ארגז רוח

סקימר הוא פתח קטן הממוקם בדופן הבריכה, לרוב בגובה פני המים. הוא פועל על ידי שאיבת מים מהשכבה העליונה של הבריכה, שם נוטים להצטבר לכלוך, עלים וחומרים אורגניים אחרים. המים שנשאבים דרך הסקימר עוברים דרך מערכת סינון, שם הם מסוננים מחלקיקים גדולים ומחומרים מזיקים, ומוחזרים חזרה לבריכה נקיים.  

לסיכום:

בריכות סקימרים הן פתרון יעיל וקל לתחזוקה עבור בריכות שחייה פרטיות. הן מציעות מגוון רחב של יתרונות, כולל יעילות גבוהה, תחזוקה קלה ועלויות נמוכות. עם זאת, הן אינן מציעות את אותו מראה אסתטי יוקרתי כמו בריכות גלישה.

היתר בנייה הוא אישור שניתן על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לבצע עבודת בנייה, הריסה או שינוי בשימושים במקרקעין. היתר בנייה הוא חובה על פי חוק התכנון והבנייה, ויש לקבלו לפני תחילת העבודות.

היתר בנייה כולל את המידע הבא:

• פרטי הנכס, כגון כתובת, מס' גוש וחלקה
• סוג הבנייה המבוקש
• שטחי הבנייה המבוקשים
• הממדים של המבנה
• שימושי המבנה
• תנאי הבניה

היתר בנייה ניתן בהתאם לזכויות הבנייה שנקבעו בתכנית המתאר התקפה למיקום בו נמצאת הקרקע.

ישנן עבודות בנייה פטורות מהיתר בנייה, כגון:

• תיקונים קטנים, כגון תיקון גג דולף או החלפת דלת
• עבודות שיפוצים פנימיים שאינן משפיעות על מבנה המבנה
• הקמת מבנה זמני לתקופה של עד 90 יום

על מנת לקבל היתר בנייה, יש להגיש בקשה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה. הבקשה צריכה לכלול את המידע הנדרש, כגון תוכניות בנייה, אישורים מקצועיים וחתימה של מהנדס או אדריכל.

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תבחן את הבקשה ותתיר את הבנייה אם היא עומדת בכל הדרישות.

היתרון בנייה הוא חשוב כדי לוודא שהבנייה מתבצעת בהתאם לחוק ולתקנות, וכי היא אינה פוגעת בסביבה או בציבור.

אוברקאנט o.k (Oberkante בגרמנית) הוא מונח אדריכלי המשמש לציון הקו העליון של פתח, כגון חלון או דלת. הוא נמדד מהרצפה כלפי מעלה, ומייצג את הגובה המקסימלי אליו מגיע הפתח.

המונח משמש לעתים קרובות בצירוף עם "אונטרקאנט" (Unterkante בגרמנית), שמציין את הקו התחתון של הפתח ונמדד גם הוא מהרצפה.

שימושים נפוצים לאוברקאנט:

• בתכנון בניינים: אדריכלים ומהנדסים משתמשים באוברקאנט כדי לקבוע את מיקומם וגודלם של פתחים, וכן כדי לתאם ביניהם.
• בבנייה: קבלנים משתמשים באוברקאנט כדי לוודא שהפתחים מותקנים בגובה הנכון.
• בעיצוב פנים: מעצבי פנים משתמשים באוברקאנט כדי ליצור תחושה של פרופורציה ואף.

דוגמאות לשימוש באוברקאנט:

• "האוברקאנט של החלון החדש הוא 2 מטר מהרצפה."
• "הקבלן צריך להוריד את האוברקאנט של הדלת ב-10 ס"מ."
• "מעצב הפנים בחר להעלות את האוברקאנט של הארונות עד התקרה."

לקריאת מאמר מלא ומפורט אודות שקע / עמדת טעינה לרכב חשמלי לחץ כאן!

תוכנית קונסטרוקטיבית הנדסית המגדירה את המבנה מבחינה הנדסית מבחינת פרטי ברזל ובטון המופקת ע"י מהנדס המבנה.

תוכנית קונסטרוקטיבית היא תרשים המציג את המבנה הפנימי של מבנה, כולל שלד המבנה, התקרות, והרצפות. היא נועדה להבטיח את יציבות המבנה ועמידותו בפני עומסים, כגון משקל המבנה עצמו, משקל המשתמשים והציוד, וכן עומסים חיצוניים, כגון רוחות ורעשים.

תוכנית קונסטרוקטיבית מורכבת מרכיבים רבים, כגון:

• עמודים: עמודים הם אלמנטים קונסטרוקטיביים אנכייים התומכים בקורות. הם עשויים בדרך כלל מבטון או מפלדה.
• קורות: קורות הן אלמנטים קונסטרוקטיביים אופקיים התומכים ברצפות ובקירות. הן עשויות בדרך כלל מבטון, מפלדה או עץ.
• רצפות: רצפות הן אלמנטים קונסטרוקטיביים אופקיים התומכים במשקל של המשתמשים והציוד. הן עשויות בדרך כלל מבטון, מפלדה או עץ.
• קירות: קירות הם אלמנטים קונסטרוקטיביים אנכיים המעניקים למבנה יציבות ותמך. הם עשויים בדרך כלל מבטון, מפלדה או לבנים.
• חיזוקים: חיזוקים הם אלמנטים קונסטרוקטיביים המעניקים למבנה חוזק נוסף. הם עשויים בדרך כלל מברזל או מפלדה.

תוכנית קונסטרוקטיבית היא מסמך חשוב מאוד בתהליך הבנייה. היא משמשת את המהנדסים והקבלנים לביצוע הבנייה בהתאם לתקנים ולחוקים.

יסודות רדודים הם יסודות הממוקמים בעומק רדוד, בדרך כלל פחות מ-2 מטרים. הם משמשים לביסוס מבנים קטנים ובינוניים, בעלי עומסים נמוכים עד בינוניים, הנבנים על קרקע יציבה.

סוגי יסודות רדודים:

יסוד עובר:

יסוד רציף הנמצא מתחת לקירות הבניין. הוא מעביר את העומסים מהקירות אל הקרקע ומתאים למבנים קטנים וקלים יחסית. יתרונותיו: פשוט וקל יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.  

יסוד בודד:

יסוד בצורת קובייה או פירמידה הנמצא מתחת לעמודים של המבנה. הוא מעביר את העומסים מהעמודים אל הקרקע ומתאים למבנים בעלי עמודים, כמו בתים פרטיים, מבני תעשייה ועוד. יתרונותיו: מתאים למבנים כבדים, מאפשר גמישות בתכנון המבנה. חסרונותיו: יקר יותר מיסוד עובר, דורש תכנון מדויק.  

דוברה:

יסוד רדוד ורחב המכסה את כל שטח המבנה. הוא מתאים למבנים כבדים באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: מתאים למבנים כבדים באזורים עם קרקע חלשה, מפחית את הסיכון להתיישבות לא אחידה. חסרונותיו: יקר מאוד להקמה, דורש תכנון מיוחד.  

יסוד רצועה:

יסוד רציף וצר יותר מיסוד עובר, משמש בעיקר לביסוס קירות נושאים. יתרונותיו: קל יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.

יסוד משולב:

שילוב של יסוד עובר ויסוד בודד. משמש לביסוס מבנים בעלי קירות נושאים ועמודים. יתרונותיו: מתאים למגוון סוגי מבנים, מאפשר גמישות בתכנון המבנה. חסרונותיו: יקר יותר מיסוד עובר, דורש תכנון מדויק.

יסוד פלטה:

יסוד רדוד דמוי דוברה, אך קטן יותר. מתאים למבנים קלים יחסית באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: פשוט יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.

יסוד רשת:

יסוד רדוד המורכב מרשת של קורות בטון. מתאים למבנים קלים יחסית באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: קל יחסית להקמה, זול יחסית. חסרונותיו: אינו מתאים למבנים כבדים, רגיש להתיישבות לא אחידה של הקרקע.

יסוד כלונסאות:

יסוד רדוד המורכב מכלונסאות פלדה או בטון המוחדרים לאדמה. מתאים למבנים כבדים באזורים עם קרקע חלשה. יתרונותיו: מתאים למבנים כבדים, מפחית את הסיכון להתיישבות לא אחידה. חסרונותיו: יקר יחסית להקמה, דורש תכנון מיוחד.

 

בחירת סוג היסוד:

בחירת סוג היסוד המתאים תלויה במספר גורמים, ביניהם: סוג המבנה, משקל המבנה, סוג הקרקע, תנאי השטח ותקציב. חשוב להתייעץ עם מהנדס בניין מוסמך לפני בחירת סוג היסוד.

בחירת יסודות רדודים מתאימה צריכה להתבסס על בדיקת הקרקע באתר הבניה. בדיקת הקרקע תאפשר להעריך את יציבות הקרקע ויכולתה לשאת את העומסים של המבנה.  

מהי פרצלציה?

פרצלציה היא תהליך חלוקת נכס מקרקעין למספר חלקות קטנות יותר. פרצלציה יכולה להתבצע מסיבות שונות, כגון:

• מכירת חלקות קטנות יותר: יזמים עשויים לחלק נכס גדול למספר חלקות קטנות יותר כדי למכור אותן במחירים נגישים יותר לרוכשים פוטנציאליים.
• פיתוח: ייתכן שיהיה צורך לחלק נכס למספר חלקות קטנות יותר לצורך פיתוח, כגון בניית מספר בתים או בניינים.
• ירושה: ייתכן שיהיה צורך לחלק נכס למספר חלקות קטנות יותר בין יורשים.

תהליך הפרצלציה

תהליך הפרצלציה מורכב ממספר שלבים:

1. הכנת תכנית: יש להכין תכנית פרצלציה המפרטת את חלוקת הנכס לחלקות קטנות יותר. תכנית זו צריכה להיות מאושרת על ידי הרשויות המקומיות. 2. מדידה: יש למדוד את הנכס ולחלק אותו לחלקות קטנות יותר בהתאם לתוכנית הפרצלציה. 3. רישום: יש לרשום את חלוקת הנכס בטאבו.

הליך אישור תכנית פרצלציה:

• הגשת תוכנית פרצלציה לרשויות המקומיות.
• בדיקת התוכנית על ידי הרשויות המקומיות.
• קיום דיון פומבי בתוכנית.
• אישור התוכנית על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.
• ערעור על החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה (אפשרי).

היבטים משפטיים

חשוב לציין כי תהליך הפרצלציה כפוף לחוקים ותקנות רבים. יש להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום המקרקעין לפני ביצוע תהליך הפרצלציה.

היבטים כלכליים

תהליך הפרצלציה יכול להיות כרוך בעלויות גבוהות, כגון:

• עלויות תכנון: יש לשלם לאדריכל או מהנדס עבור הכנת תוכנית הפרצלציה.
• עלויות מדידה: יש לשלם למודד מוסמך עבור מדידת הנכס.
• עלויות רישום: יש לשלם אגרות רישום לטאבו.

יתרונות וחסרונות של פרצלציה

יתרונות:

• מכירת נכסים במחירים נגישים יותר: ניתן למכור חלקות קטנות יותר במחירים נגישים יותר לרוכשים פוטנציאליים.
• פיתוח: ניתן לפתח נכס בצורה יעילה יותר לאחר חלוקתו לחלקות קטנות יותר.
• ירושה: ניתן לחלק נכס בין יורשים בצורה הוגנת יותר לאחר חלוקתו לחלקות קטנות יותר.

חסרונות:

• עלויות גבוהות: תהליך הפרצלציה יכול להיות כרוך בעלויות גבוהות.
• מורכבות: תהליך הפרצלציה יכול להיות מורכב ודורש ידע מקצועי.
• פגיעה בערך הנכס: ייתכן שחלוקת נכס למספר חלקות קטנות יותר תפגע בערך הנכס הכולל.

לסיכום

פרצלציה היא תהליך מורכב ורב-שלבי הכרוך בהיבטים משפטיים וכלכליים רבים. חשוב לשקול היטב את כל היתרונות והחסרונות לפני ביצוע תהליך הפרצלציה.

 

מה חשוב לקחת בחשבון?

• תקציב: יש להקציב תקציב מתאים לבניית הבריכה, כולל עלויות עבודות עפר, בטון, מערכת גלישה, ציוד טיהור ועוד.
• שטח: יש לוודא שהחצר גדולה מספיק להכיל את הבריכה, תעלות היקפיות ובור איזון.
• היתרים: יש להוציא היתר בנייה מהרשות המקומית לפני תחילת הבנייה.
• תחזוקה: יש לקחת בחשבון את העלויות והזמן הנדרשים לתחזוקה שוטפת של הבריכה.