פרקט לבית והמשרד

הפקעה היא פעולה בה המדינה משתלטת על רכושו הפרטי של האזרח, או תופסת את הזכויות של האזרח ברכוש, תוך מתן פיצוי כספי, אך ללא הסכמת הבעלים. הנכס נלקח או לשימוש הממשלה או על ידי משלחת לצדדים שלישיים אשר יקדישו אותו לשימוש ציבורי, אזרחי או, במקרים מסוימים, פיתוח כלכלי.

הסדרה חוקית

ההפקעה בישראל מוגדרת בפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943. על פי הפקודה, השר הממונה על הקרקעות (שר האוצר) רשאי להורות על הפקעת מקרקעין לצורכי ציבור. הפקעה יכולה להתבצע גם על ידי רשויות מקומיות, למשל, על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

התנאים להפקעה

ההפקעה מותנית בקיומם של שלושה תנאים:

• צורך ציבורי: הפקעה יכולה להתבצע רק אם קיים צורך ציבורי ממשי בנכס המופקע. הצורך הציבורי יכול להיות צורך פיזי, כגון הקמת כביש או בניית בית ספר, או צורך חברתי, כגון הקמת פארק או שמורת טבע.
• זיקה של הצורך לנכס: הצורך הציבורי חייב להיות קשור לנכס המופקע. לדוגמה, לא ניתן להפקיע נכס פרטי לצורך הקמת גן ציבורי אם קיים שטח ציבורי חלופי בסמוך.
• שווי הנכס: הפיצוי שיינתן לבעלי הנכס המופקע חייב להיות שווה לשווי הנכס ביום ההפקעה.

הליך ההפקעה

הליך ההפקעה מתחיל בכך שהרשות המפקיעה מפרסמת הודעה על הכוונה להפקיע את הנכס. לאחר פרסום ההודעה, בעלי הנכס המופקע יכולים להגיש התנגדויות להפקעה. ההתנגדויות ידונו בוועדה מיוחדת, אשר תמליץ לשר האוצר אם להפקיע את הנכס.

אם השר הממונה על הקרקעות מחליט להפקיע את הנכס, הוא פוקד על הפקעה. פקודת ההפקעה כוללת את פרטי הנכס המופקע, את הסיבה להפקעה ואת סכום הפיצוי שיינתן לבעלי הנכס.

הערות

• הפקעה יכולה להתבצע גם ללא תמורה, אם הנכס המופקע הוא נכס חיוני לביטחון המדינה.
• בעלי הנכס המופקע יכולים לערער על פקודת ההפקעה לבית המשפט המחוזי.

הפקעה בישראל

הפקעה היא כלי חשוב בידי המדינה לצורך פיתוח המדינה ושירותי הציבור. בישראל, ההפקעה משמשת למגוון מטרות, כגון:

• הקמת תשתיות, כגון כבישים, מסילות ברזל, נמלים ושדות תעופה.
• הקמת מבני ציבור, כגון בתי ספר, בתי חולים, משרדי ממשלה ומוסדות תרבות.
• פיתוח אזורי, כגון הקמת שכונות חדשות או פארקים.

הפקעה יכולה להיות מורכבת וטעונה רגשית, במיוחד עבור בעלי הנכסים המופקעים. על מנת להבטיח שהפקעה תתבצע בצורה הוגנת ויעילה, חשוב להקפיד על התנאים וההליכים המפורטים בחוק.

אימפרגנציה היא תהליך של הספגת חומר נוזלי אל תוך חומר מוצק, כמו בטון, עץ או אבן. מטרת התהליך היא להקנות לחומר המוצק תכונות חדשות, כגון:

• עמידות בפני מים ולחות: חומר האיטום חודר לתוך נקבוביות החומר המוצק ומונע חדירת מים.
• חוזק: חומר האיטום יכול לחזק את החומר המוצק ולמנוע שחיקה.
• הגנה מפני מזיקים: חומר האיטום יכול להכיל חומרים רעילים המונעים התפתחות של פטריות, עובש וחרקים.
• מראה: חומר האיטום יכול לשנות את צבע החומר המוצק או להעניק לו גימור מבריק.

שימושים נפוצים באימפרגנציה:

• איטום קירות חיצוניים: מונע חדירת מים ולחות אל תוך המבנה, ובכך מונע נזקי רטיבות, עובש וקילוף צבע.
• איטום רצפות: מונע חדירת מים וכתמים, ומקל על ניקיון הרצפה.
• הגנה על עץ: מונע ריקבון, עובש ומזיקים, ומשפר את עמידות העץ לאורך זמן.
• איטום אבן: מונע ספיגת מים וכתמים, ומשמר את המראה הטבעי של האבן.
• שיקום וחיזוק תשתיות בטון: חומר האיטום חודר לתוך סדקים וחריצים בבטון ומחזק אותו.

סוגי חומרי אימפרגנציה:

קיימים סוגים רבים של חומרי אימפרגנציה, ביניהם:

• על בסיס סילוקסן: חומר שקוף וחסר ריח, עמיד בפני UV ומתאים לשימוש פנימי וחיצוני.
• על בסיס אקרילי: חומר זול יחסית, קל לשימוש ומתאים לשימוש פנימי וחיצוני.
• על בסיס פוליאוריטן: חומר עמיד מאוד, בעל כושר הידבקות גבוה ומתאים לשימוש פנימי וחיצוני.
• על בסיס שעווה: חומר טבעי, ידידותי לסביבה ומתאים לשימוש על עץ.

בחירת חומר אימפרגנציה:

חשוב לבחור חומר אימפרגנציה המתאים לשימוש הרצוי ולסוג החומר המוצק שאותו רוצים לאטום. יש לקחת בחשבון גורמים כגון:

• תנאי מזג האוויר: חומר האיטום צריך להיות עמיד בתנאי מזג האוויר השוררים באזור.
• סוג החומר המוצק: חומר האיטום צריך להיות מתאים לסוג החומר המוצק שאותו רוצים לאטום.
• המראה הרצוי: ישנם חומרי אימפרגנציה שקופים וישנם חומרי אימפרגנציה צבעוניים.
• ** התקציב:** מחירי חומרי האימפרגנציה משתנים בהתאם לסוג החומר ולמותג.

יישום אימפרגנציה:

ניתן ליישם אימפרגנציה בעצמך או באמצעות איש מקצוע. יישום עצמי של אימפרגנציה אינו מסובך, אך חשוב לוודא שהחומר מיושם בצורה אחידה ועל פי הוראות היצרן.

טיפים ליישום אימפרגנציה:

• ודא שהמשטח נקי ויבש לפני יישום חומר האיטום.
• ערבב היטב את חומר האיטום לפני השימוש.
• החל את חומר האיטום בשכבות דקות ואחידות.
• תן לכל שכבה להתייבש לפני יישום השכבה הבאה.
• עיין תמיד בהוראות היצרן לפני יישום חומר האיטום.

סיכום

אימפרגנציה היא דרך יעילה להגן על חומרים רבים מפני נזקי מים, לחות, מזיקים ושחיקה. עם זאת, חשוב לשקול את היתרונות והחסרונות של אימפרגנציה לפני קבלת החלטה האם ליישם אותה.

ספי שיש הם סוג של לוחות שיש המותקנים בעיקר בתחתית חלונות. מעבר ליופי שיוצרים ספי השיש, קיים תפקיד נוסף לסף השיש, והוא ליצור איטום ולמנוע כניסת מיים מחוץ למבנה לתוך המבנה. את סף השיש בחלון יש להתקין בזווית מינימלית לכיוון חוץ המבנה, על-מנת שכאשר יורדים גשמים או עומדים מים על סף השיש, ישפכו המים לכיוון חוץ ולא לכיוון המבנה.

• תחת סף השיש יש לבצע איטום תקין.
• יש לדאוג ל "אף מיים" בתחתית החיצונית של סף השיש.
• סף השיש יבלוט כ- 2 ס"מ אל מחוץ למבנה
• סף השיש יוכנס כ-2 ס"מ מכל צד אל תוך הטיח
• סף השיש יהיה ברמת ספיגות גבוהה כדי למנוע חדירת מיים לתוך אבן השיש.

 

מייבש כביסה קונדנסור הוא סוג של מייבש כביסה חשמלי הפועל באמצעות עיבוי אדי מים. בניגוד למייבשי פונקציונליים, המפזרים אוויר לח לחדר, מייבשי קונדנסור אוספים את האדים במיכל מים. למאמר המלא אודות ייבוש באמצעות מייבש כביסה, לחץ כאן

בטוחה היא נכס אשר משועבד לטובת הבנק כנגד הלוואה. משמעות הדבר היא שבמידה והלווה לא יעמוד בהחזר ההלוואה, הבנק יהיה רשאי להשתמש בנכס כדי לפצות את עצמו על הפסדו.

סוגי בטוחות:

• משכנתא: משכנתא היא הלוואה שניתנת על ידי הבנק למימון רכישת דירה. הנכס המשועבד במקרה זה הוא הדירה עצמה.
• שיעבוד רכב: שיעבוד רכב הוא הלוואה שניתנת על ידי הבנק למימון רכישת רכב. הנכס המשועבד במקרה זה הוא הרכב עצמו.
• שיעבוד נכסים אחרים: ניתן לשעבד גם נכסים אחרים כגון מניות, חשבונות בנק, ציוד עסקי ועוד.

יתרונות:

• ריבית נמוכה יותר: הלוואות עם בטוחה נושאות בדרך כלל ריבית נמוכה יותר מאשר הלוואות ללא בטוחה.
• סכום הלוואה גבוה יותר: ניתן לקבל סכום הלוואה גבוה יותר כאשר יש בטוחה.

חסרונות:

• סיכון לאובדן הנכס: במידה והלווה לא יעמוד בהחזר ההלוואה, הוא עלול לאבד את הנכס המשועבד.
• הגבלות על הנכס: ייתכנו הגבלות על השימוש בנכס המשועבד, כגון איסור על מכירתו ללא אישור הבנק.

חשוב לציין:

• לפני נטילת הלוואה עם בטוחה, חשוב להבין את ההשלכות הכרוכות בכך.
• מומלץ להתייעץ עם יועץ פיננסי לפני נטילת הלוואה.

קווי בניין (בניה) הם קווים דמיוניים המגדירים את הגבולות המותרים לבנייה בתחום המגרש. הם נקבעים במסגרת תכנית בניין עיר (תב"ע) ומתייחסים למרחק המינימלי המותר בין המבנה לבין גבולות המגרש.

מטרות קווי בניין

• מניעת צפיפות יתר: קווי בניין מבטיחים מרווח מינימלי בין מבנים, מה שתורם לתחושת מרחב ואוורור.
• הבטחת תאורה ואוורור: מרווח זה מאפשר חדירת אור טבעי ואוויר צח לכל הדירות בבניין.
• שמירה על חזות אחידה: קווי בניין תורמים להגדרת אופי השכונה ומבטיחים חזות אחידה ורציפה לאורך הרחוב.
• בטיחות: קווי בניין מאפשרים גישה נוחה לכבאיות ולרכבי חירום במקרה חירום.

 

סוגים של קווי בניין

• קו בניין קדמי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין הדרך הסמוכה.
• קו בניין אחורי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין גבול המגרש האחורי.
• קו בניין צדדי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין גבולות המגרש הצדדיים.

 

הקלות בקווי בניין:

במקרים מסוימים ניתן לקבל היתר לבנייה במרחק קטן יותר מהמצוין בתב"ע. היתר כזה נקרא "הקלה בקו בניין". ניתן לקבל הקלה מסיבות שונות, כגון:

• ניצול יעיל יותר של שטח המגרש.
• התאמת המבנה לתנאי השטח.
• יצירת אדריכלות ייחודית.

 

תוכנית קונסטרוקטיבית הנדסית המגדירה את המבנה מבחינה הנדסית מבחינת פרטי ברזל ובטון המופקת ע"י מהנדס המבנה.

תוכנית קונסטרוקטיבית היא תרשים המציג את המבנה הפנימי של מבנה, כולל שלד המבנה, התקרות, והרצפות. היא נועדה להבטיח את יציבות המבנה ועמידותו בפני עומסים, כגון משקל המבנה עצמו, משקל המשתמשים והציוד, וכן עומסים חיצוניים, כגון רוחות ורעשים.

תוכנית קונסטרוקטיבית מורכבת מרכיבים רבים, כגון:

• עמודים: עמודים הם אלמנטים קונסטרוקטיביים אנכייים התומכים בקורות. הם עשויים בדרך כלל מבטון או מפלדה.
• קורות: קורות הן אלמנטים קונסטרוקטיביים אופקיים התומכים ברצפות ובקירות. הן עשויות בדרך כלל מבטון, מפלדה או עץ.
• רצפות: רצפות הן אלמנטים קונסטרוקטיביים אופקיים התומכים במשקל של המשתמשים והציוד. הן עשויות בדרך כלל מבטון, מפלדה או עץ.
• קירות: קירות הם אלמנטים קונסטרוקטיביים אנכיים המעניקים למבנה יציבות ותמך. הם עשויים בדרך כלל מבטון, מפלדה או לבנים.
• חיזוקים: חיזוקים הם אלמנטים קונסטרוקטיביים המעניקים למבנה חוזק נוסף. הם עשויים בדרך כלל מברזל או מפלדה.

תוכנית קונסטרוקטיבית היא מסמך חשוב מאוד בתהליך הבנייה. היא משמשת את המהנדסים והקבלנים לביצוע הבנייה בהתאם לתקנים ולחוקים.

היתר בנייה הוא אישור שניתן על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לבצע עבודת בנייה, הריסה או שינוי בשימושים במקרקעין. היתר בנייה הוא חובה על פי חוק התכנון והבנייה, ויש לקבלו לפני תחילת העבודות.

היתר בנייה כולל את המידע הבא:

• פרטי הנכס, כגון כתובת, מס' גוש וחלקה
• סוג הבנייה המבוקש
• שטחי הבנייה המבוקשים
• הממדים של המבנה
• שימושי המבנה
• תנאי הבניה

היתר בנייה ניתן בהתאם לזכויות הבנייה שנקבעו בתכנית המתאר התקפה למיקום בו נמצאת הקרקע.

ישנן עבודות בנייה פטורות מהיתר בנייה, כגון:

• תיקונים קטנים, כגון תיקון גג דולף או החלפת דלת
• עבודות שיפוצים פנימיים שאינן משפיעות על מבנה המבנה
• הקמת מבנה זמני לתקופה של עד 90 יום

על מנת לקבל היתר בנייה, יש להגיש בקשה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה. הבקשה צריכה לכלול את המידע הנדרש, כגון תוכניות בנייה, אישורים מקצועיים וחתימה של מהנדס או אדריכל.

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תבחן את הבקשה ותתיר את הבנייה אם היא עומדת בכל הדרישות.

היתרון בנייה הוא חשוב כדי לוודא שהבנייה מתבצעת בהתאם לחוק ולתקנות, וכי היא אינה פוגעת בסביבה או בציבור.

עץ MDF (Medium Density Fiberboard) הוא חומר בניין פופולרי העשוי משאריות עץ טחונות ודבק. הוא ידוע בזכות פני השטח החלקים והאחידים שלו, העמידות שלו וקלות העיבוד שלו.  

יתרונות עץ MDF

• פני שטח חלקים: בעל פני שטח חלקים וישרים באופן טבעי, מה שהופך אותו לבסיס אידיאלי לצביעה, פורניר או חיפוי אחר.
• עמידות:  נחשב חזק ועמיד, ויכול לעמוד בפני שחיקה, שריטות ופגיעות אחרות.
• קלות עיבוד: ניתן לחתוך, לנסר, לקדוח ולשייף עץ MDF בקלות רבה, מה שהופך אותו לחומר אידיאלי עבור מגוון רחב של פרויקטים.
• מחיר: עץ זול יותר מעץ מלא, מה שהופך אותו לאפשרות משתלמת עבור פרויקטים רבים.
• רב-תכליתי: ניתן להשתמש בעץ MDF במגוון רחב של יישומים, כולל בניית רהיטים, ארונות, דלתות, ריצוף וחיפוי קירות.

חסרונות עץ MDF

• רגישות למים: עץ MDF אינו עמיד בפני מים ויכול להתנפח אם הוא נחשף ללחות רבה.
• פליטת פורמלדהיד: חלק מסוגי עץ MDF פולטים פורמלדהיד, שהוא גז רעיל שיכול להזיק לבריאות.
• משקל: עץ MDF כבד יותר מחומרי בניין אחרים, כגון עץ מלא או סיבית.

שימושים נפוצים של עץ MDF

• רהיטים: חומר פופולרי לבניית רהיטים, כולל ארונות, מטבחים, שולחנות וכיסאות.
• ארונות:  משמש לעתים קרובות לבניית ארונות, מכיוון שהוא חזק ועמיד ויכול להחזיק משקל רב.
• דלתות: בחירה פופולרית עבור דלתות פנים, מכיוון שהוא חלק, עמיד וניתן לצבוע אותו בקלות.
• ריצוף: ניתן להשתמש בעץ MDF לריצוף, אך חשוב לבחור סוג עמיד בפני מים.
• חיפוי קירות: ניתן להשתמש בעץ MDF לחיפוי קירות, מה שנותן לחדר מראה מלוטש ומודרני.

סיכום

עץ MDF הוא חומר בניין רב-תכליתי ועמיד עם מגוון רחב של יישומים. הוא בחירה פופולרית עבור פרויקטים רבים בשל פני השטח החלקים שלו, העמידות שלו וקלות העיבוד שלו. עם זאת, חשוב להיות מודעים לחסרונותיו של עץ MDF, כגון רגישותו למים ופליטת פורמלדהיד, לפני השימוש בו בפרויקט.