צבע בונדרול

בונדרול הוא צבע יסוד, הידוע גם בשם צבע מקשר או צבע פריימר. הוא מיועד ליישום על קירות לפני צביעתם בצבע אקרילי.

בונדרול משמש לחיזוק התשתית, יצירת שכבת חיבור בין הקיר לצבע, והבטחת כיסוי אחיד של הצבע.

 

סוגי בונדרול

קיימים שני סוגים עיקריים של בונדרול:

  • בונדרול רגיל – מיועד ליישום על קירות יציבים ובעלי ספיגה תקינה.

  • בונדרול סופר – מיועד ליישום על קירות בעלי ספיגה גבוהה או חלשה, או על קירות שאינם יצבים.

 

שימושים של בונדרול

בונדרול משמש בעיקר ליישום על קירות לפני צביעתם בצבע אקרילי. עם זאת, הוא יכול לשמש גם למטרות נוספות, כגון:

  • צביעת קירות בטון – בונדרול יכול לשמש ליישום על קירות בטון לפני צביעתם בצבע אקרילי.
  • צביעת קירות מחומרים אחרים – בונדרול יכול לשמש ליישום על קירות מחומרים אחרים, כגון צמר סלעים או גבס, לפני צביעתם בצבע אקרילי.
  • שימוש כחומר יסוד לתיקונים – בונדרול יכול לשמש כחומר יסוד לפני תיקון קירות באמצעות שפכטל.

 

יתרונות השימוש  

לשימוש בבונדרול מספר יתרונות, כגון:

  • חיזוק התשתית – בונדרול מסייע לחיזוק התשתית, מה שמפחית את הסיכון לקילופים של הצבע.
  • יצירת שכבת חיבור – בונדרול יוצר שכבת חיבור בין הקיר לצבע, מה שמבטיח כיסוי אחיד של הצבע.
  • מניעת ספיגה – בונדרול מונע ספיגה של הצבע לתוך הקיר, מה שמאריך את חיי הצבע.

בונדרול הוראות שימוש

לפני מריחת בונדרול יש להכין את הקיר כראוי. הסר כל לכלוך, אבק או שומנים מהקיר. אם הקיר סדוק או פגום, יש לתקן אותו באמצעות שפכטל.

מריחת בונדרול מתבצעת באמצעות רולר, מברשת או בהתזה. יש למרוח את הבונדרול בשכבה דקה וישרה. המתן לייבוש מלא של השכבה הראשונה לפני מריחת השכבה השנייה.

טיפים לשימוש 

  • בחר את סוג הבונדרול המתאים לסוג התשתית של הקיר.
  • הקפד על מריחת שכבה דקה וישרה של הבונדרול.
  • המתן לייבוש מלא של השכבה הראשונה לפני מריחת השכבה השנייה.

סיכום

בונדרול הוא חומר חשוב בעבודות צבע. הוא משמש לחיזוק התשתית, יצירת שכבת חיבור בין הקיר לצבע, והבטחת כיסוי אחיד של הצבע. השימוש בבונדרול מסייע להבטיח תוצאה איכותית של הצביעה.

מונחים נוספים

קווי בניין (בניה) הם קווים דמיוניים המגדירים את הגבולות המותרים לבנייה בתחום המגרש. הם נקבעים במסגרת תכנית בניין עיר (תב"ע) ומתייחסים למרחק המינימלי המותר בין המבנה לבין גבולות המגרש.

מטרות קווי בניין

  • מניעת צפיפות יתר: קווי בניין מבטיחים מרווח מינימלי בין מבנים, מה שתורם לתחושת מרחב ואוורור.
  • הבטחת תאורה ואוורור: מרווח זה מאפשר חדירת אור טבעי ואוויר צח לכל הדירות בבניין.
  • שמירה על חזות אחידה: קווי בניין תורמים להגדרת אופי השכונה ומבטיחים חזות אחידה ורציפה לאורך הרחוב.
  • בטיחות: קווי בניין מאפשרים גישה נוחה לכבאיות ולרכבי חירום במקרה חירום.
 

סוגים של קווי בניין

  • קו בניין קדמי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין הדרך הסמוכה.
  • קו בניין אחורי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין גבול המגרש האחורי.
  • קו בניין צדדי: המרחק המינימלי בין המבנה לבין גבולות המגרש הצדדיים.
 

הקלות בקווי בניין:

במקרים מסוימים ניתן לקבל היתר לבנייה במרחק קטן יותר מהמצוין בתב"ע. היתר כזה נקרא "הקלה בקו בניין". ניתן לקבל הקלה מסיבות שונות, כגון:

  • ניצול יעיל יותר של שטח המגרש.
  • התאמת המבנה לתנאי השטח.
  • יצירת אדריכלות ייחודית.
 

סילר הוא חומר איטום שקוף , המשמש להגנה על משטחים סופגים, כגון בטון, שיש, אבן טבעית, טרצו ועוד.

הסילר יוצר שכבת הגנה על המשטח, המונעת חדירה של נוזלים, כתמים, שחיקה ושינויי מזג אוויר.

לדוגמה, סילר לרצפה ימנע חדירה של מים, שמן או צבע לרצפה, ויסייע לשמור על המראה החדש שלה לאורך זמן.

דמי היתר הם תשלום שגובה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) עבור מימוש זכויות נוספות או שונות בקרקע, שעבורן לא שולמה לרשות תמורה.

במילים אחרות:

  • רמ"י משכירה קרקעות לזמן מוגדר (לרוב 49 שנים) תמורת דמי חכירה שנתיים.
  • חוזה החכירה מגדיר את זכויות הבנייה והשימוש המותרים בקרקע.
  • אם בעל החכירה רוצה לבצע שינוי שדורש זכויות נוספות (לדוגמה, תוספת בנייה, שינוי יעוד, פיצול מגרש), עליו לשלם לרמ"י דמי היתר.

מקרים נפוצים בהם נדרשים דמי היתר:

  • תוספת שטח בנייה: בניית יחידת דיור נוספת, הרחבת בית קיים, בניית ממ"ד, בניית מרפסת.
  • שינוי יעוד: הפיכת שטח חקלאי למגורים, הפיכת שטח מסחרי למגורים.
  • פיצול מגרש: חלוקת מגרש אחד לשני מגרשים נפרדים.
  • הקמת מבנה חדש: בניית בית חדש, בניית מחסן, בניית בריכה.

חישוב דמי היתר:

  • דמי ההיתר מחושבים לפי הפרש השווי בין ערך הקרקע לפני השינוי (לפי זכויות הבנייה והשימוש המוגדרות בחוזה החכירה) לערכה לאחר השינוי.
  • שיעור התשלום נקבע בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל, והוא נע בין 31% ל-50% מההפרש.
  • ניתן להגיש השגה שמאית או משפטית על גובה דמי ההיתר.

דמי הסכמה הם תשלום שעל חוכר לשלם כתנאי להעברת זכויות חכירה בנכס. התשלום נגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בתמורה להסכמתה להעברת זכות החכירה לאחר.

מי משלם דמי הסכמה?

  • המוכר של הנכס, במקרים בהם לא היוון את דמי החכירה.
  • הקונה של הנכס, במקרים בהם המוכר היוון את דמי החכירה, אך הקונה מעוניין להוון סכום נוסף.

איך מחשבים דמי הסכמה?

שיעור דמי ההסכמה המקסימלי הוא שליש מעליית ערך הקרקע. גובה התשלום בפועל נקבע לפי מספר גורמים, ביניהם:

  • ייעוד הקרקע: דמי ההסכמה עבור קרקע חקלאית יהיו גבוהים יותר מאשר עבור קרקע למגורים.
  • גודל הנכס: ככל שהנכס גדול יותר, כך יהיו דמי ההסכמה גבוהים יותר.
  • מיקום הנכס: דמי ההסכמה יהיו גבוהים יותר באזורים מבוקשים יותר.
  • שווי הנכס: ככל ששווי הנכס גבוה יותר, כך יהיו דמי ההסכמה גבוהים יותר.

פטור מדמי הסכמה

במקרים מסוימים ניתן לקבל פטור מתשלום דמי הסכמה, לדוגמה:

  • העברה בין בני משפחה: העברה בין הורים לילדים, בין בני זוג, בין אחים, וכדומה.
  • העברה ללא תמורה: העברת זכויות ללא תמורה כספית.
  • היוון דמי חכירה: תשלום מראש של דמי החכירה לכל תקופת החכירה.

לסיכום

דמי הסכמה הם תשלום חשוב שיש לקחת בחשבון בעת ביצוע עסקאות נדל"ן. חשוב להבין את אופן חישוב דמי ההסכמה ואת האפשרויות לקבלת פטור מתשלום.

קבלן רשום הוא קבלן שעמד בתנאי הרישום של רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון.

התנאים כוללים:

  • הכשרה מקצועית מתאימה, כגון תואר בהנדסה או הנדסאי, או תעודת מנהל עבודה.
  • ניסיון מעשי בתחום הבנייה, בהיקף של לפחות שנתיים.
  • עמידות בדרישות החוק, כגון רישיון עסק וביטוח.

קבלנים רשומים מחולקים לענפים שונים, בהתאם לסוג העבודות שבהם הם מומחים. לדוגמה, ישנם קבלנים רשומים לעבודות בנייה כללית, קבלנים רשומים לעבודות חשמל, קבלנים רשומים לעבודות אינסטלציה, ועוד.

משמעות היות קבלן רשום היא שהקבלן עבר תהליך של בדיקה ואשרור על ידי רשם הקבלנים, וכי הוא עומד בדרישות החוק והמקצועיות לביצוע עבודות בנייה.

בישראל, עבודות בנייה בהיקף כספי מסוים או מסוג מסוים חייבות להתבצע רק על ידי קבלן רשום. לדוגמה, עבודות בנייה בהיקף של מעל מיליון שקלים חייבות להתבצע על ידי קבלן רשום בענף הראשי.

היתרון של העסקת קבלן רשום הוא שהקבלן נושא באחריות מקצועית ומשפטית לביצוע העבודות. הקבלן רשום מחויב לספק ללקוח עבודות איכותיות ומקצועיות, בהתאם לחוק ולתקנות.

הגדרה: תוכנית מדידה טופוגרפית היא תיאור גרפי מפורט של פני השטח באזור מסוים.

תוך התייחסות הן לממד האופקי (קואורדינטות X ו-Y) והן לממד האנכי (גובה).

תוכנית זו נוצרת על ידי מודד מוסמך תוך שימוש בטכניקות מדידה מתקדמות, ומכילה מידע רב:

  • גבולות: מיקום וצורת גושי קרקע, חלקות, וחלקות משנה.
  • תכסית: מיקום וסוג של עצמים פיזיים על פני השטח, כגון מבנים, כבישים, צמחייה, גופי מים ועוד.
  • תבליט: תיאור פני השטח עצמם, באמצעות קווי גובה ונקודות גובה.
  • פרטים נוספים: מערכות תשתית תת-קרקעיות, סימוני גובה, נתוני ניקוז ועוד.

שימושים: תוכניות מדידה טופוגרפיות משמשות למגוון רחב של צרכים, ביניהם:

  • תכנון הנדסי ואדריכלי: תכנון מבנים, תשתיות, כבישים, גשרים ועוד.
  • הגשת בקשות להיתר בניה: תוכניות בניין עיר (תב"ע) ותוכניות להיתר בניה מחייבות צירוף תוכנית מדידה טופוגרפית.
  • רישום מקרקעין: לצורך רישום זכויות במקרקעין בלשכת רישום המקרקעין.
  • מדידות הנדסיות: חישובי כמויות עפר, תכנון עבודות עפר, תכנון תוואי שטח ועוד.
  • מיפוי גאוגרפי: יצירת מפות טופוגרפיות דיגיטליות.

דרישות: תוכניות מדידה טופוגרפיות חייבות לעמוד בדרישות חוק המודדים ובנהלים של המרכז למיפוי ישראל (מפ"י).

הן חייבות להיות מדויקות, ערוכות בקנה מידה מתאים וחתומות על ידי מודד מוסמך.

תהליך הכנת תוכנית:

  1. הזמנת מודד מוסמך: בעל המקצוע יבצע את עבודת המדידה בשטח תוך שימוש בציוד מתקדם.
  2. עיבוד נתונים: ניתוח נתוני המדידה והתאמתם לדרישות התקן.
  3. הכנת תוכנית: יצירת תרשים ממוחשב הכולל את כל המידע הנדרש.
  4. אישור: הגשת התוכנית לאישור מפ"י.

סוגים של תוכניות מדידה:

  • מפה מצבית: מציגה את מיקום וסוג האובייקטים בשטח ללא התייחסות לגובה.
  • מפה טופוגרפית: מציגה את פני השטח תוך התייחסות הן לממד האופקי והן לממד האנכי.
  • תכנית לצורכי רישום (תצ"ר): מפה טופוגרפית מיוחדת המשמשת לצורך רישום זכויות במקרקעין.

לסיכום

תוכנית מדידה טופוגרפית היא כלי חשוב ורב-תכליתי המשמש למגוון רחב של צרכים הנדסיים, אדריכליים ותכנוניים. תוכנית זו חייבת להיות מדויקת וערוכה על ידי מודד מוסמך בהתאם לדרישות החוק.

דמי חכירה הם תשלום תקופתי (בדרך כלל שנתי) המשולם על ידי חוכר לבעל מקרקעין עבור הזכות להשתמש בנכס לתקופה מוגדרת.

בישראל, רוב הקרקעות הן בבעלות המדינה, ולכן רוב האנשים מחזיקים בנכסים בחכירה ולא בבעלות מלאה.

סוגי חכירה עיקריים:

  • חכירה לדורות: תקופת חכירה ארוכה (49 שנים) עם אפשרות להארכה נוספת ל-49 שנים. נפוצה בעיקר במגורים.
  • חכירה רגילה: תקופת חכירה קצרה יותר (5-49 שנים) עם אפשרות להארכה. נפוצה בעיקר במגזר העסקי והחקלאי.
  • חכירה מהוונת: תשלום חד פעמי עבור כל תקופת החכירה, פוטר את החוכר מתשלום דמי חכירה שנתיים.

גורמים המשפיעים על גובה דמי החכירה:

  • מיקום הנכס: נכסים במיקום מבוקש יהיו בעלי דמי חכירה גבוהים יותר.
  • ייעוד הנכס: נכסים למגורים יהיו בעלי דמי חכירה נמוכים יותר מנכסים מסחריים או תעשייתיים.
  • גודל הנכס: נכסים גדולים יותר יהיו בעלי דמי חכירה גבוהים יותר.
  • תקופת החכירה: תקופות חכירה ארוכות יותר יהיו בעלות דמי חכירה גבוהים יותר.

אפשרויות תשלום דמי חכירה:

  • תשלום שנתי: התשלום הנפוץ ביותר.
  • תשלום היוון: תשלום חד פעמי עבור כל תקופת החכירה.
  • תשלום במספר תשלומים: ניתן לפרוס את תשלום דמי החכירה למספר תשלומים (בדרך כלל עד 15 תשלומים).
אינסטלצייה הינה תהליך של התקנת מערכת מים וביוב בבית או במבנה מסוים. המערכת כוללת מספר רכיבים ומוצרים שונים, כגון מערכת צנרת, מסנן מים, משאבה, וכו'. כל אלו רכיבים חיוניים לכך שיהיה נוח ושירותי לך להשתמש במים וביוב במקום המיועד בביתך. ביצוע האינסטלציה מצריך ידע ומיומנות מקצועיים רבים, ולכן חשוב להפנות את העבודה לקבלן אינסטלציה מנוסה ומוסמך. הקבלן צריך להיות מכיר את כל הרכיבים של המערכת ולדעת איך להתקין אותם בצורה המתאימה והבטוחה ביותר.  בנוסף, קבלן אינסטלציה מקצועי יכול לסייע בבחירת המוצרים המתאימים לצרכי השימוש ולהתאים אותם למערכת המים הקיימת בבית בשיפוץ ולשימוש הכי תיקני ואיכותי בבית חדש.

הגדרה: בנייה נמוכה מתייחסת למבנים למגורים בעלי מספר קומות נמוך, בדרך כלל עד שתיים. הגדרה זו עשויה להשתנות במקצת בין תוכניות מתאר מקומיות וגורמים רגולטוריים שונים.

סוגי בנייה נמוכה:

  • בנייה צמודת קרקע: בתים בודדים, וילות, קוטג'ים, בתים דו-משפחתיים או ארבע-משפחתיים.
  • בנייה רוויה נמוכה: בניינים רבי קומות (עד 4 קומות) עם מספר קטן יחסית של יחידות דיור (עד 4 דירות לדונם).

יתרונות:

  • איכות חיים: שטח פרטי, גינה, תחושת מרחב ופרטיות.
  • קהילה: קהילה מגובשת יותר, קשרים חברתיים חזקים יותר.
  • צפיפות נמוכה: פחות עומס על תשתיות, פחות פקקים, פחות זיהום אוויר.
  • נוף פתוח: שמירה על אופי כפרי, נוף פתוח ומרחבים ירוקים.

חסרונות:

  • עלות: מחירי קרקע גבוהים יותר, עלויות בנייה גבוהות יותר.
  • צריכת קרקע: שימוש נרחב יותר בשטח קרקע, פחות יעילות.
  • תחבורה: תלות רבה יותר ברכב פרטי, פחות אפשרויות תחבורה ציבורית.
  • שירותים: פחות שירותים ציבוריים זמינים, מרחק גדול יותר ממרכזי קניות, בתי ספר וכו'.

מגמות עכשוויות:

  • התחדשות עירונית: עיבוי עירוני תוך שימור אופי צמוד קרקע.
  • בנייה ירוקה: בנייה נמוכה יעילה יותר מבחינה אנרגטית.
  • טכנולוגיות חדשות: שימוש בטכנולוגיות חדשניות לבנייה מהירה וירוקה יותר.
דילוג לתוכן