חומר טיט לבניה

טיט הוא חומר בניין לבניית קירות בלוק העשוי מאדמה וחומרים אורגניים. הוא עשוי בדרך כלל מאדמה חרסיתית, אך ניתן להשתמש גם בסוגים אחרים של אדמה, כגון אדמה חולתית או אדמה חימרית. חומרים אורגניים נפוצים בטיט כוללים קש, זרעים, או דשא.

טיט משמש לבניית קירות, תקרות, ורצפות. הוא גם משמש לטיח, לבנייה של כלי חרס, ולייצור של צעצועים ופסלים.

טיט הוא חומר זול וקל להכנה. הוא גם ידידותי לסביבה, מכיוון שהוא עשוי מחומרים טבעיים.

טיט הוא חומר חזק ויציב, אך הוא גם רך וניתן לעיצוב. זה הופך אותו לאידיאלי לבנייה של מבנים מסורתיים, כגון בתים כפריים ומקדשים.

טיט הוא חומר עתיק מאוד. הוא שימש לבנייה עוד מהתקופה הנאוליתית, והוא עדיין נמצא בשימוש נפוץ ברחבי העולם.

מונחים נוספים

איסכורית היא למעשה פח רב שימושי המשמש לקירוי והקשחה של מבנים. האיסכורית משמשת לבניית גגות וקירות, היא נוחה מאוד להתקנה, הכל נעשה בהברגה על גבי שלד תומך.

האסכורית עשויה מפלדה מגולוונת, אשר מעניקה לה עמידות בפני חלודה. היא מגיעה במגוון גדלים, צבעים ועוביים, בהתאם לשימוש המיועד.

השימושים העיקריים באיסכורית הם:

  • גידור: האיסכורית משמשת לגידור שטחי בנייה, מחסנים, מבני תעשייה ועוד. היא זמינה במגוון צבעים, כך שניתן להתאימה לסביבה.
  • קירוי: האיסכורית משמשת לקירוי גגות של מבני תעשייה, מחסנים, בתים פרטיים ועוד. היא קלה להתקנה ועמידות בפני מזג אוויר.
  • חיפוי: האיסכורית משמשת לחיפוי קירות של מבנים. היא זמינה במגוון צבעים, כך שניתן להתאימה לסגנון המבנה.

אגרגט הוא מונח כללי המתייחס לחומר גרגירי, בדרך כלל בגודל של 0.15 מ"מ עד מספר עשרות מילימטרים. אגרגטים יכולים להיות טבעיים או מלאכותיים, ומורכבים ממגוון חומרים, ביניהם:

  • סלעים גרוסים: גיר, דולומיט, בזלת, צור ועוד.
  • חול: חול ים, חול נהר, חול דיונות ועוד.
  • תערובות מלאכותיות: אפר פחם, אגרגטים קלים מחרסית תפוחה, ועוד.

השימוש העיקרי באגרגטים הוא בבנייה, כחומר מילוי בבטון ובאספלט. תכונותיהם של האגרגטים, כמו גודל, צורה, צפיפות וחוזק, משפיעות רבות על תכונות הבטון או האספלט הסופי.

שימושים נוספים של אגרגטים:

  • סלילת כבישים: משמשים כבסיס לתשתית הכביש, ומהווים חלק משמעותי מהאספלט.
  • סינון מים: משמשים במערכות סינון מים, שם הם עוזרים ללכוד לכלוך וחלקיקים אחרים.
  • גינון: משמשים כחיפוי קרקע, לשיפור ניקוז הקרקע ולמניעת צמיחת עשבים שוטים.
  • ייצור זכוכית: אגרגטים מסוימים, כמו חול צור, משמשים כחומרי גלם בתעשיית הזכוכית.

סוגי אגרגטים:

אגרגטים מסווגים על פי מספר קטגוריות:

  • מקור: טבעיים או מלאכותיים.
  • גודל: דק, גס, או תערובת של דק וגס.
  • צורה: עגול, מרובע, או לא סדיר.
  • צפיפות: קל, רגיל, או כבד.
  • שימוש: בטון, אספלט, סינון מים, גינון, ועוד.

בחירת אגרגטים:

בחירת האגרגטים המתאימים תלויה בשימוש הספציפי ובדרישות הפרויקט. יש לקחת בחשבון גורמים כמו חוזק, עמידות, צפיפות, גודל וצורה. חשוב להשתמש באגרגטים איכותיים ומתאימים על מנת להבטיח את איכות המבנה או התשתית.

לסיכום:

אגרגטים הם חומרים חשובים בתעשיית הבנייה ובתעשיות נוספות. הבנת תכונותיהם וסוגיהם השונים חיונית לבחירת האגרגטים המתאימים לכל שימוש.

קבלן רשום הוא קבלן שעמד בתנאי הרישום של רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון.

התנאים כוללים:

  • הכשרה מקצועית מתאימה, כגון תואר בהנדסה או הנדסאי, או תעודת מנהל עבודה.
  • ניסיון מעשי בתחום הבנייה, בהיקף של לפחות שנתיים.
  • עמידות בדרישות החוק, כגון רישיון עסק וביטוח.

קבלנים רשומים מחולקים לענפים שונים, בהתאם לסוג העבודות שבהם הם מומחים. לדוגמה, ישנם קבלנים רשומים לעבודות בנייה כללית, קבלנים רשומים לעבודות חשמל, קבלנים רשומים לעבודות אינסטלציה, ועוד.

משמעות היות קבלן רשום היא שהקבלן עבר תהליך של בדיקה ואשרור על ידי רשם הקבלנים, וכי הוא עומד בדרישות החוק והמקצועיות לביצוע עבודות בנייה.

בישראל, עבודות בנייה בהיקף כספי מסוים או מסוג מסוים חייבות להתבצע רק על ידי קבלן רשום. לדוגמה, עבודות בנייה בהיקף של מעל מיליון שקלים חייבות להתבצע על ידי קבלן רשום בענף הראשי.

היתרון של העסקת קבלן רשום הוא שהקבלן נושא באחריות מקצועית ומשפטית לביצוע העבודות. הקבלן רשום מחויב לספק ללקוח עבודות איכותיות ומקצועיות, בהתאם לחוק ולתקנות.

שכבת הרבצה, או טיח יסוד, היא שכבת טיח ראשונה המיושמת על קירות או תקרות לפני יישום טיח פנים או חוץ. היא משמשת למטרות רבות, ואין לבצע לאחריה שליכט צבעוני, ביניהן:

  • יישור פני השטח: הרבצה ממלאת את כל החורים והסדקים בקיר, ומייצרת משטח אחיד וחלק עבור הטיח העליון.
  • שיפור האחיזה: הרבצה מעניקה אחיזה טובה יותר לטיח העליון, ומבטיחה שלא יתקלף או יתנתק.
  • הגנה על הקיר: הרבצה מגנה על הקיר מפני רטיבות, קור וחום.
  • בידוד: הרבצה יכולה לשמש כחומר בידוד תרמי ואקוסטי.

סוגי הרבצה:

  • הרבצה צמנטית: זוהי הרבצה הנפוצה ביותר, והיא מורכבת ממלט, חול ומים. היא מתאימה לשימוש פנימי וחיצוני.
  • הרבצה גבסית: הרבצה זו מורכבת מגבס ומים. היא מתאימה לשימוש פנימי בלבד, ומתייבשת במהירות רבה יותר מהרבצה צמנטית.
  • הרבצה תרמית: הרבצה זו מכילה חומרים מיוחדים המפחיתים את מעבר החום דרך הקיר. היא מתאימה לשימוש פנימי וחיצוני.
 

הרבצה צמנטית

הרבצה צמנטית היא סוג של טיח יסוד המורכב ממלט, חול ומים. היא משמשת ליישור פני שטח קירות ותקרות לפני יישום טיח פנים או חוץ. הרבצה צמנטית משמשת גם להגנה על הקיר מפני רטיבות, קור וחום. הרבצה צמנטית היא הבחירה הנפוצה ביותר לטיח יסוד מכיוון שהיא חזקה, עמידה ומתייבשת במהירות. היא גם יחסית זולה וקל ליישום.

יתרונות בהשוואה לסוגים אחרים של טיח יסוד:

  • חוזק ועמידות: הרבצה צמנטית חזקה ועמידה, מה שהופך אותה לבחירה טובה לאזורים עם תנועת רגל רבה או חשופים לתנאי מזג אוויר קשים.
  • עמידות בפני מים: הרבצה צמנטית עמידה בפני מים, מה שהופך אותה לבחירה טובה לאזורים לחים או רטובים.
  • התייבשות מהירה: הרבצה צמנטית מתייבשת במהירות, מה שמאפשר לך להמשיך בפרויקט שלך במהירות רבה יותר.
  • עלות נמוכה: הרבצה צמנטית היא יחסית זולה בהשוואה לסוגים אחרים של טיח יסוד.

יישום הרבצה:

יישום הרבצה מתבצע על ידי טייח מקצועי. תחילה, מנקים את הקיר מכל לכלוך ואבק. לאחר מכן, מתיזים על הקיר שכבה דקה של מים. את הרבצה מערבבים עם מים עד לקבלת תערובת אחידה, ומורחים אותה על הקיר בעזרת כף טייחים. לאחר מכן, מיישרים את הרבצה בעזרת מגב.

זמן ייבוש:

זמן ייבוש הרבצה תלוי בסוג הרבצה ובתנאי מזג האוויר. בדרך כלל, הרבצה צמנטית מתייבשת תוך 24-48 שעות, והרבצה גבסית מתייבשת תוך 4-6 שעות.

טיפים:

  • חשוב לוודא שהקיר נקי ויבש לפני יישום הרבצה.
  • יש להשתמש בחומרים באיכות גבוהה ולבצע את העבודה בצורה מקצועית.
  • יש להקפיד על זמן ייבוש מספיק לפני יישום הטיח העליון.

תמ"א היא ראשי תיבות של "תוכנית מתאר ארצית". תוכניות אלה הן תוכניות תכנון כלל ארציות, המכסות את כל שטח מדינת ישראל, וקובעות הנחיות כלליות בנוגע לנושאים תכנוניים מרכזיים.

ישנן תוכניות מתאר רבות העוסקות בנושאים שונים, כגון:

  • תמ"א 1: קובעת הוראות בנוגע לתכנון ופיתוח חופי ישראל.
  • תמ"א 13: קובעת הוראות בנוגע לתכנון ופיתוח אזורי תעשייה.
  • תמ"א 35: קובעת הוראות בנוגע לתכנון ופיתוח שטחים חקלאיים.
  • תמ"א 38: תוכנית ידועה במיוחד, העוסקת בחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה.
  תוכניות מתאר ארצי נועדו להבטיח תכנון אחיד וראוי ברמה כלל ארצית, תוך התחשבות בצרכים ארוכי טווח ובהיבטים סביבתיים, חברתיים וכלכליים. הן קובעות מסגרת תכנונית כללית, ומהוות בסיס לתכנון מפורט יותר ברמה המקומית והמחוזית.

ארגז רוח, המכונה גם "פאתי גג" או "סוגר גג", הוא רכיב אדריכלי חשוב המותקן על גגות רעפים. תפקידיו העיקריים הם:

  • הגנה על הרעפים: ארגז הרוח מונע מרוחות חזקות לנתק או להזיז את רעפי הגג. הוא עושה זאת על ידי יצירת מחסום פיזי וחיזוק חיבור הרעפים למבנה.
  • אטימות: ארגז הרוח מונע חדירת מים, גשמים ופסולת אל תוך חלל הגג, ובכך תורם לשמירה על יובש ומונע נזקי רטיבות.
  • אסתטיקה: ארגז הרוח משלים את עיצוב גג הרעפים ומעניק לו מראה אסתטי נעים. הוא זמין במגוון צורות, חומרים וצבעים, המאפשרים התאמה אישית לסגנון הבית.

חומרים נפוצים:

  • עץ: חומר מסורתי וזול יחסית, אך דורש תחזוקה שוטפת.
  • אלומיניום: קל משקל, עמיד בפני פגעי מזג האוויר ואינו דורש תחזוקה.
  • PVC: קל משקל, עמיד בפני מים וזול יחסית.

ארגזי רוח – סוגים עיקריים:

  • ארגזי קופסא: צורה קלאסית ופשוטה, נפוצה בעיקר בבתים ישנים.
  • ארגזי רוח כפריים: בעלי עיצוב מעוגל וחלק, מעניקים מראה כפרי וחמים.
  • ארגזי רוח ספרדיים: בעלי עיצוב מחודד וקשתות, מעניקים מראה יוקרתי ומרשים.

התקנה:

התקנת ארגז רוח צריכה להתבצע על ידי איש מקצוע מוסמך. חשוב לוודא שהארגז מותאם לסוג הגג, צורת הבית ותנאי מזג האוויר באזור.

תחזוקה:

תחזוקת ארגז רוח תלויה בחומר ממנו הוא עשוי.

  • עץ: דורש צביעה או איטום באופן קבוע.
  • אלומיניום: אינו דורש תחזוקה מיוחדת, אך מומלץ לבצע ניקוי תקופתי.
  • PVC: אינו דורש תחזוקה מיוחדת, אך מומלץ לבדוק אותו באופן תקופתי לוודא שאין בו סדקים או פגמים.

דו"ח קרקע הוא מסמך הנדסי המכיל מידע מקיף על תכונות הקרקע באזור מסוים. הוא משמש אדריכלים, מהנדסים וקבלנים לתכנון וביצוע עבודות בנייה ופיתוח.

בדר"כ הדוח יופק ע"י יועץ הקרקע שהוסמך לכך.

מה כולל דו"ח קרקע?

  • תיאור גיאולוגי: תיאור של תצורת הקרקע, סוגי הסלעים והקרקעות באזור, היסטוריה גיאולוגית ועוד.
  • תכונות פיזיקליות: נתונים על גודל גרגירי הקרקע, צפיפות, נקבוביות, חדירות מים ועוד.
  • תכונות כימיות: נתונים על רמת החומציות, מליחות, תכולת חומרים אורגניים ועוד.
  • תכונות הנדסיות: נתונים על חוזק הקרקע, עמידות בשקיעה, נטייה להתנזלות ועוד.
  • המלצות: המלצות לביסוס המבנה, תכנון מערכות ניקוז, עבודות עפר ועוד.

מתי נדרש דו"ח קרקע?

  • לפני תכנון וביצוע כל עבודת בנייה, כגון: בניית בית, בניין, כביש, גשר ועוד.
  • לפני ביצוע עבודות פיתוח, כגון: חפירת תעלות, התקנת תשתיות ועוד.
  • במקרים של חשש ליציבות הקרקע, כגון: באזורים עם מדרונות תלולים, באזורים עם סיכון להצפות ועוד.

מי מכין דו"ח קרקע?

דו"ח קרקע מוּכּן על ידי יועץ קרקע מוסמך. יועץ קרקע הוא מהנדס בעל ידע וניסיון בתחום הגיאולוגיה וההנדסה הגיאוטכנית.

תהליך הכנת דו"ח קרקע

  • איסוף נתונים: יועץ הקרקע יאסוף נתונים קיימים על האזור, כגון: מפות גיאולוגיות, נתוני קידוחים קודמים ועוד.
  • ביצוע עבודות שטח: יועץ הקרקע יבצע עבודות שטח, כגון: חפירת בורות ניסיון, ביצוע קידוחים, בדיקות מעבדה ועוד.
  • ניתוח נתונים: יועץ הקרקע ינתח את הנתונים שנאספו ויכין דו"ח הכולל את ממצאי הבדיקה והמלצות מקצועיות.

חשיבות דו"ח קרקע

דו"ח קרקע מקצועי תורם רבות לתכנון וביצוע עבודות בנייה ופיתוח בטוחות ויעילות. הוא מסייע למנוע תאונות, נזקים ועיכובים במהלך הפרויקט.

אימפרגנציה היא תהליך של הספגת חומר נוזלי אל תוך חומר מוצק, כמו בטון, עץ או אבן. מטרת התהליך היא להקנות לחומר המוצק תכונות חדשות, כגון:

  • עמידות בפני מים ולחות: חומר האיטום חודר לתוך נקבוביות החומר המוצק ומונע חדירת מים.
  • חוזק: חומר האיטום יכול לחזק את החומר המוצק ולמנוע שחיקה.
  • הגנה מפני מזיקים: חומר האיטום יכול להכיל חומרים רעילים המונעים התפתחות של פטריות, עובש וחרקים.
  • מראה: חומר האיטום יכול לשנות את צבע החומר המוצק או להעניק לו גימור מבריק.

שימושים נפוצים באימפרגנציה:

  • איטום קירות חיצוניים: מונע חדירת מים ולחות אל תוך המבנה, ובכך מונע נזקי רטיבות, עובש וקילוף צבע.
  • איטום רצפות: מונע חדירת מים וכתמים, ומקל על ניקיון הרצפה.
  • הגנה על עץ: מונע ריקבון, עובש ומזיקים, ומשפר את עמידות העץ לאורך זמן.
  • איטום אבן: מונע ספיגת מים וכתמים, ומשמר את המראה הטבעי של האבן.
  • שיקום וחיזוק תשתיות בטון: חומר האיטום חודר לתוך סדקים וחריצים בבטון ומחזק אותו.

סוגי חומרי אימפרגנציה:

קיימים סוגים רבים של חומרי אימפרגנציה, ביניהם:

  • על בסיס סילוקסן: חומר שקוף וחסר ריח, עמיד בפני UV ומתאים לשימוש פנימי וחיצוני.
  • על בסיס אקרילי: חומר זול יחסית, קל לשימוש ומתאים לשימוש פנימי וחיצוני.
  • על בסיס פוליאוריטן: חומר עמיד מאוד, בעל כושר הידבקות גבוה ומתאים לשימוש פנימי וחיצוני.
  • על בסיס שעווה: חומר טבעי, ידידותי לסביבה ומתאים לשימוש על עץ.

בחירת חומר אימפרגנציה:

חשוב לבחור חומר אימפרגנציה המתאים לשימוש הרצוי ולסוג החומר המוצק שאותו רוצים לאטום. יש לקחת בחשבון גורמים כגון:

  • תנאי מזג האוויר: חומר האיטום צריך להיות עמיד בתנאי מזג האוויר השוררים באזור.
  • סוג החומר המוצק: חומר האיטום צריך להיות מתאים לסוג החומר המוצק שאותו רוצים לאטום.
  • המראה הרצוי: ישנם חומרי אימפרגנציה שקופים וישנם חומרי אימפרגנציה צבעוניים.
  • ** התקציב:** מחירי חומרי האימפרגנציה משתנים בהתאם לסוג החומר ולמותג.

יישום אימפרגנציה:

ניתן ליישם אימפרגנציה בעצמך או באמצעות איש מקצוע. יישום עצמי של אימפרגנציה אינו מסובך, אך חשוב לוודא שהחומר מיושם בצורה אחידה ועל פי הוראות היצרן.

טיפים ליישום אימפרגנציה:

  • ודא שהמשטח נקי ויבש לפני יישום חומר האיטום.
  • ערבב היטב את חומר האיטום לפני השימוש.
  • החל את חומר האיטום בשכבות דקות ואחידות.
  • תן לכל שכבה להתייבש לפני יישום השכבה הבאה.
  • עיין תמיד בהוראות היצרן לפני יישום חומר האיטום.

סיכום

אימפרגנציה היא דרך יעילה להגן על חומרים רבים מפני נזקי מים, לחות, מזיקים ושחיקה. עם זאת, חשוב לשקול את היתרונות והחסרונות של אימפרגנציה לפני קבלת החלטה האם ליישם אותה.

תב"ע פירוש

תוכנית בניין עיר, היא מסמך בעל תוקף חוקי שנועד להסדיר את השימוש בקרקע בשטח נתון כלשהו. תב"ע מגדירה את ייעוד הקרקע, את זכויות הבניה שניתן לממש בה, ואת הוראות הבניה שיש לפעול לפיהן.

תב"ע מורכבת משני חלקים עיקריים:

  • תשריט: התשריט הוא הביטוי הגרפי של תב"ע, והוא מציג את ייעוד הקרקע, את קוי הבניין, את גבולות התכנית, ואת סמלים ונתונים נוספים.
  • תקנון: התקנון הוא התיאור המילולי של תב"ע, והוא מפרט את מטרות התכנית, את הוראותיה, וכן את הזכויות והחובות של בעלי הקרקע בשטח התכנית.

התכנית נערכת על ידי ועדות תכנון מקומיות או מחוזיות, והיא מחייבת את כל בעלי הקרקע בשטח התכנית.

החשיבות של תב"ע היא בכך שהיא מסדירה את השימוש בקרקע באופן שוויוני ויעיל. תב"ע מאפשרת לרשויות המקומיות לתכנן את עתיד היישוב או העיר, ולדאוג לכך שהקרקע תהיה בשימוש היעיל ביותר עבור תושבי המקום.

תב"ע היא כלי חשוב גם עבור משקיעים בנדל"ן. התוכנית בנין עיר יכולה להשפיע על ערך הקרקע, על אפשרויות הבניה בה, ועל פוטנציאל ההשבחה שלה.

סוגי תב"ע

ישנם סוגים שונים של תב"ע, בהתאם לשטח הנכלל בהן ולמטרות שהן מגדירות. העיקריים שבהם הם:

  • תוכנית מתאר כוללנית (תמ"א 35) – תוכנית זו קובעת את השימושים העיקריים בשטח נתון. את היקפי הבנייה המותרים ואת אופן הבנייה. תוכנית זו מחייבת את כל התוכניות האחרות החלות בשטח.
  • מתאר מפורטת (תב"ע מפורטת) – תוכנית זו מסדירה את השימוש בקרקע ברמת פירוט גבוהה יותר מתוכנית מתאר כוללנית. היא קובעת את המגרשים, את השימושים המותרים בכל מגרש ואת אופן הבנייה בו.
  • רשמית – תוכנית זו אושרה על ידי ועדת תכנון מקומית או מחוזית.
  • תוכנית לא רשמית – תוכנית זו לא אושרה על ידי ועדת תכנון, אך היא מחייבת את הרשויות המקומיות בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה.
 

חשיבותה של תב"ע

תב"ע היא מסמך חשוב המשפיע על חיינו במגוון היבטים. היא קובעת את השימושים האפשריים בקרקע, את היקפי הבנייה המותרים ואת אופן הבנייה. לכן, חשוב להכיר את התב"ע החלה בשטח שבו אנו מתגוררים או עובדים.  

איך ניתן למצוא מידע על תב"ע?

ניתן למצוא מידע על תב"ע באתרים הבאים:

  • אתר מינהל התכנון
  • אתר רשות מקרקעי ישראל
  • אתר רשויות מקומיות

כמו כן, ניתן לפנות למחלקת התכנון של הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח שבו אנו מעוניינים לקבל מידע.

דוגמאות לשימושים של תב"ע

להלן מספר דוגמאות לשימושים של תב"ע:

✤ קביעת שימושים: תב"ע יכולה לקבוע את השימושים המותרים בשטח נתון, כגון מגורים, מסחר, תעשייה או ציבור. ✤ קביעת היקפי בנייה: תב"ע יכולה לקבוע את היקפי הבנייה המותרים בשטח נתון, כגון מספר יחידות דיור, שטח עיקרי, שטח שירותים וכו'. ✤ קביעת אופן הבנייה: תב"ע יכולה לקבוע את אופן הבנייה בשטח נתון, כגון גובה הבניינים, צפיפות הבנייה, חזיתות הבניינים וכו'.  

השפעת תב"ע על מחירי הנדל"ן

תב"ע יכולה להשפיע על מחירי הנדל"ן בשטח שבו היא חלה. תוכנית המאפשרת בנייה של מגדלי מגורים גבוהים בשטח נתון, למשל, יכולה להוביל לעליית מחירי הדירות באותו שטח.

לכן, חשוב להכיר את התב"ע החלה בשטח שבו אנו מתכוונים לרכוש דירה או נכס אחר.

דילוג לתוכן