הפקת אומדן לעלויות בניה

תכסית היא מושג בתחום התכנון והבנייה המתייחס לשטח הקרקע המכוסה על ידי מבנה. בדרך כלל, התכסית מחושבת במדידה כאחוז משטח המגרש הכולל. לדוגמה, תכסית של 40% פירושה שהמבנה מכסה 40% משטח המגרש, בעוד ש-60% מהשטח נותרים פתוחים.

חישוב התכסית נעשה על ידי הקרנת שטח הבניין על מגרש שטוח. חשוב לציין שחישוב זה אינו לוקח בחשבון את גובה המבנה או את מספר הקומות בו.

מטרות הגבלת התכסית:

• ניצול יעיל של קרקע: הגבלת התכסית מבטיחה שלא כל שטח המגרש יכוסה בבנייה, ונותרת קרקע פנויה לשימושים אחרים, כגון שטחי ציבור, גינון, חניה ועוד.
• שמירה על איכות הסביבה: שטחים פתוחים תורמים לאוורור, חדירת אור טבעי, ניקוז מי גשמים ועוד, וכך תורמים לשמירה על איכות הסביבה.
• עיצוב אדריכלי נעים: הגבלת התכסית מאפשרת תכנון מבנים בצורות מגוונות יותר ומאפשרת יצירת מרחב ציבורי נעים יותר.

חישוב התכסית:

חישוב התכסית נעשה על ידי הנוסחה הבאה:

תכסית (%) = (שטח הבניין / שטח המגרש) * 100

לדוגמה, עבור מבנה בשטח 200 מ"ר במגרש בשטח 500 מ"ר, התכסית תחושב כך:

תכסית (%) = (200 מ"ר / 500 מ"ר) * 100 = 40%

הבדלים בין תכסית לזכויות בנייה:

חשוב להבדיל בין תכסית לבין זכויות בנייה. זכויות בנייה מתייחסות לשטח הבניין המותר לבנייה במגרש, תוך התחשבות במספר קומות, גובה ועוד. לעומת זאת, התכסית מתייחסת רק לשטח הקרקע המכוסה על ידי המבנה, ללא קשר לגובהו.

לסיכום:

תכסית היא מושג חשוב בתחום התכנון והבנייה, והיא משפיעה על אופן ניצול הקרקע, עיצוב המבנים ואיכות הסביבה. הבנת מושג התכסית חשובה לכל מי שמעוניין לתכנן או לבנות מבנה.

תכנית העמדה היא שרטוט אדריכלי המתאר את מיקום המבנה ביחס לגבולות המגרש, וכן את מיקום רכיבים אחרים באתר, כגון:

• גדרות
• שבילים
• מרפסות
• חניות
• בריכות שחייה
• עצים
• צמחייה

התוכנית כוללת

• מידות: מיקום המבנה ורכיבים אחרים ביחס לגבולות המגרש ולפינות המבנה.
• זוויות: כיוון המבנה ביחס לצפון.
• גבהים: גובה המבנה ביחס למפלס הקרקע.
• סימון: סימון מיוחד עבור רכיבים שונים, כגון קווי ביוב, צנרת מים, ותשתיות חשמל.

שימושים

תכנית העמדה משמשת אדריכלים, קבלנים, מודדים ובעלי מקצוע אחרים בתהליך הבנייה. היא חשובה ל:

• תכנון: התוכנית מאפשרת לתכנן את מיקום המבנה ורכיבים אחרים באתר באופן יעיל ופונקציונלי.
• אישור: תכנית העמדה נדרשת לצורך קבלת היתר בנייה מהרשויות המקומיות.
• ביצוע: התוכנית משמשת קבלנים ומודדים במהלך תהליך הבנייה כדי להבטיח שהמבנה ורכיבים אחרים ימוקמו במיקום הנכון.

הערה: תכנית העמדה היא חלק מתכניות אדריכליות מקיפות יותר, הכוללות גם תכניות קומות, תכניות חתכים, ופרטים אדריכליים.

מטבח חוץ לגינה והמרפסת הוא אזור בישול הממוקם מחוץ לבית. יכול להיות אופציה נהדרת לכל מי שרוצה להוסיף נופח של יוקרה, נוחות ופינוק לגינה שלו. פינת הבישול החיצוני מאפשר לכם לבשל וליהנות מאוכל טרי וטעים באוויר הפתוח, וגם מהווה מקום נהדר לאירוח של חברים ובני משפחה.

מטבח חוץ יכול להיות פשוט או מורכב, בהתאם לצרכים שלכם ולתקציב שלכם.  פינת בישול פשוטה עשויה לכלול רק משטח עבודה, כיור וגריל. מטבח חוץ מורכב יותר עשוי לכלול גם כיריים, תנור, מקרר, מדיח כלים ועוד.

למאמר מלא ומורחב על מטבח חוץ – לחץ כאן!

תשריט הוא תרשים המציג ייצוג גרפי של מבנה, שטח בנוי או תוכנית עירונית. הוא כולל פרטים כמו גבולות, חלוקה פנימית, ייעוד השטחים וסמלים מוסכמים לצורך זיהוי קל.

ניתן למצוא תשריטים בהקשרים שונים, ביניהם:

• תוכנית בניין עיר (תב"ע): מציג את חלוקת השטח העירוני לייעודים שונים, כגון מגורים, מסחר, תעשייה, שטחים ציבוריים ועוד. התשריט מלווה בתקנון המגדיר את זכויות הבנייה בכל אזור.
• תשריט בית משותף: מציג את חלוקת הבניין לדירות ולחלקים המשותפים, וכן את שטחם וייעודם. התשריט משמש לצורך רישום הבית המשותף וניהולו.
• תשריט דירה: מציג את חלוקת החדרים בדירה, שטחם ומיקומם. התשריט משמש לצורך קבלת היתר בנייה, תכנון עיצוב פנים ועוד.
• תשריט הנדסי: תשריט מפורט המציג את מערכות הבניין, כגון מערכת החשמל, האינסטלציה, מיזוג האוויר ועוד. התשריט משמש לצורך תכנון, ביצוע ואחזקה של מערכות אלו.

חשיבות התשריט

לתשריט חשיבות רבה בהקשרים רבים:

• תכנון: משמש ככלי עבודה הכרחי לתכנון מבנים, שכונות וערים. הוא מאפשר לראות את התמונה המלאה ולתכנן בצורה יעילה תוך התחשבות בכל הגורמים הרלוונטיים.
• רישום:  משמשים לצורך רישום מקרקעין ובתים משותפים. הם מהווים ראיה חיונית לזכויות הבעלות ולשימוש בשטח.
• ניהול: משמשים לניהול מבנים ובתים משותפים. הם מאפשרים לזהות בעיות תחזוקה, לתכנן שיפוצים ולנהל את השימוש בחלקים המשותפים בצורה יעילה.
• תקשורת: תשריטים משמשים ככלי תקשורת יעיל בין אנשי מקצוע שונים, כגון אדריכלים, מהנדסים, קבלנים ודיירים. הם מאפשרים לכל הצדדים המעורבים להבין את התכנון בצורה ברורה וחד משמעית.

היכן ניתן למצוא תשריטים?

ניתן למצוא תשריטים במקומות הבאים:

• הרשות המקומית: מחלקת ההנדסה של הרשות המקומית מחזיקה בתשריטים של כל המבנים בתחומה. ניתן לעיין בתשריטים אלו ולצאת מהם העתקים בתשלום.
• לשכת רישום המקרקעין (טאבו): בלשכת רישום המקרקעין ניתן למצוא תשריטים של נכסים מקרקעין, כגון דירות, בתים ומגרשים.
• אתרי אינטרנט ממשלתיים: קיימים אתרי אינטרנט ממשלתיים המאפשרים לצפות בתשריטים של תוכניות בניין עיר ושל נכסים מקרקעין מסוימים.
• ארכיונים: בארכיונים ממלכתיים ופרטיים ניתן למצוא תשריטים היסטוריים של מבנים ויישובים.

סיכום

תשריט הוא כלי חשוב המשמש בהקשרים רבים, החל מתכנון מבנים ועד לניהול בתים משותפים. ניתן למצוא תשריטים במקומות שונים, ביניהם הרשות המקומית, לשכת רישום המקרקעין ואתרי אינטרנט ממשלתיים.

ישנם שני סוגים עיקריים של הארקה: 

ישנן מספר שיטות שונות להארקה. השיטה הנפוצה ביותר היא שימוש באדמה כמקור להארקה. אדמה היא מוליך טוב של חשמל, כך שהיא מספקת דרך בטוחה לזרם חשמל.

שיטה אחרת להארקה היא שימוש בכבלים מוליכים. כבלים אלה יכולים להיות מחוברים לקרקע או לרכיב חשמלי או מכני אחר.

הארקה היא חלק חשוב מכל מערכת חשמלית או מכנית. זה עוזר להגן על אנשים ורכוש מפני נזק חשמלי.

הגדרה: בנייה נמוכה מתייחסת למבנים למגורים בעלי מספר קומות נמוך, בדרך כלל עד שתיים. הגדרה זו עשויה להשתנות במקצת בין תוכניות מתאר מקומיות וגורמים רגולטוריים שונים.

סוגי בנייה נמוכה:

• בנייה צמודת קרקע: בתים בודדים, וילות, קוטג'ים, בתים דו-משפחתיים או ארבע-משפחתיים.
• בנייה רוויה נמוכה: בניינים רבי קומות (עד 4 קומות) עם מספר קטן יחסית של יחידות דיור (עד 4 דירות לדונם).

יתרונות:

• איכות חיים: שטח פרטי, גינה, תחושת מרחב ופרטיות.
• קהילה: קהילה מגובשת יותר, קשרים חברתיים חזקים יותר.
• צפיפות נמוכה: פחות עומס על תשתיות, פחות פקקים, פחות זיהום אוויר.
• נוף פתוח: שמירה על אופי כפרי, נוף פתוח ומרחבים ירוקים.

חסרונות:

• עלות: מחירי קרקע גבוהים יותר, עלויות בנייה גבוהות יותר.
• צריכת קרקע: שימוש נרחב יותר בשטח קרקע, פחות יעילות.
• תחבורה: תלות רבה יותר ברכב פרטי, פחות אפשרויות תחבורה ציבורית.
• שירותים: פחות שירותים ציבוריים זמינים, מרחק גדול יותר ממרכזי קניות, בתי ספר וכו'.

מגמות עכשוויות:

• התחדשות עירונית: עיבוי עירוני תוך שימור אופי צמוד קרקע.
• בנייה ירוקה: בנייה נמוכה יעילה יותר מבחינה אנרגטית.
• טכנולוגיות חדשות: שימוש בטכנולוגיות חדשניות לבנייה מהירה וירוקה יותר.

הספר הכחול, הידוע גם בכינויו המפרט הכללי לעבודות בנייה, הוא מסמך סטנדרטי שמהווה חלק ממסמכי המכרז והחוזה לבנייה של משרדי ממשלה בישראל. המסמך פורסם על ידי הוועדה הבין משרדית לסטנדרטיזציה של מסמכי החוזה ולמיחשובם, והוא נועד להסדיר את אופן ביצוע עבודות הבנייה, כולל אופן המדידה, התכולה, איכות החומרים והביצוע, וכן נושאים משפטיים וביטוחיים.

מטרות הספר הכחול

מטרותיו העיקריות של הספר הכחול הן:

• להבטיח אחידות בביצוע עבודות הבנייה, על מנת לשפר את איכותן ולחסוך בעלויות.
• להסדיר את היחסים בין היזם לקבלן, על מנת למנוע מחלוקות וסכסוכים.
• להגן על הציבור מפני ביצוע עבודות בנייה רשלניות או לא תקינות.

מבנה הספר הכחול

הספר הכחול מחולק ל-100 פרקים, כאשר כל פרק עוסק בתחום בנייה ספציפי, כגון:

• עבודות עפר
• עבודות בטון
• עבודות מתכת
• עבודות עץ
• עבודות אלומיניום
• עבודות חשמל
• עבודות אינסטלציה
• עבודות גימור

כל פרק כולל את המידע הבא:

• הגדרות ותיאורים של עבודות הבנייה
• אופן המדידה
• תכולת העבודה
• איכות החומרים והביצוע
• נושאים משפטיים וביטוחיים

שימוש בספר הכחול

הספר הכחול נועד להיות חלק ממסמכי המכרז והחוזה לבנייה של משרדי ממשלה. היזם מחויב להשתמש בספר הכחול בעת עריכת המכרז, והקבלן מחויב להשתמש בספר הכחול בעת ביצוע העבודה.

הספר הכחול מהווה כלי חשוב להבטחת ביצוע עבודות בנייה איכותיות ובטוחות. הוא מספק מידע מקיף ומפורט על כל שלבי ביצוע העבודה, ומסייע ליזמים ולקבלנים להימנע מטעויות וסכסוכים.

דוגמאות לשימוש בספר הכחול

להלן מספר דוגמאות לשימוש בספר הכחול:

• אופן המדידה: הספר הכחול מגדיר את אופן המדידה של עבודות הבנייה השונות. לדוגמה, עבודות עפר נמדדות לפי נפח, עבודות בטון נמדדות לפי כמות, ועבודות חשמל נמדדות לפי מספר יחידות.
• תכולת העבודה: הספר הכחול מפרט את תכולת העבודה של כל שלב בביצוע העבודה. לדוגמה, שלב היסודות של בניין כולל את עבודות העפר, הבטון, הברזל והמתקנים ההנדסיים.
• איכות החומרים והביצוע: הספר הכחול קובע דרישות לאיכות החומרים והביצוע של עבודות הבנייה. לדוגמה, בטון חייב להיות באיכות מסוימת, והחשמל חייב להיות מותקן לפי תקנות החשמל.
• נושאים משפטיים וביטוחיים: הספר הכחול כולל סעיפים משפטיים וביטוחיים, כגון תנאי אחריות וביטוח.

עדכונים לספר הכחול

הספר הכחול מתעדכן מעת לעת על מנת להתאים אותו לשינויים הטכנולוגיים והרגולטוריים. עדכונים אלו נערכים על ידי הוועדה הבין משרדית לסטנדרטיזציה של מסמכי החוזה ולמיחשובם.

אגרגט הוא מונח כללי המתייחס לחומר גרגירי, בדרך כלל בגודל של 0.15 מ"מ עד מספר עשרות מילימטרים. אגרגטים יכולים להיות טבעיים או מלאכותיים, ומורכבים ממגוון חומרים, ביניהם:

• סלעים גרוסים: גיר, דולומיט, בזלת, צור ועוד.
• חול: חול ים, חול נהר, חול דיונות ועוד.
• תערובות מלאכותיות: אפר פחם, אגרגטים קלים מחרסית תפוחה, ועוד.

השימוש העיקרי באגרגטים הוא בבנייה, כחומר מילוי בבטון ובאספלט. תכונותיהם של האגרגטים, כמו גודל, צורה, צפיפות וחוזק, משפיעות רבות על תכונות הבטון או האספלט הסופי.

שימושים נוספים של אגרגטים:

• סלילת כבישים: משמשים כבסיס לתשתית הכביש, ומהווים חלק משמעותי מהאספלט.
• סינון מים: משמשים במערכות סינון מים, שם הם עוזרים ללכוד לכלוך וחלקיקים אחרים.
• גינון: משמשים כחיפוי קרקע, לשיפור ניקוז הקרקע ולמניעת צמיחת עשבים שוטים.
• ייצור זכוכית: אגרגטים מסוימים, כמו חול צור, משמשים כחומרי גלם בתעשיית הזכוכית.

סוגי אגרגטים:

אגרגטים מסווגים על פי מספר קטגוריות:

• מקור: טבעיים או מלאכותיים.
• גודל: דק, גס, או תערובת של דק וגס.
• צורה: עגול, מרובע, או לא סדיר.
• צפיפות: קל, רגיל, או כבד.
• שימוש: בטון, אספלט, סינון מים, גינון, ועוד.

בחירת אגרגטים:

בחירת האגרגטים המתאימים תלויה בשימוש הספציפי ובדרישות הפרויקט. יש לקחת בחשבון גורמים כמו חוזק, עמידות, צפיפות, גודל וצורה. חשוב להשתמש באגרגטים איכותיים ומתאימים על מנת להבטיח את איכות המבנה או התשתית.

לסיכום:

אגרגטים הם חומרים חשובים בתעשיית הבנייה ובתעשיות נוספות. הבנת תכונותיהם וסוגיהם השונים חיונית לבחירת האגרגטים המתאימים לכל שימוש.

שכבת הרבצה, או טיח יסוד, היא שכבת טיח ראשונה המיושמת על קירות או תקרות לפני יישום טיח פנים או חוץ. היא משמשת למטרות רבות, ואין לבצע לאחריה שליכט צבעוני, ביניהן:

• יישור פני השטח: הרבצה ממלאת את כל החורים והסדקים בקיר, ומייצרת משטח אחיד וחלק עבור הטיח העליון.
• שיפור האחיזה: הרבצה מעניקה אחיזה טובה יותר לטיח העליון, ומבטיחה שלא יתקלף או יתנתק.
• הגנה על הקיר: הרבצה מגנה על הקיר מפני רטיבות, קור וחום.
• בידוד: הרבצה יכולה לשמש כחומר בידוד תרמי ואקוסטי.

סוגי הרבצה:

• הרבצה צמנטית: זוהי הרבצה הנפוצה ביותר, והיא מורכבת ממלט, חול ומים. היא מתאימה לשימוש פנימי וחיצוני.
• הרבצה גבסית: הרבצה זו מורכבת מגבס ומים. היא מתאימה לשימוש פנימי בלבד, ומתייבשת במהירות רבה יותר מהרבצה צמנטית.
• הרבצה תרמית: הרבצה זו מכילה חומרים מיוחדים המפחיתים את מעבר החום דרך הקיר. היא מתאימה לשימוש פנימי וחיצוני.

הרבצה צמנטית

הרבצה צמנטית היא סוג של טיח יסוד המורכב ממלט, חול ומים. היא משמשת ליישור פני שטח קירות ותקרות לפני יישום טיח פנים או חוץ. הרבצה צמנטית משמשת גם להגנה על הקיר מפני רטיבות, קור וחום. הרבצה צמנטית היא הבחירה הנפוצה ביותר לטיח יסוד מכיוון שהיא חזקה, עמידה ומתייבשת במהירות. היא גם יחסית זולה וקל ליישום.

יתרונות בהשוואה לסוגים אחרים של טיח יסוד:

• חוזק ועמידות: הרבצה צמנטית חזקה ועמידה, מה שהופך אותה לבחירה טובה לאזורים עם תנועת רגל רבה או חשופים לתנאי מזג אוויר קשים.
• עמידות בפני מים: הרבצה צמנטית עמידה בפני מים, מה שהופך אותה לבחירה טובה לאזורים לחים או רטובים.
• התייבשות מהירה: הרבצה צמנטית מתייבשת במהירות, מה שמאפשר לך להמשיך בפרויקט שלך במהירות רבה יותר.
• עלות נמוכה: הרבצה צמנטית היא יחסית זולה בהשוואה לסוגים אחרים של טיח יסוד.

יישום הרבצה:

יישום הרבצה מתבצע על ידי טייח מקצועי. תחילה, מנקים את הקיר מכל לכלוך ואבק. לאחר מכן, מתיזים על הקיר שכבה דקה של מים. את הרבצה מערבבים עם מים עד לקבלת תערובת אחידה, ומורחים אותה על הקיר בעזרת כף טייחים. לאחר מכן, מיישרים את הרבצה בעזרת מגב.

זמן ייבוש:

זמן ייבוש הרבצה תלוי בסוג הרבצה ובתנאי מזג האוויר. בדרך כלל, הרבצה צמנטית מתייבשת תוך 24-48 שעות, והרבצה גבסית מתייבשת תוך 4-6 שעות.

טיפים:

• חשוב לוודא שהקיר נקי ויבש לפני יישום הרבצה.
• יש להשתמש בחומרים באיכות גבוהה ולבצע את העבודה בצורה מקצועית.
• יש להקפיד על זמן ייבוש מספיק לפני יישום הטיח העליון.