חומר האיטום צריך להיות מתאים לסוג החומר המוצק שאותו רוצים לאטום.
  • המראה הרצוי: ישנם חומרי אימפרגנציה שקופים וישנם חומרי אימפרגנציה צבעוניים.
  • ** התקציב:** מחירי חומרי האימפרגנציה משתנים בהתאם לסוג החומר ולמותג.

יישום אימפרגנציה:

ניתן ליישם אימפרגנציה בעצמך או באמצעות איש מקצוע. יישום עצמי של אימפרגנציה אינו מסובך, אך חשוב לוודא שהחומר מיושם בצורה אחידה ועל פי הוראות היצרן.

טיפים ליישום אימפרגנציה:

  • ודא שהמשטח נקי ויבש לפני יישום חומר האיטום.
  • ערבב היטב את חומר האיטום לפני השימוש.
  • החל את חומר האיטום בשכבות דקות ואחידות.
  • תן לכל שכבה להתייבש לפני יישום השכבה הבאה.
  • עיין תמיד בהוראות היצרן לפני יישום חומר האיטום.

סיכום

אימפרגנציה היא דרך יעילה להגן על חומרים רבים מפני נזקי מים, לחות, מזיקים ושחיקה. עם זאת, חשוב לשקול את היתרונות והחסרונות של אימפרגנציה לפני קבלת החלטה האם ליישם אותה.

דילוג לתוכן