היתר בניה

עץ OSB (ראשי תיבות באנגלית של Oriented Strand Board)

הוא סוג של עץ מעובד הדומה ללוח שבבית (סיבית).

נוצר על ידי הוספת דבקים ולאחר מכן דחיסה של שכבות של גדילי עץ (פתיתים) תוך שיכוב באוריינטציה מכוונת.

מאפיינים עיקריים של עץ OSB:

• חזק ועמיד: עשוי משכבות של גדילי עץ המונחות בכיוונים שונים,. מה שמעניק לו חוזק ועמידות גבוהים יותר מאשר לוחות עץ אחרים, כמו סיבית.
• עמיד בפני רטיבות: עמיד בפני רטיבות ופטריות. מה שהופך אותו לבחירה טובה לשימוש באזורים לחים.
• קל לעבודה:  קל לחיתוך, ניסור וקידוח. מה שהופך אותו לחומר נוח לעבודה איתו עבור פרויקטים של בנייה ושיפוץ.
• זול יחסית: זול יותר מעץ מלא. מה שהופך אותו לאפשרות משתלמת עבור פרויקטים רבים.
• מגוון שימושים: משמש במגוון רחב של יישומים, כולל בניית קירות, רצפות, גגות, ריהוט ועוד.

בואו נדבר עם על החסרונות:

• מראה תעשייתי: בעל מראה תעשייתי יותר מעץ מלא, וייתכן שלא יתאים לכל סגנונות העיצוב.
• פחות ידידותי לסביבה: ייצור עץ OSB כרוך בשימוש בדבקים ובחומרים כימיים אחרים, מה שהופך אותו לפחות ידידותי לסביבה מעץ מלא.
• פחות עמיד לתיקון: פחות עמיד לתיקון מעץ מלא, וייתכן שיהיה צורך להחליף אותו אם הוא ניזוק.

לסיכום.

עץ OSB הוא חומר בנייה רב-תכליתי ועמיד במחיר סביר, אך חשוב לשקול את היתרונות והחסרונות שלו לפני השימוש בו.

דמי היתר הם תשלום שגובה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) עבור מימוש זכויות נוספות או שונות בקרקע, שעבורן לא שולמה לרשות תמורה.

במילים אחרות:

• רמ"י משכירה קרקעות לזמן מוגדר (לרוב 49 שנים) תמורת דמי חכירה שנתיים.
• חוזה החכירה מגדיר את זכויות הבנייה והשימוש המותרים בקרקע.
• אם בעל החכירה רוצה לבצע שינוי שדורש זכויות נוספות (לדוגמה, תוספת בנייה, שינוי יעוד, פיצול מגרש), עליו לשלם לרמ"י דמי היתר.

מקרים נפוצים בהם נדרשים דמי היתר:

• תוספת שטח בנייה: בניית יחידת דיור נוספת, הרחבת בית קיים, בניית ממ"ד, בניית מרפסת.
• שינוי יעוד: הפיכת שטח חקלאי למגורים, הפיכת שטח מסחרי למגורים.
• פיצול מגרש: חלוקת מגרש אחד לשני מגרשים נפרדים.
• הקמת מבנה חדש: בניית בית חדש, בניית מחסן, בניית בריכה.

חישוב דמי היתר:

• דמי ההיתר מחושבים לפי הפרש השווי בין ערך הקרקע לפני השינוי (לפי זכויות הבנייה והשימוש המוגדרות בחוזה החכירה) לערכה לאחר השינוי.
• שיעור התשלום נקבע בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל, והוא נע בין 31% ל-50% מההפרש.
• ניתן להגיש השגה שמאית או משפטית על גובה דמי ההיתר.

מהי פרצלציה?

פרצלציה היא תהליך חלוקת נכס מקרקעין למספר חלקות קטנות יותר. פרצלציה יכולה להתבצע מסיבות שונות, כגון:

• מכירת חלקות קטנות יותר: יזמים עשויים לחלק נכס גדול למספר חלקות קטנות יותר כדי למכור אותן במחירים נגישים יותר לרוכשים פוטנציאליים.
• פיתוח: ייתכן שיהיה צורך לחלק נכס למספר חלקות קטנות יותר לצורך פיתוח, כגון בניית מספר בתים או בניינים.
• ירושה: ייתכן שיהיה צורך לחלק נכס למספר חלקות קטנות יותר בין יורשים.

תהליך הפרצלציה

תהליך הפרצלציה מורכב ממספר שלבים:

הליך אישור תכנית פרצלציה:

• הגשת תוכנית פרצלציה לרשויות המקומיות.
• בדיקת התוכנית על ידי הרשויות המקומיות.
• קיום דיון פומבי בתוכנית.
• אישור התוכנית על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.
• ערעור על החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה (אפשרי).

היבטים משפטיים

חשוב לציין כי תהליך הפרצלציה כפוף לחוקים ותקנות רבים. יש להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום המקרקעין לפני ביצוע תהליך הפרצלציה.

היבטים כלכליים

תהליך הפרצלציה יכול להיות כרוך בעלויות גבוהות, כגון:

• עלויות תכנון: יש לשלם לאדריכל או מהנדס עבור הכנת תוכנית הפרצלציה.
• עלויות מדידה: יש לשלם למודד מוסמך עבור מדידת הנכס.
• עלויות רישום: יש לשלם אגרות רישום לטאבו.

יתרונות וחסרונות של פרצלציה

יתרונות:

• מכירת נכסים במחירים נגישים יותר: ניתן למכור חלקות קטנות יותר במחירים נגישים יותר לרוכשים פוטנציאליים.
• פיתוח: ניתן לפתח נכס בצורה יעילה יותר לאחר חלוקתו לחלקות קטנות יותר.
• ירושה: ניתן לחלק נכס בין יורשים בצורה הוגנת יותר לאחר חלוקתו לחלקות קטנות יותר.

חסרונות:

• עלויות גבוהות: תהליך הפרצלציה יכול להיות כרוך בעלויות גבוהות.
• מורכבות: תהליך הפרצלציה יכול להיות מורכב ודורש ידע מקצועי.
• פגיעה בערך הנכס: ייתכן שחלוקת נכס למספר חלקות קטנות יותר תפגע בערך הנכס הכולל.

לסיכום

פרצלציה היא תהליך מורכב ורב-שלבי הכרוך בהיבטים משפטיים וכלכליים רבים. חשוב לשקול היטב את כל היתרונות והחסרונות לפני ביצוע תהליך הפרצלציה.

תכסית היא מושג בתחום התכנון והבנייה המתייחס לשטח הקרקע המכוסה על ידי מבנה. בדרך כלל, התכסית מחושבת במדידה כאחוז משטח המגרש הכולל. לדוגמה, תכסית של 40% פירושה שהמבנה מכסה 40% משטח המגרש, בעוד ש-60% מהשטח נותרים פתוחים.

חישוב התכסית נעשה על ידי הקרנת שטח הבניין על מגרש שטוח. חשוב לציין שחישוב זה אינו לוקח בחשבון את גובה המבנה או את מספר הקומות בו.

מטרות הגבלת התכסית:

• ניצול יעיל של קרקע: הגבלת התכסית מבטיחה שלא כל שטח המגרש יכוסה בבנייה, ונותרת קרקע פנויה לשימושים אחרים, כגון שטחי ציבור, גינון, חניה ועוד.
• שמירה על איכות הסביבה: שטחים פתוחים תורמים לאוורור, חדירת אור טבעי, ניקוז מי גשמים ועוד, וכך תורמים לשמירה על איכות הסביבה.
• עיצוב אדריכלי נעים: הגבלת התכסית מאפשרת תכנון מבנים בצורות מגוונות יותר ומאפשרת יצירת מרחב ציבורי נעים יותר.

חישוב התכסית:

חישוב התכסית נעשה על ידי הנוסחה הבאה:

תכסית (%) = (שטח הבניין / שטח המגרש) * 100

לדוגמה, עבור מבנה בשטח 200 מ"ר במגרש בשטח 500 מ"ר, התכסית תחושב כך:

תכסית (%) = (200 מ"ר / 500 מ"ר) * 100 = 40%

הבדלים בין תכסית לזכויות בנייה:

חשוב להבדיל בין תכסית לבין זכויות בנייה. זכויות בנייה מתייחסות לשטח הבניין המותר לבנייה במגרש, תוך התחשבות במספר קומות, גובה ועוד. לעומת זאת, התכסית מתייחסת רק לשטח הקרקע המכוסה על ידי המבנה, ללא קשר לגובהו.

לסיכום:

תכסית היא מושג חשוב בתחום התכנון והבנייה, והיא משפיעה על אופן ניצול הקרקע, עיצוב המבנים ואיכות הסביבה. הבנת מושג התכסית חשובה לכל מי שמעוניין לתכנן או לבנות מבנה.

הגדרה: בנייה נמוכה מתייחסת למבנים למגורים בעלי מספר קומות נמוך, בדרך כלל עד שתיים. הגדרה זו עשויה להשתנות במקצת בין תוכניות מתאר מקומיות וגורמים רגולטוריים שונים.

סוגי בנייה נמוכה:

• בנייה צמודת קרקע: בתים בודדים, וילות, קוטג'ים, בתים דו-משפחתיים או ארבע-משפחתיים.
• בנייה רוויה נמוכה: בניינים רבי קומות (עד 4 קומות) עם מספר קטן יחסית של יחידות דיור (עד 4 דירות לדונם).

יתרונות:

• איכות חיים: שטח פרטי, גינה, תחושת מרחב ופרטיות.
• קהילה: קהילה מגובשת יותר, קשרים חברתיים חזקים יותר.
• צפיפות נמוכה: פחות עומס על תשתיות, פחות פקקים, פחות זיהום אוויר.
• נוף פתוח: שמירה על אופי כפרי, נוף פתוח ומרחבים ירוקים.

חסרונות:

• עלות: מחירי קרקע גבוהים יותר, עלויות בנייה גבוהות יותר.
• צריכת קרקע: שימוש נרחב יותר בשטח קרקע, פחות יעילות.
• תחבורה: תלות רבה יותר ברכב פרטי, פחות אפשרויות תחבורה ציבורית.
• שירותים: פחות שירותים ציבוריים זמינים, מרחק גדול יותר ממרכזי קניות, בתי ספר וכו'.

מגמות עכשוויות:

• התחדשות עירונית: עיבוי עירוני תוך שימור אופי צמוד קרקע.
• בנייה ירוקה: בנייה נמוכה יעילה יותר מבחינה אנרגטית.
• טכנולוגיות חדשות: שימוש בטכנולוגיות חדשניות לבנייה מהירה וירוקה יותר.

תב"ע פירוש

תוכנית בניין עיר, היא מסמך בעל תוקף חוקי שנועד להסדיר את השימוש בקרקע בשטח נתון כלשהו. תב"ע מגדירה את ייעוד הקרקע, את זכויות הבניה שניתן לממש בה, ואת הוראות הבניה שיש לפעול לפיהן.

תב"ע מורכבת משני חלקים עיקריים:

• תשריט: התשריט הוא הביטוי הגרפי של תב"ע, והוא מציג את ייעוד הקרקע, את קוי הבניין, את גבולות התכנית, ואת סמלים ונתונים נוספים.
• תקנון: התקנון הוא התיאור המילולי של תב"ע, והוא מפרט את מטרות התכנית, את הוראותיה, וכן את הזכויות והחובות של בעלי הקרקע בשטח התכנית.

התכנית נערכת על ידי ועדות תכנון מקומיות או מחוזיות, והיא מחייבת את כל בעלי הקרקע בשטח התכנית.

החשיבות של תב"ע היא בכך שהיא מסדירה את השימוש בקרקע באופן שוויוני ויעיל. תב"ע מאפשרת לרשויות המקומיות לתכנן את עתיד היישוב או העיר, ולדאוג לכך שהקרקע תהיה בשימוש היעיל ביותר עבור תושבי המקום.

תב"ע היא כלי חשוב גם עבור משקיעים בנדל"ן. התוכנית בנין עיר יכולה להשפיע על ערך הקרקע, על אפשרויות הבניה בה, ועל פוטנציאל ההשבחה שלה.

סוגי תב"ע

ישנם סוגים שונים של תב"ע, בהתאם לשטח הנכלל בהן ולמטרות שהן מגדירות. העיקריים שבהם הם:

• תוכנית מתאר כוללנית (תמ"א 35) – תוכנית זו קובעת את השימושים העיקריים בשטח נתון. את היקפי הבנייה המותרים ואת אופן הבנייה. תוכנית זו מחייבת את כל התוכניות האחרות החלות בשטח.
• מתאר מפורטת (תב"ע מפורטת) – תוכנית זו מסדירה את השימוש בקרקע ברמת פירוט גבוהה יותר מתוכנית מתאר כוללנית. היא קובעת את המגרשים, את השימושים המותרים בכל מגרש ואת אופן הבנייה בו.
• רשמית – תוכנית זו אושרה על ידי ועדת תכנון מקומית או מחוזית.
• תוכנית לא רשמית – תוכנית זו לא אושרה על ידי ועדת תכנון, אך היא מחייבת את הרשויות המקומיות בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה.

חשיבותה של תב"ע

איך ניתן למצוא מידע על תב"ע?

ניתן למצוא מידע על תב"ע באתרים הבאים:

• אתר מינהל התכנון
• אתר רשות מקרקעי ישראל
• אתר רשויות מקומיות

כמו כן, ניתן לפנות למחלקת התכנון של הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח שבו אנו מעוניינים לקבל מידע.

דוגמאות לשימושים של תב"ע

להלן מספר דוגמאות לשימושים של תב"ע:

השפעת תב"ע על מחירי הנדל"ן

תב"ע יכולה להשפיע על מחירי הנדל"ן בשטח שבו היא חלה. תוכנית המאפשרת בנייה של מגדלי מגורים גבוהים בשטח נתון, למשל, יכולה להוביל לעליית מחירי הדירות באותו שטח.

לכן, חשוב להכיר את התב"ע החלה בשטח שבו אנו מתכוונים לרכוש דירה או נכס אחר.

 שרטוט דו-ממדי המתאר את צורת המבנה, את חלוקתו הפנימית ואת היבטים נוספים של המבנה, כגון מיקום הדלתות והחלונות, גובה התקרות, גודל החללים ועוד.

שרטוטים אלה משמשים למגוון מטרות, כגון:

• הגשת בקשה להיתר בנייה לרשויות
• תיאום בין גורמי התכנון והביצוע
• תכנון ועיצוב המבנה
• ביצוע המבנה בפועל

 נערכות על ידי אדריכלים, והן כוללות מגוון רחב של פרטים, כגון:

• קנה מידה: מידה המציינת את היחס בין מידות המבנה על התוכנית לבין מידות המבנה במציאות.
• סימנים גרפיים: סימנים המשמשים לייצוג אלמנטים שונים במבנה, כגון קירות, עמודים, דלתות וחלונות.
• טקסט: טקסט המספק מידע נוסף על המבנה, כגון גודל החללים, גובה התקרות וכיווני הזרימה של התנועה במבנה.

ארגז רוח, המכונה גם "פאתי גג" או "סוגר גג", הוא רכיב אדריכלי חשוב המותקן על גגות רעפים. תפקידיו העיקריים הם:

• הגנה על הרעפים: ארגז הרוח מונע מרוחות חזקות לנתק או להזיז את רעפי הגג. הוא עושה זאת על ידי יצירת מחסום פיזי וחיזוק חיבור הרעפים למבנה.
• אטימות: ארגז הרוח מונע חדירת מים, גשמים ופסולת אל תוך חלל הגג, ובכך תורם לשמירה על יובש ומונע נזקי רטיבות.
• אסתטיקה: ארגז הרוח משלים את עיצוב גג הרעפים ומעניק לו מראה אסתטי נעים. הוא זמין במגוון צורות, חומרים וצבעים, המאפשרים התאמה אישית לסגנון הבית.

חומרים נפוצים:

• עץ: חומר מסורתי וזול יחסית, אך דורש תחזוקה שוטפת.
• אלומיניום: קל משקל, עמיד בפני פגעי מזג האוויר ואינו דורש תחזוקה.
• PVC: קל משקל, עמיד בפני מים וזול יחסית.

ארגזי רוח – סוגים עיקריים:

• ארגזי קופסא: צורה קלאסית ופשוטה, נפוצה בעיקר בבתים ישנים.
• ארגזי רוח כפריים: בעלי עיצוב מעוגל וחלק, מעניקים מראה כפרי וחמים.
• ארגזי רוח ספרדיים: בעלי עיצוב מחודד וקשתות, מעניקים מראה יוקרתי ומרשים.

התקנה:

התקנת ארגז רוח צריכה להתבצע על ידי איש מקצוע מוסמך. חשוב לוודא שהארגז מותאם לסוג הגג, צורת הבית ותנאי מזג האוויר באזור.

תחזוקה:

תחזוקת ארגז רוח תלויה בחומר ממנו הוא עשוי.

• עץ: דורש צביעה או איטום באופן קבוע.
• אלומיניום: אינו דורש תחזוקה מיוחדת, אך מומלץ לבצע ניקוי תקופתי.
• PVC: אינו דורש תחזוקה מיוחדת, אך מומלץ לבדוק אותו באופן תקופתי לוודא שאין בו סדקים או פגמים.