פרקט לבית והמשרד

פרקט הוא רצפה עשויה עץ. הוא מורכב מפיסות עץ קטנות, המכונות "פרקטים", המודבקות זו לזו. הפרקטים יכולים להיות עשויים מעץ מסוגים שונים, כגון עץ מייפל, עץ אלון, עץ דק, ועוד.

פרקט הוא סוג ריצוף פופולרי, המשמש בבתים פרטיים, בארמונות ובאולמות ספורט. הוא נחשב לרצפה איכותית, בעלת מראה יוקרתי. פרקט הוא גם רצפה נוחה, בעלת מרקם רך ומחמם.

להלן כמה מהיתרונות של פרקט:

  • מראה יוקרתי
  • מרקם רך ומחמם
  • קל לניקוי
  • עמיד בפני שריטות
  • בידוד טוב


להלן כמה מהחסרונות של פרקט:

  • יקר יותר ממרצפות אחרות
  • נדרש תחזוקה מסוימת, כגון ניקוי וחידוש

ישנם סוגים שונים של פרקט, הנבדלים זה מזה בגודל הפרקטים, בסוג העץ ובאופן ההתקנה.


הסוגים הנפוצים של פרקט:

  • פרקט עץ מלא: פרקט זה עשוי מפיסות עץ מלא, ללא חומרים מלאכותיים. הוא נחשב לפרקט איכותי, בעל מראה יוקרתי.
  • פרקט למינציה: פרקט זה עשוי משכבות של עץ, סיבי עץ וחומרים מלאכותיים.  נחשב לפרקט זול יותר מפרקט עץ מלא, אך בעל מראה דומה.
  • פרקט פישבון: פרקט זה מורכב מפיסות עץ בצורת משולש, המונחות זו לזו בצורת חוליית דג. הוא נחשב לפרקט בעל מראה ייחודי.
  • פרקט צרפתית: פרקט זה מורכב מפיסות עץ קטנות, המונחות זו לזו בצורה צפופה. הוא נחשב לפרקט בעל מראה קלאסי.

בחירת סוג הפרקט המתאים אכן תלויה בגורמים שונים, כגון התקציב, העיצוב הרצוי והצרכים הפונקציונליים.

מונחים נוספים

ספי שיש הם סוג של לוחות שיש המותקנים בעיקר בתחתית חלונות. מעבר ליופי שיוצרים ספי השיש, קיים תפקיד נוסף לסף השיש, והוא ליצור איטום ולמנוע כניסת מיים מחוץ למבנה לתוך המבנה. את סף השיש בחלון יש להתקין בזווית מינימלית לכיוון חוץ המבנה, על-מנת שכאשר יורדים גשמים או עומדים מים על סף השיש, ישפכו המים לכיוון חוץ ולא לכיוון המבנה.
  • תחת סף השיש יש לבצע איטום תקין.
  • יש לדאוג ל "אף מיים" בתחתית החיצונית של סף השיש.
  • סף השיש יבלוט כ- 2 ס"מ אל מחוץ למבנה
  • סף השיש יוכנס כ-2 ס"מ מכל צד אל תוך הטיח
  • סף השיש יהיה ברמת ספיגות גבוהה כדי למנוע חדירת מיים לתוך אבן השיש.
 

תכסית היא מושג בתחום התכנון והבנייה המתייחס לשטח הקרקע המכוסה על ידי מבנה. בדרך כלל, התכסית מחושבת במדידה כאחוז משטח המגרש הכולל. לדוגמה, תכסית של 40% פירושה שהמבנה מכסה 40% משטח המגרש, בעוד ש-60% מהשטח נותרים פתוחים.

חישוב התכסית נעשה על ידי הקרנת שטח הבניין על מגרש שטוח. חשוב לציין שחישוב זה אינו לוקח בחשבון את גובה המבנה או את מספר הקומות בו.

מטרות הגבלת התכסית:

  • ניצול יעיל של קרקע: הגבלת התכסית מבטיחה שלא כל שטח המגרש יכוסה בבנייה, ונותרת קרקע פנויה לשימושים אחרים, כגון שטחי ציבור, גינון, חניה ועוד.
  • שמירה על איכות הסביבה: שטחים פתוחים תורמים לאוורור, חדירת אור טבעי, ניקוז מי גשמים ועוד, וכך תורמים לשמירה על איכות הסביבה.
  • עיצוב אדריכלי נעים: הגבלת התכסית מאפשרת תכנון מבנים בצורות מגוונות יותר ומאפשרת יצירת מרחב ציבורי נעים יותר.

חישוב התכסית:

חישוב התכסית נעשה על ידי הנוסחה הבאה:

תכסית (%) = (שטח הבניין / שטח המגרש) * 100

לדוגמה, עבור מבנה בשטח 200 מ"ר במגרש בשטח 500 מ"ר, התכסית תחושב כך:

תכסית (%) = (200 מ"ר / 500 מ"ר) * 100 = 40%

הבדלים בין תכסית לזכויות בנייה:

חשוב להבדיל בין תכסית לבין זכויות בנייה. זכויות בנייה מתייחסות לשטח הבניין המותר לבנייה במגרש, תוך התחשבות במספר קומות, גובה ועוד. לעומת זאת, התכסית מתייחסת רק לשטח הקרקע המכוסה על ידי המבנה, ללא קשר לגובהו.

לסיכום:

תכסית היא מושג חשוב בתחום התכנון והבנייה, והיא משפיעה על אופן ניצול הקרקע, עיצוב המבנים ואיכות הסביבה. הבנת מושג התכסית חשובה לכל מי שמעוניין לתכנן או לבנות מבנה.

ארגז רוח, המכונה גם "פאתי גג" או "סוגר גג", הוא רכיב אדריכלי חשוב המותקן על גגות רעפים. תפקידיו העיקריים הם:

  • הגנה על הרעפים: ארגז הרוח מונע מרוחות חזקות לנתק או להזיז את רעפי הגג. הוא עושה זאת על ידי יצירת מחסום פיזי וחיזוק חיבור הרעפים למבנה.
  • אטימות: ארגז הרוח מונע חדירת מים, גשמים ופסולת אל תוך חלל הגג, ובכך תורם לשמירה על יובש ומונע נזקי רטיבות.
  • אסתטיקה: ארגז הרוח משלים את עיצוב גג הרעפים ומעניק לו מראה אסתטי נעים. הוא זמין במגוון צורות, חומרים וצבעים, המאפשרים התאמה אישית לסגנון הבית.

חומרים נפוצים:

  • עץ: חומר מסורתי וזול יחסית, אך דורש תחזוקה שוטפת.
  • אלומיניום: קל משקל, עמיד בפני פגעי מזג האוויר ואינו דורש תחזוקה.
  • PVC: קל משקל, עמיד בפני מים וזול יחסית.

ארגזי רוח – סוגים עיקריים:

  • ארגזי קופסא: צורה קלאסית ופשוטה, נפוצה בעיקר בבתים ישנים.
  • ארגזי רוח כפריים: בעלי עיצוב מעוגל וחלק, מעניקים מראה כפרי וחמים.
  • ארגזי רוח ספרדיים: בעלי עיצוב מחודד וקשתות, מעניקים מראה יוקרתי ומרשים.

התקנה:

התקנת ארגז רוח צריכה להתבצע על ידי איש מקצוע מוסמך. חשוב לוודא שהארגז מותאם לסוג הגג, צורת הבית ותנאי מזג האוויר באזור.

תחזוקה:

תחזוקת ארגז רוח תלויה בחומר ממנו הוא עשוי.

  • עץ: דורש צביעה או איטום באופן קבוע.
  • אלומיניום: אינו דורש תחזוקה מיוחדת, אך מומלץ לבצע ניקוי תקופתי.
  • PVC: אינו דורש תחזוקה מיוחדת, אך מומלץ לבדוק אותו באופן תקופתי לוודא שאין בו סדקים או פגמים.
בונדרול הוא צבע יסוד, הידוע גם בשם צבע מקשר או צבע פריימר. הוא מיועד ליישום על קירות לפני צביעתם בצבע אקרילי. בונדרול משמש לחיזוק התשתית, יצירת שכבת חיבור בין הקיר לצבע, והבטחת כיסוי אחיד של הצבע.  

סוגי בונדרול

קיימים שני סוגים עיקריים של בונדרול:

  • בונדרול רגיל – מיועד ליישום על קירות יציבים ובעלי ספיגה תקינה.

  • בונדרול סופר – מיועד ליישום על קירות בעלי ספיגה גבוהה או חלשה, או על קירות שאינם יצבים.

 

שימושים של בונדרול

בונדרול משמש בעיקר ליישום על קירות לפני צביעתם בצבע אקרילי. עם זאת, הוא יכול לשמש גם למטרות נוספות, כגון:

  • צביעת קירות בטון – בונדרול יכול לשמש ליישום על קירות בטון לפני צביעתם בצבע אקרילי.
  • צביעת קירות מחומרים אחרים – בונדרול יכול לשמש ליישום על קירות מחומרים אחרים, כגון צמר סלעים או גבס, לפני צביעתם בצבע אקרילי.
  • שימוש כחומר יסוד לתיקונים – בונדרול יכול לשמש כחומר יסוד לפני תיקון קירות באמצעות שפכטל.
 

יתרונות השימוש  

לשימוש בבונדרול מספר יתרונות, כגון:

  • חיזוק התשתית – בונדרול מסייע לחיזוק התשתית, מה שמפחית את הסיכון לקילופים של הצבע.
  • יצירת שכבת חיבור – בונדרול יוצר שכבת חיבור בין הקיר לצבע, מה שמבטיח כיסוי אחיד של הצבע.
  • מניעת ספיגה – בונדרול מונע ספיגה של הצבע לתוך הקיר, מה שמאריך את חיי הצבע.

בונדרול הוראות שימוש

לפני מריחת בונדרול יש להכין את הקיר כראוי. הסר כל לכלוך, אבק או שומנים מהקיר. אם הקיר סדוק או פגום, יש לתקן אותו באמצעות שפכטל.

מריחת בונדרול מתבצעת באמצעות רולר, מברשת או בהתזה. יש למרוח את הבונדרול בשכבה דקה וישרה. המתן לייבוש מלא של השכבה הראשונה לפני מריחת השכבה השנייה.

טיפים לשימוש 

  • בחר את סוג הבונדרול המתאים לסוג התשתית של הקיר.
  • הקפד על מריחת שכבה דקה וישרה של הבונדרול.
  • המתן לייבוש מלא של השכבה הראשונה לפני מריחת השכבה השנייה.

סיכום

בונדרול הוא חומר חשוב בעבודות צבע. הוא משמש לחיזוק התשתית, יצירת שכבת חיבור בין הקיר לצבע, והבטחת כיסוי אחיד של הצבע. השימוש בבונדרול מסייע להבטיח תוצאה איכותית של הצביעה.

קבלן משנה הוא אדם או חברה עצמאיים, הנשכרים על ידי קבלן ראשי לביצוע היקף עבודה מוגדר במסגרת פרויקט בנייה או אפילו שיפוץ.

תפקידו של קבלן משנה:

  • ביצוע עבודות ספציפיות בפרויקט, בהתאם לתחום התמחותו.
  • עבודה בהנחייתו ובפיקוחו של הקבלן הראשי.
  • עמידה בלוחות זמנים ובתקציב שהוגדרו מראש.
  • ניהול צוות עובדים וציוד.
  • הבטחת איכות ביצוע העבודה.
  • שמירה על כללי הבטיחות באתר הבנייה.

תחומי התמחות של קבלני משנה:

  • עבודות חשמל: התקנת תשתיות חשמל, תאורה, מערכות אזעקה וכדומה.
  • עבודות אינסטלציה: התקנת צנרת מים וביוב, תברואה, דוד שמש וכדומה.
  • עבודות גבס: בניית קירות ותקרות גבס, מחיצות, נישות ועוד.
  • עבודות ריצוף: התקנת אריחים, פרקט, שטיחים וכדומה.
  • עבודות צבע: צביעה פנימית וחיצונית, טפטים, טיח דקורטיבי וכדומה.
  • עבודות שלד: בניית שלד המבנה, כולל יציקת בטון, בניית קירות ועמודים.
  • עבודות גינון: פיתוח שטח, נטיעת עצים וצמחים, התקנת מערכות השקיה וכדומה.

הגדרה: בנייה נמוכה מתייחסת למבנים למגורים בעלי מספר קומות נמוך, בדרך כלל עד שתיים. הגדרה זו עשויה להשתנות במקצת בין תוכניות מתאר מקומיות וגורמים רגולטוריים שונים.

סוגי בנייה נמוכה:

  • בנייה צמודת קרקע: בתים בודדים, וילות, קוטג'ים, בתים דו-משפחתיים או ארבע-משפחתיים.
  • בנייה רוויה נמוכה: בניינים רבי קומות (עד 4 קומות) עם מספר קטן יחסית של יחידות דיור (עד 4 דירות לדונם).

יתרונות:

  • איכות חיים: שטח פרטי, גינה, תחושת מרחב ופרטיות.
  • קהילה: קהילה מגובשת יותר, קשרים חברתיים חזקים יותר.
  • צפיפות נמוכה: פחות עומס על תשתיות, פחות פקקים, פחות זיהום אוויר.
  • נוף פתוח: שמירה על אופי כפרי, נוף פתוח ומרחבים ירוקים.

חסרונות:

  • עלות: מחירי קרקע גבוהים יותר, עלויות בנייה גבוהות יותר.
  • צריכת קרקע: שימוש נרחב יותר בשטח קרקע, פחות יעילות.
  • תחבורה: תלות רבה יותר ברכב פרטי, פחות אפשרויות תחבורה ציבורית.
  • שירותים: פחות שירותים ציבוריים זמינים, מרחק גדול יותר ממרכזי קניות, בתי ספר וכו'.

מגמות עכשוויות:

  • התחדשות עירונית: עיבוי עירוני תוך שימור אופי צמוד קרקע.
  • בנייה ירוקה: בנייה נמוכה יעילה יותר מבחינה אנרגטית.
  • טכנולוגיות חדשות: שימוש בטכנולוגיות חדשניות לבנייה מהירה וירוקה יותר.

יסודות בית הם הבסיס ההנדסי של המבנה, והם אחראים על כך שהבית יהיה יציב וחזק. היסודות מקבעים את הבית לאדמה (כלונסאות, רפסודה ויסודות אחרים) ונושאים על גבם את כל המשקל של המבנה, כולל המשקל של הקירות, הרצפה והגג.

ישנם סוגים שונים של יסודות, והבחירה בסוג היסוד המתאים תלויה במספר גורמים, כגון סוג הקרקע, גודל המבנה והעומסים הצפויים עליו.

סוגי יסודות נפוצים

  • יסוד בודד: יסוד בודד הוא יסוד בצורת פירמידה קטומה, הנוצק בתוך בור רדוד. יסודות בודדים משמשים בדרך כלל לבניית מבנים קטנים ופשוטים, או סככות.
  • יסוד נמשך: יסוד נמשך הוא יסוד ארוך וצר, הנוצק בתוך בור עמוק. יסודות נמשכים משמשים בדרך כלל לבניית מבנים גדולים יותר, או מבנים בעלי עומסים גבוהים.
  • יסוד רפסודה: יסוד רפסודה הוא יסוד גדול ורחב, הנוצק על פני הקרקע. יסודות רפסודה משמשים בדרך כלל לבניית מבנים באזורים עם קרקע בעייתית, כגון קרקע בוצית או חולית.
  • כלונסאות: כלונסאות הם עמודים ארוכים, הננעצים עמוק באדמה. כלונסאות משמשים בדרך כלל לבניית מבנים בעלי עומסים גבוהים, או מבנים באזורים עם קרקע בעייתית.

היתר בנייה הוא אישור שניתן על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לבצע עבודת בנייה, הריסה או שינוי בשימושים במקרקעין. היתר בנייה הוא חובה על פי חוק התכנון והבנייה, ויש לקבלו לפני תחילת העבודות.

היתר בנייה כולל את המידע הבא:

  • פרטי הנכס, כגון כתובת, מס' גוש וחלקה
  • סוג הבנייה המבוקש
  • שטחי הבנייה המבוקשים
  • הממדים של המבנה
  • שימושי המבנה
  • תנאי הבניה

היתר בנייה ניתן בהתאם לזכויות הבנייה שנקבעו בתכנית המתאר התקפה למיקום בו נמצאת הקרקע.

ישנן עבודות בנייה פטורות מהיתר בנייה, כגון:

  • תיקונים קטנים, כגון תיקון גג דולף או החלפת דלת
  • עבודות שיפוצים פנימיים שאינן משפיעות על מבנה המבנה
  • הקמת מבנה זמני לתקופה של עד 90 יום

על מנת לקבל היתר בנייה, יש להגיש בקשה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה. הבקשה צריכה לכלול את המידע הנדרש, כגון תוכניות בנייה, אישורים מקצועיים וחתימה של מהנדס או אדריכל.

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תבחן את הבקשה ותתיר את הבנייה אם היא עומדת בכל הדרישות.

היתרון בנייה הוא חשוב כדי לוודא שהבנייה מתבצעת בהתאם לחוק ולתקנות, וכי היא אינה פוגעת בסביבה או בציבור.

חוזה פאושלי, המכונה גם "הסכם מחיר אחיד", הוא חוזה התקשרות בין שני צדדים, לרוב יזם/מזמין וקבלן, שבו נקבע מחיר סופי ומוגדר מראש עבור ביצוע פרויקט שלם. המחיר נקבע על ידי הקבלן לאחר בחינת תוכניות העבודה, היקף העבודה הנדרשת, רמת הגימור, וכל גורם אחר שעשוי להשפיע על עלויות הפרויקט.

יתרונות חוזה פאושלי:

  • ודאות תקציבית: היתרון המרכזי הוא הידיעה המוקדמת מהי העלות הסופית של הפרויקט. ללא הפתעות ותוספות בלתי צפויות. ודאות זו מאפשרת תכנון תקציבי יעיל וניהול סיכונים נכון.
  • פשטות ויעילות: ההסכם פשוט יחסית, קל להבנה ולניהול, ואינו דורש מעקב אחר כמויות עבודה או חישובים מורכבים.
  • קידום זריזות: הידיעה המוקדמת על העלות מאפשרת קבלת החלטות מהירה וקידום הפרויקט ביעילות.
  • הפחתת חיכוכים: ההסכם המוגדר מראש מפחית את הסיכוי לחיכוכים ואי הסכמות בין הצדדים במהלך הפרויקט.

חסרונות חוזה פאושלי:

  • מחיר גבוה יותר: בדרך כלל, חוזה פאושלי יוביל למחיר גבוה יותר עבור הלקוח. כיוון שהקבלן מתמחר את הסיכון הכרוך באי ודאות לגבי כמויות עבודה ותנאי שטח.
  • קשיחות: שינויים בתוכניות העבודה או בהיקף העבודה במהלך הפרויקט עשויים להיות מורכבים ויקרים. כיוון שהם דורשים התאמה של המחיר הסופי.
  • העברת סיכון: הקבלן נושא באחריות לכל חריגה בעלויות, ולכן עשוי לבצע עבודות באיכות נמוכה יותר על מנת לחסוך בעלויות.

למי מתאים חוזה פאושלי?

חוזה פאושלי מתאים למי שמעוניין בוודאות תקציבית וניהול פשוט של הפרויקט, ומוכן לשלם עבור יתרונות אלו. יתאים במיוחד לפרויקטים בהם יש תכנון מפורט מראש, היקף עבודה ברור, ורמת סיכון נמוכה לשינויים.

טיפים לחתימה על חוזה פאושלי:

  • בחירת קבלן מנוסה ואמין: חשוב לבחור קבלן בעל ניסיון ומוניטין טוב, שכן הוא נושא באחריות רבה לביצוע הפרויקט בהתאם לתקציב וללוח זמנים.
  • בדיקה קפדנית של תוכניות העבודה: ודאו שהתוכניות מפורטות ומדויקות ככל האפשר, על מנת לצמצם את הסיכוי לשינויים במהלך הפרויקט.
  • הגדרת אבני דרך ותשלומים: הגדירו מראש אבני דרך ברורות ותשלומים בהתאם להתקדמות הפרויקט, על מנת לשמור על בקרה תקציבית.
  • היעזרות בעורך דין: מומלץ להיעזר בעורך דין מנוסה בתחום דיני חוזים וזאת על מנת לוודא שהחוזה מנוסח בצורה נכונה ומגן על האינטרסים שלכם.

אנשי מקצוע להתייעצות בנוגע לחוזה פאושלי:

  • עורך דין: עורך דין מנוסה בתחום דיני חוזים יוכל לבחון את ההסכם, לוודא שהוא מנוסח בצורה נכונה ומגן על האינטרסים שלכם. עורך דין יוכל לסייע לכם להבין את הסעיפים השונים בהסכם, להבהיר נקודות לא ברורות, ולנהל משא ומתן מול הקבלן.
  • יועץ נדל"ן: יועץ נדל"ן בעל ניסיון בתחום עסקאות נדל"ן ובניה יוכל לסייע לכם לבחון את כדאיות העסקה, להשוות הצעות מחיר מקבלנים שונים, ולבחור את הקבלן המתאים ביותר עבור הפרויקט שלכם.
  • שמאי מקרקעין: שמאי מקרקעין יוכל להעריך את שווי הנכס לפני תחילת הפרויקט, וכן את שוויו לאחר השלמתו. הערכה זו יכולה לסייע לכם לוודא שהמחיר הסופי שנקבע בחוזה הפאושלי הוגן.

בחירת איש המקצוע המתאים:

בחירת איש המקצוע המתאים עבורכם תלויה במספר גורמים, כגון:

  • היקף הפרויקט: בפרויקטים קטנים ייתכן שיהיה מספיק להתייעץ עם עורך דין. בפרויקטים גדולים ומורכבים יותר, ייתכן שתזדקקו גם לשירותיו של יועץ נדל"ן או שמאי מקרקעין.
  • הניסיון והידע שלכם: אם יש לכם ניסיון קודם בעסקאות נדל"ן ובניה, ייתכן שתוכלו להסתפק בהתייעצות קצרה עם עורך דין.
  • התקציב שלכם: שירותיהם של אנשי מקצוע אלו כרוכים בעלויות נוספות. חשוב לקחת זאת בחשבון בעת תכנון התקציב של הפרויקט.

לסיכום:

חוזה פאושלי הוא כלי יעיל לניהול פרויקטים,

אך חשוב להבין את היתרונות והחסרונות שלו לפני חתימה על ההסכם.

בחירת קבלן מנוסה, בדיקה קפדנית של תוכניות העבודה, הגדרת אבני דרך ותשלומים, והיעזרות בעורך דין.

יסייעו לכם להבטיח שהפרויקט יתבצע בצורה חלקה ויעילה, ובהתאם לתקציב שהוגדר.

דילוג לתוכן