בטון

בטון הוא חומר מלטני המשמש לבנייה. הוא מורכב משלושה מרכיבים עיקריים:

  • מלט: חומר צמנטי המשמש כחומר הדבקה.
  • חול: חומר מילוי המעניק לבטון את המרקם והמבנה שלו.
  • חצץ: חומר מילוי המעניק לבטון את החוזק והעמידות שלו.

בטון מוכן לשימוש לאחר ערבוב המרכיבים שלו במים. לאחר היציקה, הבטון מתקשה ומייצר מבנה מוצק וחזק.

בטון משמש למגוון רחב של יישומים בבנייה, כולל:

  • יסודות
  • עמודים
  • קירות
  • תקרות
  • רצפות
  • גשרים
  • כבישים
  • מבנים תעשייתיים

בטון הוא חומר זול וקל לשימוש, והוא בעל חוזק ועמידות גבוהים. הוא חומר רב-גוני שניתן להשתמש בו במגוון רחב של יישומים.

מונחים נוספים

היתר בנייה הוא אישור שניתן על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לבצע עבודת בנייה, הריסה או שינוי בשימושים במקרקעין. היתר בנייה הוא חובה על פי חוק התכנון והבנייה, ויש לקבלו לפני תחילת העבודות.

היתר בנייה כולל את המידע הבא:

  • פרטי הנכס, כגון כתובת, מס' גוש וחלקה
  • סוג הבנייה המבוקש
  • שטחי הבנייה המבוקשים
  • הממדים של המבנה
  • שימושי המבנה
  • תנאי הבניה

היתר בנייה ניתן בהתאם לזכויות הבנייה שנקבעו בתכנית המתאר התקפה למיקום בו נמצאת הקרקע.

ישנן עבודות בנייה פטורות מהיתר בנייה, כגון:

  • תיקונים קטנים, כגון תיקון גג דולף או החלפת דלת
  • עבודות שיפוצים פנימיים שאינן משפיעות על מבנה המבנה
  • הקמת מבנה זמני לתקופה של עד 90 יום

על מנת לקבל היתר בנייה, יש להגיש בקשה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה. הבקשה צריכה לכלול את המידע הנדרש, כגון תוכניות בנייה, אישורים מקצועיים וחתימה של מהנדס או אדריכל.

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תבחן את הבקשה ותתיר את הבנייה אם היא עומדת בכל הדרישות.

היתרון בנייה הוא חשוב כדי לוודא שהבנייה מתבצעת בהתאם לחוק ולתקנות, וכי היא אינה פוגעת בסביבה או בציבור.

אוברקאנט o.k (Oberkante בגרמנית) הוא מונח אדריכלי המשמש לציון הקו העליון של פתח, כגון חלון או דלת. הוא נמדד מהרצפה כלפי מעלה, ומייצג את הגובה המקסימלי אליו מגיע הפתח.

המונח משמש לעתים קרובות בצירוף עם "אונטרקאנט" (Unterkante בגרמנית), שמציין את הקו התחתון של הפתח ונמדד גם הוא מהרצפה.

שימושים נפוצים לאוברקאנט:

  • בתכנון בניינים: אדריכלים ומהנדסים משתמשים באוברקאנט כדי לקבוע את מיקומם וגודלם של פתחים, וכן כדי לתאם ביניהם.
  • בבנייה: קבלנים משתמשים באוברקאנט כדי לוודא שהפתחים מותקנים בגובה הנכון.
  • בעיצוב פנים: מעצבי פנים משתמשים באוברקאנט כדי ליצור תחושה של פרופורציה ואף.

דוגמאות לשימוש באוברקאנט:

  • "האוברקאנט של החלון החדש הוא 2 מטר מהרצפה."
  • "הקבלן צריך להוריד את האוברקאנט של הדלת ב-10 ס"מ."
  • "מעצב הפנים בחר להעלות את האוברקאנט של הארונות עד התקרה."

בנייה ירוקה היא גישה לתכנון , בניה , שיפוץ ושדרוג המבנה באמצעות הטמעת התקנים הרלונטים לבניה והביצוע תוך התחשבות בסביבה ובמשאבים שהוגדרו לכך. הבניה הירוקה כוללת שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, חסכון באנרגיה ובמים, ניהול פסולת יעיל והתאמה לאקלים המקומי.

תחילת ההתפתחות  לאנרגיה ירוקה ומתחדשת בישראל, החלה להתפתח בשנות ה-90 של המאה ה-20. . בשנת 2020 פורסם תקן ישראלי לבנייה ירוקה (ת"י 5281), המגדיר את הדרישות לבנייה ירוקה בישראל. למידע שלם ומלא אודות בניה ירוקה ואנרגיה מתחדשת לחץ כאן!

פיקוח כללי מאוד על ביצוע העבודה לפי תכנית שנעשית על-ידי המתכנן.המקצועי. כגון:מהנדס המבנה, אדריכל, מתכנן אינסטלציה, מעצב פנים. לדוגמא בפיקוח הנדסי של  הקונסטרוקטור" אשר מגיע לפיקוח עליון בשלבים קריטיים מבחינתו, לדוג' : קידוח ויציקת כלונסאות, לפני יציקת רצפה, לפני יציקת ממ"ד, לפני יציקת גג וכו'. הבהרה חשובה:  לא תתאפשר יציקת אלמנטים ללא אישור מהמתכנן על כך כי ביצע פיקוח עליון בשטח ומאשר יציקת בטון!

לוחות גבס הם לוחות בנייה העשויים מחומרים שונים, כגון גבס, נייר וקלקר. הם משמשים למגוון רחב של יישומים, כגון בניית מחיצות, תקרות, נישות ועוד.

סוגי לוחות גבס

קיימים מספר סוגים של לוחות גבס, הנבדלים זה מזה במאפיינים ובשימושים שלהם.

  • לוחות גבס סטנדרטיים – לוחות אלו הם הנפוצים ביותר. הם עשויים מחומרים איכותיים ועמידים, ומתאימים למגוון רחב של יישומים.
  • לוחות גבס עמידים בפני אש – לוחות אלו מיוצרים מחומרים עמידים בפני חום ולחות, ומתאימים לשימוש במקומות שבהם יש סכנה לשריפה.
  • לוחות גבס עמידים בפני רטיבות – לוחות אלו מיוצרים מחומרים עמידים בפני מים, ומתאימים לשימוש במקומות שבהם יש סכנה לרטיבות.
  • לוחות גבס דקים – לוחות אלו הם דקים יותר מאשר לוחות גבס סטנדרטיים, ומתאימים לשימוש במקומות שבהם יש צורך בחיסכון במקום.
  • לוחות גבס מבודדים – לוחות אלו מכילים חומר מבודד, ומתאימים לשימוש במקומות שבהם יש צורך בבידוד תרמי או אקוסטי.
תוכנית קונסטרוקטיבית הנדסית המגדירה את המבנה מבחינה הנדסית מבחינת פרטי ברזל ובטון המופקת ע"י מהנדס המבנה.

תוכנית קונסטרוקטיבית היא תרשים המציג את המבנה הפנימי של מבנה, כולל שלד המבנה, התקרות, והרצפות. היא נועדה להבטיח את יציבות המבנה ועמידותו בפני עומסים, כגון משקל המבנה עצמו, משקל המשתמשים והציוד, וכן עומסים חיצוניים, כגון רוחות ורעשים.

תוכנית קונסטרוקטיבית מורכבת מרכיבים רבים, כגון:

  • עמודים: עמודים הם אלמנטים קונסטרוקטיביים אנכייים התומכים בקורות. הם עשויים בדרך כלל מבטון או מפלדה.
  • קורות: קורות הן אלמנטים קונסטרוקטיביים אופקיים התומכים ברצפות ובקירות. הן עשויות בדרך כלל מבטון, מפלדה או עץ.
  • רצפות: רצפות הן אלמנטים קונסטרוקטיביים אופקיים התומכים במשקל של המשתמשים והציוד. הן עשויות בדרך כלל מבטון, מפלדה או עץ.
  • קירות: קירות הם אלמנטים קונסטרוקטיביים אנכיים המעניקים למבנה יציבות ותמך. הם עשויים בדרך כלל מבטון, מפלדה או לבנים.
  • חיזוקים: חיזוקים הם אלמנטים קונסטרוקטיביים המעניקים למבנה חוזק נוסף. הם עשויים בדרך כלל מברזל או מפלדה.

תוכנית קונסטרוקטיבית היא מסמך חשוב מאוד בתהליך הבנייה. היא משמשת את המהנדסים והקבלנים לביצוע הבנייה בהתאם לתקנים ולחוקים.

הגדרה: תוכנית מדידה טופוגרפית היא תיאור גרפי מפורט של פני השטח באזור מסוים.

תוך התייחסות הן לממד האופקי (קואורדינטות X ו-Y) והן לממד האנכי (גובה).

תוכנית זו נוצרת על ידי מודד מוסמך תוך שימוש בטכניקות מדידה מתקדמות, ומכילה מידע רב:

  • גבולות: מיקום וצורת גושי קרקע, חלקות, וחלקות משנה.
  • תכסית: מיקום וסוג של עצמים פיזיים על פני השטח, כגון מבנים, כבישים, צמחייה, גופי מים ועוד.
  • תבליט: תיאור פני השטח עצמם, באמצעות קווי גובה ונקודות גובה.
  • פרטים נוספים: מערכות תשתית תת-קרקעיות, סימוני גובה, נתוני ניקוז ועוד.

שימושים: תוכניות מדידה טופוגרפיות משמשות למגוון רחב של צרכים, ביניהם:

  • תכנון הנדסי ואדריכלי: תכנון מבנים, תשתיות, כבישים, גשרים ועוד.
  • הגשת בקשות להיתר בניה: תוכניות בניין עיר (תב"ע) ותוכניות להיתר בניה מחייבות צירוף תוכנית מדידה טופוגרפית.
  • רישום מקרקעין: לצורך רישום זכויות במקרקעין בלשכת רישום המקרקעין.
  • מדידות הנדסיות: חישובי כמויות עפר, תכנון עבודות עפר, תכנון תוואי שטח ועוד.
  • מיפוי גאוגרפי: יצירת מפות טופוגרפיות דיגיטליות.

דרישות: תוכניות מדידה טופוגרפיות חייבות לעמוד בדרישות חוק המודדים ובנהלים של המרכז למיפוי ישראל (מפ"י).

הן חייבות להיות מדויקות, ערוכות בקנה מידה מתאים וחתומות על ידי מודד מוסמך.

תהליך הכנת תוכנית:

  1. הזמנת מודד מוסמך: בעל המקצוע יבצע את עבודת המדידה בשטח תוך שימוש בציוד מתקדם.
  2. עיבוד נתונים: ניתוח נתוני המדידה והתאמתם לדרישות התקן.
  3. הכנת תוכנית: יצירת תרשים ממוחשב הכולל את כל המידע הנדרש.
  4. אישור: הגשת התוכנית לאישור מפ"י.

סוגים של תוכניות מדידה:

  • מפה מצבית: מציגה את מיקום וסוג האובייקטים בשטח ללא התייחסות לגובה.
  • מפה טופוגרפית: מציגה את פני השטח תוך התייחסות הן לממד האופקי והן לממד האנכי.
  • תכנית לצורכי רישום (תצ"ר): מפה טופוגרפית מיוחדת המשמשת לצורך רישום זכויות במקרקעין.

לסיכום

תוכנית מדידה טופוגרפית היא כלי חשוב ורב-תכליתי המשמש למגוון רחב של צרכים הנדסיים, אדריכליים ותכנוניים. תוכנית זו חייבת להיות מדויקת וערוכה על ידי מודד מוסמך בהתאם לדרישות החוק.

דמי היוון הם תשלום חד פעמי המשולם עבור זכויות חכירה בקרקע. זהו למעשה חישוב של סך כל התשלומים העתידיים של דמי חכירה, בהתחשב בריבית ובשינויים צפויים בשווי הקרקע.

למה דמי היוון חשובים?

  • הוזלת עלויות: תשלום חד פעמי של דמי היוון יכול להיות זול משמעותית מתשלום דמי חכירה שנתיים לאורך זמן, במיוחד אם הריבית צפויה לעלות.
  • גמישות: תשלום דמי היוון נותן גמישות רבה יותר לבעל הזכויות בקרקע. ניתן להשתמש בכסף למטרות אחרות, כמו רכישת נכס אחר, השקעה או פירעון חובות.
  • העברת זכויות: לאחר תשלום דמי היוון, ניתן להעביר את זכויות החכירה בקרקע ללא צורך באישור רשות מקרקעי ישראל.

יתרונות תשלום דמי היוון:

  • הוזלת עלויות: כפי שהוזכר, תשלום חד פעמי יכול להיות זול משמעותית.
  • גמישות רבה יותר: בעל הזכויות יכול להשתמש בכסף למטרות אחרות.
  • העברת זכויות קלה יותר: ללא צורך באישור רשות מקרקעי ישראל.
  • רישום בטאבו: לאחר תשלום דמי היוון ניתן לרשום את זכויות החכירה בטאבו.

חסרונות תשלום דמי היוון:

  • תשלום גבוה מראש: סכום דמי היוון יכול להיות גבוה מאוד, במיוחד עבור קרקעות יקרות.
  • אובדן הכנסה: רשות מקרקעי ישראל מפסידה הכנסה עתידית מדמי חכירה.
  • השפעה על שווי הנכס: תשלום דמי היוון עשוי להשפיע על שווי הנכס בעתיד.

למי מתאים תשלום דמי היוון?

תשלום דמי היוון מתאים למי שמעוניין להוזיל את עלויות החכירה לאורך זמן, למי שזקוק לגמישות רבה יותר ולמי שמעוניין להעביר את זכויות החכירה בקלות.

לפני קבלת החלטה לגבי תשלום דמי היוון, חשוב להתייעץ עם יועץ מקצועי שיבחן את המקרה הספציפי ויסייע לכם לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר.

פרקט הוא רצפה עשויה עץ. הוא מורכב מפיסות עץ קטנות, המכונות "פרקטים", המודבקות זו לזו. הפרקטים יכולים להיות עשויים מעץ מסוגים שונים, כגון עץ מייפל, עץ אלון, עץ דק, ועוד.

פרקט הוא סוג ריצוף פופולרי, המשמש בבתים פרטיים, בארמונות ובאולמות ספורט. הוא נחשב לרצפה איכותית, בעלת מראה יוקרתי. פרקט הוא גם רצפה נוחה, בעלת מרקם רך ומחמם.

להלן כמה מהיתרונות של פרקט:

  • מראה יוקרתי
  • מרקם רך ומחמם
  • קל לניקוי
  • עמיד בפני שריטות
  • בידוד טוב

להלן כמה מהחסרונות של פרקט:

  • יקר יותר ממרצפות אחרות
  • נדרש תחזוקה מסוימת, כגון ניקוי וחידוש

ישנם סוגים שונים של פרקט, הנבדלים זה מזה בגודל הפרקטים, בסוג העץ ובאופן ההתקנה.

הסוגים הנפוצים של פרקט:

  • פרקט עץ מלא: פרקט זה עשוי מפיסות עץ מלא, ללא חומרים מלאכותיים. הוא נחשב לפרקט איכותי, בעל מראה יוקרתי.
  • פרקט למינציה: פרקט זה עשוי משכבות של עץ, סיבי עץ וחומרים מלאכותיים.  נחשב לפרקט זול יותר מפרקט עץ מלא, אך בעל מראה דומה.
  • פרקט פישבון: פרקט זה מורכב מפיסות עץ בצורת משולש, המונחות זו לזו בצורת חוליית דג. הוא נחשב לפרקט בעל מראה ייחודי.
  • פרקט צרפתית: פרקט זה מורכב מפיסות עץ קטנות, המונחות זו לזו בצורה צפופה. הוא נחשב לפרקט בעל מראה קלאסי.

בחירת סוג הפרקט המתאים אכן תלויה בגורמים שונים, כגון התקציב, העיצוב הרצוי והצרכים הפונקציונליים.

דילוג לתוכן