אימפרגנציה

תכסית היא מושג בתחום התכנון והבנייה המתייחס לשטח הקרקע המכוסה על ידי מבנה. בדרך כלל, התכסית מחושבת במדידה כאחוז משטח המגרש הכולל. לדוגמה, תכסית של 40% פירושה שהמבנה מכסה 40% משטח המגרש, בעוד ש-60% מהשטח נותרים פתוחים.

חישוב התכסית נעשה על ידי הקרנת שטח הבניין על מגרש שטוח. חשוב לציין שחישוב זה אינו לוקח בחשבון את גובה המבנה או את מספר הקומות בו.

מטרות הגבלת התכסית:

• ניצול יעיל של קרקע: הגבלת התכסית מבטיחה שלא כל שטח המגרש יכוסה בבנייה, ונותרת קרקע פנויה לשימושים אחרים, כגון שטחי ציבור, גינון, חניה ועוד.
• שמירה על איכות הסביבה: שטחים פתוחים תורמים לאוורור, חדירת אור טבעי, ניקוז מי גשמים ועוד, וכך תורמים לשמירה על איכות הסביבה.
• עיצוב אדריכלי נעים: הגבלת התכסית מאפשרת תכנון מבנים בצורות מגוונות יותר ומאפשרת יצירת מרחב ציבורי נעים יותר.

חישוב התכסית:

חישוב התכסית נעשה על ידי הנוסחה הבאה:

תכסית (%) = (שטח הבניין / שטח המגרש) * 100

לדוגמה, עבור מבנה בשטח 200 מ"ר במגרש בשטח 500 מ"ר, התכסית תחושב כך:

תכסית (%) = (200 מ"ר / 500 מ"ר) * 100 = 40%

הבדלים בין תכסית לזכויות בנייה:

חשוב להבדיל בין תכסית לבין זכויות בנייה. זכויות בנייה מתייחסות לשטח הבניין המותר לבנייה במגרש, תוך התחשבות במספר קומות, גובה ועוד. לעומת זאת, התכסית מתייחסת רק לשטח הקרקע המכוסה על ידי המבנה, ללא קשר לגובהו.

לסיכום:

תכסית היא מושג חשוב בתחום התכנון והבנייה, והיא משפיעה על אופן ניצול הקרקע, עיצוב המבנים ואיכות הסביבה. הבנת מושג התכסית חשובה לכל מי שמעוניין לתכנן או לבנות מבנה.

ישנם שני סוגים עיקריים של הארקה: 

ישנן מספר שיטות שונות להארקה. השיטה הנפוצה ביותר היא שימוש באדמה כמקור להארקה. אדמה היא מוליך טוב של חשמל, כך שהיא מספקת דרך בטוחה לזרם חשמל.

שיטה אחרת להארקה היא שימוש בכבלים מוליכים. כבלים אלה יכולים להיות מחוברים לקרקע או לרכיב חשמלי או מכני אחר.

הארקה היא חלק חשוב מכל מערכת חשמלית או מכנית. זה עוזר להגן על אנשים ורכוש מפני נזק חשמלי.

תמ"א היא ראשי תיבות של "תוכנית מתאר ארצית". תוכניות אלה הן תוכניות תכנון כלל ארציות, המכסות את כל שטח מדינת ישראל, וקובעות הנחיות כלליות בנוגע לנושאים תכנוניים מרכזיים.

ישנן תוכניות מתאר רבות העוסקות בנושאים שונים, כגון:

• תמ"א 1: קובעת הוראות בנוגע לתכנון ופיתוח חופי ישראל.
• תמ"א 13: קובעת הוראות בנוגע לתכנון ופיתוח אזורי תעשייה.
• תמ"א 35: קובעת הוראות בנוגע לתכנון ופיתוח שטחים חקלאיים.
• תמ"א 38: תוכנית ידועה במיוחד, העוסקת בחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה.

סומסום וסומסומית הם שני סוגים של חצץ המשמשים כמצע לריצוף לבית.

ההבדל העיקרי ביניהם הוא גודל הגרגירים. סומסום הוא חצץ בעל גרגירים בגודל של 0.4-0.2 מ"מ, בעוד וסומסומית היא חצץ בעל גרגירים בגודל של 0.2-0.1 מ"מ.

גודל הגרגירים משפיע על מספר תכונות של המצע, כגון:

• בידוד אקוסטי: סומסומית בעלת בידוד אקוסטי טוב יותר מאשר סומסום. זאת מכיוון שסומסומית מכילה יותר חללים קטנים בין הגרגירים, אשר יכולים לספוג קול.
• ניקוז מים: סומסום בעלת יכולת ניקוז מים טובה יותר מאשר סומסום. זאת מכיוון שסומסום בעלת גרגירים גדולים יותר, אשר יכולים לאפשר למים לזרום בקלות דרך המצע.
• קלילות: סומסום וסומסומית הן חומרים קלים, אך סומסומית קלה יותר מאשר סומסום. זאת מכיוון שסומסומית מכילה יותר חללים קטנים בין הגרגירים, אשר מפחיתים את משקל המצע.
• עלויות : לרוב סומסומית יקרה יותר

מלט הוא חומר דביק המשמש בבנייה. הוא עשוי בדרך כלל מתערובת של אבקת צמנט, חול ומים. לאחר יישומו, המלט מתקשה והופך לקשיח.

ישנם שני סוגים עיקריים של מלט:

• מלט רביגה: משמש למילוי הרווחים בין הלבנים ולהדבקת הלבנים זו לזו.
• מלט טיח: משמש לכיסוי פני הקירות ותקרות, להסתרת פגמים בבניה, ולהגנת המבנה מפני מפגעים סביבתיים.

תפקידו של מפקח הבנייה הוא לוודא שהבנייה מתבצעת בהתאם לתוכניות התכנון, לתקנים ולתקנות. הוא עושה זאת על ידי ביקור באתר הבנייה באופן קבוע, בדיקת העבודה המתבצעת ויצירת תקשורת עם הקבלנים, מנהלי העבודה והעובדים.

מפקח בנייה צריך להיות בעל ידע וניסיון בתחום הבנייה. הוא צריך להיות מסוגל לקרוא ולהבין תוכניות בנייה, לזהות כשלים בבנייה ולפתור בעיות. מפקח בנייה צריך גם להיות בעל כישורי תקשורת טובים כדי שיתקשר ביעילות עם הגורמים השונים המעורבים בפרויקט בנייה.

להלן כמה מתחומי האחריות של מפקח בנייה:

• בדיקת תוכניות התכנון של המבנה ולוודא שהן עומדות בתקנים ובתקנות
• ביקור באתר הבנייה באופן קבוע כדי לפקח על העבודה המתבצעת
• בדיקת איכות החומרים והעבודה
• טיפול בבעיות ובבעיות באתר הבנייה
• ניהול תקציב הפרויקט
• עמידה בלוחות הזמנים של הפרויקט
• התקשורת עם הלקוחות, הקבלנים והעובדים

מפקחי בנייה יכולים לעבוד עבור חברות בנייה, חברות פיתוח נדל"ן או באופן עצמאי. הם יכולים לעבוד על מגוון רחב של פרויקטים בנייה, החל מבנייני מגורים, מבני מסחר ומבני ציבור.

שערים וגדרות מאלומיניום לבית פרטי

שערים וגדרות הם חלק חשוב ממראהו החיצוני של בית פרטי. הם מספקים הגנה, פרטיות ומראה מכובד. שערים וגדרות מאלומיניום הם בחירה מצוינת עבור בתים פרטיים מכיוון שהם חזקים, עמידים, קלים לתחזוקה וניתן לעצב אותם במגוון רחב של סגנונות.

יתרונות שערים וגדרות מאלומיניום לבית פרטי

• עמידות: אלומיניום הוא חומר חזק, עמיד בפני קורוזיה ועמיד בפני פגעי מזג האוויר. שערים וגדרות מאלומיניום יכולים להחזיק מעמד שנים רבות ללא תחזוקה מיוחדת.

• קלות תחזוקה: שערים וגדרות מאלומיניום אינם דורשים תחזוקה רבה. ניתן לנקות אותם בקלות באמצעות מים וסבון.

• מגוון רחב של עיצובים: שערים וגדרות מאלומיניום זמינים במגוון רחב של עיצובים, החל מעיצובים פשוטים ועד לעיצובים מורכבים ועיצובים ייחודיים. ניתן להתאים את העיצוב לשאר העיצוב של הבית.

• מחיר: שערים וגדרות מאלומיניום הם בדרך כלל זולים יותר משערים וגדרות עשויים מחומרים אחרים, כגון עץ או ברזל.

למאמר המלא והמורחב לחץ כאן!

תוכנית קונסטרוקטיבית היא תרשים המציג את המבנה הפנימי של מבנה, כולל שלד המבנה, התקרות, והרצפות. היא נועדה להבטיח את יציבות המבנה ועמידותו בפני עומסים, כגון משקל המבנה עצמו, משקל המשתמשים והציוד, וכן עומסים חיצוניים, כגון רוחות ורעשים.

תוכנית קונסטרוקטיבית מורכבת מרכיבים רבים, כגון:

• עמודים: עמודים הם אלמנטים קונסטרוקטיביים אנכייים התומכים בקורות. הם עשויים בדרך כלל מבטון או מפלדה.
• קורות: קורות הן אלמנטים קונסטרוקטיביים אופקיים התומכים ברצפות ובקירות. הן עשויות בדרך כלל מבטון, מפלדה או עץ.
• רצפות: רצפות הן אלמנטים קונסטרוקטיביים אופקיים התומכים במשקל של המשתמשים והציוד. הן עשויות בדרך כלל מבטון, מפלדה או עץ.
• קירות: קירות הם אלמנטים קונסטרוקטיביים אנכיים המעניקים למבנה יציבות ותמך. הם עשויים בדרך כלל מבטון, מפלדה או לבנים.
• חיזוקים: חיזוקים הם אלמנטים קונסטרוקטיביים המעניקים למבנה חוזק נוסף. הם עשויים בדרך כלל מברזל או מפלדה.

תוכנית קונסטרוקטיבית היא מסמך חשוב מאוד בתהליך הבנייה. היא משמשת את המהנדסים והקבלנים לביצוע הבנייה בהתאם לתקנים ולחוקים.

דמי חכירה הם תשלום תקופתי (בדרך כלל שנתי) המשולם על ידי חוכר לבעל מקרקעין עבור הזכות להשתמש בנכס לתקופה מוגדרת.

בישראל, רוב הקרקעות הן בבעלות המדינה, ולכן רוב האנשים מחזיקים בנכסים בחכירה ולא בבעלות מלאה.

סוגי חכירה עיקריים:

• חכירה לדורות: תקופת חכירה ארוכה (49 שנים) עם אפשרות להארכה נוספת ל-49 שנים. נפוצה בעיקר במגורים.
• חכירה רגילה: תקופת חכירה קצרה יותר (5-49 שנים) עם אפשרות להארכה. נפוצה בעיקר במגזר העסקי והחקלאי.
• חכירה מהוונת: תשלום חד פעמי עבור כל תקופת החכירה, פוטר את החוכר מתשלום דמי חכירה שנתיים.

גורמים המשפיעים על גובה דמי החכירה:

• מיקום הנכס: נכסים במיקום מבוקש יהיו בעלי דמי חכירה גבוהים יותר.
• ייעוד הנכס: נכסים למגורים יהיו בעלי דמי חכירה נמוכים יותר מנכסים מסחריים או תעשייתיים.
• גודל הנכס: נכסים גדולים יותר יהיו בעלי דמי חכירה גבוהים יותר.
• תקופת החכירה: תקופות חכירה ארוכות יותר יהיו בעלות דמי חכירה גבוהים יותר.

אפשרויות תשלום דמי חכירה:

• תשלום שנתי: התשלום הנפוץ ביותר.
• תשלום היוון: תשלום חד פעמי עבור כל תקופת החכירה.
• תשלום במספר תשלומים: ניתן לפרוס את תשלום דמי החכירה למספר תשלומים (בדרך כלל עד 15 תשלומים).