קבלן רשום

קבלן רשום הוא קבלן שעמד בתנאי הרישום של רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון.

התנאים כוללים:

  • הכשרה מקצועית מתאימה, כגון תואר בהנדסה או הנדסאי, או תעודת מנהל עבודה.
  • ניסיון מעשי בתחום הבנייה, בהיקף של לפחות שנתיים.
  • עמידות בדרישות החוק, כגון רישיון עסק וביטוח.

קבלנים רשומים מחולקים לענפים שונים, בהתאם לסוג העבודות שבהם הם מומחים. לדוגמה, ישנם קבלנים רשומים לעבודות בנייה כללית, קבלנים רשומים לעבודות חשמל, קבלנים רשומים לעבודות אינסטלציה, ועוד.

משמעות היות קבלן רשום היא שהקבלן עבר תהליך של בדיקה ואשרור על ידי רשם הקבלנים, וכי הוא עומד בדרישות החוק והמקצועיות לביצוע עבודות בנייה.

בישראל, עבודות בנייה בהיקף כספי מסוים או מסוג מסוים חייבות להתבצע רק על ידי קבלן רשום. לדוגמה, עבודות בנייה בהיקף של מעל מיליון שקלים חייבות להתבצע על ידי קבלן רשום בענף הראשי.

היתרון של העסקת קבלן רשום הוא שהקבלן נושא באחריות מקצועית ומשפטית לביצוע העבודות. הקבלן רשום מחויב לספק ללקוח עבודות איכותיות ומקצועיות, בהתאם לחוק ולתקנות.

מונחים נוספים

תב"ע פירוש

תב"ע, או תוכנית בניין עיר, היא מסמך בעל תוקף חוקי שנועד להסדיר את השימוש בקרקע בשטח נתון כלשהו. תב"ע מגדירה את ייעוד הקרקע, את זכויות הבניה שניתן לממש בה, ואת הוראות הבניה שיש לפעול לפיהן.

תב"ע מורכבת משני חלקים עיקריים:

  • תשריט: התשריט הוא הביטוי הגרפי של תב"ע, והוא מציג את ייעוד הקרקע, את קוי הבניין, את גבולות התכנית, ואת סמלים ונתונים נוספים.
  • תקנון: התקנון הוא התיאור המילולי של תב"ע, והוא מפרט את מטרות התכנית, את הוראותיה, וכן את הזכויות והחובות של בעלי הקרקע בשטח התכנית.

תב"ע נערכת על ידי ועדות תכנון מקומיות או מחוזיות, והיא מחייבת את כל בעלי הקרקע בשטח התכנית.

החשיבות של תב"ע היא בכך שהיא מסדירה את השימוש בקרקע באופן שוויוני ויעיל. תב"ע מאפשרת לרשויות המקומיות לתכנן את עתיד היישוב או העיר, ולדאוג לכך שהקרקע תהיה בשימוש היעיל ביותר עבור תושבי המקום.

תב"ע היא כלי חשוב גם עבור משקיעים בנדל"ן. תב"ע יכולה להשפיע על ערך הקרקע, על אפשרויות הבניה בה, ועל פוטנציאל ההשבחה שלה.

סוגי תב"ע

ישנם סוגים שונים של תב"ע, בהתאם לשטח הנכלל בהן ולמטרות שהן מגדירות. העיקריים שבהם הם:

  • תוכנית מתאר כוללנית (תמ"א 35) – תוכנית זו קובעת את השימושים העיקריים בשטח נתון, את היקפי הבנייה המותרים ואת אופן הבנייה. תוכנית זו מחייבת את כל התוכניות האחרות החלות בשטח.
  • תוכנית מתאר מפורטת (תב"ע מפורטת) – תוכנית זו מסדירה את השימוש בקרקע ברמת פירוט גבוהה יותר מתוכנית מתאר כוללנית. היא קובעת את המגרשים, את השימושים המותרים בכל מגרש ואת אופן הבנייה בו.
  • תוכנית רשמית – תוכנית זו אושרה על ידי ועדת תכנון מקומית או מחוזית.
  • תוכנית לא רשמית – תוכנית זו לא אושרה על ידי ועדת תכנון, אך היא מחייבת את הרשויות המקומיות בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה.
 

חשיבותה של תב"ע

תב"ע היא מסמך חשוב המשפיע על חיינו במגוון היבטים. היא קובעת את השימושים האפשריים בקרקע, את היקפי הבנייה המותרים ואת אופן הבנייה. לכן, חשוב להכיר את התב"ע החלה בשטח שבו אנו מתגוררים או עובדים.  

איך ניתן למצוא מידע על תב"ע?

ניתן למצוא מידע על תב"ע באתרים הבאים:

  • אתר מינהל התכנון
  • אתר רשות מקרקעי ישראל
  • אתר רשויות מקומיות

כמו כן, ניתן לפנות למחלקת התכנון של הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח שבו אנו מעוניינים לקבל מידע.

דוגמאות לשימושים של תב"ע

להלן מספר דוגמאות לשימושים של תב"ע:

✤ קביעת שימושים: תב"ע יכולה לקבוע את השימושים המותרים בשטח נתון, כגון מגורים, מסחר, תעשייה או ציבור. ✤ קביעת היקפי בנייה: תב"ע יכולה לקבוע את היקפי הבנייה המותרים בשטח נתון, כגון מספר יחידות דיור, שטח עיקרי, שטח שירותים וכו'. ✤ קביעת אופן הבנייה: תב"ע יכולה לקבוע את אופן הבנייה בשטח נתון, כגון גובה הבניינים, צפיפות הבנייה, חזיתות הבניינים וכו'.  

השפעת תב"ע על מחירי הנדל"ן

תב"ע יכולה להשפיע על מחירי הנדל"ן בשטח שבו היא חלה. תוכנית המאפשרת בנייה של מגדלי מגורים גבוהים בשטח נתון, למשל, יכולה להוביל לעליית מחירי הדירות באותו שטח.

לכן, חשוב להכיר את התב"ע החלה בשטח שבו אנו מתכוונים לרכוש דירה או נכס אחר.

דו"ח קרקע הוא מסמך הנדסי המכיל מידע מקיף על תכונות הקרקע באזור מסוים. הוא משמש אדריכלים, מהנדסים וקבלנים לתכנון וביצוע עבודות בנייה ופיתוח.

מה כולל דו"ח קרקע?

  • תיאור גיאולוגי: תיאור של תצורת הקרקע, סוגי הסלעים והקרקעות באזור, היסטוריה גיאולוגית ועוד.
  • תכונות פיזיקליות: נתונים על גודל גרגירי הקרקע, צפיפות, נקבוביות, חדירות מים ועוד.
  • תכונות כימיות: נתונים על רמת החומציות, מליחות, תכולת חומרים אורגניים ועוד.
  • תכונות הנדסיות: נתונים על חוזק הקרקע, עמידות בשקיעה, נטייה להתנזלות ועוד.
  • המלצות: המלצות לביסוס המבנה, תכנון מערכות ניקוז, עבודות עפר ועוד.

מתי נדרש דו"ח קרקע?

  • לפני תכנון וביצוע כל עבודת בנייה, כגון: בניית בית, בניין, כביש, גשר ועוד.
  • לפני ביצוע עבודות פיתוח, כגון: חפירת תעלות, התקנת תשתיות ועוד.
  • במקרים של חשש ליציבות הקרקע, כגון: באזורים עם מדרונות תלולים, באזורים עם סיכון להצפות ועוד.

מי מכין דו"ח קרקע?

דו"ח קרקע מוּכּן על ידי יועץ קרקע מוסמך. יועץ קרקע הוא מהנדס בעל ידע וניסיון בתחום הגיאולוגיה וההנדסה הגיאוטכנית.

תהליך הכנת דו"ח קרקע

  • איסוף נתונים: יועץ הקרקע יאסוף נתונים קיימים על האזור, כגון: מפות גיאולוגיות, נתוני קידוחים קודמים ועוד.
  • ביצוע עבודות שטח: יועץ הקרקע יבצע עבודות שטח, כגון: חפירת בורות ניסיון, ביצוע קידוחים, בדיקות מעבדה ועוד.
  • ניתוח נתונים: יועץ הקרקע ינתח את הנתונים שנאספו ויכין דו"ח הכולל את ממצאי הבדיקה והמלצות מקצועיות.

חשיבות דו"ח קרקע

דו"ח קרקע מקצועי תורם רבות לתכנון וביצוע עבודות בנייה ופיתוח בטוחות ויעילות. הוא מסייע למנוע תאונות, נזקים ועיכובים במהלך הפרויקט.

בונדרול הוא צבע יסוד, הידוע גם בשם צבע מקשר או צבע פריימר. הוא מיועד ליישום על קירות לפני צביעתם בצבע אקרילי. בונדרול משמש לחיזוק התשתית, יצירת שכבת חיבור בין הקיר לצבע, והבטחת כיסוי אחיד של הצבע.  

סוגי בונדרול

קיימים שני סוגים עיקריים של בונדרול:

  • בונדרול רגיל – מיועד ליישום על קירות יציבים ובעלי ספיגה תקינה.

  • בונדרול סופר – מיועד ליישום על קירות בעלי ספיגה גבוהה או חלשה, או על קירות שאינם יצבים.

 

שימושים של בונדרול

בונדרול משמש בעיקר ליישום על קירות לפני צביעתם בצבע אקרילי. עם זאת, הוא יכול לשמש גם למטרות נוספות, כגון:

  • צביעת קירות בטון – בונדרול יכול לשמש ליישום על קירות בטון לפני צביעתם בצבע אקרילי.
  • צביעת קירות מחומרים אחרים – בונדרול יכול לשמש ליישום על קירות מחומרים אחרים, כגון צמר סלעים או גבס, לפני צביעתם בצבע אקרילי.
  • שימוש כחומר יסוד לתיקונים – בונדרול יכול לשמש כחומר יסוד לפני תיקון קירות באמצעות שפכטל.
 

יתרונות השימוש  

לשימוש בבונדרול מספר יתרונות, כגון:

  • חיזוק התשתית – בונדרול מסייע לחיזוק התשתית, מה שמפחית את הסיכון לקילופים של הצבע.
  • יצירת שכבת חיבור – בונדרול יוצר שכבת חיבור בין הקיר לצבע, מה שמבטיח כיסוי אחיד של הצבע.
  • מניעת ספיגה – בונדרול מונע ספיגה של הצבע לתוך הקיר, מה שמאריך את חיי הצבע.

בונדרול הוראות שימוש

לפני מריחת בונדרול יש להכין את הקיר כראוי. הסר כל לכלוך, אבק או שומנים מהקיר. אם הקיר סדוק או פגום, יש לתקן אותו באמצעות שפכטל.

מריחת בונדרול מתבצעת באמצעות רולר, מברשת או בהתזה. יש למרוח את הבונדרול בשכבה דקה וישרה. המתן לייבוש מלא של השכבה הראשונה לפני מריחת השכבה השנייה.

טיפים לשימוש 

  • בחר את סוג הבונדרול המתאים לסוג התשתית של הקיר.
  • הקפד על מריחת שכבה דקה וישרה של הבונדרול.
  • המתן לייבוש מלא של השכבה הראשונה לפני מריחת השכבה השנייה.

סיכום

בונדרול הוא חומר חשוב בעבודות צבע. הוא משמש לחיזוק התשתית, יצירת שכבת חיבור בין הקיר לצבע, והבטחת כיסוי אחיד של הצבע. השימוש בבונדרול מסייע להבטיח תוצאה איכותית של הצביעה.

קבלן מפתח הוא איש מקצוע או חברת בנייה אשר אחראים על ניהול ותיאום כלל עבודות הבנייה או השיפוץ בפרויקט, תוך ריכוז כל אנשי המקצוע הדרושים.

במילים אחרות: קבלן מפתח הוא "כתובת אחת" עבור כל צרכי הפרויקט, החל משלב התכנון ועד למסירת המפתח ללקוח.

תפקידיו של קבלן מפתח כוללים

  • תכנון: גיוס אדריכל, קונסטרוקטור ומהנדסים אחרים, תכנון הפרויקט וקבלת היתרי בנייה.
  • ביצוע: ניהול עבודות הבנייה, גיוס קבלני משנה (כגון אינסטלטורים, חשמלאים, טייחים), פיקוח על איכות העבודה ועמידה בלוחות זמנים.
  • תיאום: תיאום בין כל אנשי המקצוע המעורבים בפרויקט, פתרון בעיות ומתן מענה לכל צורך.
  • אחריות: נשיאה באחריות מלאה לכל היבטי הפרויקט, כולל איכות העבודה, עמידה בלוחות זמנים ותקלות.

יתרונות עבודה עם קבלן מפתח

  • נוחות: פתרון "יד אחת" לכל צרכי הפרויקט, ללא צורך לחפש, לבחור ולתאם בין קבלני משנה.
  • יעילות: ניהול יעיל של הפרויקט, חסכון בזמן ובכסף.
  • אחריות: כתובת אחת לכל נושא האחריות בפרויקט.
  • שקיפות: הצעת מחיר מפורטת הכוללת את כל העלויות הצפויות.

חסרונות עבודה עם קבלן מפתח

  • עלויות: שירותי קבלן מפתח עשויים להיות יקרים יותר מאשר עבודה עם קבלני משנה נפרדים.
  • חוסר שליטה: העברת השליטה על הפרויקט לידי קבלן המפתח, וחשיבות בחירת קבלן אמין ומנוסה.
  • קושי בהתאמות אישיות: קבלן מפתח עשוי להתקשות להתאים את הפרויקט לצרכים ולרצונות הספציפיים שלכם.

טיפים לבחירת קבלן מפתח

  • המלצות: בקשו המלצות מחברים, משפחה או מכרים שעבדו עם קבלני מפתח בעבר.
  • ניסיון: ודאו שקבלן המפתח בעל ניסיון בתחום הבנייה או השיפוץ הרלוונטי.
  • הצעות מחיר: קבלו הצעות מחיר ממספר קבלני מפתח שונים והשוו ביניהן.
  • חוזה: ודאו שהחוזה עם קבלן המפתח מפורט וברור, וכולל את כל היבטי הפרויקט.

ארגז רוח, המכונה גם "פאתי גג" או "סוגר גג", הוא רכיב אדריכלי חשוב המותקן על גגות רעפים. תפקידיו העיקריים הם:

  • הגנה על הרעפים: ארגז הרוח מונע מרוחות חזקות לנתק או להזיז את רעפי הגג. הוא עושה זאת על ידי יצירת מחסום פיזי וחיזוק חיבור הרעפים למבנה.
  • אטימות: ארגז הרוח מונע חדירת מים, גשמים ופסולת אל תוך חלל הגג, ובכך תורם לשמירה על יובש ומונע נזקי רטיבות.
  • אסתטיקה: ארגז הרוח משלים את עיצוב גג הרעפים ומעניק לו מראה אסתטי נעים. הוא זמין במגוון צורות, חומרים וצבעים, המאפשרים התאמה אישית לסגנון הבית.

חומרים נפוצים:

  • עץ: חומר מסורתי וזול יחסית, אך דורש תחזוקה שוטפת.
  • אלומיניום: קל משקל, עמיד בפני פגעי מזג האוויר ואינו דורש תחזוקה.
  • PVC: קל משקל, עמיד בפני מים וזול יחסית.

ארגזי רוח – סוגים עיקריים:

  • ארגזי קופסא: צורה קלאסית ופשוטה, נפוצה בעיקר בבתים ישנים.
  • ארגזי רוח כפריים: בעלי עיצוב מעוגל וחלק, מעניקים מראה כפרי וחמים.
  • ארגזי רוח ספרדיים: בעלי עיצוב מחודד וקשתות, מעניקים מראה יוקרתי ומרשים.

התקנה:

התקנת ארגז רוח צריכה להתבצע על ידי איש מקצוע מוסמך. חשוב לוודא שהארגז מותאם לסוג הגג, צורת הבית ותנאי מזג האוויר באזור.

תחזוקה:

תחזוקת ארגז רוח תלויה בחומר ממנו הוא עשוי.

  • עץ: דורש צביעה או איטום באופן קבוע.
  • אלומיניום: אינו דורש תחזוקה מיוחדת, אך מומלץ לבצע ניקוי תקופתי.
  • PVC: אינו דורש תחזוקה מיוחדת, אך מומלץ לבדוק אותו באופן תקופתי לוודא שאין בו סדקים או פגמים.
תוכנית המגדירה את המבנה מבחינה הנדסית.

תוכנית קונסטרוקטיבית היא תרשים המציג את המבנה הפנימי של מבנה, כולל שלד המבנה, התקרות, והרצפות. היא נועדה להבטיח את יציבות המבנה ועמידותו בפני עומסים, כגון משקל המבנה עצמו, משקל המשתמשים והציוד, וכן עומסים חיצוניים, כגון רוחות ורעשים.

תוכנית קונסטרוקטיבית מורכבת מרכיבים רבים, כגון:

  • עמודים: עמודים הם אלמנטים קונסטרוקטיביים אנכייים התומכים בקורות. הם עשויים בדרך כלל מבטון או מפלדה.
  • קורות: קורות הן אלמנטים קונסטרוקטיביים אופקיים התומכים ברצפות ובקירות. הן עשויות בדרך כלל מבטון, מפלדה או עץ.
  • רצפות: רצפות הן אלמנטים קונסטרוקטיביים אופקיים התומכים במשקל של המשתמשים והציוד. הן עשויות בדרך כלל מבטון, מפלדה או עץ.
  • קירות: קירות הם אלמנטים קונסטרוקטיביים אנכיים המעניקים למבנה יציבות ותמך. הם עשויים בדרך כלל מבטון, מפלדה או לבנים.
  • חיזוקים: חיזוקים הם אלמנטים קונסטרוקטיביים המעניקים למבנה חוזק נוסף. הם עשויים בדרך כלל מברזל או מפלדה.

תוכנית קונסטרוקטיבית היא מסמך חשוב מאוד בתהליך הבנייה. היא משמשת את המהנדסים והקבלנים לביצוע הבנייה בהתאם לתקנים ולחוקים.

קבלן משנה הוא אדם או חברה עצמאיים, הנשכרים על ידי קבלן ראשי לביצוע היקף עבודה מוגדר במסגרת פרויקט בנייה.

תפקידו של קבלן משנה:

  • ביצוע עבודות ספציפיות בפרויקט, בהתאם לתחום התמחותו.
  • עבודה בהנחייתו ובפיקוחו של הקבלן הראשי.
  • עמידה בלוחות זמנים ובתקציב שהוגדרו מראש.
  • ניהול צוות עובדים וציוד.
  • הבטחת איכות ביצוע העבודה.
  • שמירה על כללי הבטיחות באתר הבנייה.

תחומי התמחות של קבלני משנה:

  • עבודות חשמל: התקנת תשתיות חשמל, תאורה, מערכות אזעקה וכדומה.
  • עבודות אינסטלציה: התקנת צנרת מים וביוב, תברואה, דוד שמש וכדומה.
  • עבודות גבס: בניית קירות ותקרות גבס, מחיצות, נישות ועוד.
  • עבודות ריצוף: התקנת אריחים, פרקט, שטיחים וכדומה.
  • עבודות צבע: צביעה פנימית וחיצונית, טפטים, טיח דקורטיבי וכדומה.
  • עבודות שלד: בניית שלד המבנה, כולל יציקת בטון, בניית קירות ועמודים.
  • עבודות גינון: פיתוח שטח, נטיעת עצים וצמחים, התקנת מערכות השקיה וכדומה.

עמדת טעינה לרכב חשמלי היא התקן המאפשר לטעון את הסוללה של רכב חשמלי. היא מורכבת משקע טעינה, ממגן פחת וחיבור חשמלי.

שקע טעינה לרכב חשמלי הוא שקע חשמל המאפשר להתחבר לעמדת טעינה. הוא מגיע בהספקים שונים, בהתאם לצרכים של הרכב החשמלי.

לקריאת מאמר מלא ומפורט אודות שקע / עמדת טעינה לרכב חשמלי לחץ כאן!

בנייה ירוקה היא גישה לתכנון , בניה , שיפוץ ושדרוג המבנה באמצעות הטמעת התקנים הרלונטים לבניה והביצוע תוך התחשבות בסביבה ובמשאבים שהוגדרו לכך. הבניה הירוקה כוללת שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, חסכון באנרגיה ובמים, ניהול פסולת יעיל והתאמה לאקלים המקומי.

תחילת ההתפתחות  לאנרגיה ירוקה ומתחדשת בישראל, החלה להתפתח בשנות ה-90 של המאה ה-20. . בשנת 2020 פורסם תקן ישראלי לבנייה ירוקה (ת"י 5281), המגדיר את הדרישות לבנייה ירוקה בישראל. למידע שלם ומלא אודות בניה ירוקה ואנרגיה מתחדשת לחץ כאן!

דילוג לתוכן