חומר טיט לבניה

תכסית היא מושג בתחום התכנון והבנייה המתייחס לשטח הקרקע המכוסה על ידי מבנה. בדרך כלל, התכסית מחושבת במדידה כאחוז משטח המגרש הכולל. לדוגמה, תכסית של 40% פירושה שהמבנה מכסה 40% משטח המגרש, בעוד ש-60% מהשטח נותרים פתוחים.

חישוב התכסית נעשה על ידי הקרנת שטח הבניין על מגרש שטוח. חשוב לציין שחישוב זה אינו לוקח בחשבון את גובה המבנה או את מספר הקומות בו.

מטרות הגבלת התכסית:

• ניצול יעיל של קרקע: הגבלת התכסית מבטיחה שלא כל שטח המגרש יכוסה בבנייה, ונותרת קרקע פנויה לשימושים אחרים, כגון שטחי ציבור, גינון, חניה ועוד.
• שמירה על איכות הסביבה: שטחים פתוחים תורמים לאוורור, חדירת אור טבעי, ניקוז מי גשמים ועוד, וכך תורמים לשמירה על איכות הסביבה.
• עיצוב אדריכלי נעים: הגבלת התכסית מאפשרת תכנון מבנים בצורות מגוונות יותר ומאפשרת יצירת מרחב ציבורי נעים יותר.

חישוב התכסית:

חישוב התכסית נעשה על ידי הנוסחה הבאה:

תכסית (%) = (שטח הבניין / שטח המגרש) * 100

לדוגמה, עבור מבנה בשטח 200 מ"ר במגרש בשטח 500 מ"ר, התכסית תחושב כך:

תכסית (%) = (200 מ"ר / 500 מ"ר) * 100 = 40%

הבדלים בין תכסית לזכויות בנייה:

חשוב להבדיל בין תכסית לבין זכויות בנייה. זכויות בנייה מתייחסות לשטח הבניין המותר לבנייה במגרש, תוך התחשבות במספר קומות, גובה ועוד. לעומת זאת, התכסית מתייחסת רק לשטח הקרקע המכוסה על ידי המבנה, ללא קשר לגובהו.

לסיכום:

תכסית היא מושג חשוב בתחום התכנון והבנייה, והיא משפיעה על אופן ניצול הקרקע, עיצוב המבנים ואיכות הסביבה. הבנת מושג התכסית חשובה לכל מי שמעוניין לתכנן או לבנות מבנה.

תב"ע פירוש

תוכנית בניין עיר, היא מסמך בעל תוקף חוקי שנועד להסדיר את השימוש בקרקע בשטח נתון כלשהו. תב"ע מגדירה את ייעוד הקרקע, את זכויות הבניה שניתן לממש בה, ואת הוראות הבניה שיש לפעול לפיהן.

תב"ע מורכבת משני חלקים עיקריים:

• תשריט: התשריט הוא הביטוי הגרפי של תב"ע, והוא מציג את ייעוד הקרקע, את קוי הבניין, את גבולות התכנית, ואת סמלים ונתונים נוספים.
• תקנון: התקנון הוא התיאור המילולי של תב"ע, והוא מפרט את מטרות התכנית, את הוראותיה, וכן את הזכויות והחובות של בעלי הקרקע בשטח התכנית.

התכנית נערכת על ידי ועדות תכנון מקומיות או מחוזיות, והיא מחייבת את כל בעלי הקרקע בשטח התכנית.

החשיבות של תב"ע היא בכך שהיא מסדירה את השימוש בקרקע באופן שוויוני ויעיל. תב"ע מאפשרת לרשויות המקומיות לתכנן את עתיד היישוב או העיר, ולדאוג לכך שהקרקע תהיה בשימוש היעיל ביותר עבור תושבי המקום.

תב"ע היא כלי חשוב גם עבור משקיעים בנדל"ן. התוכנית בנין עיר יכולה להשפיע על ערך הקרקע, על אפשרויות הבניה בה, ועל פוטנציאל ההשבחה שלה.

סוגי תב"ע

ישנם סוגים שונים של תב"ע, בהתאם לשטח הנכלל בהן ולמטרות שהן מגדירות. העיקריים שבהם הם:

• תוכנית מתאר כוללנית (תמ"א 35) – תוכנית זו קובעת את השימושים העיקריים בשטח נתון. את היקפי הבנייה המותרים ואת אופן הבנייה. תוכנית זו מחייבת את כל התוכניות האחרות החלות בשטח.
• מתאר מפורטת (תב"ע מפורטת) – תוכנית זו מסדירה את השימוש בקרקע ברמת פירוט גבוהה יותר מתוכנית מתאר כוללנית. היא קובעת את המגרשים, את השימושים המותרים בכל מגרש ואת אופן הבנייה בו.
• רשמית – תוכנית זו אושרה על ידי ועדת תכנון מקומית או מחוזית.
• תוכנית לא רשמית – תוכנית זו לא אושרה על ידי ועדת תכנון, אך היא מחייבת את הרשויות המקומיות בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה.

חשיבותה של תב"ע

איך ניתן למצוא מידע על תב"ע?

ניתן למצוא מידע על תב"ע באתרים הבאים:

• אתר מינהל התכנון
• אתר רשות מקרקעי ישראל
• אתר רשויות מקומיות

כמו כן, ניתן לפנות למחלקת התכנון של הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח שבו אנו מעוניינים לקבל מידע.

דוגמאות לשימושים של תב"ע

להלן מספר דוגמאות לשימושים של תב"ע:

השפעת תב"ע על מחירי הנדל"ן

תב"ע יכולה להשפיע על מחירי הנדל"ן בשטח שבו היא חלה. תוכנית המאפשרת בנייה של מגדלי מגורים גבוהים בשטח נתון, למשל, יכולה להוביל לעליית מחירי הדירות באותו שטח.

לכן, חשוב להכיר את התב"ע החלה בשטח שבו אנו מתכוונים לרכוש דירה או נכס אחר.

אומדן עלויות וכתב כמויות נועד לפרק את הבניה לאלמנטים ומגדיר עלות לכל סעיף וסעיף עד אשר הפרויקט הושלם.

בטון הוא חומר מלטני המשמש לבנייה. הוא מורכב משלושה מרכיבים עיקריים:

• מלט: חומר צמנטי המשמש כחומר הדבקה.
• חול: חומר מילוי המעניק לבטון את המרקם והמבנה שלו.
• חצץ: חומר מילוי המעניק לבטון את החוזק והעמידות שלו.

בטון מוכן לשימוש לאחר ערבוב המרכיבים שלו במים. לאחר היציקה, הבטון מתקשה ומייצר מבנה מוצק וחזק.

בטון משמש למגוון רחב של יישומים בבנייה, כולל:

• יסודות
• עמודים
• קירות
• תקרות
• רצפות
• גשרים
• כבישים
• מבנים תעשייתיים

בטון הוא חומר זול וקל לשימוש, והוא בעל חוזק ועמידות גבוהים. הוא חומר רב-גוני שניתן להשתמש בו במגוון רחב של יישומים.

צמר סלעים – בידוד תרמי ואקוסטי

צמר סלעים הוא חומר בידוד תרמי ואקוסטי, העשוי מסלעים מותכים. החומר מיוצר על ידי הזרמת אוויר על פני סלע מותך, או סיבוב הסלע המותך במהירות גבוהה.

תכונות צמר סלעים

• בידוד תרמי: צמר סלעים הוא חומר בידוד תרמי יעיל מאוד. הוא מסוגל לחסום את מעבר החום בין שני אזורים בעלי טמפרטורות שונות.
• בידוד אקוסטי: צמר סלעים הוא חומר בידוד אקוסטי יעיל. הוא מסוגל לספוג אנרגיית קול, ובכך להפחית את רמת הרעש בחלל.
• עמידות באש: צמר סלעים הוא חומר עמיד בפני אש. הוא יכול לעמוד בטמפרטורות גבוהות מאוד, ללא פגיעה ביכולת הבידוד שלו.
• משקל קל: צמר סלעים הוא חומר קל משקל. הוא קל להתקנה ולניהול.

שימושים צמר סלעים

צמר סלעים משמש למגוון רחב של יישומים, כולל:

• בידוד מבנים: צמר סלעים משמש לבידוד קירות, תקרות, רצפות וקירות מסך. הוא מסייע לשמור על טמפרטורה נוחה בתוך המבנה, ולחסוך באנרגיה.
• בידוד תעשייה: צמר סלעים משמש לבידוד ציוד ומערכות תעשייתיות. הוא מסייע להגן על הציוד מפני נזקי חום וקור, ולשפר את ביצועי המערכות.
• בידוד סביבתי: צמר סלעים משמש לבידוד מערכות ביוב, מערכות מים חמים וקרים, ומערכות טיהור אוויר. הוא מסייע לשמור על בטיחות המערכות, ולשפר את יעילותן.

סיכום

צמר סלעים הוא חומר בידוד תרמי ואקוסטי יעיל, בעל יתרונות רבים. החומר משמש למגוון רחב של יישומים, הן בבנייה והן בתעשייה.

הפקעה היא פעולה בה המדינה משתלטת על רכושו הפרטי של האזרח, או תופסת את הזכויות של האזרח ברכוש, תוך מתן פיצוי כספי, אך ללא הסכמת הבעלים. הנכס נלקח או לשימוש הממשלה או על ידי משלחת לצדדים שלישיים אשר יקדישו אותו לשימוש ציבורי, אזרחי או, במקרים מסוימים, פיתוח כלכלי.

הסדרה חוקית

ההפקעה בישראל מוגדרת בפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943. על פי הפקודה, השר הממונה על הקרקעות (שר האוצר) רשאי להורות על הפקעת מקרקעין לצורכי ציבור. הפקעה יכולה להתבצע גם על ידי רשויות מקומיות, למשל, על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

התנאים להפקעה

ההפקעה מותנית בקיומם של שלושה תנאים:

• צורך ציבורי: הפקעה יכולה להתבצע רק אם קיים צורך ציבורי ממשי בנכס המופקע. הצורך הציבורי יכול להיות צורך פיזי, כגון הקמת כביש או בניית בית ספר, או צורך חברתי, כגון הקמת פארק או שמורת טבע.
• זיקה של הצורך לנכס: הצורך הציבורי חייב להיות קשור לנכס המופקע. לדוגמה, לא ניתן להפקיע נכס פרטי לצורך הקמת גן ציבורי אם קיים שטח ציבורי חלופי בסמוך.
• שווי הנכס: הפיצוי שיינתן לבעלי הנכס המופקע חייב להיות שווה לשווי הנכס ביום ההפקעה.

הליך ההפקעה

הליך ההפקעה מתחיל בכך שהרשות המפקיעה מפרסמת הודעה על הכוונה להפקיע את הנכס. לאחר פרסום ההודעה, בעלי הנכס המופקע יכולים להגיש התנגדויות להפקעה. ההתנגדויות ידונו בוועדה מיוחדת, אשר תמליץ לשר האוצר אם להפקיע את הנכס.

אם השר הממונה על הקרקעות מחליט להפקיע את הנכס, הוא פוקד על הפקעה. פקודת ההפקעה כוללת את פרטי הנכס המופקע, את הסיבה להפקעה ואת סכום הפיצוי שיינתן לבעלי הנכס.

הערות

• הפקעה יכולה להתבצע גם ללא תמורה, אם הנכס המופקע הוא נכס חיוני לביטחון המדינה.
• בעלי הנכס המופקע יכולים לערער על פקודת ההפקעה לבית המשפט המחוזי.

הפקעה בישראל

הפקעה היא כלי חשוב בידי המדינה לצורך פיתוח המדינה ושירותי הציבור. בישראל, ההפקעה משמשת למגוון מטרות, כגון:

• הקמת תשתיות, כגון כבישים, מסילות ברזל, נמלים ושדות תעופה.
• הקמת מבני ציבור, כגון בתי ספר, בתי חולים, משרדי ממשלה ומוסדות תרבות.
• פיתוח אזורי, כגון הקמת שכונות חדשות או פארקים.

הפקעה יכולה להיות מורכבת וטעונה רגשית, במיוחד עבור בעלי הנכסים המופקעים. על מנת להבטיח שהפקעה תתבצע בצורה הוגנת ויעילה, חשוב להקפיד על התנאים וההליכים המפורטים בחוק.

קבלן רשום הוא קבלן שעמד בתנאי הרישום של רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון.

התנאים כוללים:

• הכשרה מקצועית מתאימה, כגון תואר בהנדסה או הנדסאי, או תעודת מנהל עבודה.
• ניסיון מעשי בתחום הבנייה, בהיקף של לפחות שנתיים.
• עמידות בדרישות החוק, כגון רישיון עסק וביטוח.

קבלנים רשומים מחולקים לענפים שונים, בהתאם לסוג העבודות שבהם הם מומחים. לדוגמה, ישנם קבלנים רשומים לעבודות בנייה כללית, קבלנים רשומים לעבודות חשמל, קבלנים רשומים לעבודות אינסטלציה, ועוד.

משמעות היות קבלן רשום היא שהקבלן עבר תהליך של בדיקה ואשרור על ידי רשם הקבלנים, וכי הוא עומד בדרישות החוק והמקצועיות לביצוע עבודות בנייה.

בישראל, עבודות בנייה בהיקף כספי מסוים או מסוג מסוים חייבות להתבצע רק על ידי קבלן רשום. לדוגמה, עבודות בנייה בהיקף של מעל מיליון שקלים חייבות להתבצע על ידי קבלן רשום בענף הראשי.

היתרון של העסקת קבלן רשום הוא שהקבלן נושא באחריות מקצועית ומשפטית לביצוע העבודות. הקבלן רשום מחויב לספק ללקוח עבודות איכותיות ומקצועיות, בהתאם לחוק ולתקנות.

מה זה אשפרת בטון?

אשפרת בטון היא תהליך חיוני להתקשות נכונה של בטון. במהלך התהליך, דואגים לשמור על תנאי לחות ספציפיים סביב הבטון הטרי, על מנת לאפשר לו להתייבש בקצב אחיד ומבוקר.

למה אשפרת בטון חשובה?

• חוזק: אשפרה נכונה מעניקה לבטון חוזק מקסימלי. ללא אשפרה, הבטון עלול להיות חלש באופן משמעותי, מה שפוגע ביציבות המבנה ועמידותו.
• עמידות: אשפרה תורמת גם לעמידות הבטון בפני סדקים, שחיקה ובלאי לאורך זמן.
• מניעת התכווצות: התייבשות מהירה מדי של הבטון עלולה לגרום להתכווצותו, מה שמוביל להופעת סדקים. אשפרה מונעת התכווצות זו ומבטיחה משטח בטון אחיד וחלק.

סוגי אשפרת בטון:

קיימות מספר שיטות לאשפרת בטון, הנפוצות שביניהן:

• התזת מים: שיטה ותיקה ופשוטה, בה מתבצעת התזת מים עדינה על פני הבטון באופן קבוע.
• יריעות אשפרה: יריעות מיוחדות המכסות את הבטון ושומרות על רמת לחות גבוהה סביבו.
• חומרים כימיים: שימוש בחומרים כימיים המונעים את אידוי המים מהבטון.
• שילוב שיטות: ניתן לשלב בין מספר שיטות אשפרה על מנת להשיג את התוצאות הטובות ביותר.

ביצוע אשפרת בטון:

אופן ביצוע אשפרת הבטון תלוי בגורמים שונים, כגון סוג הבטון, תנאי הסביבה וגודל הפרויקט. חשוב להתייעץ עם מומחה בתחום על מנת לבחור את שיטת האשפרה המתאימה ביותר ולפקח על ביצועה בצורה נכונה.

תקנים:

קיימים תקנים ישראליים ובינלאומיים המגדירים את דרישות האשפרה עבור סוגים שונים של בטון ותנאי עבודה שונים. חשוב לוודא שהאשפרה מתבצעת בהתאם לתקנים אלה.

לסיכום:

אשפרת בטון היא תהליך חיוני להבטחת חוזק, עמידות ואיכות של מבני בטון. ביצוע אשפרה נכונה על ידי אנשי מקצוע מנוסים חיוני להבטחת עמידות המבנה לאורך זמן.