דמי היוון

כלונסאות פירוש

כלונס כיסוד בניין הוא אלמנט בצורת עמוד המוחדר לתוך האדמה בחלקו התחתון ומחובר ליתר יסודות המבנה בחלקו העליון. הוא משמש לקיבוע מבנה לקרקע או לתמיכה בעומסים שונים הקשורים לקרקע.

השימוש בכלונסאות נפוץ בעיקר באדמה רכה כמו חול או בוץ, שם יסודות רגילים עלולים לגרום למבנה לשקוע. כלונסאות יכולות להיות עשויות מעץ, פלדה, בטון מזוין או בטון דרוך.

ישנם מספר סוגים של כלונסאות, הנבדלים בדרך שבה הם מוחדרים לקרקע.

סוגים עיקריים של כלונסאות:

• כלונסאות קצה: כלונסאות אלו מחוברים לשכבת קרקע יציבה, כגון סלע או חול צפוף.
• כלונסאות חיכוך: כלונסאות אלו נסמכים על חיכוך בין הכלונס לאדמה.
• כלונסאות טרומיים: כלונסאות אלו מיוצרים מראש במפעל, ונחתכים לאורך הנדרש. הם מוכנסים לקרקע באמצעות מחפר או ציוד מכני אחר.
• כלונסאות יציקה באתר: כלונסאות אלו נוצקים במקום, לאחר שהבור נחפר. הם עשויים בדרך כלל מבטון מזוין.
• כלונסאות פלדה: כלונסאות אלו עשויות מפלדה, והן מוכנסות לקרקע באמצעות דחפור או ציוד מכני אחר.

הבחירה בסוג הכלונס המתאים תלויה במספר גורמים, כולל סוג הקרקע, עומסי המבנה הצפויים ותנאי השטח.

היתרון העיקרי של שימוש בכלונסאות הוא שהם מאפשרים לבנות מבנים גם על קרקע רכה. בנוסף, הם יכולים לעזור למנוע מפני שקיעת מבנים ופגיעה ביציבותם.

כלונסאות משמשים במגוון רחב של שימושים, כגון:

• בניית מבנים על קרקע חולית או בוצית
• בניית מבנים על קרקע שיש בה מי תהום
• תמיכה בקירות תמך
• בניית מבנים בקרבת חוף הים

השימוש בכלונסאות הוא חשוב במיוחד בבניית מבנים בעלי עומסים גדולים, כגון בניינים גבוהים או מבנים תעשייתיים.

תוכנית בנייה, הנקראת גם פרוגרמה, היא מסמך מפורט המתאר את כל הדרישות וההנחיות לפרויקט בנייה. היא משמשת כמדריך לכל הצוותים המעורבים בפרויקט, החל מהאדריכלים והקבלנים ועד לבעלי המקצוע והדיירים.

תוכנית בנייה טובה תבטיח שהפרויקט יתנהל בצורה חלקה ויעילה, תוך עמידה בלוחות זמנים, בתקציב ובתקנות.

מידע כללי פרוגרמה

תוכנית בנייה כוללת בדרך כלל את הפרטים הבאים:

• תיאור הפרויקט: כולל מידע על סוג המבנה, ייעודו, גודלו ומיקומו.
• דרישות תכנוניות: כולל הנחיות לגבי עיצוב המבנה, חומרי הבנייה, גובהו, מספר הקומות, שטח הבנייה ועוד.
• דרישות פונקציונליות: כולל הנחיות לגבי חלוקת החללים, מיקום המתקנים, התשתיות והריהוט.
• תקנות: כולל הנחיות לגבי עמידה בתקנות הבנייה, התקנים והחוקים הרלוונטיים.
• לוחות זמנים: כולל תאריכים יעד לכל שלב בפרויקט.
• תקציב: כולל פירוט עלויות הבנייה הצפויות.
• צוות הפרויקט: כולל רשימת אנשי הקשר לכל צוות, תפקידם ופרטי התקשרות.

סוגים של תכניות בנייה

קיימים סוגים שונים של תכניות בנייה, בהתאם לגודל ומורכבות הפרויקט:

• בסיסית: תכנית קצרה ופשוטה המתארת את הדרישות העיקריות של הפרויקט.
• מפורטת: תכנית מקיפה ופרטנית המתארת את כל הדרישות וההנחיות לפרויקט.
• עבודה: תכנית מפורטת המתארת את כל השלבים הנדרשים לביצוע הפרויקט, כולל לוחות זמנים, משאבים ותקציב.

חשיבות תוכנית בנייה

תכנית בנייה טובה חשובה מאוד להצלחת פרויקט בנייה. היא תורמת ל:

• יעילות: תכנון מוקפד מראש מאפשר ביצוע יעיל יותר של הפרויקט וחיסכון גם בזמן וגם בכסף.
• איכות: מפורטת מבטיחה שהפרויקט יבוצע בהתאם לדרישות ולסטנדרטים הגבוהים ביותר.
• תקשורת: ברורה ומובנת לכל הצוותים המעורבים בפרויקט מונעת אי הבנות וחוסכת בזמן ובכסף.
• בקרה: תוכנית בנייה מאפשרת מעקב אחר התקדמות הפרויקט וזיהוי בעיות בזמן אמת.

כתיבת תוכנית בנייה

כתיבת תכנית בנייה היא עבודה מורכבת הדורשת ידע וניסיון בתחום הבנייה.

כל שכן יש גם צורך להיעזר במתכננים כגון אדריכל או מהנדס בנייה מנוסים לצורך כתיבת תוכנית מקצועית ומתאימה.

טיפים לכתיבת תוכנית בנייה

• הגדירו את הדרישות שלכם בצורה ברורה ומפורטת.
• התייעצו עם אנשי מקצוע בתחום הבנייה.
• השתמשו בתוכנות ייעודיות לתכנון בנייה.
• לתווך הזמן יש לעדכן את תוכנית הבנייה באופן שוטף בהתאם להתקדמות הפרויקט.

יסודות רדודים הם יסודות הממוקמים בעומק רדוד, בדרך כלל פחות מ-2 מטרים. הם משמשים לביסוס מבנים קטנים ובינוניים, בעלי עומסים נמוכים עד בינוניים, הנבנים על קרקע יציבה.

סוגי יסודות רדודים:

יסוד עובר:

יסוד רציף הנמצא מתחת לקירות הבניין. הוא מעביר את העומסים מהקירות אל הקרקע ומתאים למבנים קטנים וקלים יחסית. יתרונותיו: פשוט וקל יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.  

יסוד בודד:

יסוד בצורת קובייה או פירמידה הנמצא מתחת לעמודים של המבנה. הוא מעביר את העומסים מהעמודים אל הקרקע ומתאים למבנים בעלי עמודים, כמו בתים פרטיים, מבני תעשייה ועוד. יתרונותיו: מתאים למבנים כבדים, מאפשר גמישות בתכנון המבנה. חסרונותיו: יקר יותר מיסוד עובר, דורש תכנון מדויק.  

דוברה:

יסוד רדוד ורחב המכסה את כל שטח המבנה. הוא מתאים למבנים כבדים באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: מתאים למבנים כבדים באזורים עם קרקע חלשה, מפחית את הסיכון להתיישבות לא אחידה. חסרונותיו: יקר מאוד להקמה, דורש תכנון מיוחד.  

יסוד רצועה:

יסוד רציף וצר יותר מיסוד עובר, משמש בעיקר לביסוס קירות נושאים. יתרונותיו: קל יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.

יסוד משולב:

שילוב של יסוד עובר ויסוד בודד. משמש לביסוס מבנים בעלי קירות נושאים ועמודים. יתרונותיו: מתאים למגוון סוגי מבנים, מאפשר גמישות בתכנון המבנה. חסרונותיו: יקר יותר מיסוד עובר, דורש תכנון מדויק.

יסוד פלטה:

יסוד רדוד דמוי דוברה, אך קטן יותר. מתאים למבנים קלים יחסית באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: פשוט יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.

יסוד רשת:

יסוד רדוד המורכב מרשת של קורות בטון. מתאים למבנים קלים יחסית באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: קל יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.

יסוד כלונסאות:

יסוד רדוד המורכב מכלונסאות פלדה או בטון המוחדרים לאדמה. מתאים למבנים כבדים באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: מתאים למבנים כבדים, מפחית את הסיכון להתיישבות לא אחידה. חסרונותיו: יקר יחסית להקמה, דורש תכנון מיוחד.

 

בחירת סוג היסוד:

בחירת סוג היסוד המתאים תלויה במספר גורמים, ביניהם: סוג המבנה, משקל המבנה, סוג הקרקע, תנאי השטח ותקציב. חשוב להתייעץ עם מהנדס בניין מוסמך לפני בחירת סוג היסוד.

בחירת יסודות רדודים מתאימה צריכה להתבסס על בדיקת הקרקע באתר הבניה. בדיקת הקרקע תאפשר להעריך את יציבות הקרקע ויכולתה לשאת את העומסים של המבנה.  

תכנית העמדה היא שרטוט אדריכלי המתאר את מיקום המבנה ביחס לגבולות המגרש, וכן את מיקום רכיבים אחרים באתר, כגון:

• גדרות
• שבילים
• מרפסות
• חניות
• בריכות שחייה
• עצים
• צמחייה

התוכנית כוללת

• מידות: מיקום המבנה ורכיבים אחרים ביחס לגבולות המגרש ולפינות המבנה.
• זוויות: כיוון המבנה ביחס לצפון.
• גבהים: גובה המבנה ביחס למפלס הקרקע.
• סימון: סימון מיוחד עבור רכיבים שונים, כגון קווי ביוב, צנרת מים, ותשתיות חשמל.

שימושים

תכנית העמדה משמשת אדריכלים, קבלנים, מודדים ובעלי מקצוע אחרים בתהליך הבנייה. היא חשובה ל:

• תכנון: התוכנית מאפשרת לתכנן את מיקום המבנה ורכיבים אחרים באתר באופן יעיל ופונקציונלי.
• אישור: תכנית העמדה נדרשת לצורך קבלת היתר בנייה מהרשויות המקומיות.
• ביצוע: התוכנית משמשת קבלנים ומודדים במהלך תהליך הבנייה כדי להבטיח שהמבנה ורכיבים אחרים ימוקמו במיקום הנכון.

הערה: תכנית העמדה היא חלק מתכניות אדריכליות מקיפות יותר, הכוללות גם תכניות קומות, תכניות חתכים, ופרטים אדריכליים.

קווי בניין (בניה) הם קווים דמיוניים המגדירים את הגבולות המותרים לבנייה בתחום המגרש. הם נקבעים במסגרת תכנית בניין עיר (תב"ע) ומתייחסים למרחק המינימלי המותר בין המבנה לבין גבולות המגרש.

מטרות קווי בניין

• מניעת צפיפות יתר: קווי בניין מבטיחים מרווח מינימלי בין מבנים, מה שתורם לתחושת מרחב ואוורור.
• הבטחת תאורה ואוורור: מרווח זה מאפשר חדירת אור טבעי ואוויר צח לכל הדירות בבניין.
• שמירה על חזות אחידה: קווי בניין תורמים להגדרת אופי השכונה ומבטיחים חזות אחידה ורציפה לאורך הרחוב.
• בטיחות: קווי בניין מאפשרים גישה נוחה לכבאיות ולרכבי חירום במקרה חירום.

 

סוגים של קווי בניין

• קו בניין קדמי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין הדרך הסמוכה.
• קו בניין אחורי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין גבול המגרש האחורי.
• קו בניין צדדי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין גבולות המגרש הצדדיים.

 

הקלות בקווי בניין:

במקרים מסוימים ניתן לקבל היתר לבנייה במרחק קטן יותר מהמצוין בתב"ע. היתר כזה נקרא "הקלה בקו בניין". ניתן לקבל הקלה מסיבות שונות, כגון:

• ניצול יעיל יותר של שטח המגרש.
• התאמת המבנה לתנאי השטח.
• יצירת אדריכלות ייחודית.

 

אונטרקאנט (Unterkante בגרמנית) הוא מונח באדריכלות ובבנייה המשמש לציון גובה הסף התחתון של חלון. בתוכניות בניין, אונטרקאנט מסומן בדרך כלל על ידי האותיות UK, יחד עם גובה הסף בסנטימטרים.

לדוגמה, UK100 יציין שאונטרקאנט החלון נמצא בגובה 100 ס"מ מעל מפלס הרצפה.

חשוב לציין שאונטרקאנט שונה מאוברקאנט, שהוא מונח המתייחס לגובה הסף העליון של חלון.

שימושים של אונטרקאנט

• תכנון אדריכלי: אדריכלים משתמשים באונטרקאנט כדי לקבוע את מיקום החלונות ביחס לרצפה ולרהיטים.
• קביעת גובה אדן החלון: גובה אדן החלון נקבע בדרך כלל ביחס לאונטרקאנט.
• חישוב תאורה טבעית: משפיע על כמות האור הטבעי החודרת לחדר.
• מניעת הצפות: באזורים עתירי גשמים, אונטרקאנט גבוה יותר יכול למנוע חדירת מים לחדר דרך החלונות.

גורמים המשפיעים על אונטרקאנט

• גובה הרצפה: גובה הרצפה משפיע ישירות על אונטרקאנט.
• גובה אדן החלון: גובה אדן החלון משפיע על אונטרקאנט, כיוון שהוא צריך להיות נמוך יותר מהאונטרקאנט.
• סגנון אדריכלי: סגנונות אדריכליים שונים עשויים לקבוע גבהים שונים של אונטרקאנט.
• דרישות בטיחות: תקני בטיחות עשויים להכתיב גובה מינימלי של אונטרקאנט.

סיכום

אונטרקאנט הוא מונח חשוב באדריכלות ובבנייה המשמש לציון גובה הסף התחתון של חלון. הבנת אונטרקאנט חיונית לתכנון אדריכלי נכון, קביעת גובה אדן החלון, חישוב תאורה טבעית ומניעת הצפות.

מלט הוא חומר דביק המשמש בבנייה. הוא עשוי בדרך כלל מתערובת של אבקת צמנט, חול ומים. לאחר יישומו, המלט מתקשה והופך לקשיח.

ישנם שני סוגים עיקריים של מלט:

• מלט רביגה: משמש למילוי הרווחים בין הלבנים ולהדבקת הלבנים זו לזו.
• מלט טיח: משמש לכיסוי פני הקירות ותקרות, להסתרת פגמים בבניה, ולהגנת המבנה מפני מפגעים סביבתיים.

קבלן משנה הוא אדם או חברה עצמאיים, הנשכרים על ידי קבלן ראשי לביצוע היקף עבודה מוגדר במסגרת פרויקט בנייה או אפילו שיפוץ.

תפקידו של קבלן משנה:

• ביצוע עבודות ספציפיות בפרויקט, בהתאם לתחום התמחותו.
• עבודה בהנחייתו ובפיקוחו של הקבלן הראשי.
• עמידה בלוחות זמנים ובתקציב שהוגדרו מראש.
• ניהול צוות עובדים וציוד.
• הבטחת איכות ביצוע העבודה.
• שמירה על כללי הבטיחות באתר הבנייה.

תחומי התמחות של קבלני משנה:

• עבודות חשמל: התקנת תשתיות חשמל, תאורה, מערכות אזעקה וכדומה.
• עבודות אינסטלציה: התקנת צנרת מים וביוב, תברואה, דוד שמש וכדומה.
• עבודות גבס: בניית קירות ותקרות גבס, מחיצות, נישות ועוד.
• עבודות ריצוף: התקנת אריחים, פרקט, שטיחים וכדומה.
• עבודות צבע: צביעה פנימית וחיצונית, טפטים, טיח דקורטיבי וכדומה.
• עבודות שלד: בניית שלד המבנה, כולל יציקת בטון, בניית קירות ועמודים.
• עבודות גינון: פיתוח שטח, נטיעת עצים וצמחים, התקנת מערכות השקיה וכדומה.